אנשי לאומי קארד עוקצים את ראשי דיסקונט: "אין דבר כזה חצי שטרום" - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנשי לאומי קארד עוקצים את ראשי דיסקונט: "אין דבר כזה חצי שטרום"

הכעס של מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו, הוא על כך שדיסקונט לא חויב למכור את חברת כרטיסי האשראי כאל עד 2021 ■ מנכ"ל בנק הפועלים: "העיקרון המוסרי היסודי, שחובות צריך לשלם, נשחק. הדיונים בוועדת כבל יסייעו למגזר הפיננסי ולרגולטורים להתנהל טוב יותר"

תגובות
מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרו
מוטי מילרוד

"אין דבר כזה חצי שטרום, כמו שלא היה חצי בכר. דמיינו לכם שהיו מוציאים את קופות הגמל מכל הבנקים חוץ מבנק אחד, כדי לחזק את התחרות שלו מול לאומי וה פועלים. אם כך היה, לא היתה רפורמת בכר. אם עושים רפורמה, אז עושים אותה עד הסוף" - כך אמר אתמול מנכ"ל חברת כרטיסי אשראי לאומי קארד, רון פאינרו, בכינוס של הפיקוח על הבנקים אשראי - מגמות וסיכונים בסביבה משתנה. לאומי קארד נמצאת בשליטת בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי (20%).

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

פאינרו כיוון, בין השאר, את דבריו לראשי בנק דיסקונט שנכחו באולם, שהם הנהנים העיקריים מכך שחוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות יצר תנאי פתיחה לא אחידים. לפי חוק שטרום, ישראכרט ולאומי קארד יופרדו באופן מלא מהפועלים ולאומי עד ינואר 2021, ואילו חברת כרטיסי האשראי השלישית כאל תישאר בשליטת דיסקונט וה בינלאומי לפחות עד 2021. בכך תיהנה כאל מכל היתרונות האפשריים של להיות תחת המטרייה של בעל שליטה כמו בנק. פאינרו נשא את דבריו שעות ספורות לפני שהיה אמור לטוס ללונדון עם ירון בלוך, יו"ר לאומי קארד, למפגשים עם רוכשים פוטנציאליים לחברה.

ואיזה מנכ"ל יכול לחייך כל הדרך אל הבנק? להשוואה רבעונית ושנתית של ביצועי הבנקים לחצו כאן

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו
ניצן זוהר / דוברות

פאינרו לא התייחס בנאומו לשווי הכלכלי של לאומי קארד, המוערך ב-2–2.5 מיליארד שקל: "ההפרדה מייצרת הזדמנות גדולה, וגורמת למחשבות שונות של מה אפשר לעשות ביום שאחרי. תפקידנו כחברת כרטיסי אשראי הוא לאתגר את המערכת הפיננסית לטובת הצרכן. אנחנו רוצים להיות גוף שיהיה באמצע בין בנקים לחברות ביטוח וגופים מוסדיים, שיכול להציע לציבור באופן דיגיטלי מוצרים חדשים ושירותים פיננסיים. יש לנו כבר אלמנטים יציבים רבים, כמו ממשל תאגידי ותיק ותרבות של ניהול סיכונים. אנחנו יותר גמישים מבנקים, לא צריכים לסגור סניפים מוטי דאטה (נתונים). אנחנו מבוססים טכנולוגיה, ורוצים לעשות שינוי ומשהו אחר. בעיקר אנחנו רעבים לחולל שינוי".

פאינרו דיבר על כך שלאומי קארד תיכנס לתחומי ביטוח וחיסכון, תגדיל את פעילות האשראי הצרכני והעסקי, תיכנס לעולמות של השוואות מחירים של מוצרים, וכן תגדיל את הפעילות בתחום הטכנולוגיה.

לדברי פאינרו, "ההצלחה של חוק שטרום תלויה ברגולציה, בבנקים שמנהלים את ההפרדה. חשוב שהתהליך יהיה ראוי, יאפשר מכירה אמיתית, ושנוכל להפוך מסוג של חטיבת התשלומים לגוף פיננסי שנמצא 100% על הרגליים. כדי שזה יקרה, יש צורך בתיקון חוק נאוי (הקובע כי חברות כרטיסי אשראי אינן יכולות לגייס אג"ח ציבוריות ביותר מ–2.5 מיליארד שקל, מ"ר).

כללי אשראי אחידים

"אנחנו צריכים להתממן כדי להעמיד אשראי תחרותי והוגן לציבור הישראלי. זה תיקון פשוט שכבר מזמן היה צריך להתבצע. יש צורך באחידות רגולטורית בין הפיקוח על הבנקים לפיקוח על שוק ההון. לא הגיוני שיהיה פער בין הדרישות של הגופים השונים שמשחקים באותו מגרש. יש פה מגרש משחקים אחד עם תנאים שונים לכל שחקן".

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, אמרה כי בנק ישראל ורשות שוק ההון בראשות דורית סלינגר יגבשו יחד כללים צרכניים בתחום האשראי, שיחולו על בנקים וגופים חוץ־בנקאיים: "בזווית הצרכן נכון שהסטדנרטים יהיו אחידים. החלטנו, שתי הרשויות, שנפעל לסטנדרט רגולטורי משותף בהיבטים צרכניים, ואז יהיה לנו מגרש משחקים אחיד".

בר התייחסה גם להקלות ההון שעליהן הודיעה שלשום בתחום המשכנתאות: "עשינו ביקורת, וראינו שיש אנשים שלקחו משכנתא ולקחו הלוואה צרכנית מבנק אחר כדי להשלים הון עצמי. לקוח יכול לקחת הלוואות בבנק אחר, ולבנק אין את התמונה הכוללת. זה גם פוגע בלקוחות, כי אשראי צרכני יותר יקר ופחות מתאים. הוא קצר יותר".

בר אמרה כי בממוצע רמת הסיכון באשראי הצרכני אינה גבוהה, אך כשמנתחים לעומק את התיק מתגלה תמונה אחרת: "ניתחנו נתוני מיקרו, וראינו שאלה שלוקחים הלוואות מכמה גופים הם בעלי נטל חוב גבוה יותר, והם לא החליפו מלווה אחד בשני. מה שאנחנו רואים הוא שהסיכוי של הלקוחות האלה להיקלע למשבר גבוה פי שלושה מלקוח שלקח ממלווה אחד. זו סיטואציה שנוצרה כשיש מלווים רבים, שמגדילה סיכון ברמת הפרט.

מה בין בנקאות לתזונה

"הסיכון כיום הוא האשראי שנוטלים משקי בית עם הכנסה נמוכה. אנחנו רוצים לצמצם את האשראי המסוכן. מצד אחד, אנחנו בטוחים כי חייבת להיות אחריות ללקוח שנוטל אשראי. הפיתוי שהלקוחות עומדים בפניו מאוד גדול, והוא עשוי להביא אותם ליטול אשראי ללא אחריות. אם מישהו אוכל מזון לא בריא - זה צריך להיעשות במינון. מנגד, חובה לעודד נורמה שהלוואות צריך להחזיר. לא סביר שנוח להיות פושט רגל במשק. צריך לשמור על החזר האשראי, ומצד שני כשהאדם מגיע לכשל, אנחנו מצפים שמערכת הבנקאות תהיה הוגנת".

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
עופר וקנין

בכינוס השתתף גם אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים, שאמר כי "העיקרון המוסרי היסודי הוא שחובות צריך לשלם - נשחק. האינטרס של הנושים נפגע באופן שמחייב את כולנו לבחון מחדש את מדיניות האשראי, ולתמחר מחדש את הסיכון באופן שלצערנו עלול לפגוע בציבור. אמנם אנחנו מדברים על אשראי למשקי בית, אך ביום ראשון התכנסה ועדת החקירה ללווים גדולים. כפי שאמרתי בעבר, נשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה. אני מאמין שהדיונים בוועדה יכולים לסייע לכל המגזר הפיננסי ולרגולטורים להתנהל טוב יותר בנושא. אם הוועדה תצליח לגרום למערכת הפיננסית לעשות עבודה טובה יותר בעתיד, אני מברך על כך".

הפועלים היה הבנק החשוף ביותר במערכת ללווים גדולים שהסתבכו, כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, מוטי זיסר ושאול אלוביץ', שהסבו לבנק במצטבר הפסדים של מיליארדי שקלים.

"לתחושתי, יש בשיח הציבורי כמה מיתוסים ותפישות מוטעות לגבי תהליכי אשראי, למשל שרוב האשראי ניתן ללווים הגדולים, כשמי שזקוק לכסף באמת - משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים - לא מקבלים אשראי; או שהלווים הגדולים גורמים לבנקים את ההפסדים הגדולים ביותר; או שהבנק רך מאוד מול הלווים הגדולים, אבל קשוח יותר בגבייה מול לווים קטנים. המציאות בפועל שונה בתכלית, ובוודאי בשנים האחרונות. רק כדי לעשות סדר בעובדות היבשות, סך החובות שהפועלים מחק למשקי הבית גדול פי 2.5 מסך החובות שמחק לעסקים גדולים", ציין עוד פינטו.

הצפה של פשיטות רגל

בכינוס נשא דברים גם נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, המטפל עת בהסדרי חוב גדולים של יורוקום ואפריקה ישראל להשקעות. אורנשטיין התייחס למגמות בהליכי חדלות פירעון, ואמר כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת של תיקי פשיטות רגל, לא רק של לווים גדולים, אלא גם של אזרחים ומשקי בית, שחובם אינו גדול ומסתכם בעשרות עד מאות אלפי שקלים. לדבריו, חלה עלייה במספר החברות שנקלעו לחדלות פירעון ושביקשו לאשר הסדר חוב בתיקים שלהם:

"אנו מוצפים בבקשות לפשיטת רגל. אני חושש כי היכולת להגיש בקשה לכונס הנכסים הרשמי, ולא לבית משפט, רק תגדיל את מספר פושטי הרגל. אנו מעוניינים למקסם את מה שאפשר מנכסי הפירוק. הנושים נתנו את האשראי, אז ההחלטה שלהם. בתור שופט פירוקים, אכבד את רצונם, זוהי זכותם המלאה ברגע שהחברה הגיעה לחדלות פירעון. כל עוד השיקול דעת של הנושים בעייתי - כאן אנו מתערבים. אם אנו משתכנעים שההצבעה אינה בתום לב אז אנו לא מאשרים אותה", אמר אורנשטיין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#