ענף האשראי לפני חוק שטרום: גידול ברווח בשל טיסות לחו"ל ועלייה בצריכה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענף האשראי לפני חוק שטרום: גידול ברווח בשל טיסות לחו"ל ועלייה בצריכה

הדו"חות של חברות כרטיסי האשראי ל-2017 מראים כי נמשכת השחיקה ברווחיות הסליקה - בגלל התחרות וגידול חד של 58% בהוצאות להפסדי אשראי ■ רווחי של ישראכרט צמחו ב-8.3% ל-300 מיליון שקל, ורווחי לאומי קארד טיפסו ב-3.3% ל-190 מיליון שקל

תגובות
תשלום בכרטיס אשראי
בלומברג

החברות כאל וישראכרט פירסמו אתמול את תוצאותיהן לרבעון הרביעי של 2017 ולשנה כולה — ונעלו בכך את עונת הדו"חות של שלוש חברות כרטיסי האשראי. בהסתכלות ענפית, החברות הציגו שיפור במרבית הפרמטרים התפעוליים — כתוצאה מגידול בצריכה הפרטית ובתשלומי חשבונות באמצעות הכרטיסים, משיפור בתחום התיירות, מעלייה בשימוש בכרטיסים בחו"ל ומרכישות באינטרנט.

השיפור בתוצאות הושג למרות הגידול הניכר של 58% בהוצאות להפסדי אשראי ל–318 מיליון שקל עקב קשיי גבייה מהלקוחות, והתחרות הגוברת במגזר הסליקה — שבו נמשכה השחיקה ברווחיות של המותגים הפתוחים לתחרות, כמו ויזה, מאסטרקארד וישראכרט, ולהבדיל מהמותגים שהסליקה שלהם היא מונופול — דיינרס של כאל ואמריקן אקספרס של ישראכרט. כלומר, במותגים הללו הסולק והמנפיק הם אותו הגוף.

ב–2017 נרשמה עלייה של 7% לעומת 2016 ברווח הנקי המנוטרל מאירועים חד־פעמיים ל–700 מיליון שקל; גידול של 8.3% בשימוש בכרטיסי אשראי ל–305 מיליארד שקל; צמיחה של 7.9% בהכנסות של החברות ל–4.95 מיליארד שקל; עלייה של 4.6% במספר הכרטיסים הפעילים ל–8.15 מיליון; וצמיחה של 19% בתיק האשראי ללקוחות פרטיים, שהסתכם ב–12.1 מיליארד שקל. הגידול בתיק האשראי ממשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברות, כששיעורו עדיין נמוך מ–10% מסך האשראי במגזר זה הנשלט בידי הבנקים. עם זאת, ברבעון הרביעי גדל תיק האשראי הצרכני ב–3.3% בלבד (300 מיליון שקל) לעומת הרבעון הקודם.

מספר הכרטיסים החוץ־בנקאיים הסתכם בסוף 2017 ב–2.4 מיליון — עלייה של 6.7% לעומת 2016. היקף השימוש הכספי בכרטיסים חוץ־בנקאיים הגיע ב–2017 ל–26.5 מיליארד שקל — צמיחה של 11% לעומת 2016. גם תחום זה הוא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של חברות כרטיסי אשראי. הכוח בתחום התחיל באחרונה לעבור לקמעונים. כך, למשל, ויקטורי ורמי לוי שיפרו את מצבן בחידוש ההסכם על ישראכרט, ושופרסל עשתה זאת בהסכם החדש עם כאל.

הדו"חות עדיין אינה משקפים את התמונה של ענף כרטיסי אשראי בשנים הקרובות ולאיזה שיווי משקל חדש הוא יתייצב. שכן הענף עובר טלטלה דרמטית, לאחר שלפני כשנה אושר בכנסת באופן גורף חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות.

לאומי קארד עם התיק הכי גדול, ישראכרט מובילה הרווחים
תוצאות חברות כרטיסי האשראי, במיליוני שקלים

התמודדות עם הירידה בעמלה הצולבת

מעבר לכך, החברות צפויות להתמודד בשנים הקרובות עם פגיעה אפשרית בהכנסות לנוכח הירידה הצפויה בחמש השנים הקרובות של שיעור העמלה הצולבת (העמלה שמשלם סולק של עסקות בכרטיס אשראי למנפיק הכרטיס) מ–0.7% ל–0.5%, האיום של מעבר להתחשבנות יומית בין מנפיק לסולק כרטיסי אשראי, וכן עם השינויים הטכנולוגיים.

לפי שעה, לא ברור כיצד יתבצע שיתוף הפעולה בתפעול ובהנפקה של כרטיסי האשראי הבנקאיים בין גופים שלא עשו זאת בעבר, כמו כאל עם הפועלים ולאומי, לאומי קארד עם הפועלים ודיסקונט, ובהמשך גם ישראכרט עם בנקים אחרים שאינם הפועלים.

חוק שטרום קובע כי הפועלים ולאומי חייבים להיפרד עד תחילת 2021 ממלוא אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם — ישראכרט של הפועלים (98.2%) שהונה העצמי הוא 3.1 מיליארד שקל, ולאומי קארד של לאומי (80%) שהונה העצמי הוא 1.9 מיליארד שקל.

בחודשים הקרובים צפויים לאומי והפועלים להחליט לגבי אופן ההיפרדות מחברות כרטיסי האשראי — באמצעות מכירה למשקיעים אסטרטגיים, הנפקה בבורסה, חלוקת מניות כדיווידנד בעין או שילוב של האופציות. עוד לפני שחלה ההפרדה, ישראכרט ולאומי קארד נאלצות לנהל מערכות יחסים עדינות עם בנקי האם, שמנסים למצוא כל הזדמנות כיצד לחלוב את החברות שהקימו.

לעומת ישראכרט ולאומי קארד, כאל תמשיך ליהנות מכל העולמות — שכן היא החברה היחידה מבין שלוש חברות כרטיסי אשראי, שלפי חוק שטרום לא תופרד מהבנקים, ותישאר בשליטת דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) לפחות עד תחילת 2021. זאת, כתוצאה מרוח גבית חזקה שקיבל דיסקונט מהמפקחת על הבנקים, חדוה בר, שסבורה כי הותרת כאל תאפשר לדיסקונט להגדיל את כוחו בתחרות מול הבנקים הגדולים הפועלים ולאומי.

בינתיים, הדבר יוצר לכאל יתרון מובנה על פני ישראכרט ולאומי קארד בכל הקשור למקורות המימון לצורך פעילותה. החלטתה של בר, שמנסה לשדר שהיא דואגת לא רק לבנקים, אלא בעיקר לצרכנים, נעשית אף על פי שכאל גובה על ההלוואות שהיא מעניקה ללקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה בענף, 10.8%. ריבית זו אמנם ירדה במקצת בשנה האחרונה, אך היא עדיין גבוהה בעשרות אחוזים מאלה שגובות מתחרותיה — ישראכרט (8.2%) ולאומי קארד (6.5%).

המפקחת על הבנקים, חדוה בר
אמיל סלמן

כך, עוד לפני שרואים את כל ההשלכות של חוק שטרום, מהדו"חות האחרונים ניתן לראות את הבולטות של כאל, שממשיכה לקטוף את פירות המהלכים העסקיים שביצעה הנהלתה בשנים האחרונות.

העובדה שכאל אינה מתנתקת מהמטרייה הרחבה של דיסקונט, היא מהלך משמעותי מאוד לבנק. דיסקונט נהנה מתרומה נכבדה של כאל של 10%–15% לרווח. עם זאת, הוא אינו מבצע מספיק צעדים תחרותיים שיצדיקו את הותרת כאל בשליטתו. כך למעשה נוצר מצב שפרת המזומנים, כמו כאל, אינה מאיצה בדיסקונט להגביר את קצב הטיפול בחוליים האחרים שעדיין נותרו בבנק — הנסחר לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) הנמוך מבין חמשת הבנקים הגדולים.

ישראכרט הציגה ב–2017 את הרווח הגדול ביותר, 299 מיליון שקל — עלייה של 8.3% לעומת 2016.

התוצאות החזקות ביותר — של כאל

כאל הגדילה את הרווח הנקי ב–8.2% ל–211 מיליון שקל. כאל הציגה את הגידול החד בענף לעומת 2016 (וגם שנים עברו) בהיקף השימוש בכרטיסי האשראי, בהכנסות מעסקות בכרטיסי אשראי, בהיקף ההכנסות ובמספר הכרטיסים הפעילים.

העובדה שכאל גובה מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הגבוהה בענף אמנם הביאה לגידול של 70% בהוצאות להפסדי אשראי ל-126 מיליון שקל, אך גם סייעה לכך שהכנסות ריבית נטו של כאל עלו ב–17% ל–423 מיליון שקל. מדובר בהכנסות הגבוהות ב–90% מאלו שהציגה לאומי קארד, אף שתיק האשראי הצרכני של לאומי קארד (שכשליש ממנו הוא אשראי לכלי רכב המגובה בביטחונות, ושבגינו נגבית ריבית נמוכה יותר) הסתכם בסוף 2017 ב–5.5 מיליארד שקל, לעומת 4.17 מיליארד שקל בכאל. תיק האשראי הצרכני של ישראכרט צמח ב–2017 ב–13% ל–2.4 מיליארד שקל, עקב כניסה מאוחרת לתחום.

כאל גם ממשיכה ליהנות מכך שניצלה היטב ב–2015 את מצוקת הנזילות של שותפתה בדיינרס, אלון רבוע כחול (49%), ורכשה ממנה את אחזקותיה ב–130 מיליון שקל בלבד. הדבר חיזק את אחיזתה של כאל באחד משני השווקים בענף כרטיסי האשראי שממשיכים לפעול כמונופולים: שוק סליקת כרטיסי דיינרס (נתח של כ–5%).

הגידול המואץ בשימוש בכרטיסי דיינרס מאז 2014 נבע בעיקר מזכייתה במכרז להנפקת כרטיס האשראי פליי קארד עם אל על. 250 אלף כרטיסי פליי קארד כבר הונפקו, מה שמחייב לא מעט בתי עסק לכבד אותם.

הדבר התבטא בכך שהיקף השימוש בכרטיסי דיינרס זינק ב–212% מסוף 2013 לבסוף 2017, והסתכם ב–14.5 מיליארד שקל, וכן בכך שמספר הכרטיסים הפעילים של דיינרס עלה ב–50% ל–277 אלף, כשהדבר תורם יותר מ–20% לרווח של כאל.

לאומי קארד, המנוהלת בידי רון פאינרו, הציגה את הרווח הנקי הנמוך בענף של 190 מיליון שקל — גידול של 3.3% לעומת 2016. התוצאות של לאומי קארד מושפעות לרעה מכך שהיא חברה הפחות יעילה בענף, והיא גם נמצאת בעמדת נחיתות מול מתחרותיה — בין השאר משום שאין לה מונופול בסליקת כרטיסי אשראי, כמו דיינרס או אמריקן אקספרס.

מכה נוספת שנחתה לפני כמה חודשים על לאומי קארד, ועלולה להשפיע לרעה בכמה מאות מיליוני שקלים על השווי שיקבל לאומי בעת המכירה או ההנפקה של לאומי קארד היא המהלך של שופרסל — שהחליטה בעקבות הלחץ של בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, לסיים את השותפות עם לאומי קארד בתפעול והנפקה של כרטיסי אשראי במועדון שופרסל פיננסים.

פאינרו נהנה ב–2017 מעלות שכר של 3 מיליון שקל, וקסלר קיבל 2.6 מיליון שקל, וספיר נהנה מעלות שכר של 2.5 מיליון שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#