עודד יחיאל

ישראל יעקב נפגע בתאונת עבודה. איזה מזל שהקדמתי תרופה למכתי ועשיתי ביטוח נכות מתאונה בחברת כלל, חשב יעקב בינו לבינו. יעקב פנה לחברת כלל וביקש לממש את זכויותיו על פי הפוליסה. הפנייה נעשתה שבעה חודשים לאחר התאונה.

מה כל כך בוער לך, השיבו נציגי כלל, תגמולי ביטוח עבור נכות מתאונה משולמים ממילא רק אם נקבעים אחוזי נכות לצמיתות. מדובר בתאונת עבודה המטופלת גם על ידי המוסד לביטוח לאומי. אם שם יקבעו לך נכות לצמיתות, תמציא לנו את פרוטוקול הוועדה הרפואית. לאחר קבלת הפרוטוקול נתייעץ עם רופאנו ונודיעך על החלטתנו בתביעה.

פניתי מוקדם מדי, חשב יעקב לתומו. עלי להמתין לאחוזי הנכות שיקבעו לי הביטוח הלאומי. ההליכים מול המוסד היו ממושכים. רק בחלוף שבע שנים, לאחר ערעורים חוזרים ונשנים, לרבות בבית הדין הארצי לעבודה, קבעה ועדה רפואית של הביטוח הלאומי את נכותו הצמיתה של יעקב.

עם אישור הוועדה הרפואית על מידת נכותו פנה יעקב לכלל. צר לנו, הודיעו נציגי כלל ליעקב, בינתיים חלפה לה תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים.

אבל אני פעלתי על פי עצתכם ופניתי לביטוח הלאומי לקבל שם קביעת נכות, השתומם יעקב. נכון, השיבו לו נציגי כלל, אבל בינתיים חלפה לה תקופת ההתיישנות. ליעקב לא נותרה ברירה. הוא הגיש תביעתה לתגמולי ביטוח נכות מתאונה על סך 437,152 שקל לבית משפט השלום בתל אביב.

כלל ביקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה שהיא התיישנה. השופט אברהם קסירר מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את טענתה. על פי פסיקת בית המשפט העליון, הסביר השופט, בביטוח מסוג זה יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום התאונה.

בפוליסה, הסביר השופט קסירר, אין תנאי המחייב היזקקות לקביעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ועל כן לא היה במכתבה של כלל כדי למנוע מיעקב לפנות לרופא מטעמו ולהגיש חוות דעת רפואית אודות אחוזי הנכות.

יעקב לא הבין מדוע עליו להיענש בשלילת תגמולי הביטוח רק משום שנשמע למכתבה של כלל, ופנה בערעור לבית המשפט המחוזי. שופטי בית המשפט המחוזי קיבלו את ערעורו של יעקב.

שופט בית המשפט המחוזי ד"ר קובי ורדי הדגיש כי כלל, במכתבה, הנחתה את יעקב והורתה לו להוכיח את שיעורי הנכות, תוך ציון מפורש כי מדובר בקביעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. במכתב, הוסיף השופט, לא הזכירה כלל טענת התיישנות.

חובת תום הלב וההגינות, קבע השופט, חייבה את כלל לציין במפורש כי למרות האמור במכתב היא עומדת על טענת ההתיישנות. משלא עשתה כן, נוצר אצל יעקב מצג כי כל עוד לא ימציא את פרוטוקול הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, לא תידרש כלל לתביעתו ולא תטען טענת התיישנות. יעקב, המשיך השופט וקבע, הסתמך על המצג שהציגה כלל, ועל כן היא מושתקת ומנועה מלהעלות טענת התיישנות.

לפסק דינו של השופט ורדי הצטרפו השופטים יהודה זפט וישעיהו שנלר. התוצאה: בית המשפט המחוזי קבע כי תביעתו של יעקב לא התיישנה, ועניינו הוחזר לבית משפט השלום כדי שזה ידון בתביעה לגופו של עניין, תוך חיובה של כלל בשכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקל בתוספת מע"מ.

הכותב הוא עורך דין

ישראל יעקב נגד כלל ביטוח >>

סוג הביטוח: ביטוח נכות מתאונה

המבטחת: כלל חברה לביטוח

המבוטח: ישראל יעקב

מהות התביעה: תביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה

טענת חברת הביטוח: התביעה התיישנה לאחר שהוגשה בחלוף כשבע שנים ממועד התאונה

השופטים: יהודה זפט, ישעיהו שנלר וד"ר קובי ורדי מביהמ"ש המחוזי בתל אביב

נפסק ביום 15.11.10: כלל במכתבה למבוטח הנחתה אותו, והורתה לו להוכיח את אחוזי הנכות לפי פרוטוקול הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. כלל לא הזכירה במכתב התיישנות. משלא עשתה כן, היא מנועה מלטעון להתיישנות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker