מנכ"ל דלק אנרגיה: "נתח המדינה צריך להיות 40%; מסקנות ששינסקי קיצוניות" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל דלק אנרגיה: "נתח המדינה צריך להיות 40%; מסקנות ששינסקי קיצוניות"

תשעה חודשים לאחר כינונה של ועדת ששינסקי מגיע הדיון על מדיניותה הפיסקלית המחודשת של ישראל בתחום אוצרות הטבע לנקודת רתיחה ■ גדעון תדמור: "מי שטעה בניווט זה לא אנחנו, אלא הוועדה" ■ "החיים לא מתחילים ונגמרים עם ועדת ששינסקי"

63תגובות

"מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי היו קיצוניות, לא מידתיות ובסטייה ניכרת מן המנדט שניתן לה. לכן, השינויים הקוסמטיים שנעשו בשוליים, אין בהם כדי לתת מענה אמיתי לצרכים של משק הגז וליכולת שלנו לפתח את פרויקט תמר" - כך אמר מנכ"ל דלק אנרגיה, גדעון תדמור, בתגובה לדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי בראיון ל-TheMarker.

תשעה חודשים לאחר כינונה של ועדת ששינסקי מגיע הדיון על מדיניותה הפיסקלית המחודשת של ישראל בתחום אוצרות הטבע לנקודת רתיחה. מחר (ג') אחר הצהריים יכנס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בלשכתו בירושלים את ראשי חברות חיפושי הגז דלק, נובל אנרג’י וישראמקו במטרה לשמוע את עמדתם באשר לדו"ח הסופי שהגישה ועדת ששינסקי. זאת, יומיים לאחר שהוצגו בפניו מסקנות הדו"ח, ולאחר התבטאותו מעוררת המחלוקת בדבר כוונתו לבחון בעצמו את מפת הענף.

התיישבה ועדה מקצועית, באה עם מסקנות ביניים, ערכה שימוע וקיבלה השגות, התרככה והורידה את נתח המדינה ב-10%, ונראה כאילו שיטת הלחץ עובדת. זה רק עורר לכם את התיאבון.

"צריך לזכור שהיוצרות הפוכות. המדינה היא שרוצה לשנות בדיעבד את כללי המשחק לגבי תגליות קיימות ולהרע את התנאים שהוסכמו בין הצדדים. הבעיה שלנו עם ועדת ששינסקי היא כפולה: התנהגותית ומהותית. ראשית, אני מצר על כך שהוועדה מצאה לנכון להיפגש עם התעשייה רק לאחר שמונה חודשים, ו-10 ימים לפני הגשת הדו"ח הסופי אף שהיא עוסקת בתחום מקצועי שמחייב התמחות. בהיבט המהותי, הוועדה חרגה מן המנדט שלה שחייב השוואה למדינות מערביות דמוקרטיות עם התאמות מסוימות לישראל. זאת, כאשר בניגוד לדברי שר האוצר, שלפיהם המסקנות לא יחולו על תגליות קיימות באה והטילה עלינו שינוי דרמטי שחל על מאגר תמר למשל".

כלומר, אם יתקבלו מסקנות ששינסקי, לא תפתחו את מאגר תמר?

"המסקנות האלה במתכונתן, מסכלות את יכולתנו לממש את הפרויקט במתכונתו הנוכחית, וזאת למרות רצוננו העז לפתח את הפרויקט".

אם ישאל אתכם ראש הממשלה מהו השינוי האחד שתרצו להטמיע בדו"ח, מה תאמרו לו?

"לעמוד בהתחייבויות שניתנו לנו בידי משרד האוצר: להחריג את פרויקט תמר, כך שיתאפשר קידומו במועד הדרוש למשק הישראלי, ובמקביל לבדוק את המדיניות הפיסקלית הנכונה לגבי הרישיונות האחרים. אחד הדברים שנפגעו מאוד זהו האמון במערכת הממשלתית, ולא רק האמון מצדנו. ההשלכות של כך יהיו גם על פרויקטים אחרים".

למעשה אתה מבקש לנקוט צעד קיצוני מאוד ביחס למסקנות ששינסקי, ולהחריג לחלוטין מאגר משמעותי.

"מי שטעה בניווט זה לא אנחנו, אלא הוועדה. החיים לא מתחילים ונגמרים עם ועדת ששינסקי. לחיים הכלכליים של ישראל יש עתיד מעבר לכך. עוד ב-2002 בדק משרד התשתיות את חוק הנפט וסגר את הים לחיפושים חדשים. רק ב-2006 מצא שאין צורך לשנות את המדיניות, וקיבלנו את הזכויות בתמר על סמך מסקנה זו. כיום רוצים לבצע בדיקה מחודשת, אך מבלי למתוח קו שרק ממנו והלאה יפגעו רישיונות".

לשיטתך, המדינה צריכה להתערב בפיתוח מאגר לוויתן משום שמדובר באינטרס לאומי לכאורה?

"השאלה הפיסקלית לא תפתור את בעיית לוויתן. לווייתן מכניס את ישראל לעולם אחר לחלוטין מבחינת הפוטנציאל, העלויות וההתחייבויות. ברור לי שהמדינה חייבת להתערב. זהו מפעל היצוא הכי גדול שהיה לה, בפוטנציאל של עשרות מיליארדי דולרים, והיא חייבת לתת עידוד ספציפי כמו שהיא נותנת לכל תעשיית ייצור. יש פה תעשייה עם מרכיבים אסטרטגיים, ואת התשובה לשאלה כיצד יש לעשות זאת צריך לגבש גם עם היזמים".

כיצד נדרשת המדינה לעזור לך פה, אך לא רשאית להיות שותפה אתך גם בתקבולים?

"המדינה בהגדרה היא שותפה. משאבי הטבע שייכים למדינה, והיא העבירה חלק מזכויותיה ליזמים בכפוף להתחייבותם להשקיע במיזמים. אנחנו מילאנו את חלקנו בהצלחה שמעבר לכל דמיון. גם כיום המדינה נהנית מ-32% מן התקבולים (ללא מע"מ) מבלי להשקיע דבר".

מחד, אתה מבקש להחריג את תמר, ומאידך, קורא למדינה להיות שותפה בפיתוח לווייתן.

"אני לא אזמין את המדינה להיות שותפה. צריך לגבש תוכנית רב שנתית שמתייחסת גם לשוק וגם לבניית התשתית הלאומית הנדרשת במטרה לאפשר את יצוא הגז, כי זו המשימה שלנו. איך זה ייעשה? על זה צריך לשבת. המדינה צריכה להכיר בלווייתן כפרויקט היצוא הגדול ביותר שהיה בישראל".

אם הביקושים לגז באמת יגיעו ל-17 BCM בסוף העשור אולי יש לשמור את לווייתן לצרכים מקומיים כמאגר אסטרטגי?

"אני לא חושב שאנחנו שם. האופק שתמר והספק המצרי נותנים הוא ראוי ומספיק, וצריך מתוך שיקולים כלכליים ולאומיים לפתח במקביל את אלטרנטיבת היצוא. עולם הגז לא ייגמר בלווייתן ובתמר. יש פוטנציאל נוסף ברישיונות סביב, וצריך להסתכל על הענף כמכלול".

"בלווייתן יידרש טיפול מיוחד"

לא ראינו קמפיין אגרסיבי, לוחץ ומרובה שחקנים כפי שניהלתם בחודשים האחרונים. המאבק הזה, בין בעלי הון לבין הציבור, לא יפגע בכם כך שברגע האמת, יבוא נתניהו ויאמר שציבורית הוא לא יכול ללכת עם טייקון?

"כמובן שאנחנו מייצגים חברות, ובשם בעלי המניות שלנו ומאות אלפי המשקיעים שהיום יש להם פרצוף ושם - אנו חייבים לעשות את המרב כדי להגן על האינטרס שלהם. אבל אם יחושב המאזן הכלכלי האמיתי של התועלות בין שתי האלטרנטיבות, יסתבר שמה שאנחנו מטיפים לו יעלה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. זהו ספין להציג זאת כשני צדי המתרס. גז שלא הופק - התרומה שלו לאזרחים היא אפס. המבחן של האטרקטיביות הכלכלית הוא לא מבחן תיאורטי אלא מבחן מעשי. לפני ואחרי תמר לא עמדו חברות בינלאומיות להשקיע בישראל".

מה החלופה שאתם מציעים לשינוי המשטר הפיסקלי?

"אנחנו מציעים ללכת במתווה של מנדט הוועדה. קרי, מסקנות הוועדה יחולו רק על זכויות נפט חדשות. לגביהן ייקבע נתח מדינה המקובל ב-OECD קרי של 46%, עם התאמות נדרשות לישראל, שיעמידו אותו על נתח סופי של כ-40%. באשר לרישיונות שחולקו - תבוצע התאמה בהתחשב בהשקעות שכבר בוצעו בהם. לגבי התגליות הקיימות - אלה יוצאו, כפי שהתחייב, מתחולת הוועדה. זאת, כאשר בכל הקשור לפרויקט לווייתן יידרש טיפול מיוחד בשל היקפו ובשל הצורך בהקמת תשתית יצוא שתשרת את כל התגליות העתידיות בישראל".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#