"הבנקים והתקשורת הורסים לנו": קרנות ההיי-טק החדשות מתקשות לגייס כסף - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הבנקים והתקשורת הורסים לנו": קרנות ההיי-טק החדשות מתקשות לגייס כסף

קרן ההיי-טק שמקימים אלדד תמיר ודדי פרלמוטר טרם קיבלה התחייבות לגיוס המינימלי הנדרש - 400 מיליון שקל - לקבלת הגנות מהמדינה, אך השניים מתעקשים שזהו אפיק השקעה ראוי ■ על התשואות הנמוכות בענף: "עת לתת לצוותים חדשים ורעננים להוכיח את עצמם"

18תגובות
מימין: אלדד תמיר ודדי פרלמוטר. "לא חייבים להשקיע רק בסטארט-אפים"
עופר וקנין

בסוף יוני הקרוב יפוגו ההגנות שמעניקה המדינה לקרנות ההיי־טק החדשות שהוקמו ביוזמת משרד האוצר ורשות ניירות ערך. קרן שלא תצליח לגייס עד אותו מועד לפחות 400 מיליון שקל - לא תוכל לקבל את ההגנות. שתי ההגנות העיקריות הניתנות לקרנות הן מנגנון הגנה מהפסדים של עד 50 מיליון שקל, ויכולת להתמנף בערבות המדינה.

"ההטבות האלה שוות כ–4% במונחי תשואה לשמונה שנים", מסבירים אלדד תמיר, מבעלי בית ההשקעות תמיר־פישמן, ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, שהקימו את אחת הקרנות. בעוד השניים השקיעו בקרן כמה מיליוני שקלים מכיסם, חלק בלתי־מבוטל מהמוסדיים סבורים שזהו מוצר מיותר.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

לפי הערכות, חמש החברות שהקימו קרנות היי־טק חדשות - איילון והלמן אלדובי, אי.בי.אי, תמיר פישמן, אקסלנס ואלומות - קיבלו יחדיו התחייבויות של כ–300 מיליון שקל בלבד, בעוד הן מנסות לגייס מכספי הציבור 1.6–2 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף עוד כ-25 מיליון שקל שכל גוף התחייב להשקיע בקרן.

ל-TheMarker נודע כי רשות ני"ע מנסה למנוע את כישלון הקרנות, ותאפשר להן להחזיק 75% מההון שלהן בנכסים לא נזילים, לעומת 50% כפי שנדרש כיום.

כל קרן הצטיידה במומחה היי־טק, שאמור לבדל אותה מהקרנות האחרות, ולהעניק לה את היתרון המשמעותי שיגרום לחברות היי־טק להיכנס לתיק הנכסים שלה. במקרה של תמיר זה פרלמוטר - הישראלי הבכיר ביותר שעבד בחברת השבבים העולמית אינטל.

"קרו הרבה דברים נכונים בתעשיית ההיי־טק הישראלית", מסביר פרלמוטר. ההצלחה שלה זה לא משהו מטאפיזי, אלא תוצאה של עבודה קשה שעשו היזמים, הממשלה, המוסדות להשכלה גבוהה וצה"ל. כל אלה הביאו לכאן הרבה מאוד גורמים כלכליים מרכזיים כמו אינטל, שיצרו אקוסיסטם שאיפשר לתעשיית ההיי־טק וקרנות ההון סיכון לפרוח ולהעמיד את ישראל בשורה הראשונה של מעצמות ההיי־טק בעולם".

רבים טוענים כי הקרנות החדשות הן לא מוצר השקעתי טוב. למה אתם סבורים אחרת?

תמיר: "זה פספוס אדיר שהציבור לא נהנה מהאקזיטים - כמו בעלי מניות, והקרנות האלה נועדו לשנות זאת; שהציבור יהיה הבעלים של התעשייה, ולא שואבי מים".

פרלמוטר: "השותפים העיקריים בהצלחה הגדולה של ההיי־טק הם היזמים ומספר קטן של משקיעים פרטיים. אבל האזרח נהנה בעיקר מהשכר, במקום ליהנות מהאקזיט. על פי הגדרה, היזמים לוקחים סיכון, ולכן צריכים ליהנות מתשואה גבוהה יותר, אבל היה עדיף שלמדינה היה חלק גדול יותר בתעשייה הזאת - וגם בחלוקת העושר. צריך להשאיר יותר כסף במדינה.

"כמנהלי קרן שרוצים לעזור לחברות היי־טק, יש לנו הרבה מה לתרום מבחינת ידע וניסיון".

מה קורה אם בעל הבית והמנכ"ל הם למודי קרבות, איך תצליחו לנער את החברה?

פרלמוטר: "יכול להיות שלא נשקיע בחברה כזאת. אני לא מחפש מלחמות, אלא הזדמנות להוסיף ערך. יש קרנות שרוצות להיכנס לקרבות, ואני חושב שאנחנו יכולים להביא נכסים חיוביים - לעבוד עם החברה, ולא נגדה".

תמיר: "אנחנו רוצים להשקיע בחברות בוגרות מאוד, וגם בחברות ציבוריות. לא חייבים כל הזמן להשקיע בסטארט־אפים".

"אי־אפשר להתעלם מהתשואות הגרועות"

הסיבה העיקרית שבגינה המוסדיים בורחים מהשקעה בקרנות הון סיכון היא התשואות הגרועות שהן הניבו להם בעשור האחרון. גם הקרנות שנחשבות לטובות, הניבו פחות ממה שהניב מדד ת"א 125 בעשור - בעוד בהשקעה בהון סיכון הציפייה היא לתשואה כפולה מזו של מדד מניות רגיל.

בהקשר זה, אומר תמיר: "אי־אפשר להתעלם מהתשואות שהיו, אבל זה הזמן לתת לצוותים חדשים ורעננים להוכיח את עצמם. אנחנו לא נהיה משקיעים אקטיביים, ואנחנו חושבים שזה הכלי הטוב ביותר מכל קרן הון סיכון קיימת. אפשר לעשות עם הקרנות החדשות דברים גדולים. חלוקת הנכסים בתיק ההשקעות של הציבור היא קטסטרופלית, כי זאת תעשייה שמרנית שלא חושבת לטווח ארוך".

תשואה שנתית ממוצעת* של קרנות הון סיכון

תמיר מגייס את הסטטיסטיקה לטובתו. "תסתכלו על המספרים. תעשיית ההון סיכון - לא בישראל - הניבה בטווח הארוך תשואה גבוהה יותר משל מדדי ה-S&P 500 והנאסד"ק (ראו תרשים). סטיית התקן של ההון סיכון היא באותה רמה של הנאסד"ק, אך הקרנות נתנו תשואה גבוהה יותר. זהו אפיק השקעה ראוי. בתוספת ההגנה הממשלתית לשמונה שנים - סטיית התקן של הקרן אף יורדת".

מחפשים תעודת סל שמשקיעה במדדי חו"ל? לחצו כאן לטבלה מפורטת

איך תשכנעו את המשקיעים שנכוו בעבר מתשואות ההון סיכון שעכשיו זה יהיה אחרת?

תמיר: "בעזרת צוותים חדשים שניתן להם אפשרות להיכנס לתעשייה הזאת. חסרים צוותים חדשים וטובים".

תשואה של קרנות השקעה

פרלמוטר ניסה לגייס לפני כשלוש שנים 300 מיליון דולר לקרן הון סיכון שנקראה אקליפטוס גראות' קפיטל (Eucalyptus Growth Capital), בדומה לקרן הנוכחית, שנקראת אקליפטוס, ולא ממש הצליח.

תמיר: "כבר אז הייתי עם דדי, וזה לא נכון שלא הצלחנו. באו משקיעים אמריקאים גדולים ואמרו 'נשים לכם 200 מיליון דולר, אבל אתם תהיו שכירים שלנו', וזה לא התאים לנו. ואז לפני שנתיים החלטנו שקרנות ההיי־טק החדשות זה המוצר שמתאים לנו".

אחת הבעיות של אקליפטוס היא שמאחר שהיא קרן סגורה, יש לה NAV (שווי נכסי נקי) במקביל למחירה בבורסה, שאינם חייבים להיות תואמים. כך משקיע יכול למכור את הקרן בשווי נמוך יותר ממה שהקרן שווה, ויכולה להיווצר בעיית נזילות.

תמיר: "הקרן היא ל–15 שנה. בואו לא נשכח שההגנה היא אופציה, והיא מחושבת ב–IFRS. אני חייב לחלק 90% מהרווח הממומש בכל שנה. לגבי הנזילות, יש עושי שוק, ובמקרה שלנו זה מיטב דש. הקרן תיכנס לכל המדדים, כי יהיה בה שיעור גבוה מאוד של אחזקות ציבור, כך שלא אמורה להיות בעיה של נזילות וסחירות; אם אתה לא מבסוט - תמכור, כמו שאתה מוכר מניה. אף אחד לא הבטיח לך שתמכור ברווח. ה–NAV מפורסם ברמה יומית. מי שמחשב אותו הם אחד מארבעת רואי החשבון הגדולים בשוק, והוא נבדק על ידי משרד נוסף ורשות ני"ע".

אז למה עדיין לא הצלחתם לגייס מספיק הון לקרן החדשה?

תמיר: "בין היתר משום שהתקשורת הרסתה את המוצר. אף אחד לא ישב איתנו והקשיב. גם הבנקים לא הועילו, והגדירו אותה מוצר מסוכן".

אתה מסכים שזה לא מוצר לגברת כהן מחדרה?

תמיר: "איני מסכים. הקרן מייצרת מימון המונים קלאסי. הרי רק מעטים יכולים להשקיע כיום בקרנות הון סיכון, עם המוצר הזה כל אחד יוכל להשקיע".

אבל אין לה סבלנות לחכות שההשקעות יניבו לה תשואה.

תמיר: "יש לה סבלנות לאג"ח קונצרניות? להפסיד שם זה בסדר?".

פרלמוטר: "אנשים שרצו השקעה קנו בתים. האזרח הישראלי לא משקיע בהכרח בנכסים נזילים - והקרן היא נכס הרבה יותר נזיל".

תזכיר לי כמה אתם גובים?

תמיר: "דמי ניהול בשיעור של 2% מה–NAV ו–20% מהרווח. זה מחיר שגובה כל ילד שהקים קרן. כל העלויות עלינו, ואל תשכח שאנחנו משקיעים 25 מיליון שקל".

מה עדיף, השקעה פסיבית או אקטיבית? ואתם נוקטים בגישה אקטיבית — מה יגרום לכם להצליח?

תמיר: "דדי פרלמוטר. הוא אדם שהצליח להכניס את כל העולם לתוך המחשב. הוא מבין בהיי־טק".

דדי הוא מנהל טוב ומהנדס מוכשר, אבל זה לא הופך אותו בהכרח למשקיע הון סיכון טוב. למה אתם תצליחו איפה שאחרים נכשלו?

תמיר: "אני לא מסכים איתך. אני חושב שדדי הוא מנהל השקעות מעולה. גם הטרק־רקורד שלי הוא אחד הטובים בארץ".

פרלמוטר: "כשאני התחלתי לדבר על הון סיכון, כולם דיברו על השקעות Early Stage. אבל הכלי הזה, שמאפשר לנוע בין חברה פרטית לציבורית, הרבה יותר מתאים לחזון שלי. יש הרבה חברות ציבוריות שצריכות להתקדם, וגם כשיש הנפקות, לפעמים יש רצון להישאר בחברה הרבה זמן. יש לנו צוות שיכול לתרום הרבה. יכולתי להצטרף לאחרים, אבל העדפתי את זה".

מה יקרה אם לא תצליחו לגייס את סכום המינימום לקרן?

תמיר: "כשנגיע לגשר נעשה הערכת מצב סדורה. זה יחייב להקים קרן חדשה בלי הגנות ולהגיש תשקיף חדש".

תורידו את דמי הניהול?

תמיר: "אולי זה מה שיקרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#