דירקטוריון בנק הפועלים: מביעים אמון במנכ"ל ציון קינן - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דירקטוריון בנק הפועלים: מביעים אמון במנכ"ל ציון קינן

(עדכון) דני דנקנר נחקר בחשד כי לקח הלוואה של כ-14 מיליון שקל בניגוד לנהלים ■ קינן נחשד שפעל בעד אישור ההלוואה ■ דנקנר נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בקשר לשלוש פרשיות שונות ■ עו"ד צבי אגמון המייצג את קינן: "אין ולא היה כל פגם ולו הקטן ביותר בפעילותו של מר קינן בקשר להלוואה זו"

100תגובות

מאת שני מזרחי ומיכאל רוכוורגר

הערב פירסם בנק הפועלים כי בעקבות פרסום הודעת דובר משטרת ישראל בדבר העברה לפרקליטות של חומר חקירה הנוגע למנכ"ל הבנק, קיים הדירקטוריון של הבנק דיון ושמע סקירה מאת יו"ר הדירקטוריון, יאיר סרוסי, על מגעים שקיים במהלך היום בעקבות הודעת המשטרה.

בתום הסקירה פירסם הדירקטוריון את ההודעה הבאה: "לאחר ששמע את סקירת היו"ר וחוות דעתם של היועצים המשפטיים ועל סמך המידע שהתפרסם והמצוי בידו, אימץ הדירקטוריון את המלצת היו"ר, להמשיך ולפעול בתאום מלא עם בנק ישראל, באופן שיבטיח, המשך פעילותו העסקית השוטפת של בנק הפועלים.

הדירקטוריון מביע אמון במנכ"ל הבנק, ציון קינן, ומביע תקוותו כי בדיקת הפרקליטות תושלם במהירות מירבית ותעלה כי אין מקום להליכים משפטיים כנגדו".


מוקדם יותר היום התפרסם כי היחידה הארצית לחקירות הונאה סיימה את החקירה בפרשת דנקנר. בסיכום החקירה מצאה המשטרה תשתית ראייתית מספיקה להעמיד לדין את דני דנקנר בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון. בנוסף מצאה המשטרה תשתית ראייתית להעמיד לדין את מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, בעבירה של מרמה והפרת אמונים.\

דנקנר נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה בקשר לשלוש פרשיות שונות. באחרונה שבהן, עליה נחקר דנקנר לפני כשבועיים, הוא נחשד כי לקח הלוואה אישית בסכום של כ-14 מיליון שקל בניגוד לנהלים. מנכ"ל הבנק, ציון קינן, שהיה באותה תקופה מנהל החטיבה העסקית בבנק, נחשד שהציג לוועדה המאשרת את ההלוואה מצג שווא בניגוד לכללים.

היום סיכמה המשטרה את תיק החקירה ומצאה תשתית ראייתית מספיקה להעמיד לדין את דנקנר בגין עבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והלבנת הון. בנוסף מצאה המשטרה תשתית ראייתית להעמיד לדין את קינן בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

עו"ד צבי אגמון, המייצג את ציון קינן, מסר בתגובה כי "אין כל החלטה להעמיד לדין את ציון קינן. המשטרה העבירה את תיק החקירה לפרקליטות שהיא זו שצריכה לקבל החלטה בנושא זה. ציון קינן ואנוכי מכבדים את המשטרה ופועלה, יחד עם זאת בהכירי את העובדות בגינן נחקר מר קינן, אני תמה על קביעת המשטרה. ההלוואה שהוענקה ע"י הבנק למר דני דנקנר ניתנה בהתאם לכל נוהלי הבנק, ואושרה ע"י ועדה של הדירקטוריון, שהיא הגוף המוסמך לאשר הלוואות לאנשים הקשורים עם הבנק. יש לציין, כי הלוואה זו הוחזרה במלואה לבנק לפני כשנה. אין ולא היה כל פגם ולו הקטן ביותר בפעילותו של מר קינן בקשר עם הלוואה זו. אני מאמין שכך תסבור בסופו של יום הפרקליטות ואני מקווה כי בירור העניין ייעשה במהרה ויושם קץ לנושא".

הפרשיה האחרונה שחקרו חוקרי להב 433 ביאח"ה עסקה בהלוואה אישית שלקח דנקנר בשנת 2008 של כ-14 מיליון שקל בניגוד לכללים וללא דו"ח עושר וקשרה את קינן לפרשה זו.

הוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים קובעות שורה של כללים ברורים בנוגע לעסקאות של התאגיד הבנקאי עם אנשים קשורים בתאגיד. בין היתר, קובעות ההוראות כי תאגיד לא יעשה עסקה עם אנשים קשורים בתנאים מועדפים. יתרה מכך, נושא משרה דוגמת דנקנר (יו"ר הדירקטוריון בתקופה הרלוונטית) שלוקח הלוואה כאדם פרטי וסכום ההלוואה גבוה מ-250 אלף שקל, חייב להיות מתועד על ידי ועדת הביקורת או הוועדה לעסקות עם אנשים קשורים. הוועדה שמקבלת את בקשת ההלוואה אמורה לקבל דו"ח מצורף, "דו"ח עושר", ובו מפורטים נכסיו של מבקש ההלוואה נושא המשרה, נזילים ונייחים.

על פי החשד בין השנים 2008-2009, בעת שכיהן קינן כמנהל החטיבה העסקית של הבנק, פנה אליו דנקנר בבקשה לקבל הלוואה אישית של 14 מיליון שקל. קינן על פי החשד, סייע לדנקנר לקצר את ההליכים ולקבל את ההלוואה ללא צירוף דו"ח עושר כנדרש וכל זאת בהיותו כפוף לדנקנר. החשד, כי קינן העביר המלצה לוועדת הביקורת בבנק שמאשרת הלוואות לאנשים קשורים, ללא דו"ח עושר כפי שמחייבות הוראות ניהול בנקאי תקין, והמליץ לוועדה לאשר את ההלוואה.

בשבועות האחרונים נחקרו ביחידה הארצית לחקירות הונאה כ-10 עובדים מהחטיבה העסקית של בנק הפועלים בתקופה הרלוונטית, ומסרו עדות בגין הנהלים והתנהלותם של דנקנר וקינן בתקופה הרלוונטית.

חקירה זו, אינה הפרשה היחידה בגינה נחקר דנקנר. בין היתר נחקר ביאח"ה בחודש מרץ שנת שעברה בחשד לעבירות על טוהר המידות בשתי פרשות אחרות, ההלוואה ל-RP ולשלב השני של רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף.

בדיווח הקודם מלפני שבועיים כאשר נודע כי קינן נחקר, הוציא בנק ישראל דיווח לקוני שבו נאמר כי: "הפיקוח על הבנקים מיודע בנושא ועוקב אחר ההתפתחויות. לבנק הפועלים שדרה ניהולית מקצועית ורחבה, המבטיחה את יכולתו להמשיך ולפעול ללא הפרעות למרות אירוע זה. בשל חקירת המשטרה מנוע הפיקוח מלהתייחס לפרטי האירוע". כל זאת כשבבנק ישראל היו מודעות לטענות כנגד קינן עוד ב- 2009 כשאישרו את מינויו למנכ"ל הקבוע של הבנק.

גם היום, לאחר דיונים שקיימו שוב בחרו בבנק ישראל להוציא דיווח לקוני שבו נאמר כי: "בהמשך להודעת המשטרה על העברת חומרי חקירתו של מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, לבחינה על ידי הפרקליטות, הפיקוח על הבנקים מבקש למסור כי הוא נמצא בקשר עם גורמי הפרקליטות המלווים את החקירה, ועוקב אחר התפתחויות בנושא".


תחילת חקירותיו של דנקנר בעקבות מאבק של בנק ישראל

במהלך השנים האחרונות בנק ישראל עקב בדאגה אחר שורת שינויים ואירועים שהתרחשו בבנק הפועלים וביניהם: פרישה של מנהלים בכירים, הדחה של הדירקטור החיצוני, פרופ' אמיר ברנע, ההחלטה להשקיע בבנק ברוסיה וכן עיתוי מכירת תיק אג"ח מגובה משכנתאות בארצות הברית.

פרישתו של מנכ"ל בק הפועלים לשעבר, צבי זיו במרץ 2009, היתה נקודת מפנה במאבק של בנק ישראל בבנק הפועלים. מלחמה זו שעד לפרשת זיו נשארה מאחורי הקלעים, הפכה לגלויה בנקודה זו, כאשר המפקח על הבנקים ביקש למנות מנכ"ל חדש באמצעות ועדת איתור. אולם, דירקטוריון הבנק בראשותו של דנקנר, לא נענה לדרישה ואישר את מינויו של קינן למנכ"ל הבנק באופן מיידי.

עם פרישתו אמר זיו: "היו לי קווים אדומים שלא רציתי לחצות, והבנתי שזה או אני או דנקנר ואין לי סיכוי - לכן התפטרתי", התפטרות זו היתה יריית הפתיחה במלחמה בין בנק ישראל לאריסון-דנקנר. מאז מינויו של דנקנר ליו"ר הדירקטוריון בבנק, בשנת 2007, הוא נהפך לאיש החזק בפועלים, החליש את זיו ונטל מנו סמכויות.

דנקנר אף זקף לזכותו את ההחלטה למכירת תיק האג"ח מגובה המשכנתאות וניכס לעצמו את מהלך ההתרחבות בחו"ל כשזה עוד נחשב מוצלח. בהמשך אילץ דנקנר את זויו להתפטר ודחף למינוי מקורבו קינן, למנכ"ל הבנק. מה ששבר את גב הגמל, בבנק ישראל הבינו שהבנק הגדול במדינה מנוהל על ידי איש אחד בלבד, ולא על פי כללי ניהול תאגידי.

בדו"ח חמור על התנהלות הדירקטוריון כתב המפקח על הבנקים לשעבר, חיזקיהו כי הדיון בדירקטוריון בהתפטרותו של זיו נמשך דקות ספורות בלבד. בנוסף, אף אחד מהדירקטורים לא התעניין מהם חילוקי הדעות עם דנקנר. אם הם אישיים או מקצועיים - ומי הצודק מביניהם.

עוד קודם להודעה על מינויו של קינן להחליף את זיו בתפקיד, דרשו בבנק ישראל להקים ועדת איתור לתפקיד. אין צורך למהר אמרו בבנק ישראל לדנקנר, ההתפטרות של זיו נכנסת לתוקף אר לקראת סוף השנה. חזקיהו אף הורה מפורשות לדנקנר שלא למנות את קינן לתפקיד. ואולם דנקנר לא שעה לדרישות בנק ישראל. הדיון בדירקטוריון על התפטרותו של זיו כאמור ארך 3 דקות ואילו הדיון על מינויו של קינן ארך 50 דקות. אירועים אלו הובילו בין היתר להדחתו של דנקנר מתפקידו בחודש מאי 2009 על ידי בנק ישראל.

הפרשיות הפליליות

בנק ישראל מעולם לא הגיש תלונה רשמית נגד דנקנר במשטרה, אולם, הם העבירו מידע ליחידה הארצית לחקירות הונאה בנוגע לניהול לא תקין שלימים הפתח לשלוש חקירות שונות. שתי הפרשיות הראשונות שנחקרו נגד דנקנר בחשד שעבר עבירות על טוהר המידות קשורת האחת בשנייה ועוסקות ברכישת בנק הפועלים את בנק פוזיטיף הטורקי.

ההלוואה הבעייתית לקרן RP ורכישת בנק פוזיטיף

דנקנר ששימש בכמה תפקידים בכירים בבנק הפועלים, בהם יו"ר הבנק, מחזיק בכ-12.8% מחברת אלרן השקעות. העובדה ששימש יו"ר הבנק הגדול במדינה מצד אחד ובעל מניות בחברה שתלויה בחסדי הבנקים מצד שני, הובילה את דנקנר לפוטנציאל לניגודי עניינים. ההחלטה להשקיע בבנק הטורקי פוזיטיף המחישה ניגוד עניינים זה.

בדצמבר 2005 חתם בנק הפועלים על הסכם עם פוזיטיף לפיו יוקצו לו 57.5% ממניות הבנק הטורקי בתמורה ל-100 מיליון דולר. הפועלים לא נכנס להשקעה זו בגפו, היות וההסכם קבע שבמקביל להשקעה שלו, תרכוש קרן RP Explorer Master, שרשומה באיי קיימן 7.45% ממניותיו של הבנק הטורקי בהקצאת מניות תמורת 15 מיליון דולר.

בנוסף, הסכם ההשקעה העניק ל-RP, שמוחזקת בידי רפי ברבר ופיטר קלנר אופציה ל-12 חודשים לרכוש מבנק הפועלים חלק ממניותיו בפוזיטיף בסכום של עד 15 מיליון דולר ולא יותר מ-7.45% ממניות הבנק - כדי שאחזקתו של בנק הפועלים בבנק לא תרד מ-50.1%. מימושה של אופציה זו הותנה בביצוע העסקה הראשונית ש-RP שימשה בה כמתווכת.

יתרה מכך, ההסכם קבע ש-RP תקבל פיצוי מבנק הפועלים אם לא תוכל לבצע את ההשקעה בבנק הטורקי והפועלים קיבל מצידו אופציה להיכנס לנעליה של RP ולהגדיל את חלקו בפוזיטיף מ-57.5% ל-65% אם זו לא תבצע את ההשקעה.

דנקנר הכיר את ברבר, יו"ר RP דרך אלרן השקעות. שלושה חודשים לפני החתימה על הסכם ההשקעה בפוזיטיף נחתם מזכר הבנות בין אלבן לבין קרנות מקבוצת RP Capital וקבוצת רוני יצחקי, לפיו יקימו יחד את חברת אטלס במטרה לפתח פעילות נדל"נית יזמית באזור מרכז ומזרח אירופה. אלרן אף העבירה לחברה את הנדל"ן שהחזיקה בפולין ובסלובקיה תמורת הקצאה של 58% ממניות אטלס. רכישת השליטה בפוזיטיף הסתבכה לאחר שהפיקוח על הבנקים דחה את בקשת RP לרכישת המניות.

בפברואר 2008, למעלה משנתיים לאחר שנחתם הסכם האופציה הראשוני בין פועלים ל-RP, הובאה בפני הדירקטוריון הצעה לחתום על הסכם שתמורת ויתורה של RP על האופציה תקבל פיצוי של 25 מיליון דולר. גובה הפיצוי העלה שאלות נוקבות בייחוד נוכח העובדה כי התשלום השני של הפיצוי הועבר מפועלים ל-RP חודש בלבד לפני שאלרן נדל"ן, חברת בת של אלרן השקעות, חתמה על הסכם למכירת כל אחזקותיה בחברת הניהול של אטלס לקבוצת RP. עיתוי התשלום כאמור הוביל לחשד בנוגע לטיב הקשרים בין דנקנר לבין RP כבעל מניות באלרן השקעות וכיו"ר בנק הפועלים.

השלב השני לרכישת הבנק הטורקי על ידי בנק הפועלים היתה רכישת מניות השותף הטורקי בפוזיטיף, חאליט צ'ינילולו. אולם, לאחר השלמת רכישת המניות מצ'ינילולו, התברר כי דנקנר לקח הלוואה אישית בסכום של מיליוני דולרים מצ'ינילולו באמצעות בנק הולנדי DHB שנמצא בשליטתו של צ'ינילולו. החשד שעלה הוא כי קיים חשד שדנקנר העביר כסף לצ'ינילולו בכובע אחד ביו"ר או כסגן יו"ר בנק הפועלים ובכובעו השני כאיש עסקים פרטי, קיבל ממנו לכאורה הלוואה.

דנקנר, לא דיווח כנדרש על ההלוואה הפרטית שלקח מצ'ינילולו, מקורביו טוענים כי דיווח אך דיווח זה נעצר בשלב כלשהו. דנקנר היה מחויב לדווח על הלוואות אלו בכמה נקודות זמן, בעת רכישת בנק פוזיטיף בסוף שנת 2005, ובאפריל 2009 כאשר הגדיל הבנק את היקף מניותיו בבנק הטורקי ל-69.8%. יתרת האחוזים עדיין בבעלותו של משפחת צ'ינילולו.

השלב השני של רכישת הבנק הטורקי אושר על ידי ההנהלה באמצעות המלצה שהעביר המנכ"ל לשעבר,צבי זיו. כשזומן זיו, לתת הבהרות ועדות ביאח"ה בנוגע לרכישה, סיפר לחוקרים כי בינו לבינו התנגד לשלב השני בעסקה. הוא הסביר כי לא היה צורך מיוחד בהגדלת היקף המניות של בנק הפועלים בבנק הטורקי. כשנשאל מדוע בהמלצה שהעביר לא ביטא את התנגדותו, הסביר זיו לחוקרים כי היתה לו תחושה ש"האנשים למעלה רוצים לקיים את העסקה".

חקירותיו של דנקנר לוו על ידי עו"ד מאור אבן חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה באופן צמוד לכל אורך הדרך ולפיכך, ההכרעה האם להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע תתקבל במהירות יחסית.

מסנגורו של דנקנר, ען"ד יוסי בנקל נמסר בתגובה: "צר לנו שהמשטרה חוזרת לעשות את מה שנדמה שהיא כבר נגמלה ממנו, לפרסם 'המלצות' בנושאים שאינם בסמכותה, תוך פגיעה בחזקת החפות. הגוף המחליט במדינת ישראל על העמדה לדין הינה הפרקליטות והיא בלבד. אין לנו ספק שהפרקליטות תדע להתעלם ולקבל החלטה, שקולה ומאוזנת ובעיקר נכונה. כדאי להתאזר בסבלנות עד להכרעת הגורמים המוסמכים, האם להגיש כתב אישום ובאילו עבירות".


>>> כתבות נוספות בנושא:

10 בכירים בהפועלים נחקרו בפרשת ההלוואה לדני דנקנר

קינן נחקר באזהרה בחשד שסייע לדנקנר להעמיד אשראי למקורבים

דני דנקנר נחשד במסגרת החקירות בפרשת הולילנד במתן שוחד

כיצד הצליחה משפחת דנקנר למכור למדינה קרקעות - שמלכתחילה היו שלה?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#