ח"כ כץ הצהיר שלא יצביע על מסקנות ששינסקי - אך העביר חוק המיטיב עם ישראמקו - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ כץ הצהיר שלא יצביע על מסקנות ששינסקי - אך העביר חוק המיטיב עם ישראמקו

מצד אחד, כץ ממדר עצמו מהדיונים על המלצות ועדת ששינסקי בגלל חברותו הקרובה עם קובי מימון, בעל השליטה בישראמקו ■ מצד שני, כץ יזם, דחף והעביר חוק שנוי במחלוקת שמסייע למשקיע הקטן אבל מיטיב גם עם ישראמקו ■ בנוסף, כץ מחזיק בעצמו במניות ישראמקו ■ כץ: "אני פועל למען צדק חברתי"

67תגובות

בתחילת החודש, בעוד המלחמה על תמלוגי הגז שוברת שיאים של אינטרסנטיות אגרסיבית ו"משקיעים קטנים" חוברים ל"טייקונים" בניסיון להטות את המלצותיה של ועדת ששינסקי, יצא חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד) בצעד יוצא דופן: במכתב לוועדת האתיקה של הכנסת הוא הודיע שאינו מתכוון להשתתף בדיונים על ההמלצות. את הסיבה הוא לא פירט במכתב אבל הסביר: להמלצות יש השפעה מרחיקת לכת על חבר קרוב שלו - קובי מימון, בעל השליטה בחברת חיפושי הגז והנפט ישראמקו ולכן גם בעל זכויות גדול (28%) בקידוח תמר.

הפגנה כזאת של אתיקה ושל אחריות למינהל תקין היא לא דבר של מה בכך באווירה הקיימת. אבל תחקיר "הארץ" חושף כי בשעה שכץ הפגין אחריות ציבורית בחזית המסוקרת, הוא יזם והעביר בלי הדים חוק אשר דווקא מיטיב עם החבר מימון וישראמקו שבשליטתו.

במבט ראשון, החוק הזה - הנקרא תיקון 44 לחוק ניירות ערך - הוא חברתי במובהק. הוא קובע כי כאשר חברה מסחרית נקלעת לקשיים, עליה לפרוע תחילה את חובה למחזיקי איגרות החוב שלה - קרי לחוסכים ולמשקיעים מקרב הציבור הרחב - ורק אחר כך יוכלו גם בעלי השליטה בה לפדות את איגרות החוב שבידיהם.

אלא שבדיקת "הארץ" מעלה כי לחוק, אכן חברתי, יש גם צד אחר: את החוק הזה הגה, דחף וקידם מוטי בן ארי, בכיר בישראמקו, שגם נכח בדיון הראשוני בהצעת החוק בכנסת - ב-25 בנובמבר 2010, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשות כץ. כץ לא סיפר למשתתפי הדיון מיהו המשתתף הנוסף הזה וכיצד הוא קשור אליו, כפי שלא ציין כי להצעת החוק, אם תעבור את כל שלבי החקיקה, תהיה השפעה גדולה על ישראמקו - חברה שהוא עצמו מחזיק בה מניות.

הסיבה לכך פשוטה: ישראמקו היא לא רק חברה לחיפושי נפט וגז. היא גם מנהלת תיק השקעות עצמי (נוסטרו) עצום של כ-350 מיליון שקל. חלק הארי שלו - יותר מ-200 מיליון שקל - מושקע באג"ח של חברות ישראליות.

ישראמקו אינה החברה היחידה של קובי מימון. מימון הוא בעל השליטה בקבוצה בורסאית סבוכה של חברות הפועלות בתחומי הגז, הנפט והנדל"ן, בישראל ובחו"ל. ככזה הוא אחד מאנשי העסקים העשירים בישראל - ועסקיו מוערכים במיליארדי דולרים. למרות זאת השם קובי מימון אינו מוכר לציבור הרחב כמו השמות יצחק תשובה, נוחי דנקנר או שרי אריסון, ולא במקרה. זה שנים מצליח מימון להימנע מחשיפה, ומכונה בהתמדה "הטייקון המסתורי".

מפעם לפעם מופיעות אמנם ידיעות על עסקיו המסועפים, מלוות בתהייה מיהו בעל השליטה הממשי באימפריה - מימון או שותפו ואיש סודו חיים צוף - אך לא הרבה יותר מזה. לדימוי החמקמק של מימון מוסיפה העובדה שבעבר היה שותפו של איש העסקים הנמלט יובל רן, בעל השליטה בחברת קווי אשראי שקרסה, ואף נתבע על ידי מפרקיה.

עד כמה מקורב כץ למימון? כמי שנמנע בעקביות מחשיפה, מימון גם לא מדבר על חבריו בתקשורת. אבל כץ עצמו העיד יותר מפעם אחת על החברות ביניהם, ומקורב של הח"כ מדבר אף על חברות קרובה בין המשפחות. מלבד עדויות אלו קיימות עדויות מבחוץ השופכות אור על החברות הזאת. פעיל הליכוד יורם קראשי, אחיה של שולה זקן, סיפר למשל בשיחה פרטית כי בפגישה עם מימון ערב הבחירות לכנסת ה-16, שהתקיימו בינואר 2003, אמר לו איל ההון כי תמך במועמדותם של כמה חברי כנסת, ובהם חיים כץ. "מימון הסביר שרצה לדאוג לאינטרסים שלו כיזם והוא חייב כוח פוליטי. זה לגיטימי", אמר קראשי.

הקשר בין השניים נמשך אפוא שנים. אבל בבוקר 25 בנובמבר, כאשר התכנסה ועדת העבודה והרווחה כדי להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם כץ, הוא בחר שלא לציין לפניה את קרבתו למימון - בעל שליטה בחברה שתיהנה מהחוק העתידי.

כץ, יו"ר הוועדה, לא הבהיר שחוק כזה יגונן על השקעותיה הגדולות של ישראמקו באג"ח ועשוי למנוע ממנה בעתיד הפסדים של עשרות מיליוני שקלים. הסיבה: התיק של ישראמקו חשוף לסכנה כל אימת שאחת החברות שהוא מחזיק באג"ח שלהן נקלעת לקשיים. החוק החדש יקטין את הסכנה, משום שהוא מאפשר למשקיעים כמו ישראמקו לקבל את כספם לפני שיעשו זאת בעלי השליטה.

מאזיניו של כץ באותו בוקר לא כללו חברי ועדה רבים. מבין 11 החברים נכח רק אחד מלבד כץ עצמו - ח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו). לצדו היו שם מוזמנים חיצוניים: עו"ד דנה נויפלד, נציגת משרד המשפטים, גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות (הנסחרות בבורסה), אורנה צח, עופר מנירב ועדי גרינבאום מלשכת רואי החשבון, עו"ד שלומי לויה מאיגוד לשכות המסחר.

בין אלה היה רק נציג אחד ויחיד של חברה פרטית - מוטי בן ארי, מנהל תיק ניירות הערך של ישראמקו ומן המקורבים ביותר לקובי מימון. גם את זאת, כפי שמלמד פרוטוקול הישיבה, לא הזכיר כץ בשום רגע נתון. הפרוטוקול מלמד גם שבן ארי היה משתתף פעיל בדיון. הוא הביע בהרחבה את תמיכתו בהצעת החוק, ולא בכדי.

תגובת ח"כ חיים כץ: "מדובר בחוק שעושה צדק חברתי. בעל שליטה בחברה חשוף למידע פנים; הוא הראשון היודע אם החברה תכבד את התחייבויותיה כלפי נושיה ויכול לפיכך לכוון את פעולותיה באופן שיתאים לאינטרסים שלו. כך קורה שבעלי החברה מודיעים כי היא מתקשה לפרוע את חובותיה לבעלי האג"ח, ושווי האג"ח פוחת בעקבות זאת באורח דרסטי. במקרה כזה בעלי האג"ח נפגעים, ובעלי השליטה, לעומתם, זוכים לוויתורים מפליגים על חשבון כספי הציבור".

קובי מימון לא מסר את תגובתו.

>>> לתחקיר המלא - לחצו כאן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#