"באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י ומחליט שהגז בלוויתן ייוצא לחו"ל?" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י ומחליט שהגז בלוויתן ייוצא לחו"ל?"

ישראל תיהפך ליצואנית גז? ספין שנועד לשמור על מחיר גז גבוה ■ העלאת תמלוגים? נהוג, אבל קודם תדאגו שהרווחים לא יוזרמו לצבא ■ חוששים מתלות בנפט? תפסיקו לסבסד את הליסינג ■ ד"ר ברנדה שפר, מהמומחים בעולם לפוליטיקה של האנרגיה, מזהירה מהריצה אחר "עגל הזהב"

ד"ר ברנדה שפר, מנהלת התוכנית לניהול מדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה, יושבת בחודשים האחרונים בחדרה שבמרומי הכרמל, ולא מאמינה למראה עיניה. שפר, הנחשבת אחת המומחיות בעולם בנבכי הפוליטיקה של עולם האנרגיה ובהשפעתה על שווקי הגז הטבעי בעולם, צופה מן הצד במדינתה שלה המתבשמת בריח הגז הטבעי שגילתה באחרונה, וצועדת במתווה שגוי שמפניו הזהירה בעבר את תלמידיה בהרווארד, ואת ראשי מדינות אזרבייג'אן וקזחסטן למשל, שאותם ליוותה בצעדיהם הראשונים בעולם הנפט והגז הטבעי העולמי.

"קיבלנו את לוחות הברית - ובמקום לנצל אותם, מתלהבים אצלנו מ'עגל הזהב' ומדימויים של שייח'ים במפרץ הפרסי", יורה שפר בראיון ל-TheMarker. "לא העלאת התמלוגים צריכה להיות עכשיו על סדר היום, אלא הדאגה לכך שהגז יזרום לפה וישרת את השוק המקומי. חברות הגז הטבעי מפזרות הצהרות מלהיבות לגבי הפיכת ישראל ליצואנית של גז, ואני לא שומעת את הפוליטיקאים אומרים שהשארת הגז פה חשובה יותר מאשר הרווח ממכירתו. באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י, ומחליט שהגז הטבעי שיימצא במאגר לווייתן ייוצא לחו"ל? מדינה ריבונית צריכה לעסוק בזה יותר מאשר בתמלוגים". התנהגות כזו לא שכיחה במשטרים שבהם נהוג לחלק זיכיונות לקידוח?

"תמיד ישנו המשחק העדין בין המדינה לבין החברות הזרות בכל הקשור ל'לאומיות משאבית'. לשמחתי, לא נראה שהפוליטיקאים מנסים להתערב במשחק הזה, אבל מוזר לי שאף אחד לא מדווח על תוכן הפגישות של שרי הממשלה עם ראשי נובל. באיזו זכות הם שותקים?"

מה יוכלו חברות הגז לעשות אם אמנם תתברר תגלית גז גדולה במבנה לוויתן - העולה בקנה מידה על צורכי השוק המקומי?

"ראשית, המספרים עדיין לא ודאיים. שנית, יש לחשב גם את הצרכים העתידיים של המשק, וזו כבר שאלה של תכנון משק האנרגיה. אם בארה"ב ובאירופה יש תחנות המופעלות בפחם וכורים גרעיניים - למה הן צריכות גז? התשובה טמונה בגורם הסביבתי. לזיהום יש מחיר כלכלי. זיהום עולה כסף בגלל החשיפה לטיפול במחלות, אובדן ימי עבודה או צורך בקצבאות. במדינות אחרות מבינים ששווה לייבא גז טבעי כי בטווח הארוך זה ישתלם להן. לפיכך, ודאי שמדינת ישראל - שהיא מדינת רווחה - צריכה לחשוב על מדיניות האנרגיה שלה במונחים כלכליים. לגז טבעי יש יתרונות רבים מבחינת ההשפעה על הציבור ועל פריון העבודה".

תגליות הגז, מבהירה שפר, מעניקות לישראל הזדמנות לשנות את תמהיל צריכת האנרגיה שלה, באופן שיעודד כמה שיותר ענפים במשק לעבור הסבה לשימוש בגז טבעי. "נתוני הביקוש שמוצגים כיום מתבססים על הנחת יסוד שלפיה הכל יישאר כפי שהוא היום - אבל אנחנו יודעים שזה לא יישאר כך", היא מסבירה. "פיתוח טכנולוגי אחד כמו זה של הקידוחים האופקיים בארה"ב, שאיפשרו את הפקת פצלי הגז, שינה את מפת שוק הגז, כי הוא יוכל לספק לארה"ב גז ל-200 שנה. אף אחד לא חושב שם על יצוא - אלא כיצד לשפר את איכות הסביבה. למה בישראל מחליטים להסתפק ב-30 שנות שימוש בגז טבעי ולייצא את היתר?

"אצלנו תמיד חושבים קודם על דברים גרנדיוזיים, במקום לדאוג תחילה לדברים הקטנים והחשובים יותר. מדברים על מסדרון התשתיות בין טורקיה לישראל, שאף פעם לא היה לו סיכוי לקום. מדברים על יצוא גז או על תחנת כוח גרעינית. תדאגו קודם לדברים המיידיים הדרושים למשק. אנחנו נתכנן את הכלכלה שלנו לפי הביקוש הסיני לגז ישראלי? מחפשים למכור את הגז במקום לעשות בו שימוש, בשם הריצה אחר עגל הזהב.

"בסוף נמצא את עצמנו במצב דומה לזה של דובאי או של ונצואלה ומקסיקו", מזהירה שפר. "שם הכסף נוצל עד תום - ופתאום נגמר. אין בזה היגיון. כל היתרון של גז טבעי הוא שאתה שומר אותו פה, ומנצל אותו לשיפור איכות הסביבה והעלאת פריון העבודה. יבוא גז הרי גם הרבה יותר בעייתי מבחינת תלות, כי הוא מחויב בתשתית ייחודית. למה לא להשאיר אותו באדמה? איזו מדינה שיש לה עתודות גז מוכחות, והיא דואגת לביטחון אנרגטי, מוותרת עליהן? זו הרי המהות של ביטחון אנרגיה. 30 שנה זה לא כל כך הרבה. יש מדינות עם עתודות מוכחות גדולות הרבה יותר שלא נהפכו לשחקן בינלאומי ביצוא".

"אין שוק ליצוא הגז הישראלי"

שפר (46), מעידה על עצמה בצחוק כי היא מכירה את תשתית הגז הטבעי באירופה כמו את כף ידה. לצד האנגלית (שפת אם), היא דוברת גם רוסית, טורקית ואזרית - פרי עבודתה ומחקריה סביב המתרחש באחד ממרבצי המשאבים העשירים בעולם, באזור הים הכספי. היא נולדה בסן פרנסיסקו, עלתה לישראל מטעמי ציונות בגיל 18, התגייסה לצה"ל ושירתה כקצינה. עם שיחרורה למדה מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים לתואר ראשון, מדעי המדינה ואת השפה הרוסית לתואר שני, ואת הדוקטורט עשתה בחקר המיעוטים האתניים באיראן.

עם סיום לימודיה, טסה שפר לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד במסצ'וסטס, ארה"ב, שם עסקה ביחסים בין איראן לרוסיה בתחום האנרגיה והגרעין, ואף עמדה בראש התוכנית ללימודי הים הכספי. במסגרת תוכנית זו, עמדה בין היתר בקשרים עם ראשי הממשלות כרים מאסימוב (קזחסטאן) ומיכאיל סקאשווילי (גיאורגיה) ולימדה את בכירי מערכות הנפט של אזרבייג'אן, אך לאחר שבע שנים בארה"ב, חזרה לישראל, לבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ולניהול תוכנית ה-M.A בניהול ובמדיניות אנרגיה.

לפני כשבועיים שיגרה שפר מכתב אל ועדת ששינסקי לבחינת המדיניות הפיסקלית בתחום אוצרות הטבע של ישראל, ובו הצהירה כי "האינטרס של חברות הגז הוא להציג תמונה של ביקוש אלטרנטיבי לשוק הישראלי, כדי להשיג מחיר גבוה מהצרכן הישראלי". זאת, לנוכח הכרזות ראשי קבוצת דלק כי ישראל עתידה ליהפך ליצואנית גז, ולנוכח ההצהרות כי יבחנו את הזרמת הגז מן המאגר בצינור לדרום אירופה, או הקמת מתקן הנזלה לצורך שינועו של הגז המונזל (LNG) לשווקי חוץ.

"אני לא רואה עבור הגז שוק אלטרנטיבי בהישג יד לשוק הישראלי", טוענת שפר. "לחברות הגז יש אינטרס להציג שוק יצוא בהישג יד, כי זה יעזור למחיר הגז בשוק המקומי. ברגע שיתברר שחלופת היצוא לא קיימת - ברור שמחירי הגז פה יהיו נמוכים. חובת ההוכחה נופלת, לפיכך, על אלה שמדברים על כך. שיראו לי שוק אחד.

"גז טבעי שונה מנפט בכך שהוא זקוק לשוק ספציפי. הגז הטבעי הנוזלי (LNG) הוא כל כך יקר, שלמעשה, גם אם הוא משונע באוניות, הרי שאלה הן מעין צינור צף. בכל מקום שמנזילים - חייבים קודם לוודא את קיומו של שוק מובטח. אף אחד לא ישקיע מיליארדים במתקן הנזלה מבלי לדעת שיש לו שוק ל-15 שנה - ובמיליארדי דולרים.

"אני לא רואה שווקים שיכולים להיכנס עם גז ישראלי לחוזה של 10-15 שנה. בארה"ב אין סיכוי, כי שם רק מבטלים חוזי LNG בעקבות הפיתוח שמאפשר הפקת גז מפצלים. הפיתוח הזה שווה ערך למציאת תחליף לנפט. הוא שינה את כל מפת הסחר בגז בעולם. בסחלין שברוסיה מפיקים היום גז, ויורידו את מחירי ה-LNG במזרח אסיה. באסיה יש גם מפיקות גז חדשות כמו אוסטרליה, אינדונזיה ורוסיה, שלישראל אין יתרון על פניהן. מה עוד שלסין יש פוטנציאל פצלי גז ענק, ושם בוודאי שלא יוציאו כסף על LNG ישראלי כדי לשפר את איכות הסביבה שלהם, כאשר סין היא מפיקת החשמל מפחם הגדולה בעולם ובעלת עתודות הפחם הגדולות בעולם. באשר לשוק ב-SPOT (עסקות נקודתיות ומזדמנות, שלא במסגרת חוזית, אב"א) הוא מהווה כיום רק 7% מהסחר העולמי - וממילא מבוסס על עסקות מזדמנות".

ובכל זאת, מדובר בחברות רציניות. האם יש להקל ראש בכוונות היצוא, כאשר ידוע שהשוק הישראלי עשוי להגיע לרוויה?

"יכול להיות שיש להם מחשבה כנה לגבי זה, אבל גם אנשי העסקים הגדולים ביותר יכולים לטעות. אני זוכרת את התמונה של יצחק תשובה ונוחי דנקנר בלאס וגאס, זמן קצר לפני קריסת ליהמן ברדרס. גם אנשים גדולים עושים טעויות. לאלג'יריה היה במשך תשע שנים מתקן הנזלה שלא עבד, לאחר שספרד וצרפת ביטלו את החוזים מולה בגלל ויכוח על מחיר. אתה יכול לבנות תחנת הנזלה - ולא ייצא מזה כלום. אני לא רואה כיום שוק LNG חדש שבו לישראל יש יתרו.

"מי שחושב שמה שקיים כיום יהיה נכון ל-20 השנים הבאות, נוקט הערכה גסה מאוד. ה-IEA, סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שינתה בשנים האחרונות את התחזיות שלה לגבי 2030 שמונה פעמים. תמיד נדרשת מידה של צניעות בתחום האנרגיה. יש שני דברים שיכולים להשפיע באופן מהותי על ההיצע והביקוש בענף: טכנולוגיה ומחיר. אם אתה יכול להבטיח לי מה תהיינה ההתפתחויות הטכנולוגיות בענף בעשורים הבאים - אקנה את המניות שלך, כי אף אחד לא יודע את זה. באשר למחיר, הוא הרי פונקציה של הכלכלות, ואתה לא יכול להגיד לי מה יהיה שער היורו או מה יהיה מצבה של יוון בעוד שלוש שנים. לכן, לאף אחד אין תמונה ברורה באשר לשינויים בשווקי הגז".

ומה נעשה אם יתממשו התחזיות, ועשרות השחקנים החדשים שצצו בשנה האחרונה יזכו בתגליות גז משלהם במימי הים התיכון?

"אף אחד לא מבטיח כלום. גם אקסון ו-BP נפלו על קידוחים יבשים. באשר לריבוי השחקנים, צריך גם לחשוב על הסיכונים בחוף. חלק מהגורמים לתאונה של BP במפרץ מקסיקו היו חברות שלא חויבו לעמוד בכללי הבטיחות. צריך להיזהר, להביא לכאן חברות שחשוב להן המוניטין, ולוודא את תקני הבטיחות כדי שלא נגיע למצב של לואיזיאנה".

מה לגבי החלופה של הזרמת הגז בצינור?

"השכנות של ישראל לא מעוניינות בגז ישראלי, או שהן כבר מייבאות מאחרים. לגבי יוון, איטליה או טורקיה - אין סיכוי, כי לנוכח מצבן הפיננסי, אף אחד לא ייתן להן כסף. מה עוד שצריכת הגז ביוון רק יורדת, איטליה מייבאת מרוסיה וטורקיה רוויה. בין המדינות הללו כבר אמור להיות מונח צינור, והרוסים לא ייתנו לישראל להיכנס לשוק הזה.

"בכלל, אני לא רואה את היתרון שיש לישראל על פני איראן, רוסיה או טורקמניסטן. הנאבוקו - צינור הגז העתידי בין הים הכספי למדינות מזרח אירופה - רחוק מאוד מיישום. אין עדיין שוק אירופי שמוכן להתחייב לרכישת גז דרכו. כולם יודעים שבסופו של דבר, הגז האיראני יגיע לאירופה, היות שאיראן היא בעלת עתודות הגז הטבעי השנייה בגודלה בעולם, אך נאלצת לייבא גז בשל היעדר פיתוח תשתיות הפקה. במקביל, רוסיה מניחה שם את צינור ה-North Stream דרך הים הבלטי ועד לגרמניה. פולין עשויה ליהפך ליצואנית של פצלי גז. לכן הדברים דינמיים מאוד, ולבנות על גז ישראלי - זה מרחיק לכת מאוד".

אירופה לא מחפשת את ההתנתקות מהתלות ברוסים?

"התלות של גרמניה ברוסיה היא הדדית. גרמניה היא גם השוק הגדול ביותר של רוסיה באירופה. רוסיה לא תאבד את הלקוח הכי גדול שלה. היא יכולה להשתמש בנשק הגז על גרוזיה, אבל בגרמניה - שבמשך 40 השנים האחרונות לא פסקה זרימת הגז אליה ולו ליום אחד - זה לא ריאלי. בסך הכל רוסיה צריכה את גרמניה לא פחות מהצורך של גרמניה בה. אם אתה לקוח חשוב מאוד לגזפרום (חברת הגז והנפט הגדולה ביותר ברוסיה, אב"א) - אתה לא כל כך בסכנה.

"מעבר לכך, הרוסים רוצים למנוע בכל דרך מהגז האיראני להגיע לאירופה. זו המתחרה היחידה שיכולה לאזן את התלות האירופית בהם, ולכן יש זיגזג ביחסים בין רוסיה לאיראן. לטווח הארוך - הן יהיו מתחרות, ולכן את מערכת היחסים ביניהן צריך להבין בראי הגז. לרוסים נוח שהגז תקוע באיראן".

אם כך, ישראל לא תהיה מעצמת גז?

"ראיתי פרויקטים יותר קרובים לאירופה, לא מסובכים כלכלית, שלא אחרי תקופת מיתון ושזכו בתמיכת ארה"ב - שלקח להם 11 שנה להתממש. תשובה אמר שישראל תהיה מעצמה גיאופוליטית, אבל אזרבייג'אן למשל, עם עתודות גדולות משל ישראל, לא נהפכה למעצמה, והנפט גם לא עזר לה במלחמה מול ארמניה. הנפט לא בהכרח פותר בעיות - הוא גם מייצר לך בעיות".

"רוצים לחזור למערות?"

במכתבה לוועדת ששינסקי, הדגישה שפר את השימוש שתעשה המדינה בהכנסות ממכירת הגז הטבעי, והזהירה מהוספת רווחי הגז לתקציב השוטף - שכן מהלך שכזה עלול לדבריה לגרום לפגיעה בתפקוד המשק, ו"ליצור אתגרי משילות קשים", כלשונה. "כסף שמגיע מנפט וגז שונה מכסף שמגיע ממקורות אחרים, והוא תוצר של עבודה. כסף שמגיע ממשאבי טבע רק מעצים את הדפוסים הבעייתיים בשוק. כל מי שחולם על כך שהכסף הרב שיזרום מן התגליות יעשה רק טוב, יממן רווחה או לימודים באוניברסיטה - שוכח שאין קשר בין מקורות מימון לבין התנהגות ממשלתית", מזהירה שפר. "גם כיום ישראל עשירה, אך לא משקיעה בהשכלה. זה שיהיה עוד כסף לא מבטיח שינוי עדיפויות. הכסף לא יפסיק בהכרח לזרום למגזרים לא תועלתניים, ולא ינותב בהכרח לאפיקים שייצרו שגשוג ויפתחו הון אנושי".

שפר מזכירה את מחקרם הידוע של ג'פרי סאקס ואנדרו ורנר, אשר בחנו לאורך 20 שנה את התפתחותן של מדינות עשירות ועניות במשאבי טבע, ומצאו כי לאורך התקופה, דווקא המדינות העניות במשאבים פיתחו כלכלה בריאה ועשירה יותר. "תראה איך הכלכלה שלנו שרדה את המשבר. אנחנו מפיקים דברים אמיתיים, ולא רק מוכרים סחורות", אומרת שפר. "אנחנו רוצים "לחזור למערות", ולהוציא רק נפט וגז מהאדמה? אני עובדת עם מדינות שרוצות רק לצאת מן המעגל הזה, ולתרגם את הכסף להון אנושי - אך מתקשות לשחרר מוחות מתעשיית הנפט. אנחנו כבר הגענו לרמות הגבוהות ביותר, ועכשיו רוצים לחזור חזרה. מי שיש לו מעבדות, אוניברסיטאות ופרסי נובל רוצה לחזור אחורה לעידן חוטבי העצים ושואבי המים?".

במכתבה לששינסקי, המליצה שפר להפנות את הרווחים לקרן רווחים ייעודית נפרדת, להשקעות מחוץ למדינה. ואולם, גם היא מודה כי אין מדובר בהכרח בפתרון ודאי. "גם בנורווגיה יש אחוזי אבטלה גבוהים יותר מאשר לשכנותיה, ורמת הון אנושי נמוכה יותר. ההכנסות מנפט וגז לא מבטיחות בניית הון אנושי, גם אם המודל הפיננסי הוא איכותי. קרן השקעות לא מספיקה", היא אומרת.

שפר מביאה כדוגמה את המדינה האפריקאית צ'אד, שבה חשבו כיצד לפתח את מאגרי הנפט הגדולים מבלי שההכנסות ינותבו לאפיקים שליליים. לכן, בנו במדינה מנגנונים פיננסיים עוקפים בפיקוח הדוק של הבנק העולמי, אך מרגע שהכסף התחיל לזרום, ניכס שליט צ'אד את ההון - וגירש את אנשי הבנק העולמי. את הכסף הפנה לרכישת נשק והגביר את אחיזתו במדינה ואת מלחמת האזרחים. בדיעבד, גרמו המשאבים לנזק רב יותר, משום שכעת אמצעי הדיכוי שברשותו חזקים יותר.

"למה למשל נותר המשטר באיראן על כנו? רק בגלל הנפט", מסבירה שפר. "איראן סובלת מ-25% אבטלה, המשטר לא פופולרי ולצעירים אין עתיד - אבל כשיש לך כסף, אתה יכול לממן מנגנוני ביטחון פנים, כלומר ההון רק מחזק את החזקים ממילא. אם הרווחים מן הגז יזרמו ישירות לקופת המדינה - הכסף שיוזרם לצבא או למגזרים בעלי כוח פוליטי רב רק יגדל, ולא יביא לפריחה כלכלית".

אז מה עושים?

"כל מדינה מסתכלת על הספרות שמתעדת את 'קללת המשאבים' וחושבת אם היא רוצה להידמות למדינות אלה. כל מדינה אומרת לעצמה שהיא תעשה זאת אחרת, ותעשה בכסף שימוש להשקעה, אבל מעט מדינות הצליחו בכך. גם נורווגיה לא הצליחה במיוחד ביחס לשכנותיה. לגבי ישראל, אני אופטימית - כי אנחנו מדינה קטנה, ו-20 אנשים שתופסים שכל יכולים לעשות כאן שינוי גדול. אני בונה על זה שיש מי שיבין שקיבלנו מתנה, ויידע כיצד לנהל אותה נכון. לא לחשוב על שווקי ייצוא, לשמור את הגז לביטחון האנרגיה ולשיפור הבריאות, ולפתח טכנולוגיה להגדלת האפשרויות לניצול הגז הטבעי למטרות אחרות. אם יחשבו רק איך למכור את הגז ואיך לנהל את הרווחים - ניכשל".

ובכל זאת, הסוגיה הרגישה כיום היא זו של העלאת הכנסות המדינה מהתגליות. מה עמדתך בנושא?

"יש שלושה סוגי התקשרויות עם המדינה: זיכיון - שבו המדינה לא לוקחת על עצמה שום סיכון, ולכן לוקחת חלק קטן ברווח; חוזה - PSA שבו מתחלקים בהשקעה ובהכנסות; וחוזי קבלן - שבהם המדינה היא שלוקחת את כל הסיכון ומשלמת עבור שירותי ההנדסה, ולכן ההכנסות שייכות לה. בישראל נהוג מודל הזיכיון, ולכן אם נובל אנרג'י לא היתה מוצאת גז, אף אחד לא היה מפצה אותה על ההוצאות. צריך להתחשב בזה.

"עם זאת, ב-2006 הטילה בריטניה מס סקטוריאלי על ענף החיפושים, ונשיא ארה"ב ברק אובמה מבטל בימים אלה את הטבות המס שניתנו לחברות הנפט - ולכן שינויים במדיניות הפיסקלית הם לגיטימיים. חוזים משתנים, וכשיש שינויי מקרו - אף אחד לא ימשיך באותה הדרך. תמיד ימצאו את הדרך לשנות את ההסדר כדי שישקף נאמנה את מה שקורה בכלכלה, כמו שקרה למשל בייקור הגז הזול שמכרה מצרים לישראל. חוזי גז הם דינמיים. פחות משנים את התמלוגים, אבל זה די מקובל שמשנים את המיסוי בהתאם לשינויים. גזפרום, למשל, מתמחרת מחדש את הגז שלה כל שנה".

מה יהיה על פרויקט הגז הישראלי-מצרי בעידן שאחרי מובארק?

"המדיניות לגבי יצוא הגז היא מוטת מחיר, ולא פוליטיקה. ההפרעה בהזרמה, להערכתי, הייתה בגלל שהמחיר לא היה מפתה מספיק. תמיד הנחתי שיהיו בעיות של אספקת גז ממצרים, כי הם קיבלו מחיר נמוך מדי ביחס לשווקים אלטרנטיביים, גם כאשר מדינות שכנות כמו ירדן וסוריה שילמו יותר. במצרים משתמשים בגז טבעי באופן בזבזני מאוד, ולכן יש להם פחות גז ליצוא, והם משתמשים בפוליטיקה כדי לנמק את המחיר הלא כלכלי.

"חבר פרלמנט במצרים הרי לא יבקר את מדיניות המשטר מבלי שהמשטר ירשה זאת, והוא לא היה מתבטא כך אם המחיר היה ריאלי. מחיר הגז נקבע הרי בהתאם לאלטרנטיבות של שני הצדדים. המצרים יכולים היו לשחק עם המחיר לפני תגלית תמר - ולאחריה, התמונה כבר השתנתה. לכן קיימת חשיבות רבה כל כך לעתודות גז - כי זה נותן לך את הגיבוי כשאין לך מקורות אחרים".

ומה לגבי מכרז יבוא ה-LNG שמתכננת המדינה?

"מדינה לא בונה תשתיות אנרגיה. אם הפריטה את הענף - מדוע היא חוזרת לזה? אני לא רואה משקיע זר שמגיע לפה כדי להוות שוק רזרבי, בלי התחייבות רכישה. לגבי תקלה, רוב תחנות הכוח הן דו-דלקיות. זה אמנם לא כיפי מבחינה סביבתית לשרוף סולר - אבל זה פתרון לאסון. כלומר, יש גיבוי במשק, ותקלה לא תביא לשיתוק טוטאלי".

ואולי הפתרון הוא להביא שחקנים גדולים נוספים לפיתוח תחרות. מדוע אנחנו לא רואים אותם?

"צריך להגיד כל הכבוד ליצחק תשובה ולגדעון תדמור על כך שהיה להם את החזון להביא לפה חברה זרה בעלת ידע טכנולוגי. ישנם הרבה מקומות שאפשר לקדוח ולמצוא בהם נפט וגז, השאלה היא באיזה מחיר. כאן, עם כל הבעייתיות הפוליטית והשוק המיידי הקטן - זה לא היה מובן ובטוח מאליו. מה שכל כך עצוב זה שהם הביאו לנו את המתנה הזו, ואנחנו נמכור אותה בנזיד עדשים".

משותפויות הגז נמסר בתגובה: "דבריה של גברת שפר תמוהים ומנותקים מהמציאות הכלכלית והמעשית בישראל, ומעידים לצערנו על חוסר הבנה. כידוע, מדינות בעולם נמנעו מהחלת שינויים רטרואקטיביים שהיה בהם לפגוע בציבור המשקיעים, שכן כל שינוי רטרואקטיבי מהווה פגיעה חמורה באמינות וביציבות הכלכלית של מדינת ישראל. עד לא מזמן "אקדמאים" רבים זילזלו גם באפשרות מציאת גז טבעי כחול-לבן, והמציאות לשמחתנו הוכיחה אחרת. פוטנציאל יצוא הגז מישראל הוא אמיתי וממשי ועשוי לתרום תרומה משמעותית הן לכלכלת ישראל, והן למיצובה הגיאו-פוליטי באזור".

לבטל את הפחמית? אין בכלל ויכוח"

"ביטול הפרויקט להקמת תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון לא צריך להיות בכלל תחת ויכוח. זה מובן מאליו" - כך טוענת ד"ר ברנדה שפר.

"בקושי היה כאן 'קייס' להקמת התחנה לפני תגליות הגז האחרונות, אז כיום בטוח שאין מקום לשאלה", מוסיפה שפר. "אני לא מכירה אף מדינה עם עתודות גז נגישות שמייבאת פחם. זה אבסורד למכור את הגז שלך החוצה ולייבא פחם".

בחברת החשמל טוענים כי בעולם ניכרת חזרה להקמת תחנות פחמיות, וכי ממילא תשתית הולכת הגז בישראל אינה מפותחת דייה כדי שמשק החשמל כולו יסתמך על גז טבעי.

"הטרנד הוא לא לבנות פחמיות, ובכל מקרה לא נגיע לניצול של 100% גז טבעי. צריך לשאול שאלה אחרת, והיא למה חברת החשמל כל כך מתנגדת לגז. הרי ברור שהם בעלי אינטרס, ועושים מה שטוב לחברת החשמל. עם זאת, אני מצפה משר התשתיות ומהשר להגנת הסביבה לחשוב מהו האינטרס הלאומי - ולא מהו האינטרס של חברת החשמל".

"רוצים לצמצם את התלות בנפט? תפסיקו לסבסד את הליסינג"

אם מדינת ישראל רוצה לצמצם את התלות בנפט - שתפסיק את סבסוד הדלק" - כך אומרת ד"ר ברנדה שפר. לדבריה, "המדינה לא נותנת חינוך בחינם או בריאות בחינם, אבל כן נותנת דלק בחינם".

שפר טוענת כי מקומות עבודה מממנים את צריכת הדלק של 70% מכלי הרכב החדשים בישראל, וכך מעודדים צריכה יתרה. "אני לא מכירה מדינה אחרת בעולם שמסבסדת את צריכת הדלק למגזרים כל כך גדולים בציבור", אמרה שפר.

לדבריה, לתופעת הליסינג יש השלכות חברתיות מרחיקות לכת. "מי שנהנה מהליסינג זה ציבור שנהנה ממשרות מכניסות ומקביעות", היא מסבירה. "מי שמקבל פחות תחבורה ציבורית בעקבות היעדר ההשקעה בענף הם דווקא העניים. למעשה, אתה מחזק את החזקים על חשבון החלשים, ולכן זהו מס רגרסיבי. הליסינג הביא גם לתופעת מרכזי הקניות מחוץ לערים - בעוד שמעוטי היכולת נותרו עם החנויות היקרות יחסית שבתוך מרכזי הערים. כך, הרשתות הגדולות מתחזקות, מרכזי הערים מתים, ואף אחד לא מבקר את הליסינג - כי לחזקים יש".

מה לגבי שילוב דלק ביולוגי?

"במקרה הטוב, המהלך יפחית את השימוש בדלק פוסילי ב-12% - כי עדיין צריך אנרגיה לייצור הביו-דיזל, למשל. הטרנד הזה צמח בגלל לחץ של הלובי החקלאי באירופה ולובי מגדלי התירס בארה"ב - אבל עכשיו נסוגים מזה". שפר מוסיפה כי יש לחשוב מה תהיה החלופה הזולה והנקייה יותר - ולא להגביל או לסבסד טרנדים פרטניים. "בנוסף, צריך לתמחר את השימוש בדלקים מסוימים תוך שקלול הנזקים שבשימוש בהם - והשוק יעשה כבר את שלו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#