מי ירצה לקנות חברת כרטיסי אשראי כשהרגולטורים משנים את דעתם מדי יום - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי ירצה לקנות חברת כרטיסי אשראי כשהרגולטורים משנים את דעתם מדי יום

רשות ההגבלים ממהרת לבצע את המעבר לסליקה יומית דווקא בתקופה של טלטלה בענף כרטיסי האשראי, ומגדילה את האי ודאות בו

9תגובות
המפקחת על הבנקים,
חדוה בר
אמיל סלמן

הקמפיין שמנהל כבר תקופה לא מבוטלת נשיא לשכת המסחר, אוריאל לין, בכל הקשור לרגולציה העודפת והמעיקה על המגזר העסקי, קיבל המחשה נוספת בימים האחרונים מכיוונה של רשות ההגבלים העסקיים בראשות מיכל הלפרין. מדובר במהלך שמקדמת בימים אלה הרשות — של מעבר להתחשבנות יומית בין מנפיק כרטיסי האשראי לסולק של העסקות בכרטיסים.

מהלך זה, שנמצא כיום בעיצומו, יוצר התנגשות חדשה בין רשות ההגבלים העסקיים לבין בנק ישראל — שמתנגד לו. זאת עוד דוגמה מובהקת למלחמת האגו הבלתי־פוסקת בין הרגולטורים הבכירים במשק. נראה שכל אחד מהם מרגיש צורך להחליט הפוך מכל החלטה שקיבל רגולטור אחר. כל זאת עוד לפני שבכלל נכנסים לניתוח כלכלי מעמיק של המהלך, והשפעתו על התחרות. מה שכן ניתן לומר הוא שהמהלך הזה מעורר סימני שאלה — מדוע יש צורך כה אקוטי לבצע אותו דווקא עכשיו, בתקופה של טלטלה גדולה כל כך בענף כרטיסי האשראי.

דווקא בתקופה שבה שתי חברות גדולות נמצאות על המדף — ישראכרט ולאומי קארד — ואמורות לחולל תחרות בענף, ברשות ההגבלים העסקיים הרגישו שהם חייבים להתערב ולהגביר שוב את האי־ודאות. זאת כבר הסתמנה בעקבות החלטת בנק ישראל מלפני שלושה שבועות לבצע הפחתה הדרגתית של שיעור העמלה הצולבת.

בעולם אידיאלי וענף יציב יותר, ייתכן שהמהלך של מעבר לסליקה יומית היה תורם במידה מסוימת לשיפור במצבם של בעלי העסקים, ויוצר תחרות אמיתית בין חברות כרטיסי האשראי. אבל במציאות הנוכחית שנוצרה בעקבות חוק שטרום — שבמסגרתו לאומי והפועלים מחויבים להיפרד מלאומי קארד וישראכרט במהלך השנתיים הקרובות — מחייבת גם לראות את התמונה בפרספקטיבה רחבה יותר.

יועמ"ש רשות ההגבלים,
אורי שוורץ
רוני פרל

סביר להניח שלא יקרה שום אסון למשק אם הבנקים יקבלו את האפשרות להיפרד קודם מחברות כרטיסי אשראי. אחרת ייתכן שהאיום של ישראכרט ולאומי קארד כי בשל התייקרות מקורות המימון הם יגלגלו את העלויות האלה על הצרכנים — יהפוך לממשי. את הדברים האלה הבינו חברי ועדת שטרום ולכן החליטו שלא להכניס את הסוגיה הזאת לחוק. אחד החברים בוועדה היה אורי שוורץ, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים שמוביל כעת את המהלך.

בכירים בענף כרטיסי האשראי סבורים כי לחברות הכרטיסים יש פוטנציאל גדול מאוד בכל הקשור לגידול במתן האשראי הצרכני למשקי בית ולעסקים קטנים — ענפים שכיום נמצאים בשליטת הבנקים עם נתח שוק של יותר מ–90%. כדי להגדיל את הפעילות בתחומים האלה, חברות כרטיסי אשראי צריכות גישה ללקוחות באמצעות פעילות סליקה והנפקה.

את התמונה הזאת רואים המשקיעים שבוחנים בימים אלה השתלטות על לאומי קארד או ישראכרט. אבל במציאות הישראלית, שבה הם יכולים להתעורר ולגלות שרגולטור כזה או אחר, ממניעים כאלה או אחרים, החליט לטלטל את הענף, הם עלולים לשאול את עצמם האם כדאי להכניס ראש בריא למיטה חולה, או שיש הזדמנויות השקעה טובות יותר. ואם המשקיעים יחליטו בסופו של דבר לרכוש את אחת החברות הללו, הם בוודאי ינסו להוריד את מחירן ככל הניתן, גם לנוכח האי־ודאות הרגולטורית — והבנקים עלולים להתקשות לקבל את המחיר האופטימלי בעבורן, שכיום מוערך ב–2–2.5 מיליארד שקל ללאומי קארד ו–3–3.5 מיליארד שקל לישראכרט.

סביר להניח שגם לאחר הפרדה וגם עם ההתחשבנות היומית, הבנקים הגדולים והחזקים במשק יידעו למנף זאת לתועלתם הכלכלית. אי־אפשר גם להתעלם מכך שהמהלך של רשות ההגבלים עשוי בטווח הרחוק יותר להגדיל את התועלת המשקית, כפי שהיה בעת הורדת דמי הקישוריות בחברות הסלולר.

ולמרות זאת, אי־אפשר גם להתעלם מכך שככל שהתמורה מהמכירה של חברות כרטיסי האשראי תהיה נמוכה יותר, הציבור ייהנה מכך פחות — לפחות בטווח הקצר, שכן לאומי מוחזק כולו בידי הציבור והפועלים מוחזק ב–80% על ידיו.

ההתערבות של הרגולטורים במקרה הזה מצטרפת לחילוקי דעות נוספים שהיו בשנים האחרונות בין בנק ישראל לרשות שוק ההון, ובין בנק ישראל לרשות ההגבלים העסקיים. זה לא אומר שצריך לבטל לגמרי את הרגולציה במגזר העסקי, אך כשהיא משתלטת על העסקים זה כבר יוצר מצב בעייתי — שהביא בשנים האחרונות ללא מעט מנהלי השקעות בכירים לעזוב את כיסאותיהם הנוחים ולפתוח קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות, שבהן הם מתעסקים בעיקר בניתוח חברות ובביצוע השקעות, ולא בהתמודדות יומיומית עם הרגולציה הגדלה והולכת מכיוון ירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#