"לאומי והפועלים יתקשו לקבל את המחיר שהם דורשים עבור חברות האשראי"

הבנקים דורשים מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים מההון העצמי של חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם - 5-4 מיליארד שקל עבור ישראכרט ועד 3 מיליארד שקל עבור לאומי קארד ■ בנק לאומי כבר נפגש עם יותר מעשרה רוכשים פוטנציאלים, בעוד הפועלים יתחיל בכך לאחר פסח

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פתיחת הדיוטי פרי החדש
חנות בנתב"ג. המעבר לחיוב מיידי ישנה את דרישות הנזילות של חברות האשראיצילום: עופר וקנין

הנהלת לאומי קארד ומנהלים בבנק לאומי ערכו בשבוע שעבר מפגשים ראשוניים עם כעשרה גופים אמריקאיים ואירופאיים - קרנות השקעה פרטיות וגופים שמעוניינים לרכוש את השליטה בלאומי קארד. המפגשים נערכו בלונדון, במשרדי גולדמן סאקס, הבנק המלווה מטעם לאומי את התהליך. "יש כאן סיפור מעניין, שמושך גורמים שונים. לא בכל יום חברה כמו לאומי קארד נמצאת על המדף. עם זאת, בשלב זה עדיין מוקדם לומר עד כמה רציניות הכוונות של הגופים האלה, ואם הם יתקדמו בתהליך, שעשוי לארוך לפחות חצי שנה", אמר מקור שנכח בפגישות.

פגישות נוספות עם הגופים נערכות במקביל בישראל, ובהמשך ייפתח חדר מידע, שיהיה זמין לגופים שיהיו מעוניינים להתקדם בתהליך הרכישה.

הגופים שהוזכרו באחרונה כמי שמעוניינים לרכוש את לאומי קארד הם גופי ההשקעה בלקסטון, ורבורג פינקוס, פרמירה, וסנטרברידג' יחד עם אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות לשעבר. גם משפחת שנידמן, בעלת השליטה בקבוצת צור שמיר, לוטשת עיניה לעבר החברה.

היערכות הבנק לפרידה מלאומי קארד החלה בשנה שעברה, עם אישורו של חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות, בינואר 2017. החוק גורס כי הבנקים הפועלים ולאומי מחויבים להיפרד ממלוא אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי עד ינואר 2021. מי שהצליח לחמוק מההוראה הזאת הוא בנק דיסקונט. הוועדה החליטה לתת לו מתנה, ולאפשר לו להותיר בידיו את השליטה בכאל, הגובה מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הגבוהה בענף - 10.8%. כאל תישאר בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) לפחות עד ינואר 2021.

לפי חוק שטרום, אם הפועלים ולאומי ינפיקו לפחות 25% מישראכרט ולאומי קארד בבורסה, ויירדו להחזקה של 40% עד ינואר 2020 - הם יוכלו להחזיק במניות האלה במשך שנה נוספת.

בלאומי החליטו לקדם את תהליך המכירה לאחר התבהרות מסוימת שחלה בסוגיות בעלות השפעה מכרעת לגבי תמחורן של החברות. אחד הפרמטרים שמשפיעים על רווחיות החברות ובכך על שוויין, הוא שיעור העמלה הצולבת - העמלה שהחברה הסולקת את כרטיס האשראי משלמת למנפיקת הכרטיס. כיום העמלה הצולבת היא 0.7% מהעסקה, והיא תישאר בשיעור זה עד סוף 2018. כך, אם מכל עסקה מתקבלת עמלה של 1% בממוצע, 0.3% מגיעים לחברה הסולקת ו–0.7% למנפיקת הכרטיס.

המפקחת על הבנקים, חדוה ברצילום: תומר אפלבאום

בפברואר — חודש לאחר שבנק ישראל פירסם את מתווה ההפחתה של העמלה הצולבת, שלפיו היא תרד מ–0.7% ל–0.5% עד ינואר 2024 — הוחלט להקדים בשנה את מועד ההפחתה, לינואר 2023. המהלך עשוי לפגוע בהכנסות של חברות כרטיסי האשראי, אך לא לרסק אותן.

כמו כן, המפקחת על הבנקים, חדוה בר, פירסמה לפני כחודש את הקריטריונים הסופיים לגבי זהות הגופים שיוכלו לרכוש את השליטה בחברות כרטיסי האשראי. רק גופים מוסדיים ישראליים המנהלים נכסים של עד 100 מיליארד שקל וקרנות השקעה פרטיות בינלאומיות יוכלו לרכוש את השליטה בהן. גופים ריאליים ופיננסיים ישראליים ובינלאומיים יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי אשראי רק בתנאי שיעמדו בדרישות החוק לצמצום הריכוזיות במשק. לפיכך, גופים ריאליים מהותיים ישראליים שההכנסות השנתיות שלהם או היקף תיק האשראי שלהם גבוה מ–6 מיליארד שקל לא יוכלו להתמודד על הרכישה.

עוד נקבע כי גרעין השליטה בישראכרט ולאומי קארד יכלול החזקה ישירה של 30% או החזקה בשרשור של 20% לפחות. הרוכשים יוכלו לשעבד את מרבית המניות שאינן חלק מגרעין השליטה, ולממן את הרכישה באמצעות נטילת מימון מבנקים או באמצעות גיוס אג"ח בשוק ההון. תהליך קבלת היתר הרכישה ייערך על ידי בנק ישראל וייארך ארבעה חודשים לכל היותר.

אף שהפיקוח על הבנקים פיזר את מרבית הערפל הרגולטורי, נותרה אי־ודאות גדולה בנוגע לשאלה אם שוק כרטיסי האשראי יעבור להתחשבנות יומית בין מנפיק הכרטיס לסולק העסקות בכרטיס — ולא חודשית, כפי שמתרחש כיום. המהלך, שמקודם על ידי הרשות להגבלים עסקיים, אך נתקל בהתנגדות של הפיקוח על הבנקים, עשוי לאלץ את חברות כרטיסי האשראי המופרדות להתמודד עם דרישות נזילות נוספות.

כיום, נהנים הצרכנים מ–17 ימי אשראי בממוצע, שעליהם אינם משלמים ריבית. אם המהלך שיוזמת רשות ההגבלים יקרום עור וגידים, החברות הסולקות יצטרכו להעביר את התמורה לבתי העסק יום לאחר ביצוע העסקה — בעוד הגבייה מהצרכנים תמשיך להתרחש כ–17 יום לאחר מכן. בעקבות כך, שלוש חברות כרטיסי האשראי יצטרכו להתמודד עם הצורך לגשר על פער תזרימי, מה שיגדיל את עלויות המימון של חברות כרטיסי אשראי בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

היתרונות והחסרונות ברכישת חברות האשראי

מכירה או הנפקה?

בפני לאומי והפועלים עומדות כמה חלופות להיפרדות מלאה מלאומי קארד וישראכרט. הם יכולים למצוא משקיע אסטרטגי או פיננסי שיסכים לרכוש את מלוא השליטה בחברות כרטיסי האשראי, ולשלם עבורן פרמיית שליטה. אופציה נוספת היא לבצע הנפקה ראשונית של מניות החברות בבורסה באמצעות הצעת מכר, שעשויה להיות מלווה גם במכירת שליטה; או חלוקת דיווידנד בעין של מניות ישראכרט לבעלי מניות הפועלים, וחלוקה של מניות לאומי קארד לבעלי מניות לאומי.

בשלב זה, בשני הבנקים עדיין לא התקבלה החלטה לגבי אופן ביצוע ההפרדות, והשיקולים שלהם אינם זהים. בהפועלים ההחלטה תלויה בצרכים ובהחלטות של בעלת השליטה שרי אריסון, החייבת כ–3 מיליארד שקל לבעלי האג"ח והבנקים בישראל. בלאומי, שהוא בנק ללא גרעין שליטה, ההחלטות מתקבלות על ידי המנכ"לית, רקפת רוסק עמינח. האופן שבו יבצעו הבנקים את ההפרדות תלוי גם במידת רצונם לדרוס ולהחליש את חברות כרטיסי האשראי המופרדות, ובמועד שבו יבחרו לעשות זאת — סמוך למכירה או לא.

בלאומי קיימת מתיחות בין הנהלת הבנק להנהלת לאומי קארד סביב נושאים שונים, אך היחסים טובים יותר מאלה ששוררים בין הנהלות הפועלים וישראכרט. הפועלים הודיע באחרונה על הסכם שיתוף פעולה להנפקת כרטיסי אשראי עם מאסטרקארד — בעוד הקשר של הבנק עם מאסטרקארד נעשה עד כה דרך ישראכרט.

גם אם הבנקים לא יקבלו מחיר אופטימלי עבור החברות בעת הנפקתן בבורסה, ההנפקה עשויה ליצור עבורם ערך כלכלי בלתי מבוטל. השארת החברות המופרדות ללא בעל שליטה תאפשר לבנקים להחליש את החברות ולהתחרות בהן.

מצב עניינים זה יאפשר לבנקים ליהנות מכוח רב יותר בכל הנוגע להסכמי תפעול והנפקה של כרטיסי אשראי בנקאיים וליכולתם לשווק בנמרצות רבה יותר את כרטיסי הדביט — כרטיס חיוב מיידי — שאותו יוכלו להנפיק.

במקביל לניסיונות של לאומי למצוא קונה שירכוש את השליטה בלאומי קארד, חברת כרטיסי האשראי ממשיכה בהכנת תשקיף לקראת הנפקה אפשרית של מניותיה בבורסה או גיוס חוב ציבורי. בלאומי מעריכים כי ישתלם יותר להנפיק את לאומי קארד בבורסה בעוד כמה שנים, כשתתבהר התמונה בענף.

כרטיסי אשראי
צילום: Martin Meissner/אי־פי

בהפועלים, המנוהל על ידי אריק פינטו, ממשיכים לקיים דיונים לגבי אופן ההיפרדות מישראכרט, שמקדמת גם היא הכנת תשקיף. בהפועלים נוטים לבחור בדרך היפרדות שתיעשה באמצעות חלוקה של מניותיה כדיווידנד בעין, ורישומה למסחר בבורסה בתל אביב — או באמצעות הנפקה ראשונית של מניותיה תוך ביצוע הצעת מכר גדולה על ידי הבנק. כמובן שאם יצוצו משקיעים שיסכימו לשלם עבור ישראכרט פרמיה נאה של עשרות אחוזים מעל הונה העצמי, סביר להניח שהפועלים לא יסרב להצעה.

אם הפועלים יבחר בחלופה של חלוקת מניות ישראכרט כדיווידנד בעין — שווייה של ישראכרט ייקבע על ידי המשקיעים בעת שתתחיל להיסחר בבורסה. החלוקה שקולה להפחתת הון עצמי של ישראכרט בשווי של כ–3.1 מיליארד שקל. במקביל, היא תאפשר להפועלים להשתחרר מנכסי סיכון של ישראכרט בשווי של כ–16 מיליארד שקל ולהפנות את הסכומים האלה למתן אשראי חדש, למשל.

חלק מהמשקיעים שיקבלו את מניות ישראכרט יצטרכו לשלם מס בגין המניות האלה. כדי לממן את הרכישה חלקם ימכור לפחות חלק מהמניות בבורסה, מה שייצור לחץ על מניית ישראכרט. מהלך כזה ימנע מהפועלים לרשום רווח הון, שעשוי היה להתקבל בעת מכירת ישראכרט במחיר הגבוה מהשווי שלפיו רשומה החברה בדו"חותיו.

אם יחולקו מניות ישראכרט כדיווידנד בעין — אריסון תקבל לידיה החזקה ישירה של כ–20% מישראכרט בשווי של כ–600 מיליון שקל, סכום הדומה לזה שמקבלת אריסון בחלוקת דיווידנדים של שלוש שנים.

אריסון התחייבה כי היא תפעל למימוש המניות האלה בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, וכי אם תקבל עבור מניות ישראכרט מחיר שיגלם בתוכו פרמיית שליטה, היא תחלוק את הפרמיה עם יתר בעלי המניות בישראכרט. לכן, משקיע שירצה בכל זאת לרכוש את השליטה בישראכרט, יוכל לעשות זאת לאחר חלוקת הדיווידנד בעין — באמצעות רכישה של החבילה הגדולה ביותר של מניות ישראכרט מאריסון, במקביל לאיסוף מניות נוספות של ישראכרט בשוק.

התחרות בתחום הסליקה מתגברת

רון וקסלר
מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלרצילום: סיון פרג'

ישראכרט, המנוהלת על ידי רון וקסלר, היא חברת כרטיסי האשראי הגדולה בענף. נתח השוק שלה מבחינת היקף השימוש בכרטיסי אשראי (כולל המותג אמריקן אקספרס שבבעלותה) מוערך נכון לסוף 2017 ב-47.3%. היא נחשבת למקור הכנסות ורווח מהותי להפועלים, וב-2017 היא רשמה רווח נקי של כ–300 מיליון שקל - כ-10% מהרווח השנתי של הפועלים.

נתח השוק של לאומי קארד, המנוהלת על ידי רון פאינרו, הוא 26.4%. היא נחשבת לנכס מהותי עבור לאומי, אך תרומתה לבנק נמוכה מזו של ישראכרט להפועלים. הרווח הנקי השנתי של לאומי קארד מוערך ב–190 מיליון שקל - 4.5%-5% מהרווח השנתי של בנק לאומי.

עבור לאומי, הפרידה מלאומי קארד צפויה להיות כואבת פחות מזו של הפועלים מישראכרט. לאומי יוכל לפצות עליה בין היתר באמצעות הקצאת נכסי סיכון של כ–12 מיליארד שקל, שישתחררו מלאומי קארד למתן אשראי חדש; הגדלת ההשקעות הריאליות הישירות; והגדלת פרופיל הסיכון בתיק הנוסטרו של הבנק.

חברות כרטיסי האשראי פועלות בשלושה תחומים עיקריים שמייצרים להן הכנסות: הנפקת כרטיסים, שמספקת הכנסות מדמי שימוש חודשיים מהלקוחות המחזיקים בכרטיס; סליקה בבתי עסק (מכל עסקה בכרטיס אשראי מתקבל כ–1% בממוצע); ומתן אשראי צרכני למשקי בית ולעסקים קטנים.

רון פאינרו
מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרוצילום: בני גם זו לטובה

הפעילות של חברות כרטיסי האשראי דומה לזאת שמבצעים בנקים וחברות אשראי חוץ בנקאי, כמו מימון ישיר, אחים נאוי ופנינסולה. ואולם אי־אפשר לגזור מהשווי שלפיו נסחרות חלק מהחברות האלה בבורסה את שוויין הכלכלי המדויק של לאומי קארד וישראכרט.

בשלב זה, לאומי והפועלים אופטימיים למדי לגבי המחירים שיוכלו לקבל בגין לאומי קארד וישראכרט. לאומי דורש עבור לאומי קארד שווי של 2.5–3 מיליארד שקל — הגבוה ב–30%–60% מהונה העצמי של לאומי קארד, שהיה כ–1.9 מיליארד שקל בסוף 2017. שווי זה מגלם מכפילים (היחס בין השווי לרווח הנקי) של 13–16 על הרווח הנוכחי. לפי הערכות, ובהתאם לחישובים דומים, הפועלים דורש על ישראכרט 4–5 מיליארד שקל.

"חברות כרטיסי האשראי שעל המדף בהחלט מעניינות, אבל לבנקים לא יהיה פשוט לקבל את המחירים שהם דורשים עבורן. זו סחורה שהרוכשים שלה יצטרכו לרשום עבורה צ'ק שמן, בעוד בענף שוררת חוסר ודאות. השווי שלפיו יימכרו החברות יכול להיחתך בחצי או לעלות בעשרות אחוזים בתוך כמה שנים — ולכן המחיר הכלכלי של העסקה צריך לשקלל את זה", אמר גורם הבקיא בתחום הפיננסים.

בכל מקרה, תמחור של החברות בהתאם למכפילי רווח הוא בעייתי, שכן הרווח הנוכחי שהחברות מייצרות אינו בהכרח דומה לרווח שהן ייצרו לאחר הפרדתן מהבנקים. גם הון עצמי אינו המדד היחיד שקובע את שווי החברות האלה, כי הוא יושפע בפועל מהמגבלות האפקטיביות של בנק ישראל ומהדרישות לשמירה על רזרבות הוניות נוספות.

להבדיל מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי לא יכולות לגייס פיקדונות זולים מהציבור. מנגד, הן נחשבות לחברות רזות ויעילות יותר, שלא צריכות לתפעל מערכים של מאות סניפים.

הן חברות יציבות, תזרימיות, המייצרות תשואה להון (היחס בין הרווח נקי להון עצמי) של 10%–15%, ומחלקות דיווידנדים. הן נהנו במשך שנים ארוכות מהגב הפיננסי החזק במשק, של הפועלים ולאומי, ולא היו צריכות להתאמץ כדי להתחרות בגופים אחרים.

מי שירכוש את החברות האלה יקבל פלטפורמה חזקה, הכוללת מידע רחב על הרבה מאוד לקוחות ועסקים, עם מערכות ניהול סיכונים מפותחות וממשל תאגידי מפוקח. ואולם פעילויות הליבה הנוכחיות שלהן - עמלות מפעילות סליקה והנפקה - נתקלות בתחרות גוברת וסובלות מירידה ברווחיות.

רק אתמול הודיע בנק ישראל על מתן רישיון סליקה לחברת קארדקום, בבעלות אייל, יעל ויניב עבו, שתתחיל לפעול בעוד כשנה וחצי. לפני כשנה קיבלה גם חברת טרנזילה רישיון לעסוק בסליקה, אך עדיין לא ברור מתי היא תתחיל לפעול.

מלבד התחרות מול המותגים המונופוליסטיים אמריקן אקספרס ודיינרס של כאל, הנהנים מרווחיות גבוהה יותר, נשאלת השאלה מהו עתיד השימוש בכרטיסי אשראי. האם הצרכנים יעברו לשימוש במזומן או באפליקציות דיגיטליות, כפי שקורה בסין, שם השימוש בכרטיסי אשראי הוא מועט?

כאל תמשיך ליהנות ממקורות מימון זולים

סביר להניח שמי שבכל זאת ירכוש את החברות האלה לא ירצה להפוך אותן לבנקים שיהיו תחת רגולציה הדוקה, אלא ישאף לנצל את הפוטנציאל הגדול שטמון בגידול מתן האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים - תחום רווחי וצומח הנשלט כיום ברובו (מעל 90%) על ידי הבנקים. כדי להגדיל את נתח הפעילות הזאת, חברות כרטיסי האשראי צריכות גישה ללקוחות באמצעות סליקה והנפקה, פעולות שתפקידן בעולם החדש בענף ישתנה.

מנועי צמיחה נוספים של החברות יהיו כניסה לתחומים חדשים כמו ביטוח וחיסכון; הרחבת הפעילות של מועדוני אשראי חוץ בנקאיים; הגדלת ההכנסות על ידי שיתופי פעולה בתחומי תפעול והנפקה של כרטיסי אשראי עם בנקים שעמם החברות לא עבדו בעבר; מתן שירותי ערך מוסף בתחומי הטכנולוגיה; וסיוע לעסקים בהשוואת מחירי מוצרים.

לצד הפוטנציאל, קיימים סיכונים שהרוכשים האפשריים יצטרכו להביא בחשבון. ההתייקרות של מקורות המימון הבנקאיים הזולים, שכבר לא יהיו זמינים ביום שלאחר ההפרדה, פרמטר קריטי לרווחיותן של חברות כרטיסי אשראי.

סיכונים נוספים מתייחסים לאובדן הכנסות מובטחות שהיו לישראכרט מהפועלים וללאומי קארד מלאומי בגין תפעול והנפקה משותפים. החברות המופרדות, לעומת זאת, לא יוכלו להציע הצעות אטרקטיביות יותר לבנקים בתחום תפעול והנפקה של כרטיסי אשראי כמו אלה שמציעה כאל, שתמשיך ליהנות ממקורות מימון בנקאיים זולים.

לאחר הפרידה יהיו חייבות החברות להשקיע כסף בטכנולוגיה ותשתיות מחשוב, מיתוג, התייעלות, התמודדות עם ירידה בהכנסות בעקבות קיטון בשיעור העמלה הצולבת, ועוד - וגם אלה סיכונים שיש להביא בחשבון.

מי אטרקטיבית יותר לרכישה?

איזו חברה אטרקטיבית יותר וטומנת בתוכה פוטנציאל גבוה יותר ליצירת רווחים עתידיים מהותיים? לשאלה הזאת אין תשובה חד־משמעית, והיא תלויה בגורמים רבים כמו עומק הכיסים של הרוכשים, היכולת והנכונות למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שייווצרו, ואופק ההשקעה.

בכל מקרה, היתרון הבולט של ישראכרט על פני לאומי קארד הוא הגודל. ישראכרט היא החברה הגדולה בישראל בתחומה, ובפער ניכר לעומת לאומי קארד וכאל, כך שהרוכש של ישראכרט יקבל גישה למאגר לקוחות ונתונים גדול מאוד. היתרון של ישראכרט נובע גם מכך שהיא תמשיך להחזיק באמריקן אקספרס, מותג מונופוליסטי, שצמח בשנים האחרונות בעשרות אחוזים והגיע לנתח שוק של 7.7% מהיקף השימוש בכרטיסי אשראי. אמריקן אקספרס תרם 67 מיליון שקל לרווח של ישראכרט ב-2017 (בניטרול דמי ניהול שמשלם אמריקן אקספרס לישראכרט, מ"ר) - 22.5% מהרווח.

כמו כן, ישראכרט היא חברה יעילה יותר מלאומי קארד, עם יחס יעילות תפעולית נמוך מ–70%. אף שהיקף פעילותה גבוה משמעותית מזה של לאומי קארד, מספר העובדים שישראכרט העסיקה נכון לסוף 2017 היה כ–1,170 — דומה לזה של לאומי קארד.

לאומי קארד היא החברה הכי פחות רווחית בענף. היא גם החברה הכי פחות יעילה בתחום (עם יחס יעילות תפעולית הגבוה מ–70%), דבר שמשפיע לרעה על התוצאות שלה, ושם אותה בעמדת נחיתות מול מתחרותיה. הדבר נובע בין היתר מכך שאין לה מונופול בסליקת כרטיסי אשראי כמו שיש לדיינרס או אמריקן אקספרס. מכה נוספת שנחתה עליה לפני כמה חודשים ושעלולה להשפיע לרעה - בכמה מאות מיליוני שקלים - על השווי שלה הוא המהלך של שופרסל.

בעקבות הלחץ של בעלת השליטה, קבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין, לסיים את השותפות עם לאומי קארד בתפעול והנפקה של כרטיסי אשראי במועדון שופרסל פיננסים המונה כ–500 אלף לקוחות - חברה שופרסל באוקטובר האחרון לכאל. ההיפרדות משופרסל תקטין את תיק האשראי הצרכני של לאומי קארד, שהוא הגבוה מבין החברות (5.5 מיליארד שקל), אך בהנהלת החברה מאמינים כי ניתן יהיה לפצות על כך באמצעות חבירה למועדונים אחרים, כפי שעשתה באחרונה עם פוקס.

כמו כן, בלאומי קארד פועלים על הגדלת הרווחיות של תיק האשראי (הגובה ריבית ממוצעת של כ–6.5%) באמצעות שינוי התמהיל שלו - כשליש ממנו הוא אשראי לכלי רכב המגובה בביטחונות, וכנגזר מכך מניב ריביות נמוכות יותר.

סביר להניח כי בלאומי קארד לא יסתפקו בתוכנית התייעלות הנוכחית, שבמסגרתה יפרשו מרצון כ-130 עובדים, והחברה תוציא לפועל מהלכים דומים נוספים בהמשך. מכיוון שלאומי קארד היא חברה צעירה יחסית, שהוקמה בשנת 2000, היא נהנית מכך שיש לה תשתיות טכנולוגיות מפותחות וחדישות יותר מאלה של ישראכרט ומתחרותיה האחרות - דבר שגם יצריך מרוכשיה השקעות נמוכות יותר לעומת ישראכרט.

ישראכרט היא חברה ותיקה יותר, שהוקמה ב–1975, והיא לא תצטרך להשקיע במיתוג מחדש - להבדיל מלאומי קארד, שתצטרך להמציא את עצמה מחדש ולבצע מיתוג חדש ושונה מזה שהיה בתקופת שליטת בנק לאומי שאתו היא מזוהה כיום מאוד.

תגובות