האיום על ענף הקמעונות: קסטרו, גולף ופוקס צנחו בכ-20% בשלושה חודשים

מעבר של קונים לאינטרנט, הסטה של הקניות לחופשות בחו"ל, דמי שכירות גבוהים והעיכוב בהגעת החורף הפכו את הרבעון האחרון לקטלני במיוחד עבור רשתות האופנה הישראליות ■ איזו מבין רשתות האופנה בבורסה מוכנה טוב יותר לטלטלה?

ערן אזרן
חנות קסטרו בקניון עזריאלי
חנות קסטרו בקניון עזריאליצילום: אייל טואג
ערן אזרן

רשתות האופנה בישראל עוברות ימים קשים: בשבוע שעבר היתה זו רשת האופנה הוניגמן־TNT שהתחילה בהליכי חדלות פירעון לאחר שנקלעה לחובות של 240 מיליון שקל; קודם לכן היתה זו רשת הדיסקאונט יפו־תל אביב, שנכנסה להקפאת הליכים לאחר שנקלעה לחובות של עשרות מיליוני שקלים; ולפניהן נקלעו לקשיים גם הרשתות סליו ומיש־מיש. במקביל, גם רשתות אופנה בינלאומיות, בהן פול אנד בר ופוראבר 21, סגרו באחרונה לא מעט חנויות בישראל.

רשתות האופנה סובלות מסביבה עסקית מאתגרת. החברות מתמודדות עם מעבר מאסיבי של קונים לקניות ברשת (E–commerce), בין היתר, בתמיכת הפטור החלקי שהעניקה המדינה לרוכשים דרך האינטרנט; הסטה של חלק מרכישת הביגוד וההנעלה לחופשות בחו"ל, גידול בשטחי מסחר שמביא לקניבלזציה בתוך הרשתות, מחירי שכר דירה גבוהים ועלייה בשכר העבודה. לכל הבעיות הללו היתוסף ב–2017 העיכוב בהגעת החורף לישראל — מה שהופך את התקופה הנוכחית לקטלנית במיוחד.

על פי נתוני ריס, שבדקו 3,000 חנויות זהות, במהלך ינואר 2018 נרשמה ירידה של 7.2% בפדיונות הקניונים בהשוואה לינואר 2017, בעוד במרכזים המסחריים (פאוור סנטר) נרשמה ירידה של 5%. בממוצע ארצי, בינואר נרשמה 6.7% בפדיונות. גם דצמבר היה חודש קשה במיוחד, עם נפילה של 15.3% במכירות לעומת דצמבר 2016. הנפגעות העיקריות היו חנויות האופנה וההנעלה, שספגו ירידה של 18% במכירות, לעומת ירידה של 6% בשאר הענפים.

המצב הבעייתי בשוק הקמעונות אינו חדש, וככל שהשוק נפתח לתחרות עם יצרנים ומשווקים מחו"ל דרך האינטרנט — הופכים התנאים בענף שבריריים יותר.

על רקע שחיקת הרווחיות בענף הביגוד, חברות כמו פוקס וגולף הרחיבו את פעילותן בשנים האחרונות לתחומים משיקים, כמו אופנת הבית, שבהם שולי הרווחיות גבוהים יותר. חלק אחר מהרשתות דאגו לבדל את מותגיו, ושיפרו את המאפיינים האיכותיים, כך שנעשו מעט יותר חסינות בפני ה"גלובליזציה של הריטייל". מי שלא דאג לגוון או לבדל את עסקיו, מתמודד עם מציאות עסקית קשה.

גבי רוטר, מנכ"ל משותף בקסטרו־הודיס, התייחס באחרונה לתנאים הקשים בענף, ותקף בין היתר את משרד האוצר על הפטור החלקי ממס לרוכשים באינטרנט: "אלה שקונים מחו"ל בלי מע"מ הם אלה שיש להם כרטיסי אשראי, בעוד שרוב האנשים שאין להם כרטיס אשראי קונים בארץ ומשלמים יותר".

רוטר יצא גם נגד מחירי השכירות בקניונים והדגיש כי הקבוצה לא תהסס לצאת מחנויות הפסדיות. "בתקופת הגאות היינו מוכנים לשלם כדי לשפר מיקום, אבל עכשיו כוח האדם יקר יותר, יש פחות מכירות — ויש מהפכה במחשבה. במסגרת זאת לא נחזיק חנויות שלא יורידו לנו את שכר הדירה שלהן".

לפי הערכות, הסביבה הענפית המתאגרת צפויה לבוא לידי ביטוי ממשי בחודש הבא בדו"חות הכספיים הבאים של חברות האופנה הציבוריות; פוקס, קסטרו, גולף והמשביר 365. בינתיים נראה שהמשקיעים בבורסה כבר צופים את הבאות: בתוך שלושה חודשים צנחה מניית קסטרו ב–22%, מניית גולף ב–20%, מניית פוקס ב–17%, ומניית המשביר (שסובלת מבעיות נוספות) צנחה ב–40%.

קסטרו: רכישת הודיס תמתן את הפגיעה?

ההשפעה של המצב בשוק הקמעוני ניכרת בדו"חותיה האחרונים של קסטרו . הכנסותיה של הרשת — שנסחרת לפי שווי של כחצי מיליארד שקל — הגיעו ברבעון השלישי של 2017 לכ–245 מיליון שקל, ירידה של 3% לעומת הרבעון המקביל ב–2016.

הירידה בהכנסות נבעה מקיטון משמעותי במכירות חנויות זהות — כלומר, חנויות שפעלו במתכונת מלאה ברבעון השלישי של 2017 וברבעון המקביל ב–2016. המכירות בחנויות זהות ירדו ברבעון ל–1,148 שקל בממוצע למ"ר, בהשוואה ל–1,254 שקל ברבעון המקביל ב–2016 — נפילה של 6%.

השחיקה בהכנסות חילחלה לשורת הרווח התפעולי של קסטרו, שהסתכם ברבעון ב–8.6 מיליון שקל — ירידה של 4.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. במועד פרסום הדו"חות העריכו בקסטרו כי אחד הגורמים המרכזיים לתוצאות החלשות היה תנועת הישראלים לחו"ל בחודשי הקיץ.

בשונה מפוקס או מגולף, החברה לא התרחבה לתחום אופנת הבית, והעדיפה לרכוש פעילות צומחת — רשתות של קבוצת הודיס, שממתנת כעת את הפגיעה בהכנסות. עם זאת, לא בטוח כי הרווחיות של הודיס תאפשר לקסטרו לקזז את הנסיגה בפעילותה המרכזית.

פוקס: מגיעה מוכנה לתחרות

פוקס , שנסחרת לפי שווי של 830 מיליון שקל, ידעה בשנים האחרונות עליות ומורדות. מבין חברות האופנה נראה כי הרשת, שבשליטת הראל ויזל, ערוכה טוב יותר להתמודד עם המציאות המתאגרת בענף. בשנים האחרונות החברה המשיכה לאסוף מותגים בינלאומיים מובילים לצד מוצרי הבייסיק שלה, ובאחרונה התרחבה לתחום המכירות המקוונות באמצעות אתר האינטרנט TERMINAL–X, שבו שותפה גם זכיינית הטלוויזיה רשת.

ברבעון השלישי של 2017 הצליחה הרשת להגדיל את המכירות ב–8% לעומת התקופה המקבילה ב-2016 — ל–394 מיליון שקל. בשונה מקסטרו, המכירות בחנויות זהות וכן המכירות למ"ר שמרו על יציבות. מגזר האופנה ואופנת הבית, שמכירותיו מהוות כ–75% מהמחזור, צמח ב–5%, אך שולי הרווח התפעולי עדיין נמוכים — 2.9%.

חנות פוקס הום
חנות פוקס הוםצילום: רפי דלויה

לרשותה של פוקס עומדים כמה מנועי צמיחה עתידיים; מכירות המותגים והפעילויות החדשות (חנויות Foot Locker ו–Urban בישראל), פתיחת רשתות נייקי בקנדה והאתר המקוון TERMINAL–X.

גולף: מלקקת את הפצעים

מי שלא הצליחה עד כה להתמודד עם המציאות המורכבת בענף הקמעונות היא רשת האופנה גולף . מניית הרשת, שספגה בשנים האחרונות הפסדים כואבים, צנחה בשלוש שנים ב–60%, ושווי החברה ירד ל–195 מיליון שקל בלבד. ואולם מאז החלפת הנהלת החברה ניכר שיפור בתוצאותיה.

ברבעון השלישי של 2017 הכנסותיה של גולף גדלו ב–4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2016, ל–213.3 מיליון שקל. עיקר הגידול נבע מעלייה במכירות במגזר הבית, שכולל את רשת Golf&Co המצליחה; מכירות ברשת גולף קידס; וכן כתוצאה מגידול במכירות האונליין שנעשות דרך פלטפורמת עדיקה — שנרכשה על ידה ב–2015.

חנות גולף בתל אביב
חנות גולף בתל אביבצילום: אייל טואג

המכירות במגזר המדמם של גולף, אופנת ההלבשה, קטנו ב–1.5% לעומת הרבעון המקביל ב-2016 ל–94 מיליון שקל, בעיקר בשל הרשתות שנסגרו (בלו בירד, מקס מורטי, דורותי פרקינס ומיס סלפרידג') ומסגירת חנויות מפסידות. אופנה ההלבשה הניבה הפסד תפעולי של 6.9 מיליון שקל, בהשוואה להפסד מגזרי עמוק של 17.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב–2016.

על רקע מהלכי ההתייעלות, ניכר שיפור בתוצאות של גולף בפדיון למ"ר, שצמח ב–7.3%, בעוד הפדיון בחנויות זהות ברבעון גדל ב–3.2%. מנוע הצמיחה המרכזי של גולף כעת היא רשת עדיקה המצליחה — שהקדימה להשתלב במהפכת האינטרנט בעולם הקמעוני, ונהנית מצמיחה גבוהה. בחודשים הקרובים מקווים בקבוצת גולף להנפיק את רשת עדיקה (ראו עמ' 23), וממשיכים לפתח את פלטפורמות המכירה של הקבוצה באינטרנט.

המשביר: ההכנסות ממשיכות לדעוך

גם המשביר בתי כל־בו — שמגלגלת מחזור שנתי של כמיליארד שקל — מרגישה את הסביבה העסקית הקשה, שמיתוספת לבעיות אחרות. בתשעת החודשים הראשונים של 2017 ירדו הכנסותיה ב–5% — מ–745 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב–2016 ל–707 מיליון שקל בינואר־ספטמבר 2017.

הירידה במכירות נבעה מצניחה של 7% במכירות בסניפים זהים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 ביחס לתקופה המקבילה ב–2016, או של 5.3% ברבעון השלישי ב–2017 לעומת הרבעון המקביל ב–2016. ברבעון השלישי עברה המשביר להפסד עמוק של 21.9 מיליון שקל (המיוחס לבעלי המניות), לעומת רווח של 200 אלף שקל ברבעון המקביל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker