הדרך של הודו לצמיחה רצופה בקשיים

הביורוקרטיה היא עדיין מכשול בפני התפתחותה של הודו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4

למוזרותה של הודו בעיניים מערביות אין גבול.

כשאתם נותנים נדבה בהודו, למשל, חובת התודה היא עליכם, הזוכים במצווה - ולא על מקבל הנדבה. כשטיילתי יום אחד בכביש צדדי בצפון הודו הופיע מולי קדוש הודי עירום כביום היוולדו, כשהוא דוהר על אופנוע בריטי ישן וגורר אחריו כרכרת עץ קטנה. בתוך הכרכרה ישב בניחותא פר ענקי ושבע רצון בעליל, כשהוא מקושט כולו בזרי פרחים צבעוניים. גם לעוני ולאומללות בהודו אין גבול. ברחוב הומה במומבאי פגשתי ראש אנושי מדבר שהיה מונח בסלסילת קש ישנה, ללא גוף, וביקש נדבה. אם אתה נוהג בכבישי הודו (חוויה ייחודית בפני עצמה) ואינך צופר ללא הפסקה, אתה עבריין תנועה. השלט "צפצף כשאתה עוקף" מופיע על גבה של כל משאית.

כשביקרתי בביתם של ידידים הודים בדלהי ראיתי כיצד הם רוחצים בחלב את פסלון האל המשפחתי שעמד בסלון הצנוע. אחרי הרחצה, מעשה יום ביומו, הלבישו את הפסלון הקטן בגדים חדשים ונקיים והגישו לו תקרובת מנחה המורכבת מביסקוויטים טריים. אנשי המשפחה שרו לפני הפסלון כמה שירים, ואחר כך ערכו מדיטציה שקטה בת כמה דקות. "לא, אין זו עבודת אלילים", הסבירו לי, "הפסלון המשפחתי רק מייצג את האל שיווה הבלתי נראה".

דת ללא מונופול

הדת ההינדית שונה מהיהדות כמעט מכל בחינה. להינדואיזם אין מייסד אחד או אל אחד. הדת ההינדית ידעה לאמץ לחיקה שורה ארוכה של מסורות עתיקות, רעיונות ותפישות עולם. ההינדואיזם לא נלחם, למשל, בבודהיזם, שנולד גם הוא בהודו, אלא השכיל לקבל אותו ואף הושפע ממנו בתחומים רבים. באותה סובלנות והערכה התייחסה הדת ההינדית גם לוודות - פרקי חוכמה ומסורת הודיים בני כ-5,000 שנה.

הינדואיזם היא תפישת עולם מורכבת ביותר, בעלת פנים רבות - מנוגדות לעתים. ההינדים מאמינים שהעולם כולו הוא משפחה אחת מאוחדת, ולכן הם דוחים דתות שגורמות לפיצול ובידוד.

בניגוד לאלוהי היהודים הכל-יכול וכל-יודע, בעל המונופול הבלעדי, ההודים פיתחו מערכת מבוזרת של עשרות אלים שיודעים לחיות בשלום ובהרמוניה זה עם זה. ייתכן שזוהי הסיבה לסובלנות ולפתיחות שמגלים ההודים כלפי האחר, כלפי הזר.

סוציולוגים סבורים שלתורת ההינדו המורכבת, רבת הפנים והפלורליסטית, יש השפעה מהותית על הכלכלה ההודית. ההודים במדינות שמחוץ להודו הצליחו מבחינה כלכלית הרבה לפני הפריצה הכלכלית במדינת האם.

צמיחה וביורוקרטיה

הודו עצמה היא דוגמה מצוינת להשפעה המכרעת שיש לשיטה הכלכלית הנהוגה על הצמיחה. בין 1950 ל-1980 שלטו בהודו ממשלות סוציאליסטיות שאופיינו בתכנון מרכזי ובהלאמה של מפעלים מרכזיים. הממשלות כבלו את הכלכלה בשורה ארוכה של תקנות ורגולציית יתר, פרוטקציוניזם והגבלת יבוא. השיטה הכלכלית הזאת גרמה לשחיתות רבה וחוסר יעילות, דיכאה כל יוזמה פרטית וגרמה לכלכלה לצמוח לאט. אלה מאתנו שעדיין תומכים במעורבות ממשלתית מוגברת בכלכלה - הניסיון ההודי עשוי לגרום להם לשנות את דעתם.

ב-1991, אחרי משבר קשה בתחום המט"ח (בדומה לזה שאירע במשק הישראלי ב-1985), ביצע הממשל ההודי "מהפכה קפיטליסטית", ומאז הוא ממשיך ופועל בכיוון של כלכלת שוק פתוחה. ההודים ביטלו שורה ארוכה של מונופולים, איפשרו השקעות זרות כמעט ללא הגבלה וביטלו את הצורך ברישיונות ליבוא ולהשקעות.

הכלכלה הגיבה כמו קפיץ משוחרר והחלה לצמוח במהירות באופן כמעט מיידי. הצמיחה הכלכלית המואצת, שנמשכת עד היום, לוותה בעלייה תלולה בתוחלת החיים ובשיעור יודעי קרוא וכתוב. כלכלנים צופים כי ב-2035 תהיה הודו הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב וסין.

עם זאת, הודו עדיין סובלת מביורוקרטיה מפלצתית, המלווה בשחיתות שלטונית נפוצה. יש כלכלנים שמתארים את הביורוקרטיה ההודית כאחת מעשר הבעיות הקשות של כלכלת העולם. במאמר מ-2008 תיאר "אקונומיסט" הבריטי את הביורוקרטיה ההודית כצבא בן 3 מיליון איש ש"חלק גדול ממנו עסוק בהעברת ניירת סתמית מצד לצד, ללא כל תוחלת".

אפילו כתייר בהודו אתה נתקל בשפע של ניירת לא נחוצה. הכרטיסן ברכבת ההודית, למשל, מחזיק בצרור מרשים של דפי מחשב שמפרטים בין היתר את שמותיהם המלאים, מינם וגילם המדויק של כל הנוסעים.

כחצי מכוח העבודה בהודו עוסק עדיין בחקלאות, ובדומה לישראל, יש לסקטור החקלאי לובי רחב והשפעה פוליטית חזקה שמונעת רפורמות חיוניות. תחום ההיי-טק מהווה רק כ-7% מהכלכלה ההודית, אך מתפתח במהירות, ומשמש מנוע צמיחה למשק כולו וגורם מרכזי בצמיחת היצוא. חברות ההיי-טק בהודו נכנסו באחרונה גם לתחומי הפיתוח, לאחר שעד כה התמקדו במיקור חוץ ובמרכזי שירות.

כמו בישראל, גם בהודו גרמה הצמיחה הכלכלית המואצת לגידול באי-שוויון. ההודים אמנם פיתחו מעמד בינוני רחב, אך יותר משליש מהאוכלוסייה - יותר מ-400 מיליון איש - עדיין חיים מהכנסה של 1.5 דולרים ביום, וכמחצית מהילדים בני השלוש סובלים מתת תזונה.

האם הכלכלה ההודית תמשיך לצמוח בקצב מואץ? מחד, היא תלויה בכלכלה הגלובלית ועליה להתמודד עם גורמים מעכבים: שיטת הקאסטות המעמדית הנוקשה, האי-שוויון החברתי הקיצוני, השלטון המרכזי החלש, היריבות הקשה בין ההינדים למיעוט המוסלמי, הביורוקרטיה הנוראה והשחיתות השלטונית.

מצד שני, הפלורליזם, עומק המחשבה והמסורות ההינדואיסטיות, כוח האדם הזול והזמין והתשתית הדמוקרטית-קפיטליסטית יהיו משקל נגד ויתמכו בהמשך הצמיחה המהירה. הדרך קדימה נראית מבטיחה, אך תהיה רצופה בקשיים לא מעטים.

-

הכותב הוא יועץ מומחה בתחום ההשקעות הפיננסיות בחו"ל, ובעבר שימש מנכ"ל פרגון - זרוע ההשקעות בחו"ל של כלל פיננסים. לתגובות: kobiblum@gmail.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker