"רק חמור לא משנה את דעתו": לאומי חותך את מחיר היעד של רציו ודלק קידוחים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רק חמור לא משנה את דעתו": לאומי חותך את מחיר היעד של רציו ודלק קידוחים

לאומי שוקי הון, שידוע באופטימיות שלו ביחס לשוק הגז המקומי, ניפק אתמול סקירה יוצאת דופן ■ בלאומי העריכו כי ענקיות האנרגיה במצרים אינן צפויות לרכוש גז מלווייתן - ובהתאמה חתכו את מחירי היעד לרציו ודלק קידוחים ב-22% ו-27%

25תגובות
האנליסטית אלה פריד
עופר וקנין

לא בכל יום גוף אנליזה מרכזי כמו לאומי שוקי הון משנה את תפישתו מן הקצה אל הקצה בכל הנוגע למשק הגז המקומי. בסקירה שפירסמו אתמול בנוגע לתמחור מאגרי הגז בישראל, החליטו בראשונה כלכלני לאומי לנטוש את אמונתם באופציית יצוא הגז מלווייתן למצרים (וגם לטורקיה), ולעבור למודל חדש ומורכב יחסית — יצוא באמצעות הנזלת גז (LNG). זהו תרחיש שלא הוזכר מאז שענקית האנרגיה האוסטרלית וודסייד שקלה להיכנס כשותפה במאגר.

"זה חריג, אבל זה קורה. אומרים שרק חמור אינו משנה את דעתו כשהמציאות משתנה", אמרה אנליסטית האנרגיה של לאומי שוקי הון, אלה פריד. "איני רואה כיום אפשרות ליצוא למתקני ההנזלה במצרים. לא סתמתי את הגולל על היצוא, אך מאוד קשה לשים תאריך מדויק לכך", היא הוסיפה. בכך למעשה פריד יישרה קו עם עמדות "חתרניות", שהשמיעו פעילים בשוק ההון ביחס לאופציית יצוא הגז, בניגוד לעמדת החברות ובעלי העניין.

לאורך השנים נקט לאומי גישה אופטימית ושמרנית בנוגע למשק הגז המקומי. כתוצאה מכך, בלאומי נקבו לא פעם מחירי יעד והמלצות פָּרִיות מאוד. ההחלטה לשנות את המודלים מתקבלת "לאחר השוק", שכן המשקיעים בבורסה כבר מתמחרים את השינויים הצפויים. אלו כוללים תחרות, ירידת מחירים וסביבה גיאו־פוליטית ועסקית המאתגרת את אופציית היצוא. על רקע זה, מחירי השותפויות צנחו בבורסה עד 25% בתוך פחות מחצי שנה, ו קבוצת דלק ירדה בכ–30%.

בעקבות שינוי המודל, פריד חתכה את השווי של מאגר לווייתן ל–5.6 מיליארד דולר (נטו, לאחר תמלוגים למדינה ולצדדים שלישיים), ביחס ל–6.1 מיליארד דולר קודם לכן. במקביל, בלאומי הורידו את ההמלצה לרציו, השותפה הקטנה בלווייתן, ל"תשואת שוק", בדומה להמלצה על דלק קידוחים. בנוסף, הם הפחיתו את מחירי היעד מ–2.8 שקלים ל–2.2 שקלים ב רציו (הפחתה של 22%) ומ–11.57 שקל ל–8.5 שקלים בדלק קידוחים (הפחתה של 27%). רציו נסחרה אתמול במחיר של 1.92 שקלים, ודלק קידוחים במחיר 8.2 שקלים.

פריד הסבירה כי שינוי המודל נובע מכמה "טריגרים חדשים־ישנים", שממשיכים לדבריה לטלטל את הענף: "אלו תהליכים שמתרחשים במקביל — כלים שלובים". פריד מנתה כמה שינויים שחייבו את עדכון המודל. השינוי הראשון הוא הגידול הצפוי בהיצע הגז בישראל בשל תחילת ההפקה ממאגרי תנין וכריש; השני — עודף היצע אזורי של גז בשל התגליות הגדולות במצרים (ZOHR) וקפריסין (Calypso); והשלישי — ההתעצמות של הגז הנוזלי (LNG) בעולם.

הנפילות החריפו

תנין וכריש הגיעו לשלבי היתכנות

"הייתי בעבר ספקנית לגבי הסיכויים של תנין וכריש. העובדה שתנין וכריש מגיעים לשלבי הִיתָכנות, ואפילו שיש גופים מוסדיים ששוקלים לתת הלוואות פרטיות לפרויקט — עשויים להביא ללחץ על מחירי הגז בישראל. תנין וכריש ממלאים את התפקיד החתרני שהרגולטור ייעד להם. מרגע שאפשרות הפיתוח שלהם התממשה, מאגרי הינוקא הפכו להצלחה ויצרו תהודה רבה", אמרה פריד.

"במודל הקודם שיקללתי גם יצוא מלא של גז מלווייתן למסוף ההנזלה של Shell במצרים בסיכוי של 25%. במציאות שבה המנכ"לים של ENI ו–Shell, שמחזיקות במתקני ההנזלה במצרים, אומרים שהם שואפים לייצא גז מהמאגרים שלהם — איני יכולה לתמחר עוד את היצוא", אמרה פריד.

"בנוסף, אנחנו שומעים כבר חמש שנים ש–Shell תקנה גז מלווייתן, ועברו שנתיים מאז שהחברה נכנסה כשותפה במאגר אפרודיטה בקפריסין (המאגר השכן ללווייתן, שבו שותפות דלק קידוחים ונובל אנרג'י). הגעתי למסקנה שאם ב–Shell בחרו שלא לקנות גז עוד לפני התגליות הגדולות של החברה במצרים — למה שהם יקנו מאתנו עכשיו?", הוסיפה פריד.

פריד ציינה כי זנחה גם את אופציית היצוא מלווייתן לטורקיה כבר במודלים הקודמים: "חשבתי שיהיה יצוא לאחר הפיוס בין המדינות. ואולם, ברגע שהרוסים התחילו לבנות בטורקיה שתי תחנות כוח ואת צינור הגז Turkish Stream, הבנתי שהיצוא לא הולך לקרות, והורדתי את ההסתברות".

השינויים שהזכירה פריד ביחס ליצוא הגז למצרים וטורקיה הביאו אותה להנחה חדשה, ולפיה הגז מלווייתן יימכר בתרחיש של יצוא מורכב, כלומר בשיטה של הנזלת גז LNG או בצורה של האב אזורי (כלומר חיבור משותף של כלל המאגרים לצנרת הולכה משותפת, למשל לאירופה).

ואולם, פריד סבורה שאופציית ההאב האזורי טרם התגבשה, ולכן האופציה הרלוונטית היא יצוא באמצעות LNG. מסיבה זו היא הפכה את מודל התמחור ללווייתן למודל המבוסס על מחירי LNG.

אסדת קידוח במאגר לווייתן
רויטרס

פריד ציינה כי בתוך כעשור סין צפויה להפוך ליבואנית מספר אחת של גז בעולם, ולכן היא עשויה למתן את מחירי ה–LNG בעולם. פריד הזכירה חוזה שנחתם בסוף השבוע שעבר בין חברת Energy Cheniere האמריקאית לחברת CNPC הסינית, כשמחיר ה–Netback (בניכוי הוצאות תובלה ימית והגזה) בחוזה הוערך בכ–4.3 דולרים ליחידת חום.

גז מתמר, שאינו גז נוזלי ואינו דורש הובלה ימית ארוכה או הגזה, נמכר ב–5–6 דולרים ליחידת חום. על רקע הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד השותפות במאג תמר, המתנהלת בימים אלה בבית המשפט, בלאומי ציינו כי להערכתם מחירי הגז תמר הם "לא מחירי מונופול דורסני".

אלא שהמעבר למודל המבוסס על LNG, ככל שהוא עשוי להישמע דמיוני לחלק מהמשקיעים, הוא אופק השקעה לטווח ארוך, ולכן השפעתו על התמחור הנוכחי של מאגר לווייתן נמוכה יחסית. בניכוי אופציית היצוא, פריד העריכה את השווי המינימלי של לווייתן ב–3–3.5 מיליארד דולר (אחרי תמלוגי העל למדינה לשותפים כלליים ולצדדים שלישיים).

פריד העריכה כי שווי של 5.3 מיליארד דולר למאגר לווייתן, כפי שנגזר ממחירה של רציו בשוק, הוא סביר: "ברור שהשווי הנגזר משקף את החשש המוצדק, שסיכויי היצוא בצינור פחתו בטווח הקצר. אם נוסיף לכך את הבטא הגבוהה (המבטאת את הסיכון באחזקה במניה מסוימת, ע"א) הנובעת ממינוף השותפויות שמחזיקות במאגר, ואת סוגיית המיסוי הבעייתי שמרתיע את המשקיעים הזרים — שווי המאגר קרוב מאוד לשווי ההוגן".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#