עם מיליון שקל פנויים, זו כנראה ההשקעה הכי טובה שיכולתם לעשות בישראל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עם מיליון שקל פנויים, זו כנראה ההשקעה הכי טובה שיכולתם לעשות בישראל

שוק קרנות הגידור בישראל סוגר עוד שנה חזקה עם תשואה של עד 24% בשנה ■ היקף הנכסים כבר טיפס לכ–17.5 מיליארד שקל, וה"עריקה" של מנהלים מוסדיים לענף נמשכת

45תגובות
4 שחקני מיליארדים
Jeff Neumann / Showtime Networks

קרן ION הוותיקה, בניהולם של צמד הבנקאים לשעבר מ–UBS, יונתן הלף וסטיבן לוי, היא קרן הגידור המצטיינת של 2017. הקרן הניבה בשנה החולפת תשואה דולרית גבוהה מאוד של כ–24% — כמעט פי ארבעה ביחס למדד הייחוס ת"א 125, כך על פי נתונים בלעדיים לענף קרנות הגידור בישראל, הנחשפים לראשונה ב–TheMarker.

קרן ION מתמחה בהשקעות (לונג/שורט) במניות של חברות ציבוריות הקשורות לישראל. הקרן הניבה למשקיעים תשואה מצטברת חיובית של כ–60% בחמש השנים האחרונות, פי שניים ביחס לביצועים של ת"א 100. זוהי קרן דולרית, שמבצעת את השקעותיה בישראל ומחוצה לה. היקף נכסי הקרן גדל בצורה מהירה בשנים האחרונות, והוא עומד כיום על כ–700–800 מיליון דולר.

הביצועים של ION ב–2017 מהווים בשורה משמחת לקבוצת ויולה, שהפכה לשותפה בקרן באפריל 2016, לצד המייסדים הלף ולוי, ומשפחת לואי האוסטרלית. ויולה רכשה כ–30% מחברת הניהול של הקרן (סכום העסקה לא פורסם), והפכה לשותפה פעילה. יונתן קולבר, שותף־מנהל בוויולה, מונה לתפקיד יו"ר ION.

תוצאות קרנות הגידור הגדולות ב 2017-

נהנה נוסף מהביצועים של ION ב–2017 הוא המיליארדר היהודי־אוסטרלי, פרנק לואי — שלצד היותו שותף בחברת הניהול, הוא בין משקיעי העוגן בקרן. אתמול סירבו להתייחס בקרן לביצועי 2017, ומסרו: "המדיניות שלנו ב–ION כבר שנים רבות היא להמעיט ככל שניתן להופיע בתקשורת. אנחנו פשוט לא אוהבים פרסום ומעדיפים לשמור על פרופיל נמוך".

ההשקעה שעלתה ל–ION ביוקר

לידי TheMarker הגיעה האיגרת השנתית ששלחה ION למשקיעיה — החושפת את הההשקעות הטובות והגרועות שביצעה ב–2017. "לפני שנה וחצי, ביצענו הערכה מחודשת לפורטפוליו, והחלטנו להתמקד ברעיונות השקעה חדשים. זה הוביל אותנו להקטנת הפוזיציות שלנו מ–40 ל–25", נכתב באיגרת.

לפי האיגרת, המניות המובילות של ION לשנת 2017 היו חברת האנרגיה הישראלית סולאראדג' (SolarEdge), חברת השבבים מלאנוקס, ורוניס, אורבוטק, טאואר, דלק US — בהן השקיעה בפוזיציית "לונג"; וכן מניית פאלו אלטו, עליה פתחה הקרן פוזיציית "שורט".

10 פוזיציות ה"לונג" הגדולות של הקרן הן: סולאראדג' (8.3% מהקרן), מלאנוקס (8.3%), בנק דיסקונט (8%), רדוור (7%), ורוניס (5.7%), אורבוטק (4.9%), דלק US (כ-5%), טאואר (4.7%), ויאון (3.8%), ורמי לוי (3.8%). המגזרים בעלי החשיפה הגבוהה ביותר הם אנרגיה (16.7%), בנקים (11.4%) וענף המוליכים למחצה (9.5%).

באיגרת הקרן חשפה את הפוזיציה הגרועה שלה ביותר ב–2017 — "לונג" על מניית טבע. "אחרי 12 שנים שאנו מנהלים את הכסף שלכם, הבנו שלהימנע מטעויות זה חשוב כמו לבצע השקעות נכונות. בלתי־אפשרי להימנע מטעויות — אנחנו אנושיים", כתבו מנהלי ION למשקיעים.

"השאלה היא כמה טעויות נעשות, ועד כמה הן רעות? השנה עשינו רק החלטת השקעה גרועה אחת באמת: מניית טבע. באמצע השנה החלטנו להפוך את פוזיציית ה'שורט' ל'לונג'. זה עלה לנו ביוקר, ולמדנו לקח חשוב לעתיד, בפרט בנוגע ליכולת שלנו להבין האם 'הגענו לתחתית' במהלך ירידות של חברות ממונפת. לא נעשה את הטעות הזאת שוב".

סטיבן לוי, ממנהלי ION
תומר אפלבאום

ומה התחזיות? ב–ION עדיין שוריים על סולאראדג' ("היא בשלב ההתחלתי של המסע שלה"), סינוורלד ("בדרך לכבוש את שוק הקולנוע בארה"ב") ועל מלאנוקס ("העסק יתחיל להתרומם, המניה יכולה לעלות ב–50% — ואם לא, משקיע אקטיביסטי מחכה"). מנגד, ION ב"שורט" על מניית צ'ק פוינט, וזאת "אחרי 10 שנים מוצלחות של פוזיציית לונג".

5 מיליארד דולר נדדו לענף

2017 היתה מוצלחת עבור ענף הגידור בישראל. מדד קרנות הגידור הישראלי (TGI) של חברת צור ניהול, המעניקה שירותי תפעול לקרנות, ושל גלבוע, קרן של קרנות גידור, סיים את 2017 עם תשואה חיובית של 10.2%, יותר ממדד ת"א 125, שעלה השנה בכ–6.4%, לעומת תשואה של כ–8% ב–2016. השנה נכללו במדד 65 קרנות גידור, לעומת 49 קרנות ב–2016.

תשואת מדד TGI היתה נמוכה ביחס לביצועים של מדד 500 S&P, שהניב תשואה של 21.8%, כולל דיווידנדים. עם זאת, התשואה היתה גבוהה ממדד קרנות הגידור הגלובלי, HFRX, שסיים את 2016 עם תשואה חיובית של 6%. זו השנה ה–11 ברציפות שמדד TGI מכה את HFRX.

היקף הנכסים בענף הגידור הישראלי ממשיך לגדול בקצב מהיר מאוד, וכבר הגיע לכ–5 מיליארד דולר (17.5 מיליארד שקל), בהשוואה לכ–8 מיליארד שקל ב–2013. הגידול בנכסים מוסבר בסביבת הריבית האפסית ובתשואות השפל באג"ח, שדוחפות משקיעים ל"נכסים אלטרנטיביים" — קטגוריה שכוללת נדל"ן, השקעות פרטיות וקרנות גידור; וכן עקב הקמתן של עשרות קרנות גידור חדשות על ידי מנהלים לשעבר בגופים מוסדיים.

לפי הערכות, כיום פועלים בענף יותר מ–100 קרנות גידור, שהיקף ההשקעה המזערי בהן הוא כמיליון שקל. עיקר הנכסים, כ–15 מיליארד שקל, מנוהלים בידי 14 קבוצות, והגדולות שבהן הן ספרה, עם 4.5 מיליארד שקל (לפי הערכות), ION עם נכסים בהיקף של כ–2.6 מיליארד שקל, ונוקד קפיטל שבה שותף רועי ורמוס, עם נכסים בשווי של כ–2.5 מיליארד שקל.

סטיית התקן של מדד TGI ב–2017 היתה 1.6% — נתון נמוך במיוחד לעומת סטיית תקן של 6.2% במדד ת"א 125. מדד השארפ של TGI ל–2017 עמד על 6.22, לעומת שארפ של 1.05 בלבד בת"א 125. המשמעות היא שמנהלי קרנות הגידור הצליחו להניב תשואות גבוהות ממדד ת"א 125, תוך נטילת סיכונים נמוכים יחסית.

רון סנטור, אחד ממנהלי ספרה Small Cap
עופר וקנין

בעולם, התמונה בענף קרנות הגידור נראית שונה לעומת המצב בישראל. 2017 אמנם היתה השנה הטובה ביותר של הענף מאז 2013, אך לפי ספקית הנתונים הדג' פאנד ריסרץ', קרנות הגידור הניבו תשואה ממוצעת של 6.5% — בעוד התשואה של S&P 500 היתה גבוהה פי שלושה. תיק השקעות 40%–60%, שמחלק את הנכסים בין מניות לבין אג"ח הניב תשואה של 14.8% — כלומר, 2017 היתה השנה החמישית ברציפות שבה קרנות הגידור בעולם הניבו ביצועים ירודים מתיק השקעות משולב.

"המוסדיים לא קיבלו החלטה להשקיע"

עיקר המשקיעים בענף הגידור הישראלי כיום הם משקיעים פרטיים. לפי הערכות, משקיעים פרטיים מחזיקים בכ–65%–75% מכלל הנכסים בענף, בעוד שמקור 25%–35% מההון (כ–5 מיליארד שקל) הוא בגופים מוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור.

"המשקיעים המוסדיים הישראלים כמעט ולא מושקעים בענף הגידור, ואלה שכן השקיעו היו דווקא מוסדיים זרים", אמר יצחק ראב, מנכ"ל צור ניהול, שריכז את נתוני TGI. ראב מכהן כיו"ר איגוד קרנות הגידור בישראל. "המוסדיים הישראלים עדיין לא קיבלו החלטה להיכנס לענף בצורה משמעותית, וזו הסיבה להיקפי ההשקעה הנמוכים. זה חבל, לאור העובדה שיש בישראל תעשייה טובה ומתפתחת".

גם ב–2017 נמשכת ה"עריקה" של מנהלים מגופים מוסדיים לענף הגידור. השנה הצטרפו רונן מטמון, לשעבר מנכ"ל חברת הגמל של אקסלנס; קובי לווינסון, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות דש, שהקים את קרן VAR (לונג/שורט מניות בישראל). הקרן גייסה כ–70 מיליון שקל; וכן את רונן פילו מבית ההשקעות אי.בי.אי, שהקים את קרן אפרטו שהתמחתה בהשקעה בחוב, אך עבר באחרונה לבית ההשקעות פסגות לאחר שסגר את הקרן.

מנהלים מוסדיים נוספים שערקו לענף הגידור היו רועי ורמוס ושלומי ברכה, בעברם מנכ"ל פסגות ומנכ"ל חברת הגמל של פסגות, בהתאמה, שהקימו את נוקד קפיטל. בהמשך הצטרף אליהם גם שי יצחקי, מנהל ההשקעות של עמיתי הפניקס. שמות נוספים הם ברוך ציבין ומיכה מלכה, שני בכירים בהראל, שהקימו את טוליפ קפיטל; עמית כהן שעבד בחברת הקרנות של אייפקס והקים את טריו; וכן עודד גל, לשעבר מנכ"ל חברת הקרנות של אי.בי.אי, וכיום מנהל קרן גידור.

המעבר של המנהלים המוסדיים לענף הגידור מוסבר בכמה גורמים: ראשית, מדובר בענף דינמי, צעיר ומתפתח, שמאפשר להתבלט ולהקים פעילות חדשנית. שנית, מנהלים מוכשרים עשויים ליהנות מתנאי תגמול טובים, כשהם אינם כפופים למגבלת שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה שהוטלה על הגופים המוסדיים. סיבה שלישית היא העובדה שזהו בענף שכמעט ואין עליו רגולציה — כך שמנהלי ההשקעות נהנים מיד חופשית בניהול ההשקעות.

פרט לעריקת מנהלי ההשקעות מהגופים המוסדיים, מגמה מעניינת נוספת ב–2017 היא הגברת מעורבותם של בתי ההשקעות בענף באמצעות הקמת קרנות "בתוך הבית". דוגמה לכך היא קרן ינשוף של אלטשולר שחם. הקרן גייסה עד כה כ–430 מיליון שקל, וב–2017 היא הניבה תשואה של כ–9.4% — ובסך הכל כ–50% ב–5 שנים. גם הלמן אלדובי הקים קרן גידור ציבורית, בשעה שפסגות, מיטב ומור עומלים על הקמת קרנות גידור נוספות. הקמת הקרנות נעשית על ידי מנהלים "מתוך הבית", או על ידי מנהל חיצוני ששוכר בית ההשקעות.

יותם עירוני, מנהל קרן הגידור ינשוף באלטשולר שחם, אמר כי קרנות גידור הן מוצר משלים לסל המוצרים של בית ההשקעות. "הצורך בהקמת קרנות גידור בתוך בית ההשקעות עונה על הביקוש בשטח, כשיש חתך אוכלוסייה, שלא היה קיים בגודלו לפני 20 שנה, שמתעניין ומחפש להשקיע בקרנות השקעה אלטרנטיביות. קרנות גידור הן הקרנות בעלות פרופיל הנזילות הגבוה יותר מבין קרנות ההשקעה האלטרנטיביות, ומכאן שהן מתאימות לקהל יותר רחב".

המצטיינות בקטגוריית המניות

בעוד שב–2016 בלטו לחיוב קרנות גידור ישראליות שהשקיעו בחוב במצוקה, ב–2017 — שנה שבה השווקים בישראל ובעולם רשמו שיאים — בלטו לחיוב קרנות המתמחות בהשקעה בשוקי המניות. לאחר ION, קרן שנייה שבלטה היתה נוקד אקוויטי, מקבוצת נוקד קפיטל של ורמוס, ברכה ויצחקי. הקרן הניבה ב–2017 תשואה של 17.3%. מאז הקמתה באפריל 2016 הניבה הקרן כ–35% — והיקף נכסיה צמח למיליארד שקל בזמן קצר מאוד. התשואה הושגה בסטיית תקן נמוכה של כ–3.5% בלבד.

הקרן הגדולה של נוקד קפיטל — נוקד אופרטיוניטי, שמשקיעה באסטרטגיות משולבות — הניבה ב–2017 תשואה חיובית של 13.2%, בסטיית תקן של 4.5%, בהמשך לתשואה של 13.3% ב–2016 ושל 15% ב–2015. הקרן הניבה מאז הקמתה בנובמבר 2013 תשואה מצטברת של כ–60% — 12.4% בשנה. על רקע ההצלחה, בנוקד קפיטל הקימו שתי קרנות חדשות יחסית – קרן נוקד לונג, המתמקדת במניות של חברות קטנות וקרן Global Equity — המשקיעה במניות בעולם.

קרן מנייתית נוספת שבלטה לחיוב היא קרן קוליברי, שהניבה ב–2017 תשואה יוצאת דופן של כ–33%. זוהי קרן קטנה יחסית, שמנהלת פחות מ–50 מיליון שקל. הקרן, שהחלה לפעול ביוני 2016, מתמחה באסטרטגיית לונג/שורט מניות על חברות הנסחרות בבורסת תל אביב. את הקרן מנהל ערן מרדכי, שכיהן בתפקידו האחרון כמנהל השקעות בקרנות הגידור ספרה ישראל וספרה יתר. קרן מנייתית צעירה נוספת שבלטה ב–2017 היא VAR של קובי לוינסון — שכבר גייסה כ–100 מיליון שקל והניבה ב–2017 תשואה גבוהה של 19.6%.

המצטיינת של 2016 — קרן רידינג קפיטל, בניהולו של צחי אברהם — בלטה לשלילה ב–2017 כשהניבה תשואה נמוכה של 3.4% בלבד, בהשוואה ל–22.5% ב–2016. למרות השנה החלשה מאוד, שנבעה כנראה מאסטרטגיית ההתבצרות במזומן של אברהם, בחמש השנים האחרונות הקרן הניבה תשואה מצטברת גבוהה מאוד של 132.6% — המגלמת תשואה שנתית של 26.5%.

עודד גל מנהל גיא פאנד
יורם רשף

המצטיינות בחוב, ובמניות הקטנות

בהמשך לשנה המצוינת ב–2016, קרן החוב המצטיינת של 2017 היתה גיא פאנד, בניהולו של עודד גל, לשעבר מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אי.בי.אי. ב–2017 הניבה הקרן, שמנהלת כ–300 מיליון שקל, תשואה גבוהה של 15.7%, בהמשך לתשואה חיובית של 20.2% ב–2016. בין 2013 ל–2017 התשואה המצטברת בקרן היתה כ–85%, לעומת תשואה של 27% במדד תל בונד שקלי.

הקרן האקטיביסטית ברוש קפיטל, המתמחה בהשקעה בחוב ובסיטואציות מיוחדות, הניבה ב–2017 תשואה נמוכה של 4.5%, וזאת לאחר שב–2016 היא הניבה תשואה של 20.1%, והיתה אחת משלוש הקרנות המצטיינות. עם זאת, בחמש השנים האחרונות הקרן הניבה תשואה מצטברת של כ–80% — כ–15% בשנה בממוצע.

ספרה Small Cap הוביל ב–2017 את הקטגוריה השלישית בענף, שכוללת קרנות המשקיעות במניות של חברות קטנות ובינוניות. הקרן, שמנהלת מעל רבע מיליארד שקל, הניבה תשואה גבוהה של 21.7%, בהשוואה לתשואה שלילית של 6.8% במדד ת"א SME60. לשם השוואה, קרן אלפא יתר, בניהולם של מיכאל וייס וגבי דישי, הניבה תשואה של 12.3% — תשואה נמוכה מזו של ספרה — אך עדיין מעל מדד הייחוס.

ספרה — בניהולם של דורון ברין, ישראל מור ורון סנטור — היא חברת קרנות הגידור הגדול בישראל כיום. החברה מנהלת מעל מיליארד דולר בארבע קרנות. קרן הדגל של ספרה, ספרה הלת'קייר, הניבה השנה תשואה של 15.2% — בדומה למדד הייחוס DRG Index. קרן ספרה תל אביב (לונג/שורט מניות ישראל), שמנהלת מעל 2 מיליארד שקל, הניבה תשואה של 13.6% — פי שניים מהתשואה של ת"א 125.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#