הסוף לתמרונים נגד הצרכנים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסוף לתמרונים נגד הצרכנים

זו ההזדמנות להתיר הקשר המוכחש בתוך קבוצות הריכוז

אתמול נעשה הצעד המשמעותי הראשון בדרך לעצירת התופעה שרווחת כל כך במשק - חברות גדולות שמתעתעות בצרכנים ועושות בהם כרצונן. הממשלה החליטה לקדם הצעת חוק שתעניק לגוף ממשלתי - רשות ההגבלים העסקיים - את השיניים הדרושות לשחרור המשק ממה שנראה לכאורה כתיאום לא רשמי בין חברות שאמורות להתחרות ביניהן.

השם הרשמי לתופעה הזו הוא קבוצות ריכוז. הקבוצות האלה כוללת חברות דוגמת בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, פלאפון, סלקום ופרטנר. הצרכן הישראלי עומד כמעט חסר אונים מול החברות האלה, ונאלץ להיענות לתמרוניהן מולו, גם אם אלה מוסווים במסלולי עמלות ושאר תשלומים הפועלים כביכול לטובתו.

המשק הישראלי קטן, וקיימים בו תחומים רבים שבהם מרוכזת הפעילות במספר קטן של חברות. המשמעות היא שהצרכן לא נתקל באמת בתחרות בין החברות. וכשאין תחרות אמיתית, הצרכן משלם יותר. בתחום שיש בו מעט מתחרים, קל לחברות למצוא פטנטים לתיאום תשלומים ועמלות גם בלי לעבור על החוק שמגדיר את המעשה כעבירת קרטל.

כך נהפכו כמה מהחברות הגדולות במשק לענקיות, תוך שהן מניבות רווחי עתק שהולכים ותופחים לבעליהן. וכל זאת, על חשבון הצרכן שנותר כמעט חסר אונים.

חקירת רשות ההגבלים העסקיים בחמשת הבנקים הגדולים, שהסתיימה בשנה שעברה, חשפה את המודל העסקי שלהם מול הלקוח: "לעולם תיקח". ברור לבנקים שאם אחד מעלה גובה עמלה, האחרים יתיישרו לפיו ולא יתמודדו על הצרכן עם עמלה נמוכה יותר.

תופעה דומה מתרחשת בין חברות הסלולר, ספקי הגז, חברות הדלק ואפילו בין HOT ל-yes. הצרכן מוצף הצעות והבטחות, אך בסופו של דבר הוא משלם לא פעם יותר מכפי שהוא רוצה או צריך. לא מדובר רק בצרכן של משק בית. גם חברות תעשייה פועלות בתחומים שבהם התחרות מועטה. לדוגמה, בתחום חומרי הגלם - מחצבות ודלקים.

כולם רואים ומכירים במצב, אך עד כה לאף גורם לא היתה סמכות לעצור את התופעה. עכשיו - אם הצעת החוק תעבור בכנסת - יתחולל השינוי.

הצעת החוק היא ההזדמנות האמיתית הראשונה שמוצעת להתרת הקשר המוכחש בין החברות המרכיבות את קבוצות הריכוז - הקשר שפוגע במשק ובצרכנים. העובדה שגם רגולטורים שהתנגדו לה - בנק ישראל, משרד האוצר ומשרדי ממשלה אחרים - תמכו בה אתמול, היא עדות לחשיבות שהממשלה מייחסת לתחרות שהיא צפויה להניב. ההצעה מאוזנת ומסירה חשש לפגיעה ביציבות של ענפים מרכזיים, דוגמת הבנקים והביטוח.

ראוי שחברי הכנסת ינצלו את ההזדמנות הנדירה לבצע את השינוי המיוחל במצב התחרות במשק, ויאשרו את הצעת החוק בלי לפגוע בסמכויות רשות ההגבלים. זה טוב לתחרות, למשק ולציבור הרחב, שאותו הם אמורים לשרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#