כך הביאו הטייקונים על עצמם את הוועדה להגברת התחרות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הביאו הטייקונים על עצמם את הוועדה להגברת התחרות

מקרים חריגים של ניהול כושל, עסקות מפוקפקות, ניגודי אינטרסים והתעמרות בצרכנים - כל אלה הביאו את ראש הממשלה להקים את הוועדה להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במשק ■ אלה הסעיפים שבהם תעסוק הוועדה - שאולי תיצור כאן סביבה עסקית ויעילה יותר

תגובות

>> בצה"ל נהוג להגיד על פקודות חדשות שהן "נכתבו בדם", משמע, לא נכתבו כלאחר יד, אלא מישהו שילם מחיר כואב כדי שהפקודות האלה ינוסחו ויופצו. כך אפשר לראות גם את נוסח ההודעה שפירסם השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו בכתב המינוי לוועדה שהקים להגברת התחרות במשק. מאחורי כל סעיף מסתתרים מקרים אמיתיים עמם המשק הישראלי התמודד בשנים האחרונות. אין בכתב המינוי גחמות, פופוליזם או נקמנות. יש בו דאגה אמיתית למצב המשק, למצבם של הצרכנים והחוסכים, שבהם יש כוונה לטפל.

המבקרים (המקצועיים) של ועדת הריכוזיות טענו בימים האחרונים שאין בעיה אמיתית של ריכוזיות במשק - ושאם קיימת בעיה מקומית פה ושם, אפשר להתמודד אתה בכלים המשפטיים הקיימים ועם הרגולטורים הפועלים כיום.

אבל הם טועים. בשנים האחרונות נוצר כאן משק לא בריא שבו כוחם של כמה קבוצות עסקיות התחזק, ובמקביל נשחק כוחה של הרגולציה. בעשור האחרון הצליחו אותן קבוצות להגיע לעוצמה מוגזמת: השימוש שלהן ביחצ"נים ובלוביסטים, השפעתן על שרים וחברי כנסת ועל תהליכי חקיקה ומדיניות, העסקת פוליטיקאים, פקידים ורגולטורים לשעבר, הכוח שלהן בתקשורת ובעיקר השליטה שלהן בחיי הצרכנים ובחסכונות הציבור - כל אלה מחייבים הפעם טיפול שונה.

אחת ההפתעות של השבוע היא שגם ראש הממשלה וגם שר האוצר הודו בפומבי שהשתכנעו שקיימת בעיה אמיתית. נתניהו אמר כי מדובר בנושא שמעסיק אותו כבר שנים ואילו שטייניץ הגדיל לעשות כשכתב באופן ברור: "קיימת בעיית ריכוזיות במשק הישראלי". הוא גם השתמש בשחקני חיזוק: "מדיונים שהתקיימו בחודשים האחרונים בצמרת משרד האוצר ומבדיקות שקיימו עבורי ועבור המשרד אנשי אקדמיה בכירים העוסקים בתחום, עולה תמונה שאכן קיימת ריכוזיות משקית, ועל הוועדה תוטל האחריות לזהות את מרכיביה ולהציע דרכים להתמודד עמה". כלומר, בהצהרותיהם מסמנים שטייניץ ונתניהו את הריכוזיות כבעיה חשובה במשק ואת הטיפול היסודי הדרוש לכך.

באופן רשמי, מי שהקים את ועדת הריכוזיות היה נתניהו ביחד עם שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר, אבל למעשה הוועדה הוקמה על ידי אנשי העסקים החזקים במשק. הם אלה שבהתנהגות ברוטלית, בדריסת הזכויות של האזרחים, באיום על הצרכנים ובפיתוח עוצמה בלתי סבירה הביאו על עצמם את העונש הזה. לכן, לנתניהו לא היה מנוס אלא לעשות סדר ולהוביל לשינוי הסביבה המשקית בישראל.

האמת, זה לא עונש. ודאי לא לאזרחי ישראל, שיוכלו אולי בעתיד לקבל שירותים טובים יותר במחירים נוחים יותר - אבל זה גם לא עונש למגזר העסקי. אם התוצאה של התהליך תהיה סביבה עסקית תחרותית ויעילה יותר, סביבה המאפשרת גם ליזמים חדשים להיכנס לעסקים, סביבה שמכבדת בעלי מניות מיעוט ופנסיונרים, סביבה שנותנת מרחב מחיה גם לחלשים יותר - כולם ירוויחו.

ביומיים האחרונים היו כאלה שאמרו "נו, אז הוא הקים עוד ועדה", והזכירו את הדרך המפא"יניקית הרגילה לקבור בעיות - הקמת ועדה. אלא שבמקרה זה, ועדת מומחים היא לא דרך להרוג בעיות, אלא דרך לפתור אותן. יכול להיות שזה ייגמר בכלום, הרי המאבק רק החל ועוד הדרך לשינוי ארוכה, ובכלל הוועדה לא ישבה אפילו ישיבה אחת ומי יודע מה היא תמליץ.

אבל ברור שלא מדובר ב"עוד ועדה". הקמת ועדה בראשות שני המנכ"לים הכי חשובים בממשלה ובשיתופם של הרגולטורים החשובים במשק היא הדרך היחידה לעשות שינוי מבני כלכלי חשוב מסוג זה. כי הרי נדרשת עבודת לימוד גדולה, שמיעת התנגדויות, קריאת חוות דעת, שכנוע שרים וחברי כנסת וכתיבת המלצות מפורטות. גם תהליך החקיקה, (וההגנה בבית המשפט הגבוה לצדק על חלק מההמלצות) יהיה לא פשוט.

מנדט נרחב מראש הממשלה

המנדט שהעניק נתניהו לוועדה, כפי שהוא עולה מהודעת משרד ראש הממשלה מאתמול - נרחב. וכדי להבין את זה כדאי לנתח אותה סעיף-סעיף.

תפקיד הוועדה, נכתב בהודעה, יהיה "להמליץ לממשלה על צעדי המדיניות הנדרשים, לרבות תיקוני חקיקה וצעדים אופרטיביים, להתמודדות עם שאלת מבנה האחזקות במשק".

יעדי הוועדה הם: שיפור בהבטחת הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור והגנה על כספי המשקיעים בחברות ציבוריות; שיפור ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכלל והמערכת הבנקאית בפרט; והגברת התחרותיות והיעילות בפעילות המשקית. או בקיצור, הוועדה יכולה לעסוק בכל התחומים הכלכליים ללא הגבלה בחקיקה או בצעדים מעשיים אחרים. אם חשבנו שצעדי המדיניות שיפורטו בהמשך אמורים להגביל את תחומי עיסוקה, כמו שהורגלנו בוועדות אחרות, מתברר שכאן קורה ההפך. הפירוט רק מרחיב את העניין ומאלץ את הוועדה להתייחס לכל הנושאים.

להלן חמשת צעדי המדיניות שעל הוועדה לבחון:

1. צעדים לחיזוק הממשל התאגידי בחברות ציבוריות

יש להניח שההמלצות בסעיף זה יקשו, למשל, להעביר עסקות בעלי עניין שפוגעות בציבור (עסקת בעלי עניין - עסקה שבה לבעל חברה יש אינטרס אישי, שהוא מוכר לחברה נכס או רוכש ממנה, דבר שיכול לבוא על חשבון ציבור בעלי המניות). בין העסקות הזכורות בעת האחרונה היו רכישת אוניות במיליארדי שקלים מידי משפחת עופר על ידי צים, או רכישת חברת ישראייר הכושלת על ידי אי.די.בי.

ייתכן שתחת הסעיף הזה יהיה ניתן למנוע עסקות כמו זאת שרקח דני דנקנר כיו"ר בנק הפועלים בטורקיה (עסקה שבה בנק הפועלים קנה בנק טורקי, בין היתר, משותפיו של דנקנר בכובע אחר שלו כבעל חברת השקעות פרטית), או לפחות לעשות אותן נקיות יותר. גם הדחת מנכ"ל בנק וקבלת החלטה על מחליפו במהירות, כמו שנעשה בבנק הפועלים בעידן דנקנר, עשויה להיות בלתי אפשרית אחרי שינוי בתחום הממשל התאגידי (ממשל תאגידי - מערכת של כללים ותהליכי בקרה שלפיהם מתנהל ארגון). גם את הטעון תיקון בנוגע לשכר המנהלים המשתולל אפשר לעגן כאן בחקיקה, וכן שינויים בנוגע לאחריות דירקטורים. טיפול בבעיית הממשל התאגידי יכול לעשות סדר במועדון החברים שמתקיים מעת לעת בדירקטוריונים ובהנהלות של חברות מסוימות ובין תאגידים גדולים לבין עצמם, לאפשר לבנות מעמד עצמאי יותר לדירקטורים ולהפוך את ניהול הפירמות לשקוף יותר.

2. סוגיית השליטה של חברות ריאליות בחברות פיננסיות

ייתכן שזהו התחום החשוב ביותר שבו תטפל ועדת הריכוזיות. הבעלות הצולבת של חברות פיננסיות (חברות ביטוח, בנקים ובתי השקעות) שמנהלות מאות מיליארדי שקלים של הציבור, יחד עם חברות שלהן פעילות ריאלית, היא אחד משורשי הרע במשק. היא גורמת להקצאה לא יעילה של משאבים, מעוותת את תהליכי קבלת ההחלטות במשק וחוסמת כוחות קטנים ויזמים שמתקשים להתמודד מול הגופים המממנים הגדולים. השליטה של אנשי עסקים בגוף מממן מעניקה להם כוח רב: מידע על מתחרים, השפעה על ענפים, יכולת לממן עסקים ובעליהם שהם רוצים בטובתם וקשרי גומלין והדדיות עם גופים מממנים אחרים, שיכולים לסייע גם בפתרון מגבלות רגולטוריות. למעשה, לכל בעלי הבנקים בישראל ולכמה מבעלי חברות הביטוח יש פעילות ריאלית גדולה.

טריליון שקל של הציבור מונחים כאן על כף המאזניים וההמלצות שעשויות לחייב טייקונים להיפרד מאחזקותיהם בתחום הפיננסי (או להישאר רק אתן) יכולות לשפר את מצב הפנסיונרים ובנוסף להביא לעליית כוחות עסקיים חדשים.

3. תחולת מדיניות ההגבלים העסקיים

למוסד ההגבלים העסקיים היו כמה הצלחות מקומיות, אך בשנים האחרונות הוא התקשה לטפל בבעיות הגדולות באמת. למשל, הממונה על ההגבלים, רונית קן, כתבה דו"ח חמור ביותר כנגד הבנקים, שהצליחו במשך שנים לתאם ביניהם את מחירי העמלות ולפגוע קשות בתחרות ובציבור. קן הראתה שמחירי העמלות לא נקבעים לפי עלותן (למעשה, בבנקים כלל לא יודעים כמה עולות להם פעולות שונות), אלא לפי סיכומים בין בנקאים. אבל היא לא הצליחה להביא את העניין לכדי תביעה פלילית או לפיצוי הנפגעים.

בנוסף, לממונה נדרשות סמכויות הרבה יותר נרחבות ויכולת להסתכל גם על קבוצות ריכוז שזרועותיהן בכמה ענפים - ולא להסתכל רק על ריכוזיות בענף משק בודד. הדברים נוגעים לענפי הבנקאות, הביטוח, הסלולר ולאחרים.

4. סוגיית הגבלת השליטה בחברה ציבורית באמצעות מבנה אחזקות פירמידלי

אם עניין ההפרדה בין אחזקות פיננסיות לריאליות הוא החשוב ביותר, הטיפול בפירמידות הוא השני בחשיבותו. הוועדה תצטרך לבחון כיצד ניתן לטפל בכוחן המוגזם של הפרימידות הגדולות, ובעיקר של אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, החברה לישראל שבשליטת עידן עופר ודלק שבשליטת יצחק תשובה. בין היתר היא תעשה זאת באמצעות מיסוי על דיווידנדים בין חברות בנות באותה פירמידה. המטרה היא למנוע מצב ששיעור החזקה נמוך בשרשור של החברות יעניק למי שעומד בראש הפירמידה שליטה כמעט טוטאלית על קבלת ההחלטות בכל החברות. כאן המשימה היא להעצים את כוחו של הציבור, שבמקרים רבים מהווה את הרוב של בעלי המניות בחברות.

5. בחינת הקשחת התנאים עבור קבוצות עסקיות לרכישת נכסים ממשלתיים וקבלת רישיונות וזיכיונות

זהו סעיף שאם היו לגביו המלצות לפני שנים, משפחת עופר היתה הרבה יותר חלשה כיום. אייל גבאי, האיש שניסח את ההודעה הזאת, זוכר היטב איך מכר למשפחת עופר את צים, והוא כנראה מעדיף להימנע משקשוקה נוספת. חבל רק שלמדינה לא נשאר כל כך הרבה מה למכור. כאן נדרשת הרחבה של הסעיף כך שתוגבל רכישת נכסים על ידי הקבוצות הגדולות בענפים, שבהם התחרות כיום נמוכה או שפועלים בה שחקנים קטנים שניתן לדרוס אותם בקלות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#