שמואל שניצר: "רק 20% מכלל היהלומנים לא באים ממשפחות יהלומנים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמואל שניצר: "רק 20% מכלל היהלומנים לא באים ממשפחות יהלומנים"

שניצר, מבכירי היהלומנים בישראל: "אדם שייכנס לתחום עם אמביציה וראש פתוח - יוכל להצליח בגדול"

תגובות

כמו בסצינה מבוימת היטב מסרט פעולה נכנסו שלושת הגברים והאשה הצעירה שאתם לתערוכת היהלומים במומביי בסוף החודש שעבר. היעד, כך נראה, סומן מראש: דוכן היהלומים של חברת דלומי הישראלית. עם הגעתם לדוכן התפצלו הארבעה. בעוד הגברים החלו להתעניין ביהלומים שהוצגו בדוכן, נטלה האשה בזריזות קופסה שבתוכה יהלומים בשווי 1.4 מיליון דולר והכניסה אותה לתיקה. עד שאנשי המכירות של דלומי הבחינו בגניבה ודיווחו למארגנים, שזיהו את הגנבים באמצעות מצלמות אבטחה - כבר היה מאוחר מדי. הארבעה נעלמו משטח התערוכה והמריאו בבטחה לדובאי, בדרכם להמבורג. מעורבות של האינטרפול סייעה לעצור אותם בשדה התעופה של דובאי ולהשיב את היהלומים לבעליהם.

הסיפור המדהים הזה, שעורר לא מעט הדים בתעשיית היהלומים, לא הצליח להסעיר את שמואל שניצר, נשיא הכבוד של בורסת היהלומים. "לא קל לגנוב יהלום", הוא פוסק. "הגניבות היחידות מתרחשות בתערוכות שפתוחות לקהל הרחב - אם זה בלאס וגאס, בהונג קונג או בהודו. בביתנים הישראלים מוצבות מצלמות אבטחה, וכך בדיוק תפסו את השודדים בתערוכה בהודו - הם צולמו. מקרים שבהם יהלומנים נשדדים, לעומת זאת, מתרחשים בתדירות די גבוהה. זה קורה ליהלומנים שפועלים בארה"ב ובמזרח אסיה, וזו בעיה".

כמי שסוגר קרוב ל-40 שנה כיהלומן - מתוכן שלוש קדנציות כנשיא הבורסה - שניצר לא נוטה להתרגש בקלות; אפילו לא מהעובדה ש-2009 הסתיימה עם קריסה של כ-40% ביצוא היהלומים המלוטשים מישראל. "יהלומים הם חיידק שדבק בך, לא קל להתנער ממנו. אנשים אוהבים את המקצוע, ולא עוזבים אותו כל כך מהר", הוא אומר, "גם כיום, אחרי שנים במקצוע, אני נהנה כשאני מסתכל על יהלום. אולי הרווחיות לא תחזור להיקפים של פעם, אבל התעשייה תתחזק. אנשים תמיד ירצו יהלומים".

כמה עסקים בבורסה פשטו רגל?

"הייתי אומר שהיו חמש-עשר הסתבכויות עסקיות, לאו דווקא פשיטות רגל. היקף פשיטות הרגל נע בין 100 אלף דולר במקרה אחד ל-10-15 מיליון דולר במקרה אחר".

אם המשבר לא הספיק, בשנים האחרונות מתמודדים יהלומנים עם איום חדש, שצץ מכיוון לא צפוי: יהלומים סינתטיים (Hand Made Diamonds). מדובר ביהלומים המיוצרים בתנאי מעבדה, נראים כמו יהלום אמיתי - בוודאי לעין בלתי מזוינת - ועולים הרבה פחות. לפי הערכות שפורסמו באתר בורסת היהלומים, ב-2008 הגיע היקף ייצור היהלומים הסינתטיים ל-500 מיליון קראט מדי שנה, והמחירים נמוכים בעשרות אחוזים מאלה של יהלומים אמיתיים.

ושוב, שניצר מקפיד להרגיע את הרוחות: "אנחנו לגמרי לא מאוימים. אלה יהלומים שנעשים במעבדה, ופה טמון ההבדל", הוא מדגיש. "כשאשה מקבלת יהלום, היא לא רוצה את החיקוי, אלא את הדבר האמיתי. מומחה יכול לזהות את ההבדל בתוך שנייה. לכן אנחנו לא מרגישים תחרות, ולא הרגשנו ירידה במכירות. היהלומים הסינתטיים נגסו בנתח שוק שונה - אני לא רוצה להגיד אבני חן, כדי לא להעליב אותן - אבל אפשר לומר שהיהלומים הסינתטיים באים על חשבון תכשיטים אחרים".

בכל זאת, מדובר בנישה שמועדת לרמאויות.

"נכון, לכן יש חוק המחייב גילוי נאות, ואנשים מקפידים על כך - הם לא רוצים להיתבע".

אפשרות אחת - להיכנס לעסק

לאחר שנתיים קשות, נפתחה 2010 ברוח אופטימית יותר: יצוא היהלומים התעורר, ואם הכל ילך כשורה, שניצר מאמין כי הוא יחזור תוך שנתיים להיקפים של ימי הגאות ב-2008 - יצוא יהלומים מלוטשים בהיקף של יותר מ-6 מיליארד דולר; ועוד יצוא בהיקף של כ-3.3 מיליארד דולר יהלומי גלם. ארה"ב היתה ועודנה השוק העיקרי ליצוא יהלומים עבור ישראלים, ולכן העובדה שהיתה מוקד המשבר עירערה קשות את תעשיית היהלומים בישראל. אם ב-2007 תפסה ארה"ב נתח של כ-65% מכלל שוק היצוא, כיום הוא מוערך ב-35%-40%, וסין, הונג קונג והודו תופסות אט-אט את מקומה.

איך אתה תופש את התנופה של המזרח כשוק היצוא לישראלים, על רקע היחלשות השוק האמריקאי?

"המזרח הוא שוק בעל פוטנציאל אדיר, אך באותה נשימה אנחנו מקווים שהשוק האמריקאי יחזור לקדמותו כי ישראלים שיחקו בו תפקיד מרכזי: יהודים וישראלים רבים מתגוררים שם, והיתה לנו נגישות טובה אליו. בכל זאת, המזרח הוא שוק בתולי באופן יחסי: בעוד בארה"ב ובאירופה יש הרבה יהלומים במחזור, המזרח פתוח לקנייה מסיבית, וזה יתרון. אנחנו מלמדים אותם שיש ערך גם ליהלומים שאינם נקיים ב-100%. כך התעשייה העולמית יכולה למכור את כל מה שהיא מנפיקה, לא רק את הנישה המרכזית. בסין קונים כיום את כל מגוון היהלומים, גם יהלומים בגוון צהוב למשל. לכן, אדם שייכנס לתחום היהלומים עם אמביציות, עם ראש פתוח ועם כלים אינטרנטיים - יוכל להצליח בגדול. יש לאן להתפתח".

שניצר, 61, נושם אבק יהלומים מגיל אפס. אביו, משה שניצר המנוח, הוא ממייסדי בורסת היהלומים ברמת גן, וכדרכם של בנים שגדלו על ברכי האבנים - גם הוא מצא את דרכו לעסק המשפחתי. זה לא נגמר שם. כמו אביו, נשיא הבורסה במשך 26 שנים רצופות - גם שניצר הבן נשאב לפוליטיקה של היהלומים. לאחר שלוש קדנציות ושש שנים כנשיא בורסת היהלומים ולאחר שכיהן כנשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים בעולם, זכה שניצר בתואר נשיא כבוד הבורסה הישראלית והפדרציה העולמית לכל ימי חייו.

"גדלתי בבית שבו יש עסק אחד בעולם - יהלומים", אומר שניצר. "לא עלו על הפרק אפשרויות אחרות, כמו שיש לילדים שלי. היתה אפשרות אחת - להיכנס לעסק. זה היה ברור כשמש. אבא שלי היה נשיא הבורסה שנים ארוכות, אז גם הפוליטיקה היתה תמיד בבית. למזלי, אהבתי את זה ונהניתי מזה. את התשוקה ליהלומים לקחתי מאבא".

כיצד התמודדת עם פטירתו של אביך לפני שלוש שנים?

"אבא שלי חסר לי. הוא היה אדם דומיננטי, אני רואה את זה סביבי עד היום. אם מחפשים דמות דומיננטית להתרפק עליה - מציינים את שמו. הוא היה אדם אסרטיבי, מנהיג עם חזון. היה הפרש של שש שנים בין הכהונה שלו כנשיא לבין הכהונה שלי, וכשנכנסתי לתפקיד, הוא היה הראשון שהתייעצתי אתו בעניינים שונים. הוא היה אדם חכם מאוד. אני מתגעגע אליו".

שניצר התגורר בתל אביב כל חייו: הוא נולד בשדרות בן גוריון, לא רחוק מביתה של מי שתיהפך לימים לאשתו, שרונה - נצר למשפחת הפרדסנים בן עזר. למרות זאת, דווקא ירושלים נהפכה לחולייה המקשרת ביניהם, כששניצר היה סטודנט למשפטים ושרונה למדה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית. לאחר נישואיהם עברו בני הזוג להתגורר בשכונת נווה אביבים שברמת אביב, ולפני כשלוש שנים החליטו לשנות נוף ועברו להתגורר במגדלי אקירוב.

בשנה השנייה ללימודים, כשהוא בן 23, הצטרף שניצר לחברה המשפחתית, מ. שניצר ושות' יהלומים, שבה הוא שותף עד היום עם גיסו אשר גרטלר. עד שנות ה-90 התבלטה החברה בענף, ונחשבה לאחת היצואניות המובילות בו, אלא שבשנים האחרונות היא לא מופיעה עוד בדירוגים. שניצר מבהיר כי מדובר במהלך מחושב: "ביקשנו שלא לפרסם את נתוני היצוא שלנו, ולכן איננו מופיעים ברשימה. המפקח על היהלומים מציין זאת בדו"ח השנתי שלו. בכל זאת, באופן פוטנציאלי מקומנו ברשימה".

בשנים האחרונות, ובהתאם למסורת בענף, נכנסו גם ילדיו של שניצר לבורסה: שני, בתו בת ה-27 החלה לעבוד בחברה המשפחתית, ואילו הבן שי בן ה-31 פנה דווקא לסחר ביהלומי גלם. הבן הצעיר, בן, השתחרר באחרונה מצה"ל. על השאלה אם שי קיבל השראה מבן הדוד המוכר, המולטי מיליונר בן ה-36 דן גרטלר - ילד הפלא של תעשיית היהלומים - משיב שניצר בחיוך.

גרטלר, בן אחותו של שניצר - חנה גרטלר - הקים את "דן גרטלר אינטרנשיונל" (DGI), כשהוא בן 22 בלבד והחל במקביל תהליך של חזרה בתשובה. מאז הספיק להתפרש בעסקיו על פני מדינות רבות, לרבות רוסיה, אנגולה, בריטניה וסיירה ליאון, ובקונגו הוא הצליח בממדי ענק. על פי פרסומים ושמועות, הוא קיבל את הזיכיון לשיווק יהלומי הגלם הנכרים בקונגו בזכות הקשרים שרקם עם נשיא קונגו העריץ, ג'וזף קבילה, לרבות מעורבות בעסקות נשק.

שניצר מסתייג לחלוטין מהטענות, לכאורה, על סחר בנשק תמורת יהלומים: "נתחיל מהסוף. דן הוא אחיין שלי ואני אוהב אותו. בכל הקשור לפעילות שלו, אני מציע להפנות את השאלות אליו. אני יכול לומר שמבחינתי, דן גרטלר הוא סיפור הצלחה בקנה מידה עולמי. זהו בחור צעיר שעשה הכל במו ידיו והגיע להישגים שלא יאמנו בכלכלה העולמית".

אתם מדברים עליו בארוחות משפחתיות?

"כן, אנחנו מדברים עליו בגאווה גדולה. בעיניי, כל אדם מצליח מגדל מהצד אנשים שלא מפרגנים. כל השמועות האלה הן אי פרגון לאדם מצליח. אני משוכנע ב-100% שלא עשה את הדברים שמייחסים לו".

קיים מחסום פסיכולוגי

אם תשאלו אדם מן היישוב מה הוא יודע על תעשיית היהלומים בעולם, אחד המושגים הראשונים שבוודאי יעלו בראשו - מלבד שטרות דולרים מתנפנפים ואנג'לינה ג'ולי בטקס האוסקר - יהיה יהלומי דמים. מדובר ביהלומים הנכרים באופן לא חוקי על ידי כוחות מורדים במדינות אפריקה, ומשמשים למימון מלחמות אזרחים עקובות מדם ופעילויות אחרות נגד הממשלה הלגיטימית. הדרך להשגתם - כפי שהדגים הסרט "לגעת ביהלום" מ-2006 בכיכובו של ליאונרדו די-קפריו - מלווה לעתים קרובות במעשי רצח, בניצול האוכלוסיה המקומית ובעבדות.

כל אלה הובילו לייסודו של תהליך קימברלי ב-2000 - פורום המפקח על הסחר ביהלומי גלם. באחרונה הוסט הזרקור אל זימבבואה, כמי שאינה עומדת לכאורה בדרישות התהליך, והפורום הטיל איסור על הסחר ביהלומים שלה. "אנחנו מוקיעים את יהלומי הדמים", אומר שניצר. "והתהליך שמתבצע בזימבבואה הוא בריא. הממשלה הבטיחה להפסיק כל פעילות לא חוקית - אם היתה כזו. זה הגיוני: חלק ניכר מהכלכלה שלה מושתת על יהלומים, ואם ימשיכו להטיל עליה חרם במשך שנים - היא פשוט תקרוס", מסייג שניצר. בזימבבואה יש מאגר עצום של יהלומים: לפי הערכות מצויים באדמותיה כ-25% מיהלומי הגלם בעולם. בינתיים עצר תהליך קימברלי יצוא בהיקף של 1.4 מיליארד דולר, שהיו יכולים לשנות את פני הענף ולהוריד מחירים אם היו מוזרמים לשוק. שניצר מעדיף לראות את החצי המלא של הכוס, לאור האישור שניתן ליצוא יהלומים ב-100 מיליון דולר לאחר תיאום בין ראשי תהליך קימברלי, ממשלת זימבבואה והארגונים לשמירת זכויות האזרח. "תחשבו על זה ככה: מדובר במדינה עצמאית, שמרשה לגורמי חוץ להיכנס אליה ולהתערב בתהליכים פנימיים. זה הישג חשוב של האו"ם, לא רק של תהליך קימברלי. הוא נתן אישורים לחלק מהיהלומים שהופקו שם, כך שאפשר יהיה לייצא אותם. לא מדובר בכמות גדולה כל כך: מתוך מלאי יהלומים בשווי של כמיליארד דולר וחצי שהצטבר שם, נמכרו בינתיים יהלומים בשווי של 100-150 מיליון דולר. זה טוב לעסק העולמי, כדי שלא יהיה שיטפון".

סינדיקט היהלומים דה בירס התריע לפני שנתיים שבעוד 20 שנה יאזל הגלם בעולם.

"המחקר כבר לא כל כך עדכני כי בינתיים נמצאו יהלומים חדשים, כמו בזימבבואה. הענף פונה למקום טוב של צמיחה ושל התפתחות, שעוד לא היינו בו. אבל חייבים לשמור על מקומה של ישראל בצמיחה הזו וזה לא פשוט, כי עם כל הרצון הטוב שלנו, היהלומנים, זה לא תלוי רק בנו. נדרשים כלים סביבתיים, ממשלתיים או בנקאיים, כדי שנוכל להגיע לזה".

אתה מתייחס לקשיים שמערימים הבנקים בנתינת אשראי?

"כן. האשראי שניתן לענף בהודו הוא לדעת הממעיטים 7 מיליארד דולר, ולדעת המרבים 10 מיליארד דולר. אצלנו האשראי הוא 1.5 מיליארד דולר והמטרה היא להשתוות לפחות לענף ההודי. אז אני שואל: איך אפשר להתמודד עם ענף שמקבל אשראי של 10 מיליארד? אי אפשר.

"כבר היינו במצב שבו ניתן אשראי שקרוב ל-3 מיליארד דולר, אבל הוא הצטמק בכמעט 50% בעקבות המשבר. כבר זמן רב אנחנו עושים מאמצים להכניס לתחום את בנק הפועלים, ולא הצלחנו עדיין. יש משהו שחוסם אותם, אנחנו לא בדיוק יודעים מה - וחבל, כי בנק הפועלים יכול היה להיות גוף מוביל אצלנו".

למה הבנקים הישראלים לא מגדילים את האשראי אם היקף הפעילות גדל בשנה האחרונה?

"זאת שאלה שצריך להפנות לבנקים. הם טוענים שהם מעוניינים להגדיל את היקף האשראי בעשרות אחוזים אבל אין ביקוש מצד היהלומנים. לדעתי, קיימת רתיעה מצד היהלומים בגלל הדרישות המחמירות שמטילים הבנקים לצורך הענקת האשראי - במלים אחרות, דרישה לביטחונות נוקשים, דבר שלא היינו רגילים אליו לפני המשבר. לפני חצי שנה או שנה, לעסק לא היה את הפוטנציאל שיש לו כיום, ובכל זאת קשה להשיג את המימון. קיים מחסום פסיכולוגי, שריד מימי המשבר, שהבנקים מתקשים לצלוח.

מה דעתך על המנהיגות הנוכחית בבורסה?

"יש מנהיגות מצוינת. נשיא בורסת היהלומים, אבי פז, ונשיא התאחדות תעשייני היהלומנים, מוטי גנץ, מובילים את הענף היטב. הם אנשים אחראיים ואכפתיים, שצלחו תקופה לא קלה. עכשיו אנחנו שוב באפיק של צמיחה".

היית רוצה לחזור להנהגה?

"בואו נשאיר את זה בסימן שאלה. אני שמח שהיתה לי ההזדמנות לנוח. בכל מקרה, בינתיים אין לי תשובה".

חייבים הון ואומץ

שניצר הוא איש שיחה נינוח, פתוח ומעמיק - תכונות מוערכות, במיוחד לנוכח תדמיתם של היהלומנים - שנתפשים לעתים כראוותנים וכמי שרק כסף מעניין אותם. שניצר, הקנאי לפרטיותו ומסתייג מרברבנות, מודע לתדמית, אך גם יוצא נגד התפישה הרווחת: "בכל ענף יש אנשים פחות טובים ויותר טובים", הוא אומר, "כנצר למשפחת יהלומנים אני יכול להגיד שתמיד יש עשבים שוטים. בסך הכל, האנשים שנכנסים למקצוע הם אנשים מוסריים שאצלם מלה היא מלה. אלה האנשים שאני עושה אתם עסקים".

אילו עצות נתת לילדים שלך, שני ושי, כשהחליטו להיכנס לתחום?

"הדגשתי בפניהם שהדבר הכי חשוב בעסק, בכל עסק, הוא השם שלך. נכון שאומרים 'טוב שם טוב משמן טוב'? אז אצלנו זה על אחת כמה וכמה. שם של אדם הוא הכל. מלה שלי היא מלה, והבטחה היא הבטחה. ברגע שזה מתערער, אי אפשר לשקם את ההרס. זה קריטי אצלנו כי חייבים לסמוך על אנשים. לכן, מה שאתה מייצג זה מה שאתה מוכר וכך רואים אותך. אני אתן דוגמה: אחרי שהתחתנתי עם שרונה, אבא שלה, שגם הוא איש עסקים בתחום שבו הכל מעוגן בחוזים, שאל אותי - 'איך אתה נותן אשראי כל כך גדול ללקוחות על סמך שום דבר? אלה לקוחות שחייבים לך מאות אלפי דולרים, מיליוני דולרים. איך אתה ישן בלילה?' אמרתי לו: 'אנחנו נותנים אשראי כי אנחנו מכירים את הלקוח וזהו".

וישנת טוב בלילה?

"כן, לא תמיד באופן מוצדק - כי היו מקרים שבהם נכוויתי. אין מי שלא הפסיד בגלל אנשים שלא שילמו, אבל כדי לשרוד זה חייב לקרות רק באחוז קטן מהמקרים. מלבד השם הטוב, נדרשת חריצות. מי שלא חרוץ, מי שלא מקדיש ונותן מעצמו, לא מגיע לשום מקום. בתחום שלנו אתה חייב להיות בעל מקצוע מצוין. מבחינה עסקית, בנישה של יהלומים קטנים ובינוניים אדם חייב להישען על הון עצמי גדול. ודבר אחרון - אתה חייב להיות בעל אומץ".

מישהו שלא בא ממשפחת יהלומנים ורוצה להיכנס לענף יכול לעשות את זה?

"הוא יכול, אבל יהיה לו קשה יותר. הוא יצטרך לקבל רישיון עיסוק מטעם המפקח על היהלומים, להתחיל לסחור, ובהמשך להגיש מועמדות ולהתקבל כחבר בורסה. 20%-30% מכלל היהלומנים לא באים ממשפחות יהלומנים. למי שנולד לתוך זה קל יותר - כי הוא כבר מכיר את התחום".

מדוע לא רואים הרבה מקרים שבהם העסק עובר מאב לבת, לעומת מאב לבן? אין הרבה נשים יהלומניות - חברות הבורסה מהוות אחוז מזערי מכלל החברים.

"זה נכון, אין הרבה נשים חברות בורסה, אבל האווירה משתנה לאט לאט. אני גדלתי עם אבא שהשתייך לדור הקודם, וחשב שיהלומים הם מקצוע גברי - והנה, הבת שלי שני נכנסת לעסק. חברות בורסה אמנם אין הרבה, אך כיום רוב אנשי המכירות - המתווכים - הם נשים. למחסור הנוכחי בחברות בורסה יש גם מניעים היסטוריים - החרדים שסחרו ביהלומים בזמנו לא רצו ללחוץ יד לנשים, כנהוג כשסוגרים עסקות ומאחלים 'מזל וברכה'. כיום אין כל מניעה שנשים יסחרו ביהלומים ויתקבלו כחברות בורסה".

ענקית היהלומים דה בירס יצאה לא מזמן בקמפיין שבו היא מנסה לשווק יהלומים לאשה העצמאית. המסר היה: אל תחכי לגבר שיקנה לך יהלום, אלא פנקי את עצמך ביהלום. עד כמה נפוצה התופעה הזו?

"זו מגמה קיימת, אך היא עדיין בשוליים. המסורת שבה הגבר מעניק לאשה יהלום נשמרת, וזו מסורת יפה. נשים שמסוגלת לקנות לעצמן יהלום - זה כמובן מבורך".

אמירת "מזל וברכה" ולחיצת יד - כפי שהיה נהוג במשך דורות בתעשיית היהלומים - היא עדיין הדרך המקובלת לסגור עסקה?

"בהחלט, והמסורת הזו רק מתחזקת. אצלנו ללחיצת יד יש משמעות רבה. אם נסתכל על המשבר האחרון שעבר ענף היהלומים - כמה יהלומנים הפרו את מלתם? אפשר לספור אותם על יד אחת, מתוך אלפים שעוסקים בענף. תספרי על יד שמאל, זאת שלא לוחצת (צוחק). המוסריות והעמידה במלה חשובות דווקא בזמנים הקשים. אומרים 'מזל וברכה' בכל העולם, ולא רק יהודים - אומרים 'מזל', במבטא יידישאי. גם האמריקאי שיסגור עסקה עם הרוסי בטלפון יגיד לו 'מזל'. ההבדל היחיד הוא שמשנות ה-60 לחיצת היד מלווה גם במסמכים כתובים - כלומר היא נהפכה לאקט סמלי המלווה את הדוקומנטציה, משיקולי דיווח לרשויות המס".

למרות ההתקדמות הטכנולוגית ששטפה כמעט כל תחום עסקי בשנים האחרונות - ענף היהלומים נתפש עדיין כשמרני למדי, ויהלומן יכול להסתדר גם ללא מייל או אתר אינטרנט. בכל זאת, מכירת יהלומים באינטרנט היא תחום מתפתח שתופס תאוצה. "מוכרים יהלומים ברשת, בעיקר בארה"ב, אך זה עדיין לא דומיננטי בענף - הייתי אומר ש-5%-10% ממכירות היהלומים בארה"ב מתבצעות דרך הרשת", אומר שניצר. "בארה"ב פועל אתר אינטרנט בשם בלו נייל (Blue nile), שמוכר יהלומים באופן פנטסטי, ומאפשר להחזיר את המוצר תוך חודש.

"האינטרנט מסייע לנו בעסק, הוא חודר אליו, אך מדובר בפלטפורמה משלימה בלבד. הרשת לא מספקת את חוויית הקנייה. נניח שאני רוצה לקנות שעון חדש - אני מכיר לפחות 100 יהלומנים בעולם שיכולים לספק לי את השעון שאני רוצה, ומעולם לא פניתי לאחד מהם. למה? כי רק חנות יכולה לספק לי את ההתרגשות של הקנייה, את התענוג הזה. האינטרנט לא ישתלט על הענף כי הוא מציע חוויה פרקטית, לא אמוציונלית. יהלומים הם דבר אמוציונלי".

אז היהלום הוא עדיין ידידה הטוב ביותר של האשה?

"הגבר הוא ידידה הטוב ביותר של האשה. היהלום הוא מספר שתיים".


"התערוכה הזאת תעניין את כולם"

תערוכת אבני חן מגולפות כחיות וכפרחים, "ונתת באבן נשמה", נפתחת החודש במוזיאון היהלומים בבורסה ברמת גן, ותימשך עד סוף דצמבר. את התכשיטים עיצבו אמני גילוף מהעיר אידר אוברשטיין שבגרמניה, המהווה מרכז אירופי ליהלומים ולאבני חן. בתערוכה, הנערכת בחסות שגריר גרמניה בישראל ד"ר הראלד קינדרמן, יציגו אמנים יותר1 מ-140 מוצגים, ששוויים נאמד בעשרות מיליוני דולרים.

"לאחר שביקרתי לפני עשור בתערוכת תכשיטים וחפצי חן באירופה, החלטתי להציג בישראל את תערוכת אבני החן הראשונה מסוגה", אומר יהודה כסיף, אוצר התערוכה במוזיאון היהלומים. "המטרה היא להעלות על נס את היכולת האמנותית של אמן המצליח לתת נשמה למוצר דומם".

שמואל שניצר, נשיא הכבוד של בורסת היהלומים ויו"ר מועצת המנהלים של מוזיאון היהלום על שם הארי אופנהיימר, מסביר כי מדובר בתערוכה החשובה ביותר שאירח המוזיאון מאז שהוצגו בו אוצרות הקרמלין בשנות ה-80. "מדובר באמנות שמעולם לא הוצגה בישראל, כי בדרך כלל אין היענות גדולה בעולם להבאה של אוצרות אמנות לכאן", אומר שניצר. "לבורסת היהלומים הישראלית יש יחסים מצוינים עם הבורסה באידר אוברשטיין, והתערוכה משקפת זאת. התעשייה שלנו חלשה יחסית בשוק האירופי - כי מרכז היהלומים באנטוורפן קרוב יותר גיאוגרפית. לכן, חיזוק הקשר עם יהלומנים גרמנים יחזק את הקשר של כלל התעשייה הישראלית עם אירופה".

שניצר מספר כי המוזיאון מצפה לכ-3,000 מבקרים בחודש. "המוזיאון הוא פני הענף", מסביר שניצר. "ולכן דווקא לאחר תקופה לא פשוטה מבחינה כלכלית שעברנו, יש חשיבות להדגיש את הצד האמנותי ולפנות לציבור הרב".

בכל זאת, מוזיאון היהלומים לא נתפש כמוזיאון הפונה לכולם - כמו מוזיאון תל אביב או מוזיאון ארץ ישראל - אלא כחלון ראווה למוצרי הענף.

"40% מהמבקרים שלנו אינם יהלומנים. מגיעים אלינו תלמידים, סטודנטים וחיילים. המטרה היא לקדם את המוזיאון בציבור הרחב, והתערוכה הזאת במיוחד צריכה לעניין את כולם".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#