מנכ"ל שנמלט לארגנטינה, חשד לשוחד בנתניה: פרטים חדשים על ההסתבכות של שפיר - שוק ההון - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל שנמלט לארגנטינה, חשד לשוחד בנתניה: פרטים חדשים על ההסתבכות של שפיר

ביום חמישי פשטו חוקרי המשטרה על משרדי שפיר, ובכיריה נקראו לחקירה תחת אזהרה. החקירה עסקה בפרשיית שוחד לכאורה, שבה הועברו 175 אלף יורו לראש עיר ברומניה ואחיו חבר הפרלמנט. שפיר: "הממסד הרומני מתעמר בנו בשל מחלוקת עסקיות"

11תגובות
האחים ישראל (מימין) והראל שפירא
אייל טואג

הרשעה בעבירות מס, חשד לשוחד ומנכ"ל שנמלט לארגנטינה — פרשת שחיתות לכאורה ברומניה עומדת במרכז חקירה שמנהלת משטרת ישראל נגד חברת שפיר. שפיר היא מקבוצות ההנדסה והתשתיות הגדולות בישראל. ביום חמישי האחרון פשטו חוקרים ממשטרת ישראל על משרדי שפיר בפתח תקוה, וביצעו חיפוש ותפיסת מסמכים בהתאם לצו שיפוטי.

ארבעת בעלי השליטה שמכהנים בתפקידי מנכ"ל ומנכ"לי פעילויות בשפיר — האחים הראל, ישראל, גיל וחן שפיר — זומנו למשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) שבלהב 433 בלוד לחקירה תחת אזהרה. יחד עמם זומנו גם סמנכ"ל הכספים, עמית בירמן, וחשב החברה, משה סבוסקי. החקירה נוגעת לחשד לשוחד לעובד ציבור בפרויקט ספציפי שביצעה חברה נינה של שפיר הנדסה ברומניה לפני כמה שנים.

לאחר החקירה, ארבעת בעלי השליטה בשפיר שוחררו ללא תנאים מגבילים. עם זאת, סמנכ"ל הכספים, החשב ועובד נוסף זומנו למסירת עדות. בתחילה המשטרה הטילה מגבלות על חשבונות בנק של שפיר ושל חלק מנושאי המשרה בה. ואולם בשפיר הגיעו להסדר עם המשטרה, שבמסגרתו החברה הציבורית הפקידה 50 מיליון שקל, שישמשו כערבון למקרה שבו תינתן הכרעת דין נגד החברה. בשל הפקדת הערבות, הוסרו בסופו של דבר כלל המגבלות שהוטלו על חשבונות הבנק והנכסים של שפיר ומנהליה.

זינוק של 170% במניה מאז ההנפקה ב–2014

שפיר, שהוקמה ב–1968, היא מהחברות המרכזיות בישראל בתחום הבנייה, הפיתוח והתשתיות. זה כמה שנים החברה נהנית מגאות בעסקיה, על רקע ההשקעה העצומה בתשתיות ונדל"ן בישראל. החברה הונפקה בבורסה ב–2014 לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל. בשלוש השנים האחרונות מנייתה זינקה ב–170%, ושווי החברה טיפס ל–4.8 מיליארד שקל. ביום חמישי ירדה המניה ב–3%.

שפיר פעלה בעבר ברומניה בתחומי התשתיות, המחצבות והייזום למגורים. הפעילות בוצעה באמצעות חברה נינה רומנית — שפיר מבנים — שהוחזקה בשרשור בידי החברה הבת מחצבת העמק, שהחזיקה בחברה הקפריסאית Larton Consultants, שנמכרה ב–2015.

הפשיטה של חוקרי משטרת ישראל על משרדי שפיר לא נפלה כרעם ביום בהיר על המשקיעים, אך התרחבות החקירה לראשי הקבוצה אינה סימן מעודד. החל באפריל 2014 מנהלות הרשויות ברומניה שתי חקירות פליליות שקשורות בעקיפין לשפיר בעניין של שוחד ובעניין של עבירות מס. במקביל, שפיר מנהלת הליכי בוררות משפטיים במוסדות בינלאומיים נגד הרשויות ברומניה.

ההסתבכויות של שפיר ברומניה

בהליך הפלילי הראשון, שהחל ב–2014 ושבגינו כבר התקבלה הכרעת בית המשפט, הרשויות ברומניה האשימו את שפיר מבנים והמנכ"ל שלה, אבי (אברהם) מורגנשטרן, באי־תשלום מס כחוק. בשנה שעברה הורשעו שפיר מבנים ומורגנשטרן בעבירות של התחמקות מתשלום מס מקומי בסך 54 מיליון רון רומני (48 מיליון שקל).

מורגנשטרן קיבל עונש כבד של 12 שנות מאסר, אך בערעור קוצר עונשו בשליש. עוד לפני פסק דין, מורגנשטרן נמלט מרומניה לארגנטינה. בדצמבר 2017 הוא נעצר בארגנטינה, וכעת הרשויות ברומניה מנהלות מגעים להסגרתו. במקביל, בספטמבר 2017 חילטו רשויות המס ברומניה ערבות בנקאית של 50 מיליון שקל שהעמידה שפיר.

מרומניה לנתניה — ולמדגסקר

ההרשעה בעבירות המס היא רק צד אחד בהסתבכות של שפיר. במקביל להליך הפלילי הראשון, הרשויות מנהלות הליך פלילי שני נגד מורגנשטרן, שבו הוא מואשם בעבירת שוחד, לכאורה, בפרויקט דיור לצעירים (סטודנטים) ומעוטי יכולת של שפיר בעיר קונסטנצה.

הרשויות ברומניה סבורות כי מורגנשטרן שיחד את ראש העירייה של קונסנצה, שטפן ראדו מאזארה, שהוא אחיו של חבר הפרלמנט הרומני, אלכסנדרו מאזארה, בסכום של 175 אלף יורו. הכספים שולמו, לכאורה, כדי לקדם את זכייתה של שפיר מבנים רומניה בהקמת הפרויקט המדובר.

כחלק ממהלכי החקירה, הרשות למלחמה בשחיתות ברומניה פנתה ב–2015 לאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, בבקשה לקבל את כל המסמכים הקשורים לשני חשבונות בנק שנפתחו בסניף בנק דיסקונט בנתניה, והיו בבעלות האחים מאזארה. הרשויות חשדו כי כספי השוחד הועברו לשני החשבונות הללו.

חרף התנגדות האחים, בית המשפט בישראל קיבל את בקשת הרשויות ברומניה ואישר את העברת המסמכים. בית המשפט הסביר כי "מהבקשה עולה, לכאורה, כי מורגנשטרן העביר דרך חברה הקשורה לשפיר כספים דרך חשבון בנק בליכטנשטיין, ומשם לחשבונות הבנק (דיסקונט) כמה ימים לפני החתימה על החוזה בין העירייה (בקונסטנצה) לבין שפיר. העברות הכספים לא דווחו בידי המבקשים (אחים מאזארה), כפי שנדרש על פי הדין הרומני".

ב–2016 הגישו הרשויות נגד מורגנשטרן כתב אישום בגין שוחד. האחים מאזארה טענו כי החקירה בעניינם נובעת מרדיפה פוליטית. על פי פרסומים ברומניה, השניים נמלטו למדגסקר.

בהמשך להליכים ברומניה, בתחילת פברואר 2017 פורסם כי גם הפרקליטות בישראל הצטרפה לחקירה, ושהיא בודקת חשדות למתן שוחד לעובד ציבור זר בידי מורגנשטרן. עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר היא עבירה חדשה יחסית, שהוכנסה לחוק העונשין ב–2008, בעקבות התחייבות של מדינת ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות ולאמנת OECD בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקות בינלאומיות.

סלילת הכביש שבוטלה

האם המהלכים המשפטיים נגד שפיר ברומניה ומורגנשטרן הם דרך לחיסול חשבונות של הממסד הרומני עם שפיר? כך לפחות טוענת החברה בדו"חותיה הכספיים.

בעבר ביצעה שפיר כמה פרויקטי תשתיות גדולים ברומניה, בהם סלילת כביש עוקף אלכסנדרייה (DN6) באורך של 42 ק"מ, שנפתח לתנועה באוגוסט 2013. ב–2011 חתמה שפיר על פרויקט לתכנון וביצוע עבודות שיפוץ ושיקום של כביש DN18. ואולם הפרויקט לא הושלם — לאחר שהממשלה ברומניה החליטה להפסיק את מימונו, ולא העבירה כספים.

אי־העברת הכספים בגין DN18 ואי־תשלום על פרויקטים נוספים שבוצעו והושלמו, פגעו אנושות בשפיר מבנים רומניה, שצברה חובות של 43 מיליון שקל לספקים. כתוצאה מכך, ביולי 2012 הגישה שפיר מבנים בקשה להקפאת הליכים זמנית בבית משפט לענייני חדלות פירעון ברומניה. באותו מועד לשפיר מבנים רומניה היה חוב של 50 מיליון שקל לבנק Comerciala Romana.

עקב הקשיים הכלכליים, בשפיר החליטו בסופו של דבר לחסל את הפעילות ברומניה, והיא הוצגה כפעילות מופסקת בתשקיף ההנפקה ב–2014. עד כה כבר ביצעה שפיר הפרשה של 55 מיליון שקל בדו"חותיה בגין הפעילות ברומניה, וככל הידוע לחברה יש חשיפה נוספת של 35 מיליון שקל בגין ערבות שהופקדה ל–DN18.

בגין האי־תשלום על פרויקט DN18, שפיר תבעה את הרשות הממשלתית לסלילת כבישים ברומניה בסכום של 49 מיליון שקל. בבוררות שנערכה במעמד צד אחד נקבע כי הרשות ברומניה נדרשת לשלם לשפיר את סכום התביעה. לשם אכיפת החלטת הבוררות פנתה שפיר למוסד הבינלאומי לבוררות (ICC) באירופה, כשההליך ממשיך להתנהל כיום.

אלא שמהלכי שפיר לא הגיעו בכך לכדי מיצוי. ביולי 2017 העבירה שפיר פנייה לנשיא רומניה ולראש ממשלתה, כשלב מקדים לקראת בירור סוגיית הכספים במוסד לבוררות בינלאומית בוושינגטון. בפנייה נכללו האשמות קשות נגד המדינה.

בפנייה טענה שפיר כי כל המהלכים של הרשויות ברומניה נגדה נובעים מרדיפה: "האירועים הם תוצאה של התעמרות הממסד הרומני בשפיר מבנים ובמנהלה לשעבר (מורגנשטרן), כתוצאה ממחלוקות עסקיות שבין הצדדים בקשר עם פעילות הקמת תשתיות כבישים". שפיר הדגישה טענה זו בדו"חותיה הכספיים.

ביום חמישי מסרה שפיר: "החברה ובעלי השליטה בה משתפים פעולה באופן מלא עם שלטונות החוק. כל הנטען ביחס לחברה הנינה הרומנית לשעבר, שמצויה בהליכי בפירוק מ–2014, הוא ביחס לאירועים שהתקיימו, לכאורה, ב–2011. החברה דיווחה באופן מלא ושוטף על המתרחש ברומניה החל ב–2014, עת יצאה החברה בתשקיף ההנפקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם