ניסיון בפוקר ובבלאק ג'ק משפר את הביצועים בשוק ההון

אז למה המקצוענים לא אוהבים שמשווים אותם למהמרים?

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים8

פוקר הוא לא סתם משחק קלפים. למרות החוקים הפשוטים והעובדה שמדובר בסך הכל בחבורת קלפנים סביב שולחן, המשחק הצליח לקשור סביבו לא מעט אגדות ואזכורים רבים בתרבות הפופולרית - כמו הלהיט Poker Face של ליידי גאגא. אחת האגדות מספרת כי וויילד ביל היקוק, מי שנחשב לשולף המהיר במערב הפרוע, נהרג כאשר שיחק פוקר - המשחק החביב עליו.

מאז עבר הפוקר שינויים רבים. חוקי המשחק שונו, תפוצתו התרחבה, וכיום הוא נחשב לאחד ממשחקי הקלפים הפופולריים בעולם. אף שמקובל להמר במשחק על כסף, לא מעט מנהלי השקעות רואים בו סדנה שמכשירה ומשחיזה אותם. פיטר לינץ', ביל מילר וורן באפט הם רק חלק מהשמות שמסבירים ומדגימים את התפישה של עולם ההשקעות באמצעות פוקר. אם כן, האם כל מנהלי ההשקעות הם מהמרים, או שמא פוקר כלל אינו משחק הימורים?

יש הבדל בין הימור להשקעה. בשניהם יש ניסיון להרוויח כסף באמצעות כסף, ובשניהם יש למזל תפקיד. אבל בהימור, מה שקובע אם תרוויח או תפסיד הוא רק המזל. בהשקעה, לעומת זאת, יש למזל משקל, אך ניתוח כלכלי נכון - עם הערכת ההסתברויות של מצבים שונים וניתוח ההפסד שעלול להיגרם - מאפשר להרוויח כסף מבלי להמר.

מנהלי ההשקעות שמגדילים את משקל המזל בבחירת השקעותיהם אינם נקראים מהמרים אלא ספקולנטים. אבל בין אם הפוקר הוא משחק הימורים ובין אם לאו, יש כמה מאפיינים משותפים לפוקר ולהשקעות.

1. ניהול סיכונים.

לפוקר פנים רבות. המשחק המוכר ביותר, לא מעט בזכות הטלוויזיה והאינטרנט, הוא טקסס הולדם. במשחק זה מקבל כל שחקן שני קלפים מוסתרים, וחמישה קלפים שנפתחים על השולחן משמשים את כלל המשתתפים. הקלפים החשופים מאפשרים לשחקנים להעריך את סיכויי הזכייה של כל שחקן ולפעול בהתאם. סכומי הכסף שעומדים לרשות כל שחקן יאפשרו לו להגדיל את ההימור/השקעה, והרווח/הפסד יהיה בהתאם.

2. היכולת לחתוך הפסד.

אחת הטעויות הגדולות של מנהלי השקעות היא להתעקש על אחזקה מסוימת גם כשהיא מפסידה. מי שלא יודע לחתוך הפסדים, ימצא את עצמו מעמיק את הבור שאליו נכנס. גם בפוקר צריך לדעת מתי לוותר, אחרת ההפסד יהיה גדול מהמצופה.

3. נטרול אמוציות.

בהשקעה יש מטרה אחת: להרוויח כסף. מנהל השקעות שמפתח כעס על השקעה מסוימת מאבד את קור הרוח הדרוש לקבלת החלטות כלכליות נבונות. כך גם בפוקר. לא בכדי נטבע המושג "פני פוקר" - רק מי שמסוגל לשלוט ברגשותיו ולא להסגיר ולו שמץ מהם מצליח לחשב את סיכוייו ולקבל את ההחלטות הנכונות.

4. לדעת כמה להשקיע בכל מצב.

עולם ההשקעות הוא דינמי. מה שהיה נכון אתמול לא בהכרח נכון היום, ולפעמים צריך להמר על הכל. התלבטות כזו היתה בנוגע להשקעה באג"ח קונצרניות מדורגות בסוף 2008. מי שהעריך כי העולם הכלכלי כפי שאנו מכירים אותו לא יגיע לסופו, היה צריך להשקיע הכל באג"ח שנסחרו אז במחירי מציאה - או בשפת הפוקר, לעשות "אול אין" על האג"ח האלה. גם בפוקר ההבנה כי אתה מחזיק ביד המנצחת, גם אם כולם מסביב מעריכים כי סוף העולם הגיע, צריכה להביא להימור של "אול אין".

5. לקרוא את היריב.

פוקר כמו השקעות מתנהל בין אנשים, וזהו משחק סכום אפס - אתה מרוויח ואחר מפסיד. היכולת שלך להעריך מה רוצה הצד השני, מהן יתרונותיו וחסרונותיו ואם הוא מתכוון באמת למחיר שבו נקב או מוכן לרדת עוד קצת, יכולה לשנות את התוצאה הסופית.

6. האחריות היא על השחקן.

למנהלי השקעות יש אנליסטים, מבצעים, ועדות השקעה ומערכות מחשב תומכות החלטות, אבל בסופו של דבר הם אלה שמקבלים את ההחלטה אם להשקיע וכמה. כך גם שחקן פוקר שיושב על השולחן: הוא בוחן את המצב, מעריך את הסיכויים ומקבל החלטה. התוצאה הסופית תלויה רק בו.

7. משמעת.

זהו המפתח שמאפשר לבצע את כל האמור לעיל. בלי משמעת מנהל ההשקעות ישנה את דעתו בהתאם לאופנות, להלך הרוח ולתוצאות העבר, ולא לפי מה שנכון לעשות. רק בזכות משמעת ניתן לחתוך השקעה כושלת ולא להעמיק את הבור. בפוקר, כמו בהשקעות, המשמעת היא זו שמאפשרת להוציא את תוכנית המשחק מהכוח אל הפועל. היא זו שמונעת מהשחקנים ליפול למלכודות של אגו והשקעה כושלת.

ביל גרוס, שידוע בכינוי "מלך האג"ח", סיים את לימודיו באוניברסיטת דיוק . הוא לא למד כלכלה אלא פסיכולוגיה. לתחום מינהל העסקים הוא נחשף בלימודי התואר השני באוניברסיטת קליפורניה.

את הבנתו והשכלתו בתחום ניהול הכספים גרוס לא זוקף לזכות לימודיו האקדמיים, אלא לזכותו של שולחן הבלאק ג'ק בלאס וגאס. שם, סיפר בראיונות, עם 200 דולר בכיס, הוא למד כי "הימורים וניהול כספים הם דבר די דומה. בשניהם המטרה היא לפזר סיכונים, להימנע מרגשנות מיותרת ולהתמקד בהסתברות. וגאס לימדה אותי שאפשר לנצח את המערכת בשילוב של עבודה קשה, מקוריות והתמדה".

עם זאת, גרוס והקולגות שלו אמנם מצהירים כי יכולותיהם המימוניות מקורן בווגאס ובמשחקי פוקר, אבל ספק אם הם יקבלו לעבודה מנהל השקעות שבקורות חייו כתוב בסעיף ההשכלה: "קזינו בלאג'יו, שולחן הפוקר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker