חברות האשראי מאיימות: זה מה שיקרה לנו כשנגיע לקופה – בסוף הקנייה

רשות ההגבלים מקדמת: בתי העסק יקבלו את הכסף מחברות האשראי מדי יום, במקום אחת לחודש ■ בתגובה, חברות האשראי מאיימות לדרוש ריבית גבוהה מהצרכנים - ובנק ישראל מאיים להקפיא את ההפחתה של העמלות לעסקים

מיכאל רוכוורגר
קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל (מימין) ומיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים
קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל (מימין) ומיכל הלפרין, הממונה על ההגבליםצילום: אוליבייה פיטוסי ואייל טואג

ענף כרטיסי האשראי עשוי להיכנס בקרוב למערבולת ולתקופת אי־ודאות נוספת. הפעם, הטלטלה מגיעה מכיוון הרשות להגבלים עסקיים, המקדמת בימים אלה מהלך של מעבר לסליקה יומית בעסקות בכרטיסי אשראי. סליקה יומית פירושה שהעברת הכספים לבתי עסק בגין עסקות בכרטיסי אשראי תתבצע בתוך יום אחד - בעוד כיום בתי העסק מקבלים את התשלום פעם בחודש.

הצעד הזה צפוי לשפר את מצבם של בתי עסק. עם זאת, מבחינת החברות בענף כרטיסי האשראי, זהו איום רציני. בחברות מזהירים כי הצעד עלול לגלול עלויות רבות על בתי העסק או הצרכנים, ואף להקשות על יישומו של חוק שטרום, שאושר בכנסת לפני כשנה, ודורש את הפרדתן של חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט מהבנקים המחזיקים בהן - לאומי והפועלים, בהתאמה.

כך תשפיע הסליקה היומית על הענף

מה זה יעשה לצרכנים?

בסליקה החודשית הנהוגה כיום, לקוח שמבצע עסקה בכרטיס אשראי אינו מחויב בגינה באופן מיידי, אלא רק במועד החיוב החודשי של כרטיס האשראי שלו. למשל, מי שערך קניות במרכול ב-3 בחודש, עשוי לשלם עליהן בפועל רק ב-2 בחודש הבא. הצרכנים אינם משלמים ריבית תמורת האשראי הזה. הם נהנים בממוצע מ-17 יום של אשראי, והם אמורים להביא זאת בחשבון בעת תכנון התזרים החודשי שלהם, בייחוד צרכנים שחשבון העו"ש שלהם במשיכת יתר ("במינוס"), או עשוי להיכנס למשיכת יתר, אם היו נדרשים לשלם מיד על כל עסקה שהם מבצעים במהלך החודש.

כיום, חברות כרטיסי האשראי יכולות להעניק את האשראי הזה ללא קושי מיוחד - מפני שהן נהנות ממקורות כספיים זולים מבנקי האם שלהן. אבל עם המעבר המוצע לסליקה יומית,

סביר להניח שמסגרות האשראי נטולות הריבית שקיבלו הצרכנים יתבטלו או שתיגבה בגינן ריבית, ואולי גם דמי הכרטיס יעלו.

שיעור משקי הבית שהיו במשיכת יתר, לפי סקר הלמ"ס

מי שעלולה להיפגע מהמהלך היא האוכלוסייה החלשה, שרגילה למסגרות האשראי הנדיבות יחסית הקיימות כיום בישראל. ייתכן כי לקוחות חלשים ייאלצו להשתמש בכרטיס קרדיט המוצע על ידי חברות כרטיסי האשראי ועל ידי הבנקים, ושבגינו משולמת ריבית דו־ספרתית של כ-15%. מסקר של הלמ"ס שפורסם ב-2015 עולה כי 27% ממשקי הבית היהודיים ו-59% מהערביים ביצעו רכישה ב"קרדיט" (פרישת תשלומים הכוללת ריבית).

לקוחות שלא יזדקקו להסדר הזה עשויים לבחור בכרטיסי דביט - כרטיס חיוב מיידי שמונפק על ידי הבנקים, ומחייב את הלקוחות להחזיק בחשבון העו"ש שלהם את סכום העסקה. אולם רבים עשויים לוותר על האפשרות כדי לקבל הטבות שונות שלא מתקבלות בכרטיס דביט.

בבנק ישראל חוששים כי המעבר לסליקה יומית יביא למצב שבו הצרכנים החזקים יצרכו יותר דביט בנקאי, בעוד צרכנים שחיים באוברדרפט ייאלצו להמשיך להשתמש בכרטיסי אשראי, יגדילו את משיכת היתר עם כל רכישה שיבצעו, וישלמו על כך ריבית נוספת. בכך יתבצע סבסוד צולב בין הצרכנים החזקים לחלשים, אבל עם הזמן, הצריכה של הלקוחות החלשים עשויה לפחות בעקבות יוקר האשראי - מה שיפגע גם בבתי העסק.

כיצד יסייע הצעד לבתי העסק?

כשבתי עסק מקבלי תשלום על שירותים ומוצרים בכרטיסי אשראי, חברת הסליקה מעבירה את תמורת העסקות (בניכוי עמלות) לבית העסק - לרוב פעם בחודש. יש בתי עסק שמבקשים הקדמה של התשלום, כך שהם מקבלים את הכספים פעמיים בחודש, אבל חברות הניכיון וחברות כרטיסי אשראי דורשות על כך לרוב עמלה נוספת.

המעבר לסליקה יומית יזרים כסף לבתי העסק מהר יותר. לעסקים גדולים, כמו רשתות המרכולים הגדולות, הוא יכול לסייע באמצעות חיסכון משמעותי בעלויות המימון.

השימוש בכרטיסי אשראי במיליארדי שקלים

מאיפה צצה התוכנית?

ברקע ליוזמה לעבור לסליקה יומית עומדת החלטה חשובה שהתקבלה באחרונה בענף כרטיסי האשראי. לאחר דחיות רבות, פירסם בנק ישראל לפני שבועיים וחצי את המתווה להפחתה הדרגתית של העמלה הצולבת מרמה של 0.7% ל–0.5% בתוך שש שנים. כל בית עסק המעוניין לכבד כרטיסי אשראי מתקשר בהסכם עם חברה סולקת אחת או יותר, שהיא האחראית על העברת הכספים מהחברה שהנפיקה את כרטיסי האשראי של כל לקוח אל בית העסק.

העמלה הצולבת היא העמלה שהחברה הסולקת משלמת לחברה המנפיקה. בישראל פועלות חמש חברות כרטיסי אשראי, שעוסקות בסליקה: ישראכרט שבשליטת בנק הפועלים (98.2%), אמריקן אקספרס שבבעלות ישראכרט, לאומי קארד שבשליטת בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי (20%), כאל שבשליטת בנקי דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) ודיינרס שבבעלות כאל.

שיעור העמלה הצולבת הוא פרמטר חשוב מאוד בתמחור שוויין של חברות כרטיסי האשראי. כל ירידה של 0.1 נקודת אחוז בעמלה הצולבת צפויה לגרוע מההכנסות של חברות כרטיסי האשראי והבנקים השולטים בהן כ–300 מיליון שקל בשנה. פרסום שיעור העמלה הצולבת היה אמור להסיר את האי־ודאות ולאפשר לבנקים הפועלים ולאומי לקדם את הליכי ההיפרדות שלהן מישראכרט ולאומי קארד. ואולם כעת מתברר כי במקרה או שלא במקרה, כמה שעות לאחר שבנק ישראל פירסם את המתווה להפחתת העמלה הצולבת, רשות ההגבלים נכנסה לתמונה ושלחה לחברות כרטיסי האשראי טיוטת מסמך הכולל "תנאים לחידוש הסכם העמלה הצולבת".

במבט ראשון, לא היו במסמך הפתעות מיוחדות, אבל סעיף קצר שהוכנס אליו מגלה דרמה גדולה. "העברת הכספים בין מנפיק לבין סולק בגין עסקות המבוצעות בתשלום בודד תתבצע לא יאוחר מיום לאחר ביצוע העסקה", נכתב במסמך. דרישה זו היא למעשה דרישה למעבר לסליקה יומית.

העלות הממוצעת להחזקת כרטיס אשראי לחשבון עו"ש,
בשקלים לחודש

מה מקור המתח בין בנק ישראל לרשות ההגבלים?

בדיוני ועדת שטרום הוחלט כי הסמכות לקביעת שיעור העמלה הצולבת תעבור מרשות ההגבלים לבנק ישראל, וכך היה: נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים, חדוה בר, היו אלה שקיבלו את ההחלטה הסופית על שיעור העמלה. עם זאת, במסגרת מתן הפטור מהסדר כובל לחברות כרטיסי האשראי - שנועד בין השאר לוודא שלא יהיו פעולות תיאום בין חברות הסליקה, ונקבע לפני כחמש שנים על ידי בית הדין להגבלים עסקיים - הוחלט כי לרשות ההגבלים תישאר סמכות להתערב ולקבוע תנאים לגבי הסדרים תפעוליים שונים בין מנפיקים של כרטיסי אשראי לסולקים של עסקות בכרטיסי אשראי.

כעת, רשות ההגבלים מנצלת את סמכותה - ומציבה לחברות כרטיסי האשראי את המעבר לסליקה יומית כתנאי לאישור הפטור מההסדר הכובל. חברות כרטיסי האשראי ביקשו מרשות ההגבלים שהות להגיב להחלטה עד 20 בפברואר (בעוד כשבועיים), ולאחר מכן צפויה הרשות להכריע בסוגיה.

ביום שבו פירסם בנק ישראל את מתווה העמלה הצולבת, ציינו בפיקוח על הבנקים כי התהליך נעשה תוך כדי קבלת אינדיקציות חיוביות ושיתוף פעולה מרשות ההגבלים. עם זאת, בשעת ערב מאוחרת באותו יום, שיגרה דוברת רשות ההגבלים מסר לכתבים המסקרים את הענף, שלפיו ברשות ההגבלים מבקשים להבהיר שבחינת העמלה הצולבת לא נעשתה בשיתוף פעולה עם הרשות.

ייתכן שבכך ביקשו ברשות לומר כי אינם מרוצים מהקצב שנקבע להורדת העמלה הצולבת - שלפי המתווה של בנק ישראל, תגיע ל-0.5% רק ב-2024 - וכי ברשות רואים דברים אחרת בכל הקשור לעלויות שמשלמים בתי העסק על גביית תשלום מלקוחות בכרטיסי אשראי. מכך ניתן להסיק כי המהלך של הרשות נועד לעזור לבתי העסק, וכי בנק ישראל מנסה לשמור על חברות כרטיסי האשראי, שעליהן הוא מפקח, גם לאחר הפרדתן מהבנקים.

ייתכן שהמכתב שנשלח מהרשות לחברות כרטיסי האשראי הוא שלב חדש במלחמות הכוח והאגו הבלתי־פוסקות בין הרגולטורים הבכירים. עם זאת, ברשות הכחישו את הדברים, וציינו כי המכתב נשלח ביום שבו הוחלט על הורדת העמלה באופן מקרי לחלוטין.

הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, אינה מטפלת בעצמה במעבר לסליקה יומית, בהתאם להסכם ניגוד העניינים החל עליה, בשל עבודתה בעבר כעורכת דין במגזר הפרטי, במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'. מי שמטפל בנושא בפועל הוא סגנה, היועץ המשפטי של הרשות, אורי שוורץ, שנטל חלק פעיל בדיונים של ועדת שטרום.

מדוע מקדמת רשות ההגבלים את הרפורמה?

ברשות ההגבלים סבורים כי זהו לא מתפקידה של הרשות לגרום לפגיעה ברווחים של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי בשל הפחתת העמלה הצולבת או שינוי הסדרי הסליקה. ברשות טוענים כי נבדקו כל ההיבטים הקשורים לפגיעה אפשרית בצרכן וסבורים כי הטענה שהמעבר לסליקה יומית יפגע בסופו של דבר בצרכנים אינה נכונה. להפך, ברשות סבורים כי המעבר לסליקה יומית יביא לתחרות גדולה יותר בין מנפיקי כרטיסי האשראי ולכניסת שחקנים חדשים בתחום הסליקה וההנפקה, שיציעו מחירים תחרותיים יותר. כך, לא יתאפשר לחברות כרטיסי האשראי לגלגל את העלויות לצרכנים והמהלך אף עשוי להביא לירידת מחירים.

כיום, סבורים ברשות, בתי העסק משלמים "מס" מיותר בכך שהם אינם מקבלים את התשלום במהירות, והם מגלגלים זאת על הציבור, לפחות חלקית. לטענת רשות ההגבלים, העובדה שהצרכנים מחויבים בגין עסקות בכרטיסי אשראי רק פעם בחודש גורמת להם לקחת אשראי רב מדי, רק כי מציעים להם אותו, וגם בתי העסק נפגעים מכך. לכן, ברשות ההגבלים מעדיפים מודל של סליקה יומית - או עסקות בחיוב מיידי (דביט).

מקורבים לרשות מציינים כי הרשות לא פעלה במחשכים, וכי בסביבות מאי 2017 נשלחו מטעמה אי־מיילים לחברות כרטיסי האשראי, שבהם התייחסה לקידום המהלך. בסביבות אוקטובר 2017 גם בנק ישראל עודכן במהלך, וביקש מהרשות להמתין עם השלמתו עד שייקבע שיעור העמלה הצולבת, כפי שעשתה הרשות.

מקורבים לרשות ציינו כי גם בעת הורדת העמלה הצולבת נשמעו מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי טענות דומות, וכי חברות כרטיסי האשראי ממשיכות להציג רווחים גבוהים. אותם גורמים טענו כי ברשות סבורים שחברות כרטיסי האשראי יצטרכו להתאמץ יותר כדי להרוויח לאחר הפרדתן מהבנקים.

כיצד מנמקים הבנקים את התנגדותם?

בענף כרטיסי האשראי, במערכת הבנקאות ובבנק ישראל דוחים את הטענות האלה של רשות ההגבלים, וסבורים כי המעבר לסליקה יומית יהיה הרסני עבור הצרכנים. הם מזכירים כי לאחר שרשות ההגבלים החליטה לחייב את חברת שב"א, שבבעלות הבנקים, למכור את הכספומטים שלה לגורמים פרטיי, החל הציבור לשלם עמלות הגבוהות במאות אחוזים בגין השימוש בכספומטים, לעומת הסכום ששילם ערב הפרדתם משב"א.

דרור שטרום
דרור שטרוםצילום: תומר אפלבאום

מדוע ועדת שטרום לא המליצה על מעבר לסליקה יומית?

סוגיית המעבר מסליקה חודשית לסליקה יומית עלה בדיונים של ועדת שטרום. בדו"ח הביניים של הוועדה נכללה המלצה על מעבר כזה, אלא שבסופו של דבר היא נעדרה מהנוסח הסופי של חוק שטרום. חברי הוועדה השתכנעו משורה של נימוקים מקצועיים שהציג בפניהם עו"ד דוד תדמור - שהיה בעבר הממונה על הגבלים עסקיים, וייצג בפני הוועדה את בנק לאומי - על כך שהמעבר לסליקה יומית יפגע בסופו של דבר בצרכנים.

"ברגע ששר האוצר, משה כחלון, או גורמים באופוזיציה יבינו את המשמעות של המהלך הנרקם, הם ישתוללו, כי הציבור ייצא בגלל זה לרחובות", אמר בכיר במערכת הפיננסית. "הצרכן יגיע לסופרמרקט, ימלא עגלת מוצרים בסיסית, ולא יוכל לשלם עליה, כי החיוב יומי, והמסגרת שלו כבר מוצתה".

כיצד ישפיע המהלך על חברות כרטיסי האשראי?

אם המהלך שיוזמת רשות ההגבלים יקרום עור וגידים, החברות הסולקות יצטרכו להעביר את התמורה לבתי העסק יום לאחר ביצוע העסקה, בעוד הגבייה מהצרכנים תהיה כ–17 יום בממוצע לאחר מכן. בעקבות כך, שלוש חברות כרטיסי האשראי יצטרכו להתמודד עם הצורך לגשר על פער תזרימי, מה שיגדיל את עלויות המימון של חברות כרטיסי אשראי בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

הפער יהיה 15–20 מיליארד שקל, כמחצית מהם בישראכרט (בהתאם לנתח השוק שלה בסליקת עסקות בכרטיסי אשראי), כרבע בלאומי קארד, וכרבע בכאל. זוהי הערכה המבוססת על המאזנים של חברות כרטיסי האשראי, בסעיף היתרה של חייבים בכרטיסי אשראי שבערבות בנק ושלא בערבות בנק (בלי תיק אשראי) בסוף כל רבעון.

בתרחיש שכזה, למותגי כרטיסי האשראי דיינרס, שבשליטת כאל ואמריקן אקספרס, שבשליטת ישראכרט, יהיה יתרון על פני שאר המותגים. המעבר לסליקה היומית יעלה למותגים האלה פחות מהחברות שיופרדו מהבנקים, מכיוון שהם משמשים סולקים ומנפיקים. אותן חברות יעבירו בפועל את הכסף לעצמן, ולא לבתי העסק - ובכך למעשה לא יהיו חשופות לתחרות.

כרטיסי אשראי
כרטיסי אשראיצילום: Martin Meissner/אי־פי

בנק ישראל עלול להגיב בהעלאה של העמלה הצולבת?

בנק ישראל משגר לרשות ההגבלים מסר שלפיו אם הרשות תחליט על מעבר לסליקה יומית, הבנק עשוי להגיב בביטול ההפחתה שעליה הוכרז של העמלה הצולבת, או בהאטתה. הנימוק להעלאה כזאת יהיה כי הסיכון וההוצאות המוטלות על המנפיקים (חברות כרטיסי האשראי) גדלו.

בענף מעריכים כי הצעד עשוי להביא להאטת קצב ההפחתה בעמלה הצולבת, ולכך שהיא אמנם תרד מרמתה הנוכחית (0.7%), אך לא עד היעד שנקבע במתווה של בנק ישראל (0.5%).

בבנק ישראל הביאו בחשבון שרשות ההגבלים תנסה לבצע מהלך של מעבר לסליקה יומית, והתייחסו לכך במתווה שפירסמו להפחתת העמלה הצולבת, במסגרת הסעיף "מימון ימי אשראי חופשי". "נוכח השינויים המשמעותיים והרבים המקודמים בימים אלה בשוק כרטיסי החיוב, אין מקום לבצע שינוי בהסדרי ההתחשבנות לפחות עד 2025", כתב בנק ישראל, והוסיף: "ככל שיחול בישראל שינוי במועדי ההתחשבנות, יש לכלול גם רכיב זה בחישוב העמלה". במלים אחרות, בבנק ישראל לא מעוניינים לבצע שינויים נוספים בענף כרטיסי האשראי בכלל, ובתחום הסליקה בפרט, נוכח הטלטלה שעובר הענף ממילא, הכוללת את ההפרדה הצפויה של ישראכרט ולאומי קארד, הצורך של חברות כרטיסי אשראי להגיע עם הבנקים להסכמות לגבי תפעול ההנפקה של כרטיסי אשראי, ההתמודדות עם שינויים טכנולוגיים, הכניסה של סולקים ומאגדים חדשים, וחוק אשראי הוגן.

לפי חישובים שנערכו בעבר, ההעלאה שתידרש בעמלה הצולבת בעקבות מעבר לסליקה יומית תהיה נמוכה יחסית, בגלל שיעורי הריבית הנמוכים מאוד במשק. ההערכה היא שייקור העמלה יהיה של 0.1 נקודת אחוז. העלאה כזאת תגדיל את העמלות שישלמו בתי עסק.

בחברות כרטיסי האשראי המופרדות טוענים כי ריכוך של הפחתת העמלה הצולבת אמנם יסייע לתוצאות שלהן בדו"ח הרווח וההפסד, אך לא תהיה להן אפשרות לגשר על הפערים התזרימיים שייווצרו בשל מעבר לסליקה יומית, כל עוד הן לא יוחרגו מחוק נאוי, שאינו מאפשר להן לגייס חוב ציבורי ביותר מ–2.5 מיליארד שקל (באישור מיוחד של שר האוצר אפשר להגדיל את הסכום ל–5 מיליארד שקל). במקרה כזה לכאל יהיה יתרון, מפני שבניגוד לחברות המופרדות, היא תוכל להמשיך ליהנות מנגישות למקורות הבנקאיים הזולים של בנקי האם שלה, דיסקונט והבינלאומי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker