הישראלי שמכניס 40 מיליון שקל בחודש מביטקוין: "הבנקים לא ייעלמו, אבל המזומן כן" - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלי שמכניס 40 מיליון שקל בחודש מביטקוין: "הבנקים לא ייעלמו, אבל המזומן כן"

נמרוד להבי ייסד את סימפלקס כי אף אחד לא הסכים למכור לו ביטקוין ■ עכשיו, עם חברה שמבצעת סליקת עסקות במטבעות קריפטו בכ-300 מיליון דולר בחודש, הוא רואה איך טכנולוגיית הבלוקצ'יין משנה את העולם

59תגובות
נמרוד להבי
אייל טואג

משרדי חברת סימפלקס, השוכנת על גבול גבעתיים ותל אביב, נראים כמו קלישאה של משרדי סטארט־אפ. שולחן ביליארד גדול ניצב בחלל המרכזי, כריות ישיבה פזורות בין החדרים, ופינת הקפה הגדולה של החברה מזכירה סופרמרקט קטן, עם מגוון גדול שלמשקאות וחטיפים מלוחים ומתוקים.

החזות של מנכ"ל החברה, נמרוד להבי, מתאימה לאווירה במקום. הוא יושב במשרדו בג'ינס וחולצה משובצת כשלרגליו גרביים בלבד. מתחת לחולצה יש טי שירט עם הלוגו של סימפלקס. הוא לא מתבייש לפתוח שני כפתורים כדי להציג אותה - בתנועה שמהווה מחווה לסופרמן - וזאת אף שספיידרמן הוא הדמות שהוא מעדיף להזכיר כשהוא מתאר את החברה שלו.

תחום העיסוק של חברת סימפלקס יכול להישמע יבשושי. החברה עוסקת במתן פתרונות סליקה מאובטחים לעסקות שמתבצעות באמצעות כרטיסי אשראי. למרות זאת, העובדה שהרוב המכריע של הלקוחות שלו הם גופים המוכרים מטבעות קריפטו (דיגיטליים) הופכת מבחינת להבי את הפעילות שלו לכזאת שתשפר את חייהם של אזרחי העולם - ובדרך לשם הוא ירוויח לא מעט כסף.

לדברי להבי, סימפלקס רווחית כבר שמונה חודשים. החברה מעבדת עסקות במטבעות קריפטו בסך כ–300 מיליון דולר בחודש. עמלת הפתיחה שהחברה גובה היא בשיעור של 5% מכל עסקה שעוברת דרכה. ככל שהיקף העסקה גדל - העמלה יורדת.

להבי לא מפרט מה היקף ההכנסות של סימפלקס, אבל בהנחה שהחברה גובה עמלה ממוצעת של 4%, קצב ההכנסות הנוכחי שלה הוא 40 מיליון שקל בחודש - או כ-480 מיליון שקל בשנה. בהתחשב בכך שהחברה צומחת בקצב מהיר ובתוך שלוש שנים הגדילה את פעילותה פי 5,000, המספר הזה אינו סופי. מהצד השני, הנפילות בשוק הקריפטו בשבועות האחרונים עשויות לפעול נגד מגמת הצמיחה של החברה

כשאני מתיישב בחדרו של להבי הוא שקוע בשיחת טלפון. מקטעי השיחה ניתן להבין שהוא עסוק בסינון משקיע נלהב. הסכמתו להתראיין ל–TheMarker לא נועדה לגייס משקיעים. ברשימת האנג'לים שלו כבר נמצאים שמות ידועים בתעשייה כדוגמת ירון למלבאום מקרן למלבאום קפיטל, יריב גילת, אורי שחק, גיגי לוי ואופיר שלווי. במצטבר הוא גייס עד היום רק 8 מיליון דולר בשני סבבים, ולא בטוח אם ומתי יבצע גיוס נוסף. "אם נבצע גיוס נוסף זה יהיה גיוס גדול מאד, מחו"ל", הוא אומר, "בעיקר בשביל להשתלט על העולם".

המטרה שלו, לדבריו, היא לגייס עובדים טובים. "אנחנו חברה גדולה, גדלה ורווחית. חברה מדהימה בכל אספקט. אבל אנחנו מין סוד. אף אחד לא שמע עלינו. ואם אתה לא בחוץ, בתקשורת, אנשים לא יודעים ולא שואלים".

כמה עובדים יש לך?

"80, אבל אנחנו הולכים להכפיל את עצמנו בזמן הקרוב".

אייל טואג

"הנפילות הן חלק מאבולוציית השוק"

להבי (43) נולד במושבה כנרת. הוא לא שירת בממר"ם או ביחידה 8200 של חיל המודיעין, אלא בגדוד 75 בחטיבה 7 של חיל השריון. אחרי השירות הצבאי נרשם ללימודי הנדסת מכונות בטכניון — אבל השלים במוסד החיפאי שנה אחת בלבד, שאחריה עבר ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה. "הייתי תלמיד גרוע בבית הספר, וסטודנט גרוע באוניברסיטה", הוא מעיד על עצמו. בהתאם, החלום שלו — אם החברה שלו תצליח כמו שהוא מאמין שהיא תצליח — הוא להפוך יום אחד את הדרך שבה תלמידי מערכת החינוך הישראלית לומדים בבית ספר. לזה נגיע בהמשך.

לזעזועים בשערי מטבעות הקריפטו בחודש האחרון הוא מתעקש להתייחס באדישות: "בעולם הקריפטו אין רגע דל, אבל אני מגיב לזה באדישות מוחלטת. כל הזמן יש מחזוריות כזאת. בגלים האלה כל מטבעות הזבל מתנקים מהשוק. מטבעות הזבל הם אלה שספגו הכי הרבה ירידות".

איך אתה מגדיר מטבעות זבל?

"מטבעות בלי אקו סיסטם (סביבה עסקית הקשורה בטכנולוגיה שלהם; ח"ע) והסדרה, שאיש לא מבין למה הם היו שווים מיליארדים. המטבעות הגדולים שיש להם שוק נשארים. גם מניות סופגות ירידות".

במניות, נפילה של 30% היא דרמה גדולה.

"זה שוק קטן, וכל טלטלה משפיעה הרבה יותר. זה שערך הביטקוין נחתך ב–30% לא משנה שום דבר בסיפור שלו. זה ששווי של איזה מטבע זבל נחתך אומר שהבועה שלו התפוצצה לגמרי. זה חלק מאבולוציית השוק. נכון שבעולם רגיל ירידה של 30% היא התמוטטות — אבל פה מדובר בשוק שמציג גם זינוק של 50% ביום לפעמים. זה לא סוף העולם".

מתי השוק הזה יתאזן?

"כשהמטבעות האלה יהיו בשימוש של מאות מיליוני אנשים. הגרף הכללי של השוק לאורך השנים מראה עלייה מתמדת, גם אם יש לא מעט שיהוקים. כל מי שנמצא בשוק הזה כמה שנים ראה כבר כמה קריסות נוראיות".

כמה ביטקוין אתה מחזיק באופן אישי?

"אין מי שקשר את עולמו בתחום הזה ואין לו מטבעות, אבל אני לא מהמיליארדרים. יש לי משכנתא על הבית שבו אני גר". להבי מתגורר במושב עין ורד.

בסופו של דבר זה לא טרנד? קודם היו רשתות חברתיות, אחר כך אפליקציות, אחר כך סייבר, ועכשיו ביטקוין. הנה — גם משה חוגג מגייס קרן שתשקיע מאות מליוני שקלים בטכנולוגיות בלוקצ'יין.

"לחוגג יש אף עסקי - הוא רואה הזדמנות בשוק ועף עליה. ברור שזה טרנד. אין סימן יותר ברור לכך שזה טרנד מהסיפור של חברת משאבי טבע (חברת כריית מטבעות הקריפטו, שהחליפה את שמה לבלוקצ'יין כרייה, זינקה לשווי של חצי מיליארד שקל, ואיבדה מחצית משוויה בתוך חודשיים; ח"ע) ששם הציבור לא בדק אפילו לפני שהשקיע. זה הייפ שלא קשור לכלום. תגיד את המילה בלוקצ'יין ואנשים ישימו שם הרבה מאוד כסף. אבל הנפילות האלה הן מה שמבגר את השוק ויביא אותו למצב שבו לא יהיו בו קשקושים. מעבר לזה, גם בשווקים רגילים יש שטויות".

בלומברג

"ב–2012 התחום הזה נראה מגניב בטירוף"

להבי עצמאי כבר לא מעט שנים. את החברה הראשונה שלו הקים בגיל 24, בשנה הראשונה ללימודיו בהרצליה. "השנה היתה 1997, וכולם רצו לבנות אתרי אינטרנט, אז הקמתי חברה, קראתי לה בשם הלא מקורי 'להבי פתרונות' והתחלתי לתכנת. זה לא היה קשה. היא גדלה והתפתחה לתחום של אפיון מערכות. עבדנו מול סטארט־אפים, צה"ל וחברות פרטיות".

לפני ארבע שנים, אחרי 15 שנים בתחום הפרויקטים, הוא שינה כיוון והקים יחד עם שני שותפים את סימפלקס, לאחר שתחום מטבעות הקריפטו שבה את דמיונו. "בסוף 2012 התחום הזה נראה מגניב בטירוף", הוא אומר. "זה נראה כמו 'קוד פואטרי' — פתרון אלגנטי נורא שיכול לעשות הרבה שינויים בעולם ובעיקר שינויים במערכות פיננסיות, שלא עשו בהן שינוי משמעותי כבר 300 שנה, ועכשיו כשסוף־סוף קורה בהן משהו זאת באמת מהפיכה. כל מי שמתעסק במערכות פיננסיות מבין כמה דברים שם מקולקלים ועובדים לרעת הצרכן".

סימפלקס היתה המיזם הראשון שלך?

"בתור התחלה ניסיתי לקנות ביטקוין, וגיליתי שזה בלתי־אפשרי. אף אחד לא היה מוכן למכור לי את המטבע בכרטיס אשראי. אחר כך עשיתי פרויקט פרוקסי קוין (שרת פרוקסי הוא שרת שתפקידו העיקרי לספק גישה ליעדים חיצוניים עבור גולשים ברשת האינטרנט; ח"ע). הקמנו מערכת שתאפשר למשתמש לבקש מאדם אחר לקנות עבורו מוצר בכרטיס אשראי שלו — ולהחזיר לו כסף בביטקוין. הגענו ל–150 משתמשים. אחר כך בניתי 'כספומט' שבו אתה מכניס מטבעות ושטרות, ומקבל ביטקוין. זה היה רק ניסיון להוכחת ההיתכנות של הדבר. היה לי ברור שזה לא יהיה הביזנס שלי — אבל זה נראה לי כיף".

למה היה לך ברור שזה לא יהיה הביזנס שלך?

"היה לי ברור שזה משהו שהרגולטורים ידרכו עליו מיד. כספומט כזה הוא מכבסת כסף בהגדרה שלו. בשורה התחתונה זיהינו את הצורך בפתרון סליקה מאובטח של כרטיסי אשראי עבור חברות שמוכרות קריפטו. זה היה נראה לי הדבר הכי ישים עם היתרון הכי גדול לעשות אותו בישראל, שהיא מקום טוב לעבוד בו ככל שמדובר בתחום מניעת ההונאות בתשלומים".

למה צריך את האבטחה שלכם? הרי טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאובטחת מטבעה — היא נועדה למנוע תרמיות.

"טכנולוגיית הבלוקצ'יין מגנה על המשתמש בכך שהיא מאבטחת את הפרוטוקול. הקונה של מטבע הקריפטו גם מאובטח על ידי חברת כרטיסי האשראי שלו. נגיד שקנית ביטקוין וגנבו לך את כרטיס האשראי — חברת כרטיסי האשראי תגן עליך. אבל המוכר של הביטקוין — שכבר שלח לך את המטבעות ולא קיבל את הכסף — נדפק. אנחנו כמעט הפתרון היחיד שנותן סליקה מאובטחת לסוחר הביטקוין. אנחנו מבטיחים לסוחר שאם התבצעה סליקה, הוא יקבל את הכסף".

אייל טואג

"יש חברות כמונו, אבל המודל שלהן גרוע"

מכירת ביטקוין נכון להיום היא אכן אירוע לא פשוט. מי שמחזיק מטבעות קריפטו ויבקש כיום להיפטר מהם בעקבות הירידות האחרונות בשוק, עשוי למצוא את עצמו נפגש עם הקונה ליד כספומט, ומקבל ממנו שטרות במקום, כנגד העברה דיגיטלית, במה שמזכיר עסקת סמים.

כשלהבי נשאל מדוע הוא לא חושש להעניק למוכר הביטקוין הבטחה שהוא יקבל את הכסף, הוא משיב: "כי אנחנו לא מפחדים. אנחנו עושים ניהול סיכונים".

אני מניח שיש לכם מתחרים.

"יש חברות שנותנות את ההבטחה הזו — אבל לא מבצעות סליקת נתונים לכרטיסי האשראי (בין החברות שמציעות שירותי הגנה על עסקות אשראי נמצאות סיגניפייד, פורטר וריסקיפייד; ח"ע) יש 500 חברות שמבצעות ניהול סיכונים. המודל שלהן גרוע. רוב הפלטפורמות שמקבלות כרטיסי אשראי בעולם הקריפטו עושות את זה דרכנו. עדיין מדובר במעט מאוד חברות יחסית — כמה עשרות".

ובאיזה קצב התחום גדל?

"קצב פסיכי. האלטרנטיבה למה שאנחנו מציעים היא העברה בנקאית. התועלת אצלנו היא שההעברה מיידית, במקום שתבצע העברה לאקסצ'יינג' (חברות המרת כספים; ח"ע), שתיקח יומיים. בהעברה בנקאית אתה מסתכן גם בכך שהבנק יחסום אותך (בנק לאומי וסדרה של בנקים גדולים בעולם הודיעו באחרונה שהם חוסמים כל פעילות הקשורה לביטקוין; ח"ע).

למעשה הביזנס שלכם הוא לא קריפטו. אתם מאבטחים סליקה לכל מוצר.

"הביזנס שלנו הוא כרגע כן רק קריפטו — אלה הסוכנים היחידים שאנחנו מגינים עליהם. היקף ההונאות של עסקות בכרטיסי אשראי בכלל הוא 100 מיליארד דולר בשנה בכל העולם. בקרב חברות שמוכרות קריפטו, יותר מ–10% מנסיונות התשלום בכרטיסי אשראי עבור קריפטו הם ניסיונות הונאה. בסופו של דבר מדובר על שוק בו ההונאות רק הולכות וגדלות. הבעיה שבה אני עוסק היא לא בעיה שנמצאת לקראת פתרון. ככל ששיעור חדירת כרטיסי האשראי עולה, כך ההונאות עולות — וההגנה על המוכרים היא המקטע הכי מסוכן. המערכות שלנו מכוונות מההתחלה לסיכון גבוה".

איך עובד המודל שלכם מבחינה טכנולוגית?

"אנחנו לא יכולים לספר. ברגע שנספר נחשוף את עצמנו לאלה שרוצים להונות אותנו. גם כשמישהו מסורב לעסקה — אנחנו לא מספרים לו אף פעם למה סירבנו. מדובר על לקוח שאנחנו חושבים שפרטיו מצביעים על כך שהעסקה תיגמר בצ'ארג'באק (מקרה שבו הלקוח אומר שחויב בכרטיס האשראי שלו בעסקה שלא ביצע; ח"ע) או שאני חושב שכרטיס האשראי גנוב. אני לא מסביר לאיש מה הסיבה".

יש לקוחות שאתה לא עובד איתם? אקסצ'יינג' שמוכר ביטקוין ולא תסכים לאבטח אותו?

כן. אם נראה לי שהאקסצ'יינג' לא הוגן כלפי הלקוחות. אם מהמודל העסקי נראה שמדובר בחבר'ה לא ישרים. חלקם, לדוגמה, לא תמיד שולחים ללקוח את הסכום הנכון. חלקם לא עושים גילוי נאות על שולי הרווח שלהם. אני מפריד בין אבטחה של עסקות בסיכון גבוה לבין תחומים שיש בהם שיעור גבוה של הונאות. תחומים כמו פורקס (הימורים במט"ח), אופציות בינאריות, פורנו וסתם הונאות — אני לא עוסק בהם".

למה?

"קודם כל, אני לא רוצה להגן על האנשים האלה".

לא בטוח שהייתי מכניס אופציות בינאריות ופורקס לאותה חבילה עם פורנו והונאות.

"אם כבר, דווקא את תחום הפורנו לא בטוח שהייתי מכניס לחבילה הזאת. שם לפחות הלקוחות באמת צורכים מוצר, ולא סתם גונבים מהם. הייעוד שלנו הוא להגן על מוכר שבאים אליו האקרים וגונבים לו סחורה. אני ספיידרמן שמגן על המכולת השכונתית. בעסקי הפורקס, לעומת זאת, השודד הוא דווקא המכולת — יוזם ההונאה הוא הסוחר שמוכר את השירות. חוץ מזה, אף האקר לא בא למערכות האלה, כי קשה להוציא מהן כסף".

חווה לכריית ביטקוין
בלומברג

"99% מרוכשי הקריפטו הם ספקולנטים"

אתה יכול לאפיין את גנבי הקריפטו?

"הגנבים הם לא מפגע בודד — אלא ארגוני תוכנה מסודרים. גופים מאורגנים של עשרות ומאות אנשים שיושבים בסין ובמזרח אירופה ולא מבזבזים את הזמן. ארגונים עם שיטות עבודה שיודעים לעשות בדיקות חדירה למערכות שהם מנסים לפרוץ בצורה מסודרת".

מה הם עושים עם מטבעות הקריפטו שהם גונבים?

"את רובם הם מגלגלים בדארק נט (רשתות מוצפנות שניתן לגשת אליהן באמצעות תוכנה מסוימת או אישורים מיוחדים; ח"ע). הם קונים איתם זהויות גנובות ומספרים של כרטיסי אשראי גנובים בכמויות גדולות. העלות של הדברים האלה משתנה. אם אתה קונה רשימות של מספרים של כרטיסי אשראי בלבד זה פחות יעיל לך. אם אתה יודע להצמיד לכרטיס האשראי זהות — זה שווה יותר. יש כאלה שקונים חבילות זהות שלמות — כולל אישורי זיהוי, כמו שם חיית המחמד ושם הנעורים של האמא של בעל הכרטיס. אם אתה גונב את כל החבילה הזאת אתה כבר יכול לעשות כל מיני דברים מעניינים. אם משתלטים לך לדוגמא על הג'ימייל ויש להם כרטיס אשראי שלך — הם יוכלו לבצע עסקה ולספק לה אישור טלפוני ואישור במייל. חוץ מזה, אני מניח שנשתמשים במטבעות הגנובים לתשלום משכורות לעובדים".

מה שאתה מתאר מצדיק את החשש מקריפטו כסוג מטבעות שקל יותר לבצע אתו עבירות.

"בסופו של דבר, הכלי הכי טוב להלבנת הון נשאר מזומן. ביטקוין הוא המטבע שהכי קל לעקוב אחריו. זה לא מכשיר נוח כמו מזומן. אף פושע לא מחפש לקנות איתו בסופר. בסוף הפושעים רוצים לפגוש את הכסף".

מרבית רוכשי הקריפטו עושים את זה למטרות השקעה? שימוש? הימור?

"99% מהרכישות הן ספקולציות — אבל זה אותו דבר גם בקרב המשקיעים בדולר. רק שהספקולנטים הגדולים בשוק הדולר הם מדינת ישראל וסיטיבנק, ופה במקום מדינות ובנקים זה אנשים פרטיים. יש הרבה חבר'ה שקונים ביטקוין, מחליפים אותו באתריום, ומחכים יומיים ומחליפים לריפל (אתריום וריפל הם מטבעות קריפטו נוספים; ח"ע). רוב מי שאני מכיר וקנה מטבע אחד קונה גם אחרים. אין בישראל הרבה משתמשים. בקוריאה לדוגמה, אחד מכל שלושה אנשים רוכש קריפטו. היקף המסחר היומי שלהם במטבעות האלה הוא 5 מיליארד דולר, בזמן שהיקף המסחר היומי בבורסה שם הוא 1.5 מיליארד דולר".

מה עוד מאפיין את הרוכשים?

"מדובר בעיקר על גברים בני 20–50, ממוסים בכבדות, ובעלי מיומנות טכנית בסיסית — שהתחום הזה עדיין דורש".

מאיפה המידע הזה?

"אני אוסף מידע ברמה של דרכון לכל מי שקונה. מכיוון שזרת העברה פיננסית, האקסצ'יינג'ים שעושים אותה נדרשים לאסוף את הפרטים".

מה המעמד הרגולטורי שלכם?

"אנחנו מבוקרים באירופה. יש לנו רישיון מוסד פיננסי של גוש היורו. יש לנו סניף קטן בבירת ליטא, וילנה, ואנו נקים בקרוב פעילות בלונדון".

למה וילנה?

"ליטא היא חברה מלאה בגוש היורו. זול שם מאוד ביחס לישראל, והאנשים נחמדים ומשכילים".

אז למה להקים בלונדון — המקום הכי יקר?

"זאת עדיין הבירה הפיננסית של אירופה".

בישראל יש התלבטות רגולטורית איך להתייחס לביטקוין.

"היחס של הרגולטור לקריפטו לא כל כך מעניין. ישראל היא לא אירופה ולא ארה"ב. בסוף הרגולטור פה יעקוב אחרי הגישה של אחד הרגולטורים הגדולים. בטוח לא יסתרו אף אחד מהם במדיניות. גם כך כבר פספסו פה את הרכבת בדרך להיות רגולטור חדשן — היתה אפשרות לקחת סיכון ולהביא לפה את תעשיית הקריפטו".

"מי שחושב שיש לו פרטיות — חי בסרט"

עד לאן יכולים מטבעות הקריפטו להגיע? הם יחליפו בסופו של דבר את המטבעות הרגילים?

"זה עולם חדש מופלא שהולך לצעוד לצד הכלכלה הישנה. הממשלות לא יוותרו על יכולתן להנפיק מטבע ולגבות בו מסים. מה שכן — המערכת הבנקאית לא השתנתה משמעותית ב–300 השנים האחרונות, כי לא היה עליה שום לחץ. עכשיו יש עליה לחץ להשתנות. מה שיקרה פה דומה למהפכת ה–VOIP (טכנולוגיית העברת דיבור על רשת האינטרנט): התחלנו ליהנות מהירידה בעלויות עשור אחרי שהיא התרחשה. עד אז חברות הסלולר עשו עלינו קופה. המערכת הבנקאית מבצעת העברות דרך המחשב כבר 50 שנה, וממשיכה לגבות עמלות כאילו יש פקיד שעושה משהו פיזית. עושים עלינו מיליארדים. זה מה שמשך אותי לקריפטו — היכולת לעשות מהפכה בשווקים פיננסים ולטפל בעוולות שקורות במערכת הזאת כל יום. יש עוד הרבה לאן להתפתח עד שכל אחד יוכל לנהל את חשבון העו"ש שלו דרך הטלפון הנייד בלי ששום בנק יהיה מעורב בזה ואף אחד לא יגזור עליו ריביות מטופשות".

הבנקים ייעלמו?

"לא. אם תרצה משכנתא מישהו יצטרך לתת לך הלוואה. כרטיסי האשראי לא ייעלמו. יש יותר סיכוי שהמזומן ייעלם לאורך זמן. זה מכשיר מטופש ולא נוח".

מזומן עדיין משאיר לנו קצת פרטיות — האפשרות להוציא כסף מבלי שלאיש יהיה מעקב אחריך.

"אם מישהו חי באשליה שיש לו איזה שהוא סוג של פרטיות — הוא חי בסרט. אין לך שום סוג של פרטיות. תן לי שעה ברשת, ואני מוצא לך הכל. אם צריך אתחזה ואכנס לך לטלפון או לאי־מייל".

ואיזה מטבע ינצח במאבק הזה?

"בסוף ביטקוין יהיה הסטנדרט, המטבע שבאמצעותו יחליפו בין מטבעות קריפטו אחרים. יהיה מטבע קריפטו ייעודי לכל דבר. יהיה קריפטו שיהיה תחליף למזומן עם העברות מהירות וזולות. יהיה קריפטו לתשלום אוטומטי לשירותים למכונית. כל מטבע כזה יהיה עם תכונות שמתאימות לתעשייה שלו".

ואם תגדלו כמו שאתה מתאר — מה תעשה ביום שאחרי?

"אבנה בית, כי שלי מתפורר. אחר כך אפתח טכנולוגיות VR (מציאות מדומה) למערכת החינוך. אשתי מורה, וכיום מערכת החינוך בעיני היא אבסורדית. כמו שאמרתי אני אף פעם לא הסתדרתי בבית הספר. תחשוב שהייתה לך היכולת ללמד כל ילד את מה שהוא טוב בו ואת מה שהוא אוהב. תוכנית לימוד פרטנית. עם תוכנת מציאות מדומה שהיא די טובה תוכל ללמד כל אחד את מה שמתאים לו. תעלה את סך האושר האנושי ב–80%. אנשים ילמדו מה שהם אוהבים אז הם גם יאהבו את מה שהם עובדים בו. אנשים יפסיקו לקלל את העבודה שלהם. כרגע 90% מהאנשים שונאים את העבודה שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#