השקעות הפקטור צוברות פופולריות - האם כדאי להצטרף לטרנד? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השקעות הפקטור צוברות פופולריות - האם כדאי להצטרף לטרנד?

השקעה לפי גודל החברות, תנודתיות של מניות, גובה התשואות וכמה פקטורים נוספים הניבה במשך שנים תשואות גבוהות מהממוצע בשווקים ■ אבל לא תמיד זה עובד - על פי חברת המדדים S&P דאו ג'ונס, שמנטרת 17 פקטורים, רק 5 הביסו את 500 S&P אשתקד

תגובות
בורסת ניו יורק. גן עדן לסטטיסטיקאים
בלומברג

משקיעים רבים בתחום הקמעונות חולמים על מניית פלא, כמו נטפליקס או אפל, שתעשיר את חשבון הבנק שלהם. עם זאת, משקיעים מוסדיים אינם יכולים לשים יותר מדי כסף על חברה אחת. במקום זאת, הם מקווים למצוא את סוג המניות הנכון - קבוצת מניות שתכה את השוק.

לפני שניים־שלושה עשורים, מנהלי קרנות ניסו ליישם את האסטרטגיה הזאת באמצעות מתן עדיפות לתעשייה מסוימת על פני תעשייה אחרת - למשל, קנו מניות אנרגיה בתקווה שמחירי הנפט יעלו, ונמנעו ממניות קמעונות בגלל חשש לירידה בהוצאה של צרכנים. בעידן של מחשבים ואלגוריתמים, יש שיטות סיסטמתיות יותר לנסות להכות את השוק.

המטרה היא למצוא מניות עם מאפיינים או "פקטורים" - שמשפרים את הביצועים שלהן. קרנות שעוקבות אחר הפקטורים האלה מוכרות בתעשייה כ"סמארט בטא". 658 מיליארד דולר מושקעים ב-ETF (קרנות סל אמריקאיות) מסוג סמארט בטא, ויותר מטריליון דולר מושקעים באופן מוצהר על בסיס פקטורים שונים.

תשואה שנתית מהשקעה במניות ערך בכמה מדינות, באחוזים

יש ארבעה או חמישה פקטורים מבוססים, שנראה כי הם גורמים למניות להציג ביצועים שונים משאר השוק: גודל, ערך, תשואה, תנודתיות נמוכה ומומנטום. לפי הראשון, הגודל, חברות קטנות נוטות לביצועים טובים יותר משל חברות גדולות. הפקטור השני, ערך, מתייחס לחברות שנראות זולות יחסית לנכסים שלהם, ונוטות להביס את אלה שנראות יקרות.

ב"תשואה" הכוונה למניות עם תשואת דיווידנד גבוהה, שהביצועים שלהן טובים מאלה עם תשואת דיווידנד נמוכה יותר. ב"תנודתיות נמוכה" הכוונה היא למניות שזזו במתינות יחסית לשוק הכללי, שגם הן בדרך כלל עם ביצועים טובים יותר. הפקטור האחרון ברשימה, מומנטום, מתייחס להנחה שמניות שעלו בעבר ימשיכו לעלות.

מחקר שערכו אלרוי דימסון, פול מארש ומייק סטאונטון מלונדון ביזנס סקול הראה כי הפקטורים האלה השיגו תשואות גבוהות יותר בכמה מדינות במשך עשורים, אבל הם לא מהימנים לגמרי - לפעמים הם מביאים לתשואת חסר במשך פרקי זמן ארוכים. חברת המדדים S&P דאו ג'ונס, שמנטרת 17 פקטורים שונים, גילתה כי רק חמישה הביסו את 500 S&P בשנה שעברה.

כל משקיע מניות חשוף לפקטורים האלה ואולי אינו יודע זאת. מחקר שערכה חברת המדדים MSCI מצא כי יותר ממחצית הביצועים של מנהלי קרנות אקטיביים יכולים להיות מוסברים בקשר לפקטורים הנפוצים ביותר.

קרנות סמארט בטא, שמתמקדות בפקטור אחד או יותר, שונות למעשה רק במעט מקרנות מדדים רגילות שעוקבות אחר מדד ייחוס כלשהו (בנצ'מרק, כמו דאו ג'ונס). מנהליהן מקווים להכות את השוק, כמו מנהלים אקטיביים, אבל במחיר נמוך יותר. זה תחום מסוכן. למנהלי קרנות יש הרבה תמריצים למצוא דפוסים לא רגילים שנראה כי הם עובדים, כדי להשיג עוד כסף מלקוחות. אם תריץ מספיק מבחנים על בסיס נתונים, כמה מהאסטרטגיות האלה מן הסתם יכו את השוק.

מחקר של קוואי הו ולו זאנג מאוניברסיטת אוהיו, וצ'ן שו מאוניברסיטת סינסינטי, מצא 447 חריגות בשוק המניות בספרות המקצועית. ניסיון לשכפל את הממצאים הראה כי כמעט שני שלישים מהמקרים חסרי חשיבות סטטיסטית - ובגישה שמרנית יותר, שיעור הכישלון הגיע ל–85%.

פקטור הקסם

ולמרות זאת, הפקטורים הידועים ביותר רשמו הצלחה במשך זמן ארוך מדי מכדי שניתן להחשיבם חריגה סטטיסטית. באופן כללי, יש לכך שתי פרשנויות אפשריות. הראשונה, מניות קטנות הן נזילות פחות ויקרות יותר לניהול, למשל. מניות ערך (מניות הנסחרות במחיר נמוך יחסית), נראות זולות משום שעסקי החברות הם באופן אמיתי מסוכנים יותר. אף שהם מאמינים בשווקים יעילים, שאין בהם דרכים קלות להכות את השוק, יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', שני כלכלנים מובילים, תמכו בדימנשיונל אדווירס - חברה לניהול כספים שמשתמשת בפקטורים של גודל וערך כדי להעלות את שווי ההשקעות.

הפרשנות השנייה מתבססת על הסברים התנהגותיים. מומנטום יכול אולי לשחק תפקיד כאשר המשקיעים מבינים באיחור כי מזלה של חברה השתנה לטובה; חלק מהם מממשים את האחזקות מוקדם מדי, מעלים את מחיר המניה - ואז אחרים הולכים בעקבותיהם.

התנודתיות הנמוכה יכולה לנבוע מכך שמשקיעים מעדיפים באופן אינסטינקטיבי לקנות מניות תנודתיות, שעשויות, כך הם מאמינים, להניב תשואות גבוהות. לכן, פחות מניות תנודתית נסחרות במחירים נמוכים יחסית.

תהייה נוספת היא בשאלה אם נכסים מסוימים מניבים תשואות גבוהות, מדוע המשקיעים אינם קופצים עליהם ומעלים את המחירים? מאמר שכתבו באחרונה סושיל וואדוואני ומייקל דיקס מוואדוואני אסט מנג'מנט מצא כי "צפיפות" מהסוג הזה אכן הורידה את התשואות במסחר המכונה "קרי טרייד" - אסטרטגיה שלפיה לווים מטבעות עם תשואה נמוכה ומשקיעים במטבעות עם תשואה גבוהה.

באירוע של לונדון ביזנס סקול בנובמבר 2017 אמר רנה סטולץ מאוניברסיטת אוהיו כי ככל שיותר משקיעים מתבססים על פקטורים, תשואות היתר צפויות לרדת - אבל לא להיעלם. עם זאת, קליף אסנס מ–AQR קפיטל מנג'מנט טוען כי לפי הערכות, נכון לעכשיו אין צפיפות יתר בהשקעות פקטור.

לעולם לא תימצא דרך קלה וברורה להכות את השוק. כולם ילכו בה, ואז היא תניב תשואה ממוצעת.השווקים הפיננסיים הם גן עדן לסטטיסטיקאים, עם אלפי חברות ומחירים שמשתנים מדי שנייה - כך שמשקיעים ימשיכו לשחק עם המספרים ולחפש את פקטור הקסם שיעשיר אותם.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#