מדינת הבועות שבדרך - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדינת הבועות שבדרך

צריך להיות מספיק ערני על מנת להבין שהמשחק מסוכן

8תגובות

THE BUBLLE BOY. זה הכינוי שלאט לאט מתחיל להידבק ללא אחר מאשר לנגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, בן ברננקי. אלכסנדר המילטון, אחד מאבות ארה"ב שלאחר מלחמת האזרחים, ושר האוצר הראשון של המדינה המאוחדת, תבע את המשפט הידוע: "החובות העצומים שלנו הם מחיר העצמאות שלנו כאומה". אם עד לפני 24 חודשים המשפט הזה היה נכון הרי שכעת עושה רושם המשפט הזה מתחיל לקבל את המקום הראוי לו, ולאו דווקא מההיבט החיובי.

מדד ה-S&P 500 נסחר בסוף שבוע האחרון במחיר שיא של 32 חודשים תוך כדי עלייה של יותר מ-100% מהשפל (חץ כחול) במארס 2009. מאותו מספר מפורסם, 666 נקודות, זינק המדד עד כדי רמות של 1,340 נקודות. להלן מצב האומה לפברואר 2011, אל מול יוני 2008 (כאמור 32 חודשים אחורה):

אם היה נוחת כעת חייזר מהמאדים היינו חייבים להסביר לו את פשר הנתונים החל מהשורה האחרונה בטבלה, הלא היא ההתערבות הממשלתית שבאה דרך הדפסת כסף, רכישת אג"ח, חילוץ בנקים, רכישת נכסים רעילים וכו'. אבל כל זה כבר ידוע, לפחות לרובנו. טריליונים של דולרים שנכנסו לשוק בצורה כזו או אחרת הרימו את השווקים מהרצפה והביאו אותם הלום. אין ספק, נתוני המאקרו שפורסמו לאחרונה בארה"ב מראים שיפור הן בצמיחה, בצריכה, ברווחי החברות ובמכירות הקמעוניות. אבל באותה מידה אין גם ספק כי סרטן האשראי מתחיל שוב ומתפשט לו בקרבי הכלכלה האמריקאית, 30 חודשים בלבד אחרי ש-12 טריליון דולר התאדו להם תוך 4 חודשים.

מתחת לפני השטח, ולא באמת רואים את זה עכשיו, גוברות ההערכות כי בועה נוספת מתפתחת לה. מהם הסימוכין לכך?

שוק המשכנתאות

מחירי נכסים רעילים (אלו המוגדרים על ידי הפדרל ריזרב עצמו) זינקו ברבעון האחרון ב-10%. אותם נכסים רעילים הם למעשה "משכנתאות מתכווננות" (ADJUSTABLE RATE MORTGAGE) או בקיצור ARMS. מהם אותם ARMS? משכנתאות אלו מתכווננות כי למעשה הצרכן (הלווה) קובע בעצמו מתי הוא משלם וכמה, כל עוד הוא משלם. משכנתאות ARMS היו מאוד פופולריות במהלך 2005 ו-2006 כאשר הריבית הממוצעת במהלך אותן השנים היתה 3.8%. מרבית הלווים דאז החליטו ללכת על מסלול שנקראת משכנתא בריבית מופחתת.

הלווה בוחר את המספר הנמוך (הריבית הנמוכה) ביותר העומדת מולו כאשר הפער נצבר לסך כל התשלום עד אשר שווי ההלוואה/משכנתא מגיע ל-120% מהשווי ההתחלתי. נניח וסך כל ההלוואה עומדת על 100,000 דולר - אם הריבית למשכנתא עומדת על 5% והריבית הדולרית עומדת על 1% (לשנה), והלווה בוחר את הריבית המופחתת הרי שאם בפועל הוא ישלם 1% לשנה הרי שהפער בין הריביות יעמוד על 4%, כלומר 4,000 דולר לשנה צבירה. אחרי 5 שנים תגיע ההלוואה ל-120% מהשווי ההתחלתי (4,000 דולר כפול 5 שנים = 120,000 דולר) ואז יתחיל הלווה לשלם את הריבית האמיתית על המשכנתאות באותה תקופה, כולל קרן כמובן. כאן מתחילות הבעיות.

ב-2011 יתהפכו מרבית ההלוואות שניתנו ב-2005 ו-2006 לתשלום מלא (120%). קרנות הגידור הגדולות בארה"ב צופות, ואף מהמרות על כך, שישנה סבירות של 75% כי משכנתאות אלו ייכנסו לחידלון פירעון מאחר ושוק הנדל"ן חווה עדיין ירידות מחירים, מה שמקשה על גלגול ההלוואה. סך כל שווי הלוואות אלו מגיע לסך של 1 טריליון דולר. מה שהכי מעניין בכל המקטע האחרון הוא שמשכנתאות אלו, בדומה למשכנתאות הסאב פריים (ולא פחות גרוע מכך) הן סחירות לכל דבר ומחירן עלה ברבעון האחרון בלא פחות מ-10% והכול משום שהריבית הנמוכה ממשיכה לסנוור את המשקיעים שמוכנים ללכת על נכסים מסוכנים.

אשראי לקניית מניות

על פי מידע שמפרסמת בורסת ניו יורק (NYSE) עולה כי מימון הלוואות לשוק ההון הגיע ל-276 מיליארד דולר במהלך דצמבר 2010, עלייה של 20% במהלך 2010, מה שאומר ששוק האשראי למימון קניות בשוק ההון שוב מתנפח. שיא האשראי עמד על 381 מיליארד דולר, ביוני 2007, כאשר הריבית הממוצעת במשק עמדה על 5%. אמנם הריבית הדולרית היום היא אפסית, אבל בנקים מלווים למשקיעים בלא פחות מ-4%-5% לשוק ההון. בועה?

תשפטו אתם - הבנקים לווים מהפד בריבית אפסית ומלווים בריבית של 5%. המעניין הוא שהציבור מוכן לקחת את הסיכון הזה - פער של 4% לפחות, בין הריבית הדולרית על פיקדונות לבין הריבית הבנקאית, כלומר הציבור מאמין כי שוק המניות יעלה לפחות ב-4% במהלך 2011. אבל אם הציבור טועה, ושוק המניות לא יעלה באחוזים האמורים, אלא ידשדש ואף ירד נניח ב-1%-2%, הרי מדובר בהפסד נטו של 6% ולא בטוח שהציבור יוכל לספוג כאלו הפסדים. היה ושוק המניות בארה"ב ירד יותר במהלך 2011 נתחיל לראות חידלון פירעון של משקי בית רבים.

אשראי לרכישת רכב חדש

פחות מ 24 חודש לאחר שפשטה את הרגל הונפקה שוב ג'נרל מוטורס (בנובמבר 2010). השאלה שאנחנו כמשקיעים צריכים לשאול היא "כיצד פחות מ-24 חודשים לאחר שנמסו להם 11.5 טריליון דולר נכסים, הצריכה הפרטית עדיין גבוהה?"

התשובה היא שיחס החוב להכנסה הציבורית בארה"ב הוא גבוה מאוד והאשם הוא לא הציבור אלא המלווים עצמם - חברות האשראי למכוניות למשל מציעות "הכול תמורת כלום". לכאורה כמובן. נכון להיום מציעה זרוע פיננסית של יצרנית מכוניות בארה"ב עד כדי 120% הלוואה מהשווי של מכונית ממוצעת. למה 120% אם צריך רק 100%? מה עם הדלק? הביטוח? אחזקה? למה לא לתת אם הציבור מוכן לקחת? גם כאן יש בלוף שמרבית הלווים לא שמים לב אליו - אתה משלם היום כלום. ממש כלום, אבל עוד שנתיים תתחיל לשלם גם את הקרן וגם את הריבית (גבוהה הרבה יותר) ואז יתחילו הצרות כי אחרי 24 חודש הלווה ישלם בממוצע כ-1,500 דולר בחודש עבור מכונית ששווה 15,000 דולר בממוצע. יצרניות הרכב מעריכות כי הלווה ישלם עד כ-10 תשלומים (ובסה"כ 15,000 דולר) עבור מכונית שתהיה שווה אחרי 34 חודש בדיוק 10,000 דולר. בנקודה זו הלווה לא יצליח לעמוד בהלוואה והמכונית תילקח ממנו ותימכר בשוק ב-10,000 דולר כך שיצרנית הרכב לא יכולה להפסיד, אבל הלווה נכנס לפשיטת רגל.

הלוואות סטודנטים ואשראי הפלסטיק (כרטיסי אשראי)

ההערכות מדברות על כך שההלוואות לסטודנטים הם הבועה המרכזית העומדת בפני המשק האמריקאי. נכון לסוף 2010 עומדות סך ההלוואות לסטודנטים על כ-900 מיליארד דולר ובכך למעשה עקפו לראשונה בהיסטוריה את סך אשראי הפלסטיק שעומד על כ-850 מיליארד דולר.

אין היום בעיה ממשית לקחת הלוואה ללימודים גבוהים, הלוואה ממוצעת של כ-28,000 דולר (7,000 דולר בשנה שכר לימוד). "קח הלוואה היום ושלם את הקרן אחרי שתסיים את הלימודים". זוהי הכרזה המרכזית. בנקודת סיום הלימודים מתחילות הבעיות - אבטלה של 9%. זהו המספר שמפורסם והוא מסך כל מעגל העבודה בארה"ב, אבל המספרים האמיתיים מדברים על כ-20% בקרב בוגרי אוניברסיטאות כך שבפועל לפחות כ-20% לא יכולים להחזיר את ההלוואה שלהם בזמן הקרוב. המספרים עולים כי הערכות מדברות על אי יכולת עמידה בתשלומים בקרב כ-40% מהסטודנטים.

נדגיש כי בשיא המשבר כ-20% מלווי הסאב פריים פשטו את הרגל, כלומר בועת הסטודנטים היא חמורה הרבה יותר ואם נוסיף את בועת כרטיסי האשראי נקבל תמהיל בועתי שאין לו כרגע פיתרון.

אז מה עושים?

אם זה היה התנהלות שוק נורמלית היו תשובות נורמליות. אבל זה לא שוק נורמלי וכל משקיע צריך להיות מספיק הוגן כלפי עצמו על מנת להבין שהמשחק הזה מסוכן, במיוחד כשהריבית היא אפסית והאינפלציה מתחילה להתרומם בגלל אותה הדפסת כסף מפורסמת.

אפילו את רווחי החברות בארה"ב קשה למדוד בגלל שבשורה התחתונה תיק הנכסים של החברות זינק ב- 100% ואיתו הרווח של השורה התחתונה כמו גם הבונוסים של סוף השנה, ומאוד יכול להיות שהשווקים בארה"ב יחזרו לטריטוריה של השיאים ההיסטוריים מ-2007. יחד עם זאת, אין עוררין שבמשבר הבא, ואיש לא מוכן לשים את האצבע על לוח השנה מתי זה יקרה, ספק אם השטר הירוק יהיה חוף המבטחים.

הכותב הוא מנהל ההשקעות הראשי בחברת ההשקעות שקדי שוקי הון. הכותב עשוי להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#