מהבית בצהלה לכלא ניצן - כך הפסיד אלוביץ' כמעט את כל הונו - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהבית בצהלה לכלא ניצן - כך הפסיד אלוביץ' כמעט את כל הונו

שאול אלוביץ', הבעלים של בזק, הפסיד 2.5 מיליארד שקל ב-8 שנים ■ היום, עם חובות גדולים, הוא יושב בכלא ניצן כאחרון העבריינים

163תגובות
אלוביץ' בהארכת מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב, השבוע
מוטי מילרוד

ב-14 באפריל ימלאו שמונה שנים לעסקה המשמעותית ביותר בחייו של שאול אלוביץ' - וזו שהפילה אותו. באותו יום הוא כבר כנראה לא יהיה בעל השליטה בבזק, וטייקון אחר יתפוס את מקומו.

עדכונים ראשונים ודיווחים מהירים - חפשו את הערוץ של TheMarker בטלגרם

אלוביץ' יושב בשבוע האחרון במעצר בכלא ניצן כאחרון העבריינים, כשהחובות שלו גדולים, יש המלצה להגיש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות, והעתיד המשפטי נראה רע. לפני כשמונה שנים, אחרי שמכר את סמייל 012 ליוסי מימן תמורת 1.2 מיליארד שקל — הכל היה נראה אחרת. היה לו עודף נכסים ומזומן על החובות של 2.5 מיליארד שקל, והוא לא היה מסובך מבחינה משפטית. רכישת בזק וחלל תקשורת, שבשתיהן השקיע את מרב כספו האישי, והתנהלות מושחתת, לכאורה, שנבעה מהלחץ לגורל ההשקעה בבזק — הן שתי הטעויות העסקיות הדרמטיות, והן שהפילו אותו.

אלוביץ' רכש את השליטה בבזק באמצעות חברת בי־קום מידי חיים סבן, מורי ארקין וקרן איפקס תמורת 6.5 מיליארד שקל. שנה לאחר מכן רכשה בי־קום מניות בזק נוספות תמורת 300 מיליון שקל. כלומר, בסך הכל המניות של בזק עלו לבי־קום 6.8 מיליארד שקל.

את רכישת בזק מימן אלוביץ' מהכסף שקיבל מעסקת סמייל ומהלוואות בסך 5.5 מיליארד שקל מקונסורציום בראשות בנק הפועלים ומגופים מוסדיים בראשות מגדל. כלומר, כ–90% מבזק נרכשו במינוף. המינוף העצום הזה הוא שבסופו של דבר חרץ את גורלו.

כדי להחזיר את חובות העתק שנטל, אלוביץ' חלב את בזק עד תום. בשמונה שנים חילקה בזק דיווידנדים (רגילים ומיוחדים באמצעות הפחתת הון) בסכום של 19.3 מיליארד שקל. מתוך סכומים הללו, נהנתה בי־קום מדיווידנדים בסך 5.8 מיליארד שקל. בנוסף, בי־קום מכרה לפני כשנתיים 4.2% מבזק תמורת כמיליארד שקל. כך, בסך הכל נהנתה בי־קום מתקבולים של 6.8 מיליארד שקל. כעת נותרה בי־קום עם אחזקה של 728 מיליון מניות בזק (26.3%), ששווי שוק שלהן הוא 3.8 מיליארד שקל. סכום זה מגלם תשואה ברוטו נומינלית של 56% על פני תקופה של שמונה שנים.

כך צנח שווי אחזקותיו של אלוביץ'

אלא שאם מנכים מסכום זה את כל העלויות וההוצאות של בי־קום מגיעים למספרים נמוכים בהרבה — תשלומי ריבית של 900 מיליון שקל ב–2010–2014 בגין שכבת חוב בכירה של 4.1 מיליארד שקל, ותשלומי ריבית של 200 מיליון שקל בגין חוב שנלקח ממגדל. בנוסף, באותן שנים היו לבי־קום שתי סדרות אג"ח (א' ו־ב'). בגין סדרה א' שולמה ריבית של 80 מיליון שקל בשנים שלאחר עסקת בזק ועד הפירעון בתחילת 2014 במסגרת פירעון מוקדם. בגין סדרה ב' שולמו ב–2010–2017 ריביות של 300 מיליון שקל.

נוסף על כך, בי־קום שילמה 800 מיליון שקל בגין תשלומי ריבית ועלויות גידור (8.3% אפקטיבי) בגין חוב דולרי של 800 מיליון דולר שהנפיקה בחו"ל, ומיחזרה אותו בישראל רק ב–2016. מאז שילמה החברה בגינו ריביות נוספות של יותר מ–100 מיליון שקל. בי־קום גם שילמה 175 מיליון שקל תשלומים למס הכנסה (רשות המסים).

כך, בסך הכל שילמה בי־קום לבנקים ולבעלי האג"ח 2.5 מיליארד שקל. בניכוי העלויות, הרווח נטו של בי־קום על ההשקעה בבזק מצטמצם ל–1.3 מיליארד שקל. מדובר בתשואה של 19% על פני שמונה שנים, כלומר תשואה חלשה נטו של כ–2% בלבד בשנה.

מניית בזק אמנם הניבה תשואה גבוהה בהרבה בשמונה השנים הללו מהמניות של חברות הסלולר המתחרות כמו סלקום ופרטנר, שקרסו ב–70%. בזק מחזיקה בפלאפון, אך בזכות הרווחים המונופוליסטיים בתחום התקשורת הקווית והאינטרנט (שלהם סייע משרד התקשורת בראשות בנימין נתניהו), מניית בזק עלתה בשמונה שנים ב–44%. מניית אינטרנט זהב, שדרכה שולט אלוביץ' בבזק ובבי־קום, איבדה בשמונה השנים האחרונות 77%. החברה שורדת בינתיים את המשברים, ואיגרות החוב שלה נסחרות לפי תשואה לפדיון יציבה של 3%.

למרות הסיוע מהרגולטור אלוביץ' נפל. המינוף הגבוה, המבנה הפירמידלי, הממשל התאגידי הלקוי, ההתעסקות הבלתי פוסקת בהנדסה פיננסית וההוצאה לפועל של עסקות בעלי עניין בעייתיות, שנועדו לשרת את חובות העתק לבנקים, הובילו לכך שאותם הדיווידנדים העצומים שבזק חילקה לאורך שנים לא הגיעו לקצה הפירמידה של אלוביץ' — ולא סייעו ליורוקום להימנע מהגעה למצב של חדלות פירעון.

אלמלא רכש את בזק, אלוביץ' — ששלט אז ב–yes — לא היה זקוק לתעלולים פיננסיים ועסקות בעלי עניין שסיבכו אותו במישור הפלילי. אלוביץ' גם היה צריך להיפרד מהאחזקה בחלל תקשורת בשלב מוקדם יותר, ולא להיקלע למצב שאינו מצליח להשלים את מכירתה. פעם הוא לא הצליח בשל הרגולציה, שמנעה את השלמת העסקה; ופעם בגלל התפוצצויות שני לוויינים שלה, שגרמו ליורוקום הפסד של 700 מיליון שקל.

פיצוץ עמוס 6 - דלג

רכישת בזק והטיפול בחובותיו האישיים הסיטו מאלוביץ' את כל המשאבים של טיפול בחברות התפעוליות של יורוקום — יורוקום תקשורת סלולרית ויורוקום תקשורת דיגיטלית. אלה היו עסקים שבזכותם אלוביץ' התעשר. כשהוא הגיע לעסקת בזק הם עדיין ייצרו לו תזרים של 150 מיליון שקל, ושוויין הוערך בכמיליארד שקל. בעקבות התמורות שחלו בעולם הסלולרי והדיגיטלי, נוקיה — שהזיכיון שלה בישראל הוחזק בידי יורוקום — איבדה מכוחה. ואולם, אם אלוביץ' היה ממוקד בעסקי החברות הללו, סביר להניח שהן לא היו מגיעות כיום למצב של פשיטת רגל עם חובות של 600 מיליון שקל לבנקים.

מעבר לחברות התפעוליות יכל אלוביץ' להיוותר עם אחזקה באנלייט, שבה השקיעה יורוקום כמה עשרות מיליוני שקלים, וליהנות מעליית הערך שלה. שווי השוק של האחזקה הזאת כיום הוא 130 מיליון שקל. הלחץ לפרוע חובות אישיים לבנקים גם לא איפשר לאלוביץ' ליהנות מהשבחת הקרקעות ופרויקטי הנדל"ן הרבים, שבהם היתה מעורבת יורוקום — ושאותם נאלצה למכור כדי לצמצם חובות לבנקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#