קבלת הפנים של ברודט: דו"ח חמור של חזקיהו על דירקטוריון לאומי

איתן רף: "הבנק לא היה משיג כאלה תוצאות טובות אם הדירקטוריון וההנהלה לא היו עובדים ביחד"

אתי אפללו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> רמת הדיונים בדירקטוריון לאומי מעוררת דאגה אצל המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו: בטיוטת דו"ח שערך חזקיהו נטען כי הדיונים אמנם עומדים בכל כללי הממשל התאגידי, אך יש ספק בנוגע לאפקטיביות שלהם.

לפי המפקח, הנהלת הבנק בראשות המנכ"לית גליה מאור, תוחמת את הדיון ומובילה אותו רק להחלטות שבהן היא מעוניינת. בדו"ח נטען כי בנושאים רבים הנהלת בנק לאומי מביאה לאישור הדירקטוריון חלופה אחת בלבד והדירקטוריון צריך להחליט אם הוא מאשר אותה או לא. חזקיהו סבור כי קיים חוסר איזון בין תפקידי הדירקטוריון להנהלת בבנק שקובעת את הטון. בנק לאומי מצוי כעת בדיון על הממצאים עם הפיקוח על הבנקים, כשבקרוב צפוי בנק ישראל להגיש את הדו"ח הסופי. הביקורת נערכה כחלק מביקורת שמבצע בנק ישראל בכל מערכת הבנקאות ומתמקדת בממשל התאגידי של הבנקים.

הערתו של בנק ישראל מתיישבת עם התנהלות בנק לאומי: לבנק אין בעל שליטה שמעורב בניהול, והבנק מתנהל בשלטון מנהלים. גליה מאור מתפקדת כמנכ"ל הבנק כבר כ-15 שנה, והיא נחשבת דומיננטית ומשפיעה מאוד בבנק.

"מה שהתגלה בדו"ח לא ממש מפתיע", הגיב בכיר במערכת הבנקאות. "כולם יודעים שגליה מנהלת ביד רמה את בנק לאומי, חוץ מזה, ברור שמנכ"ל שמנהל בנק 15 שנה, 24 שעות ביממה, דומיננטי יותר מכל דירקטוריון - מוכשר ככל שיהיה".

איתן רף, היו"ר היוצא של בנק לאומי, אמר ל-TheMarker כי "אי אפשר להתעלם מהתוצאות הטובות של הבנק בשנים האחרונות, תוצאות שהיו הטובות ביותר במערכת. תוצאות כאלה לא משיגים אם הדירקטוריון וההנהלה לא עובדים ביחד. בבנקים אחרים, כשהיו בעיות בין הדירקטוריון להנהלה - ראו את זה ישר בתוצאות".

בלאומי ענו לבנק ישראל כי הדירקטוריון לא מאשר את כל ההחלטות שההנהלה מביאה בפניו. הבנק אף צירף רשימת דוגמאות לדברים שאותם הביאה ההנהלה לאישורו ונדחתה. עוד ציין הבנק בבתגובתו כי את תוכנית התגמול שנרקמה בבנק, גובשה והובלה על ידי הדירקטוריון ללא התערבות של ההנהלה.

ייעוץ משפטי חיצוני

נושא נוסף שצוין בדו"ח נגע ליועצת המשפטית של הבנק, עו"ד דליה טל. טל משמשת כיועצת המשפטית של הבנק, ומעניקה גם ייעוץ משפטי לדירקטוריון. טל נחשבת לאחת מעורכות הדין המובילות בתחום דיני הבנקאות ומקורבת מאוד למאור. בין השתיים ידידות עמוקה עוד מהתקופה שבה עבדו שתיהן בבנק ישראל.

ניגוד העניינים ממנו חושש בנק ישראל הוא שטל, שמובילה מעורבת ומייעצת להנהלת הבנק בכל העסקות שעושה הבנק, נותנת לאחר מכן גם ייעוץ משפטי לדירקטוריון הבנק שצריך לפקח על ההנהלה ועל העסקות האלה. בדיונים שערך הבנק עם בנק ישראל בעניין זה נסבו סביב השאלה אם להגביל את טל מלתת ייעוץ גם לדירקטוריון הבנק.

בלאומי התנגדו לכך בטענה שכאשר חברה מחזיקה יועץ משפטי פנימי שהוא עובד אותה חברה, לא נדרשת הפרדה זו, אף שמבחינת ממשל תאגידי ניגוד העניינים קיים. ההצעה שהועלתה בדיונים היא שבמקרים שבהם יתנהל בדירקטוריון דיון על עסקה שבה היתה טל מעורבת, הדירקטוריון יפנה ויקבל ייעוץ משפטי חיצוני לעסקה.

הבאים בתור: מזרחי טפחות ואיגוד

בבנק ישראל סירבו להתייחס לדברים וציינו כי: "בנק ישראל אינו מתייחס לדו"חות ביקורת ודיון בדו"ח יתנהל מול דירקטוריון בנק לאומי". עם זאת, גורמים בבנק ביקשו להדגיש בסוף השבוע כי נערכות ביקורות דומות בכל המערכת הבנקאית, ולא רק בבנק לאומי, שהיה הראשון בסבב.

בנק ישראל החל בשנה האחרונה לשים דגש על הממשל התאגידי במערכת הבנקאות, וזאת לאחר חוסר שביעות רצון של בנק ישראל מהממשל התאגידי בבנק הפועלים. חזקיהו החל בביקורת בלאומי, ומעט לאחר מכן החל בביקורת דומה בבנק מזרחי טפחות, שגם לו הוגשה כבר טיוטת דו"ח בעניין. כעת עורך בנק ישראל ביקורת בבנק איגוד, ולאחר מכן ימשיך לבנקים נוספים.

"בהגדרה הביקורת באה לבדוק את מערכת היחסים בין הגורמים המנהלים את הבנק - ההנהלה, המנכ"ל, הדירקטוריון ובעל השליטה", אמר בכיר במערכת הבנקאות. "לא רק בלאומי, בכל בנק יש תמיד דמות אחת דומיננטית. במזרחי זה המנכ"ל אלי יונס, באיגוד זה היו"ר אבלס, ובבינלאומי זה לא המנכ"ל ולא היו"ר - אלא בעל השליטה צדיק בינו".

משנים את נוהל 301

למעשה, הביקורת המקיפה שעורך בנק ישראל במערכת הבנקאית היא עבודת שטח במסגרת דיונים שמתקיימים כעת בבנק בקשר לתיקון נוהל בנקאי הנקרא - נוהל בנקאי 301 - ודן בדרכי עבודת הדירקטוריון בבנק. נוהל בנקאי הוא סוג של רגולציה המיוחדת לבנקים. נהלים אלה שמוציא המפקח על הבנקים משקפים את עמדתו ביחס לניהול תקין של הבנקים בנושאים שונים.

בנוהל בנקאי 301 מפורטים הנושאים שבהם חייב הדירקטוריון לדון, כמו אשראי, ניהול סיכונים, שכר ההנהלה ועוד. כמו כן הנוהל מפרט את ההנחיות שחייב הדירקטוריון לקבוע בנושאים, כמו מנגנונים לפיקוח ובקרה, הרכבו של הדירקטוריון, תכיפות התכנסותו, דרישות מהיו"ר ודרך עבודת ועדות הדירקטוריון.

בנק ישראל בוחן את הנוהל כעת בחינה מחודשת והוא צפוי להכניס בו שינויים רבים. כמה נושאים שבהם התקבלה החלטה לשינוי הם שיו"ר דירקטוריון בנק יצטרך לכהן בתפקידו ב-100% משרה, וכן יו"ר בנק לא יוכל להיות יו"ר חברות הבנות של אותו בנק.

מטרתו של בנק ישראל היא לחדד את ההפרדה שבין הדירקטוריון לניהול הבנק. לכן, למשל, שוקלים בבנק ישראל להגביל את יו"ר הדירקטוריון כך שלא ייפגש עם לקוחות בעניינים עסקיים, וכן להוציא מידי הדירקטוריון את הסמכות לאשר אשראי בהיקפים גדולים. במקום, יצטרך הדירקטוריון להחמיר את הביקורת על ההנהלה בעסקות כאלה.

הוראה נוספת שצפוי בנק ישראל לשנות הנוגעת לממשל תאגידי היא הגבלת משך כהונת יו"ר ומנכ"ל, כך שלא תוכל להימשך תקופות ארוכות כמו כהונתה של מאור בבנק לאומי, זאת כדי לא ליצור מוקדי כוח ארוכי שנים בבנקים ולאפשר את ניהולם התקין.

מלאומי נמסר בתגובה: "טיוטת הדו"ח הגיעה לבנק כבר לפני כשנה, חלקים נרחבים ממנה כבר מיושמים בפועל בעבודת הדירקטוריון ובאשר לחלקים אחרים נשלחה לבנק ישראל תשובה מנומקת ומסודרת שאנו מאמינים כי תבוא לידי ביטוי בדו"ח הסופי. הממשל התאגידי בלאומי זוכה לשבחים מהרגולטורים השונים והוא אחד הגורמים להישגי הבנק בשנים האחרונות. כאשר נקבל לידינו את הדו"ח המדובר, נפעל בהתאם להנחיות בנק ישראל, בתיאום ובשיתוף פעולה מלא".

-

ממשל תאגידי:

מכלול הכללים, המדיניות ונהלי הבקרה שעל פיהם מתנהלת החברה, ושקובעים את ההתנהלות השוטפת שלה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker