מירב ארלוזורוב

מאבקי הכוחות בין הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות שוק ההון, והחפיפה העצומה בתחומי הפעילות של שני המפקחים בעקבות ההסדרה של הפיקוח על האשראי החוץ־בנקאי, מולידים לא מעט פשרות אבסורדיות. אחת הגדולות שבהן עומדת להיכלל בקרוב בתזכיר חוק ה-PSD החדש, שנמצא בשלבי הכנה. ככל הידוע, הפשרה במסגרת תזכיר החוק היא שהפיקוח על הנפקת כרטיסי אשראי ועל סליקת כרטיסי אשראי יהיה מעתה בידי רשות שוק ההון, פרט לשלוש חברות כרטיסי האשראי הקיימות. המשמעות היא שעל חלק מהסולקים בישראל תפקח בעתיד רשות שוק ההון, ועל חלקם יפקח בנק ישראל.

הפשרה בנוגע לחברות כרטיסי האשראי היא נטולת הסבר מקצועי, והיא תולדה של מאבקי כוחות ואגו בין שני גופי הפיקוח. ככל הנראה, הפשרה סוכמה בדרג הבכיר יותר, כלומר, ניתנה הבטחה לכך על ידי שר האוצר, משה כחלון, לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג.

במקביל לכתיבת תזכיר חוק ה-PSD בתחומי הרגולציה על החברות בענף, ממשיך משרד המשפטים לקדם את תזכיר חוק שירותי התשלום — תזכיר שעוסק בצד הצרכני של עולם התשלומים. החוק החדש מבטל את חוק כרטיסי החיוב הקיים, שהתייחס לעולם של כרטיסי אשראי פיזיים, ומתקדם לעולם שבו התשלום יכול להיעשות בלי כרטיס — כלומר, באמצעות אפליקציות שהן contactless. החוק מסדיר את החובות הצרכניות של חברות התשלומים החדשות, בדומה להסדרת החובות הצרכניות של חברות כרטיסי האשראי.

תערוכת הסלולר בברצלונה, 2017
תערוכת הסלולר בברצלונה, 2017צילום: Chris Ratcliffe / בלומברג

בין השאר, החוק קובע שתי חובות צרכניות חדשות חשובות. האחת, החוק מסיר אחריות מהצרכן להונאה באפליקציית התשלומים שלו — גם במקרה שבו הצרכן התרשל, ושמר את הקוד הסודי ביחד עם הסלולר שנגנב ממנו. רק במקרה שבו יש חשד שהצרכן שיתף פעולה עם ההונאה, תחול עליו אחריות.

קביעה חשובה נוספת נוגעת לחלוקת האחריות בין בתי העסק לבין חברות התשלומים בנוגע להונאה. בשנים האחרונות, חברות כרטיסי האשראי גילגלו את האחריות להונאה על בתי העסק בכל מקרה שבו בתי העסק לא וידאו את הבעלות על כרטיס האשראי. שאלת חלוקת האחריות משתנה לחלוטין כשמדובר בתשלומים שנעשים לא באמצעות כרטיס פיזי, אלא דרך ארנק דיגיטלי או אפליקציה. חלוקת האחריות בחוק מגנה על בתי העסק, בכך שלא ניתן לגלגל את האחריות על בית העסק אם לא היתה ברשותו מערכת הזדהות חזקה — כלומר מערכת שמונעת הונאות. במקרה כזה, האחריות נופלת על חברת הסליקה ולא על בית העסק.

חלוקת האחריות חשובה בשל הקושי העצום בהכנסתה של טכנולוגיית EMV לשוק בישראל. טכנולוגיה זו מונעת הונאות באמצעות החובה להקיש קוד זיהוי עם התשלום, והיא גם הבסיס לתשלומים הסלולריים. לחברות כרטיסי האשראי הקיימות אין תמריץ להחדיר EMV, משום שהן מסתמכות על מערכת גילוי ההונאות שלהן, והעיכוב בכניסת ה–EMV מעכב גם כניסת טכנולוגיות תשלום מתחרות. גלגול האחריות להונאות לחברות הסליקה בכל מקרה שבו לא היתה טכנולוגיית זיהוי כדוגמת EMV, עשויה להגביר את התמריץ של החברות לקדם את כניסת ה-EMV וטכנולוגיות דומות לה לישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker