שיגעון הקנאביס: ההלוואה שעשתה 100% בחודשיים

אחת המרוויחות הגדולות מנסיקתה של מדיוי היא אינסוליין הציבורית, שתתמזג עם חברת ניכיון הצ'קים יעד שיאן ■ יעד שיאן הלוותה למדיוי 5 מיליון שקל ששווים עתה 10 מיליון שקל

גיא ארז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חממת קנאביס רפואי סמוך לנצרת
גיא ארז

קשה להתחמק משיגעון הקנאביס בבורסה בתל אביב בחודשים האחרונים. הסתערות המשקיעים על מניות מדיוי ו טוגדר , שאליהן נוצקו חברות היי פארמה וגלובוס פארמה (בהתאמה), המתעתדות לפעול בתחום הגידול והיצוא של הקנאביס, הביאה לעליות חדות של יותר מ–265% במניות במחזורים גדולים מתחילת החודש. שתי החברות, שעדיין נטולות פעילות ממשית, נסחרות כיום לפי שוויים של 135 מיליון שקל (מדיוי) ו–85 מיליון שקל (טודגר).

אחת המרוויחות הגדולות והמפתיעות מעליות השערים היא דווקא חברת אינסוליין הקטנה, שצפויה לרשום תשואה יוצאת דופן בפרק זמן קצר.

לאחר שנכשלה בפיתוח מכשור לזירוז ספיגת אינסולין בדם, צנחה אינסוליין ב–95% בשנתיים האחרונות, ואז שינתה ייעוד והחליפה בעלים. בחודשים האחרונים, תחת הבעלים החדש, רם צרפתי, החלה אינסוליין בתהליכי מיזוג עם חברת ניכיון הצ'קים הירושלמית יעד שיאן. יעד שיאן הלוותה לפני כחודשיים למדיוי 5 מיליון שקל, שעליהם היא כבר יכולה לרשום על הנייר תשואה של 100%.

תמורת ההלוואה, מדיוי, שהיתה עוד בחיתוליה והיתה זקוקה לכסף, העניקה ליעד שיאן 151.5 אלף אופציות לא סחירות, הניתנות למימוש למניות. ביום חתימת ההסכם היה מחירה של מניית מדיוי 30 שקל, ומחיר המימוש היה 33 שקל. לפי ההסכם, מחיר המימוש יקוזז עם סכום ההלוואה, כך שיעד שיאן לא תידרש לשלם כלל על מימוש האופציות.

אתמול דיווחה אינסוליין כי יעד שיאן מימשה את האופציות, כשמניות מדיוי השלימו עלייה של 125% מאז חתימת ההסכם בין שתי החברות. בעקבות כך נהפכה יעד שיאן לבעלת עניין עם 7.4% ממניות מדיוי בשווי 100 מיליון שקל, בעוד אינסוליין נסחרת לפי שווי של 12.5 מיליון שקל בלבד.

הדינמיקה שהניבה ליעד שיאן תשואה כה גבוהה אמנם מעניינת, אך בחינת ההסכם המורכב בין שתי החברות מגלה כי יעד שיאן היתה מרוויחה בכל מקרה, בשל התנאים הדרקוניים שהציבה לחברה הלווה.

מנחם כהן

יעד שיאן היתה יכולה לממש את האופציות שניתנו לה לאחר תשעה חודשים, או לאחר שמניית מדיוי היתה חוצה מחיר של 50 שקל (כפי שאכן קרה). לפי ההסכם, אם מחיר מניית מדיוי היה נמוך מ–49.5 שקל לאחר תשעה חודשים, מדיוי היתה מקצה ליעד שיאן ללא תמורה מניות נוספות — ששוויין יהיה ההפרש בין מספר המניות שמומשו לפי מחיר לפי 49.5 שקל לבין מספר המניות שמומשו בהתאם למחיר הממוצע של המניות שנמכרו על ידה. כלומר, ההסכם קבע כי יעד שיאן היתה רושמת תשואה של 50% על ההלוואה שלה בכל מקרה שהוא (לאור הפער בין 49.5 שקל ל–33 שקל). לפי ההסכם, גם אלמלא התקבלו אישורים להקצאת מניות נוספת, בעל השליטה במדיוי, מנחם כהן, היה חייב להעביר את מניותיו מאחזקותיו הפרטיות. עוד צוין כי "השווי הכלכלי של יתרת המניות שלא תוקצה בפועל תיזקף כחוב של החברה לטובת יעד שיאן".

כהן אף התחייב להשאיל ליעד שיאן את מספר המניות שהיא תהיה מעוניינת למכור, אם הן עדיין יהיו חסומות באותו פרק זמן, והתחייב לשם כך שלא למכור באופן אישי את מניותיו במשך תשעה חודשים. אם יהיו חסרים למדיוי עד 2 מיליון שקל לצורך תשלום ההלוואה — כהן התחייב לעמיד הלוואה מזכה למדיוי בגובה הסכום החסר.

אולי חמור מכל אלה, מדיוי התחייבה שלא ליטול כל חוב בצורת גיוס חוב או נטילת הלוואה מצד שלישי עד תום ההסכם בין הצדדים. כלומר, יעד שיאן תיוותר היחידה שלה חייבת חברת הקנאביס כסף. לפי ההסכם, כהן התחייב כי בתום תשעה חודשים (עד נובמבר) לא יעלו ההתחייבויות של מדיוי על נכסיה השוטפים. אם זה יקרה, מדיוי תגייס הון, כך שהנכסים יעלו על ההתחייבויות. במקביל, החברה הצהירה כי היא פועלת לגיוס הון בבורסה (ואף הגישה תשקיף לצורך כך) לטובת המשך פעילותה.

בתרחיש אחר ופחות אופטימי עבור מדיוי, כהן היה מוצא עצמו מחויב באופן אישי לחברת ניכיון הצ'קים, ומדלל במקביל את בעלי המניות מהציבור לצורך תשלום חובות החברה. ייתכן שהחברה אף היתה פועלת לגיוס הון — לא בשל צרכיה העסקיים, אלא בשל התחייבויותיה במסגרת נטילת ההלוואה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker