זליכה: זוגות צעירים ישלמו את מחיר מדיניות המט"ח של בנק ישראל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זליכה: זוגות צעירים ישלמו את מחיר מדיניות המט"ח של בנק ישראל

לדברי זליכה, פעילות בנק ישראל בתחום המט"ח יוצרת ניגוד אינטרסים מובנה בין בנק ישראל לבין צורכי המשק ■ "אף ממשלה לא בדקה אלטרנטיבות לעידוד היצוא והשאירה לבנק ישראל את הטיפול בשער החליפין" ■ בבנק ישראל נמנעו מלהגיב לדברים

"עשרות אלפי זוגות צעירים ישלמו במשך 20 שנה את מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל" - כך אמר הבוקר פרופ' ירון זליכה. לדבריו, אף ממשלה - כולל אלו בהן כיהן כחשב כללי - לא בחנו את השלכות רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל ולא חיפשו אלטרנטיבות אחרות לעידוד היצוא הישראלי. לדברי זליכה, התנהלות זו הביאה למצב בו למעט בנק ישראל, אין בארץ אף גוף שמבצע רכישות בכ-150 מיליארד שקל ללא כל בקרה וללא כל בחינת כדאיות ואלטרנטיבות.

זליכה, ראש תוכנית ה-MBA בקריה האקדמית אונו, אמר את הדברים בישיבת ההנהלה של איגוד לשכות המסחר בתל אביב. לדבריו, השימוש במונח "רזרבות מט"ח" מטעה כיוון שלא מדובר ברזרבות אלא בהלוואות לטווח קצר, אותן לוקח בנק ישראל. לדבריו, לפי זליכה, הלוואות אלה מונעות מבנק ישראל להעלות את הריבית לרמתה המתבקשת בשל ניגוד האינטרסים המובנה בפעילות הבנק - וכתוצאה מכך הבנק לא מצליח להילחם בבועת הנדל"ן.

לדברי זליכה, פעילות בנק ישראל בתחום המט"ח יוצרת ניגוד אינטרסים מובנה בין בנק ישראל לבין צורכי המשק. לטענתו, קיים ניגוד אינטרסים בין תפקידו של בנק ישראל לשמור על יציבות המחירים ולמנוע בועות בשווקי ההון והנדל"ן באמצעות העלאת הריבית לבין רצונו לשפר את מאזנו הכספי העצמי על ידי לקיחת הלוואות קצרות מועד לרכישת מטבע זר, במחיר זול.

לדבריו, במקום שבנק ישראל יעלה את הריבית בצורה משמעותית - לרמות המתבקשות - ובכך יעצור את עליית מחירי הנדל"ן, הוא נמנע מלעשות זאת על מנת שלא לפגוע בריביות אותן הוא נוטל עבור רכישת מט"ח. לדבריו, הציבור יממן את ההפסד הזה ב-20 השנים הקרובות ובראש ובראשונה הדבר יפגע בזוגות הצעירים הנדרשים לממן משכנתאות כבדות כתוצאה לעליית מחירי הנדל"ן.

לפי זליכה, בפעילות זו בנק ישראל גורם להטיה מלאכותית ומקטין את חלקם של ענפי המסחר והשירותים הנהנים משער דולר נמוך, על חשבון המגזר התעשייתי המיצא הזקוק לשער דולר גבוה. לדבריו, מצב זה מביא לפגיעה בקצב יצירת מקומות העבודה במשק ולהגדלת אי השוויון בחברה.

בבנק ישראל נמנעו מלהגיב לדברי זליכה. בבנק מפנים למסמך שאלות ותשובות על המדיניות של בנק ישראל אשר התפרסם בשבוע שעבר. במסמך זה נאמר בין היתר כי "מטבע הדברים, בנק ישראל אינו מנסה לקבוע את שער החליפין או למנוע מגמות גלובליות בשערי החליפין. אולם, באמצעות ההתערבות בשוק המט"ח, בנק ישראל פועל למיתון ההשפעה של תנועות הון לטווח קצר המוּנעות, בין היתר, על ידי פערי הריביות, וגורמות לשינויים בשער החליפין".

עוד נכתב במסמך כי "על פי מחקר שנערך בבנק על השפעת ההתערבות בשוק המט"ח על שער החליפין, תחילת רכישת המט"ח במארס 2008, הרחבת היקף הרכישות ביולי 2008, והמעבר לרכישות לא קבועות באוגוסט 2009 הביאו לפיחות משמעותי בשער החליפין של השקל ביחס לשער שהיה אלמלא ההתערבות. פעולה זו סייעה למזער את ההשפעה השלילית של המשבר הגלובלי על המשק הישראלי".

לשאלה האם בנק ישראל עורך ניתוח של העלות מול התועלת של רכישת המט"ח, ענו בבנק כי "כאשר בנק ישראל מחליט על המדיניות שלו, בשינויים בריבית וברכישות מט"ח, הוא לוקח בחשבון את התועלת ואת העלות האפשרית של המדיניות. ואולם, חשוב לציין כי התועלת נמדדת לאו דווקא במונחים כספיים - לפי החוק, בנק ישראל אינו מוסד למטרות רווח. בנק ישראל פועל להשיג את המטרות שהחוק קובע לו: יציבות מחירים, תמיכה במטרות המדיניות הכלכלית, כגון צמיחה ותעסוקה וצמצום פערים, ותמיכה ביציבות פיננסית".

בבנק ישראל הוסיפו כי "במונחים כספיים, לפעמים יש עלות למדיניות של בנקים מרכזיים ולפעמים המדיניות מניבה רווחים. במידה שקיימת עלות, הרי שיש לשקול אותה מול התועלות. כאשר בנק ישראל בולם תיסוף יתר של השקל או מונע תנודות חריגות בשערים, הוא תורם להצלחת כל המשק - לצמיחה כלכלית, הקטנת אבטלה וגידול בתעסוקה. כאשר בנק ישראל מחזיק יתרות מט"ח ברמה נאותה - המשק כולו מפיק תועלת מחוסן כלכלי, משיפור ביציבות הפיננסית, מביטוח נגד אירועים בלתי צפויים ומהקטנת הפגיעוּת של המשק למשברים שונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#