תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"

דו"ח רואה חשבון חוקר מצביע על מעשי מרמה של מנהלי החברה שקרסה ב-2004 ועל התרשלות הדירקטורים ■ המפרקים דורשים לחייב את האחראים בכ-900 מיליון שקל ■ בין הדירקטורים הנתבעים: ראש עיריית חיפה יונה יהב והכלכלן אמנון נויבך

>> מפרק חברת תעשיות אלקטרוכימיות, שקרסה ב-2004 בהותירה חובות הנאמדים כיום ב-904 מיליון שקל, הגיש באחרונה בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה לחייב באחריות אישית ללא הגבלה את בעלי השליטה בחברה ואת חברי הדירקטוריון לשעבר, שהובילו לטענתו לקריסת החברה.

המפרק טוען כי בעלי השליטה והדירקטורים אחראים למעשי מרמה שגרמו לנזקים כבדים לחברה, וכי נהגו ברשלנות והפרו את חובותיהם כלפי החברה. נוכח ניסיונות ההידברות בין הצדדים, הטילה נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה בלהה גילאור חיסיון על בקשת המפרק, שהוסר בשבוע שעבר. בעלי השליטה בתעשיות אלקטרוכימיות לפני קריסתה היו חברת ICC Industries מניו יורק והחברה הבת ICC Handels משווייץ. בתפקיד יו"ר הדירקטוריון בחברה כיהן ג'ון פרבר האמריקאי, שהוא ד"ר לכימיה. מנכ"ל החברה היה אמיר אנדלוט וכסמנכ"ל כספים שימש עודד איסבורנו. בדירקטוריון החברה כיהנו בין היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום; הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה - כולם נתבעים כעת יחד עם חברת הביטוח מנורה, שביטחה אותם בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה.

תעשיות אלקטרוכימיות נסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובניו יורק ופעלה באמצעות מפעל בעכו בתחום הפטרוכימיה, ייצור ומכירת P.V.C וכימיקלים תעשייתים נוספים ששווקו בישראל ובחו"ל. החברה העסיקה כ-240 עובדים וכ-100 עובדי קבלן דרך קבע.

ב-2003 הוצא צו הקפאת הליכים משפטיים לבקשת תעשיות אלקטרוכימיות, שביקשה את הגנת בית המשפט בכדי לאפשר לה להפעיל תוכנית הבראה ולמנוע את קריסתה. שנה לאחר מכן, ב-2004, הגישו הבנקים לאומי, הפועלים ודיסקונט בקשה למנות מפרק זמני לחברה, בשל חובות בסך כ-244 מיליון שקל כלפיהם. החברה היתה חייבת לנושים נוספים, ובהם מחזיקי אג"ח, כ-92 מיליון דולר. בקשת הפירוק הוגשה לאחר שהנאמנים לחברה ונושיה לא הצליחו לגבש הסדר נושים מוסכם. הבנקים וכונס הנכסים הרשמי ביקשו למנות מפרק לחברה. נשיאת המחוזי בחיפה גילאור מינתה מפרק קבוע לחברה ב-2004.

מחול ההפסדים

בבקשה שהוגשה כעת תובעים נציגי המפרקים, עורכי הדין יאיר ליבוביץ, אסנת שטמר-דייקין ויוני בן-סימון, כי בעלי השליטה וחברי הדירקטוריון יפצו את החברה על מלוא הנזקים שנגרמו לה בגין מעשים שלא כשורה, שנעשו בניגוד לחובות המוטלות עליהם, ואיפשרו לבעלי השליטה ולמנכ"ל לבצע מעשי מרמה שהובילו לקריסת החברה ולאובדן כל כספיה ונכסיה.

לטענת המפרקים, אנדלוט פעל בחברה בהתאם להוראות קבוצת ICC ופרבר, שהכתיבו לו כיצד לנהל את החברה לטובת קבוצת ICC, בדרכי תרמית ומעל. המפרקים מציינים כי כתוצאה ישירה ממעשי הנתבעים נותרה החברה חייבת יותר מכ-665 מיליון שקל לנושיה השונים, נכון ל-2005, שהם כ-904 מיליון שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מ-2005 ועד עתה.

המפרקים מגוללים בבקשתם, המשתרעת על פני 95 עמודים, את סיפור קריסת החברה שהחל ב-2000. החל משנה זו שקעה החברה בהפסדים, שגדלו והלכו משנה לשנה, עד שהוגשה הבקשה להקפאת הליכים ביולי 2003. ב-2000 ההפסדים של החברה הסתכמו בכ-32 מיליון שקל. כעבור שנה בלבד, ב-2001, ההפסדים זינקו בכמעט פי ארבעה, לכ-123 מיליון שקל. ב-2002 הסתכמו ההפסדים ביותר מ-207 מיליון שקל. ביולי 2003 הסתיים מחול ההפסדים בבקשה להקפאת הליכים שהגישה החברה כדי להפעיל תוכנית הבראה ולמנוע את קריסתה. באותו היום נעתר בית המשפט לבקשה והוציא צו הקפאת הליכים. כעבור תשעה חודשים ולאחר שלא הושג הסדר, הוגשה בקשת פירוק.

חשבוניות פיקטיביות וגורם קש

בשל חשדות שהתעוררו בנוגע לניהול החברה בדרכי תרמית, רשלנות והפרות חובות האמון והזהירות של הדירקטורים ונושאי המשרה, מינה בית המשפט את משרד רואי חשבון רוזנבלום-הולצמן לחקור את התנהלות החברה לפני קריסתה. החוקרים הגישו את הדו"ח בפברואר 2009, וממנו עלו ראיות בדבר מעשי תרמית שנעשו על ידי ICC, בעל השליטה פרבר והמנכ"ל אנדלוט במשך שלוש שנים לפני הקריסה. בנוסף נמצאו ליקויים כבדים במנגנוני הבקרה של החברה, שאיפשרו את המעשים שהובילו לקריסתה. על ממצאים אלה מתבססת דרישת המפרקים לחייב את מנהלי החברה ואת הדירקטורים באחריות אישית.

לטענת המפרקים "חרף מצבה הקשה של החברה, נתנו קבוצת ICC, פרבר ואנדלוט את ידם ביודעין לניהול עסקי החברה בתרמית, להוצאת כספיה של החברה ולשלשולם לכיסיהם תוך פגיעה בחברה ובנושיה. קבוצת ICC, פרבר ואנדלוט פעלו לטובת האינטרסים האישיים שלהם, בניגוד מוחלט לאינטרסים של החברה, בחוסר תום לב, תוך גרימת נזק לחברה ולנושיה, הפרת חובות האמון המוגברות ובניגוד לחובת הזהירות המוטלת עליהם מתוך קנוניה ובדרכי מעל".

המפרקים מפנים לחוות הדעת של רואי החשבון, ומציינים כי היא מצביעה על כך שהמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון דאגו לכך שכספים שתעשיות אלקטרוכימיות היתה זכאית לקבל בשל מכירות עברו במישרין לקבוצת ICC. בנוסף נטען כי נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות תוך הפעלת גורם קש שאיפשר להציג לנושים יצוא שלא נעשה כלל, ולקבל עליו במרמה מימון בעשרות מיליוני שקלים שלא הוחזרו.

הדירקטוריון עצם עיניו

המפרקים מעלים טענות קשות וכותבים בבקשתם כי "ICC הכתיבה למנכ"ל החברה כיצד לפעול, הפכה אותו לבן ערובה בידה ולמי ששוקל טובתה ולא את טובת החברה, וזאת בין היתר באמצעות העברת כספי שוחד ושלמונים ישירות לידיו, תוך שלנושים נעשה מצג כוזב של הירתמות כביכול של המנכ"ל למאמץ התייעלות ולקיצוץ שכר. כספים במיליוני שקלים הוצאו במרמה מהחברה תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות והועברו לחשבונות של המנכ"ל".

הם הוסיפו כי בעת שהחברה היתה על סף חדלות פירעון נעשו בה פעולות חמורות של הוצאת כספים שנועדו להטעות את נושי החברה, ונעשו עסקות עם בעלי עניין תוך תשלום של מיליוני שקלים, ללא קבלת אישורים ועריכת הבדיקות הנדרשות.

לטענת המפרקים, חברי הדירקטוריון "התרשלו, בחרו לעצום את עיניהם ולהתנהל כרגיל, כאילו עולם כמנהגו נוהג, והתעלמו משורת נורות אזהרה שהיו צריכות לדלוק לנגד עיניהם. הם נמנעו מלקיים פיקוח ובקרה סבירים על החברה והנהלתה, ולא נקטו אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לחוקיות או לכדאיות כלכלית של פעולות שהובאו לאישורם, ולא פעלו ברמת מיומנות שבה היה פועל דירקטור סביר".

מאפריל 2002 ועד יולי 2003 הועברו לאנדלוט, על פי הבקשה, כ-740 אלף שקל כערכם כיום. שכרו של אנדלוט הופחת כביכול במארס 2002 - מ-65 אלף שקל ל-29 אלף שקל בחודש, כחלק מהתחייבות המפעל מול מדינת ישראל כנגד הלוואות שהמדינה העמידה לחברה. לגישת המפרקים, "חרף התחייבות להפחית את שכר המנכ"ל, השלימה ICC את שכרו בתשלומים ישירים לכיסו, באופן שיצר אצלו ניגוד עניינים אינהרנטי ואינו אלא תשלום שוחד... פעולה זו יצרה תלות של אנדלוט בבעלת השליטה והפכה אותו לעושה דברה".

המפרקים טוענים כי במהלך 2000-2002 הועברו כספים בסכומים גבוהים, באמצעות העברות תשלומים לספקים פיקטיביים שחשבונות הבנק שלהם נוהלו בשווייץ. לפי חוות הדעת החשבונאית, "כספים אלה הועברו לחשבונות בנק בשווייץ על שם המנכ"ל. מדובר בנטילה פשוטה של כספים מהחברה לכיסו של המנכ"ל באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות". סך התשלומים לספקים פיקטיביים לשיטת המפרקים הוא כ-2.7 מיליון שקל כערכם כיום.

אם לא די בכך, המפרקים מעלים חשש כי המנכ"ל השתמש בכספי החברה להימורים ומצביעים על כמה משיכות ביום שביצע בכרטיס האשראי של החברה בבריטניה בסך 500 פאונד. המנכ"ל טען כי השיב את הכסף במזומן. לדבריו, המצוטטים בפרוטוקול החקירה, "היה לי תחביב, לצבור את המזומן הזה ולהחזיר את הכסף לחברה".

בין מאי 2002 למאי 2003 מסתכמים סכומי המשיכה מכרטיס האשראי של החברה לכדי 750 אלף שקל בערכם כיום.

התנהלות בלתי תקינה נוספת שאותה מעלים המפרקים, נוגעת להנחיות של המנכ"ל להעביר לעצמו ולעובדים בכירים נוספים בונוסים ופיצויים מוגדלים ערב הקריסה. במהלך 2003 הוענקו לעובדים בונוסים בסך כ-1.2 מיליון שקל. אליהם מצטרפים כ-2 מיליון שקל שהוענקו לאנדלוט ולעובדים נוספים כהפרשות לקופות הפיצויים.

תשלומי תרומות - כשוחד

המפרקים מצאו כי תעשיות אלקטרוכימיות נהגה לאורך השנים להעביר תשלומים גם לגורמים שלא הועסקו בחברה, כמו לעוזרו של ראש עיריית עכו לשעבר, בראון מנדס, ולרעייתו של יו"ר ועד העובדים, אסתר ביטון. לפי חישובי המפרקים, התשלומים לשניים בין 1996 ל-2003 נאמדים ב-2.2 מיליון שקל כערכם כיום. בחקירתו הסביר אנדלוט כי "יו"ר ועד העובדים ביקש לקבל תוספת שכר. אמרתי לו שזה יעשה רעש גדול במפעל, אז הוא נתן פתרון יצירתי שנעביר משכורת לאשתו".

טענה חמורה נוספת נוגעת לתשלומי תרומות, המהווים שוחד, לטענת המפרקים. "החברה נהגה לשלם כתרומות סכומים מהותיים לגורמים שאין כל היגיון בכך שחברה תתרום להם, כאשר אנדלוט אישר במפורש בחקירתו כי מדובר בתשלומי שוחד מושחתים", נכתב בבקשה. במהלך 1999-2001 שולמו תרומות לעיריית עכו בסך 210 אלף שקל, ולקבוצת הכדורגל הפועל עכו כ-680 אלף שקל, ללא תיעוד וללא חשבוניות.

בחקירתו הסביר אנדלוט: "היו גורמים בעיריית עכו, שכדי לקדם נושאים היה צריך לשלם להם בתרומות". החוקר שאל: "תרומות במרכאות?". אנדלוט השיב "לא, תרומות בפועל, כדי לקדם אישורי בנייה ודברים כאלה".

המפרקים מתארים בבקשתם כי בעלת השליטה, ICC, היוותה ספק של תעשיות אלקטרוכימיות, לקוח של החברה, נושה ומי שניהלה משאים ומתנים בשם תעשיות אלקטרוכימיות. לשיטת המפרקים, ICC - באמצעות פרבר - פעלה באופן בוטה ופעיל להעדפת חובות החברה כלפיה, תוך יצירת מחנק אשראי בשל אי פירעון חובות אחרים, על אף שחובות החברה כלפי ICC היו חובות נדחים ובלתי מובטחים.

המפרקים קובעים כי פעולות אלה של ICC הביאו לקריסת החברה ולהגדלת חובות החברה לנושיה. המפרקים מצטטים מיילים ששלח פרבר למנכ"ל, ומהם עולה כי פרבר נוזף בו על פירעון תשלומים לנושים, ומבקש כי יעביר כספים ל-ICC ראשית.

שיטה נוספת להעברת כספים בלתי חוקית, שאותה חושפים המפרקים, התרחשה כשהמפעל ייצר חומרים ללקוחותיו, סיפק להם אותם, אך הלקוח הונחה לשלם בעבור הרכישה ישירות לחשבונות ICC. בספרי תעשיות אלקטרוכימיות נרשמו הפעולות כנגד משלוחי חומר גלם מ-ICC. בדרך זו הוקטן חוב המפעל לבעל השליטה בו.

המפרקים מדגישים כי "עסקות אלה לא נרשמו בדו"חות הכספיים של החברה כעסקות עם בעלי עניין, אלא הוצגו כעסקות עם לקוחות, על אף שברור כי הן עסקות מובהקות של חברה עם בעל עניין". לפי חוות הדעת של רואי החשבון, הסכומים המגיעים לחברה מלקוחותיה שנותבו ישירות לחשבונות ICC, מסתכמים בכ-58 מיליון שקל.

טענה נוספת של המפרקים היא כי החברה נהגה להתקשר עם בנקים מסחריים לקבלת מימון יצוא, תוך שהיא מציגה לבנקים מצגי שווא בדבר יצוא שלא נעשה באמצעות חשבוניות פיקטיביות של משלוחים ללקוחות בחו"ל שלא בוצעו. המפרקים חישבו כי נכון למועד הקפאת ההליכים העמידו הבנקים מימון יצוא ביתר בסך של כ-68 מיליון שקל כערכם כיום.

המפרקים מבקרים את פעולת חברי הדירקטוריון וכותבים: "אילו נמצא ולו צדיק אחד בסדום, שהיה שואל את השאלות המתבקשות, והיה דורש הסברים, פירוט, דיווח או בקרה, היתה פרשת המרמה של מימון היצוא כולה מתפוצצת חיש מהר, והנזק הכבד שנגרם בעטיה היה נמנע. הדירקטורים התעלמו כליל מהתראה שהונחה בפניהם, וכהרגלם לא העלו ולו בדל שאלה". מפרוטוקול חקירת אנדלוט על ידי רואי החשבון, מצוטט החוקר השואל את המנכ"ל "אם היו עוצרים את תהליך ניהול החברה ומצגי השווא לספקים, הנזק שנגרם לחברה היה קטן יותר?" - לכך השיב אנדלוט: "דרמטית".

המפרקים מייחסים את הנזק הנאמד כיום ב-904 מיליון שקל להתנהלות הרשלנית של הדירקטורים ונושאי המשרה.מהבקשה עולה כי תקרת פוליסת ביטוח האחריות המקצועית, שערכה החברה לדירקטורים ולנושאי המשרה בחברת הביטוח מנורה, היא בסך 15 מיליון דולר.

עו"ד זהר לנדה ממשרד ברנע ושות', המייצג את ICC, מסר כי "חברות ICC ילמדו את הבקשה לאחר שתומצא להן כדין. נראה כי מדובר בבקשה מופרכת, שבמסגרתה ביקשו לסמן מטרה ולא לקיים חקירה - כנראה כדי לכסות על הגורמים האמיתיים שהביאו לקריסת החברה".

עו"ד לימור קלהמר מסרה בשם אמיר אנדולט: "בניגוד לנטען בתובענה, אנדולט פעל לטובת החברה ולהקטנת החובות לנושים. בתקופה שבה נקלעה לקשיים ניכרים, אנדולט פעל להזרמת כספים לחברה בהיקפים משמעותיים; גם לאחר הפירוק, הוא סייע למפרק בהכרת כל ההיבטים הקשורים לחברה, בגיוס מקורות כספיים ובהבאת משקיעים פוטנציאליים בניסיון לשיקום המפעל והשגת הסדרי נושים; ומשאלה לא צלחו - במימוש מתקני החברה וציודה, בניהול הליכים משפטיים בשמה ובניהול הליכים מול נושים".

עו"ד צבי אגמון, המייצג חלק מהדירקטורים, מסר בתגובה כי "אין בתביעה כלום. היא הוגשה בחלוף שבע שנים ממועד הפירוק - דבר שהוא כשלעצמו לא ראוי. התשובה לגוף הדברים תינתן לבית המשפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#