העתיד של בזק בידיים שלה: מנכ"לית בנק דיסקונט תקבע אם נתי סיידוף יזכה ביורוקום

הפועלים והבינלאומי תומכים בהצעת סיידוף להשתלטות על יורוקום, אך מכיוון שדיסקונט הוא הנושה הגדול ביותר - ההסדר אינו יכול לעבור ללא הסכמתו ■ לדיסקונט יש קשרים חמים עם אלשטיין, המתמודד השני על יורוקום, אך לטענתו אלשטיין לא מפעיל לחצים על הבנק לתמוך בהצעתו

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר טופילסקי
מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר טופילסקיצילום: רמי זרניגר

הסדר החוב שעמו מתכנן נתי סיידוף להשתלט על יורוקום תקשורת, שבשליטת שאול אלוביץ', יעלה בקרוב לאישור הנהלות הבנקים — זו הפשרה שאליה הגיעו אתמול נציגי הנושים של יורוקום תקשורת, בדיון שהתקיים בבית משפט המחוזי בתל אביב בפני השופט איתן אורנשטיין.

החוב של יורוקום תקשורת לבנקים מגיע ל–1.2 מיליארד שקל: 480 מיליון שקל לדיסקונט , 350 מיליון שקל להפועלים ו–141 מיליון שקל להבינלאומי . דיסקונט הוא הנושה הגדול ביותר של קבוצת יורוקום, עם חשיפה של כ–750 מיליון שקל, הפועלים עם כ–600 מיליון שקל והבינלאומי עם חשיפה של 200 מיליון שקל.

בדיון ביקש עו"ד צורי לביא, המייצג את יורוקום, דחייה של 30 יום כדי לסגור את העסקה עם קבוצת סיידוף, שמולה מתנהלים המגעים המתקדמים ביותר. ואולם עו"ד אמיר ברטוב, המייצג את סיידוף, לא הסכים לדחייה. נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין, החליט לדחות את ההכרעה עד 22 באפריל (או לפני - בכפוף לנסיבות). בינתיים, מינה אורנשטיין את עו"ד חגי אולמן למשקיף ביורוקום נדל"ן. 

מסתמן כי הפועלים והבינלאומי תומכים בהצעה של סיידוף, מתוך הערכה שהצעתו של אלשטיין היא רק אופציה — בשל הקשיים שהרשות להגבלים עסקיים הערימה בקשר להחזקתה של אי.די.בי בסלקום. למעשה, הרשות הקטינה את סיכוייו של אלשטיין לבצע את העסקה. להצעה של האחים חן וצחי נוימן מקבוצת אלון מתייחסים הבנקים בינתיים בסקפטיות. בהתאם לכך, ההכרעה אם לתמוך בהצעת סיידוף נמצאת בידיים של מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר טופילסקי. דיסקונט הוא הנושה הגדול ביותר של יורוקום, עם חוב של יותר מ–25% אף הסדר לא יכול לעבור בלי הסכמתו. דיסקונט הפריש להפסדי אשראי בגין החוב של יורוקום כ–500 מיליון שקל עד כה.

נתי סיידוף
נתי סיידוףצילום: עופר וקנין

סיידוף נחשב ללקוח בכיר של דיסקונט ניו יורק (חברה בת של דיסקונט), שמממן, יחד עם בנק לאומי ארה"ב, חלק ניכר מפעילות הנדל"ן של סיידוף בארה"ב. ואולם בכל הקשור ליחסים עם דיסקונט ישראל התמונה שונה. לפחות כלפי חוץ בדיסקונט דואגים לשדר כי לבנק אין עניין אישי נגד סיידוף וכי ההחלטות בבנק יתקבלו רק על סמך שיקולים עסקיים. עם זאת, ייתכן והעובדה שהפועלים, שהצטייד בביטחונות חלשים מאלה של דיסקונט בתיק של יורוקום, ושתומך דווקא בהצעה של סיידוף, גורמת לדיסקונט לחפש חלופות נוספות.

אתמול במהלך הדיון בבית משפט אתמול, הציג עורך דין אמנון לורך, המייצג את דיסקונט, קו מבלבל ולא החלטי, שממנו השתמע כי דיסקונט אינו תומך בהצעת סיידוף. זאת למרות הטענות של נציגי סיידוף כי במהלך הדיון שהתקיים שלשום, דיסקונט הביע הסכמתו למתווה ההסדר המשופר שסיידוף הציע.

יחסים חמים עם אלשטיין ואי.די.בי

להבדיל מסיידוף, לדיסקונט יש יחסים חמים יותר עם קבוצת אי.די.בי. אשר טופילסקי שמרה במהלך שלוש השנים האחרונות על קשר עסקי שוטף עם אלשטיין ועם אי.די.בי. הקשר בין הצדדים אף התחזק במהלך החודשים האחרונים כשחברת כרטיסי אשראי כאל, שבשליטת דיסקונט (72%), חברה לקמעונאית המזון הגדולה שופרסל, מקבוצת אי.די.בי, בניהול ותפעול של מועדון כרטיסי אשראי שופרסל פיננסים, ובכך עקפה את לאומי קארד, שהיתה שותפה בתפעול המועדון במשך כעשר שנים.

עם זאת, בסביבת דיסקונט ובסביבת אי.די.בי דוחים את האפשרות כי אלשטיין מפעיל באחרונה לחץ על דיסקונט לתמוך בהצעתו, ומוסיפים כי אשר טופילסקי ואורית אלסטר, ראש החטיבה העסקית של דיסקונט, שהיו עד אתמול בניו יורק לצורך פגישת דירקטוריון של דיסקונט ניו יורק, לא קיימו מגע עם אלשטיין.

בדיסקונט אכן ניסו בחודש האחרון לאתר משקיעים נוספים שיציעו הצעה לרכישת שליטה ביורוקום. משימה זו הוטלה על הילה חימי אלפרט, מנכ"לית דיסקונט קפיטל. עם זאת, חימי אלפרט לא הצליחה עדיין להביא משקיעים שונים שיגישו הצעה מחייבת כפי שעשה סיידוף. היחידים שהיא הביאה שאכן הגישו הצעה אינדיקטיבית הכפופה לביצוע בדיקות נאותות הם האחים נוימן, בעלי השליטה בקבוצת אלון הפרטית, שבשנים אחרונות בחנו רכישה של נכסים גדולים שעמדו על המדף, אך לא השלימו אף עסקה מהותית.

בדיסקונט מודעים לקשיים הרבים שעומדים בפני אלשטיין בביצוע העסקה, וכעת יצטרכו להחליט אם לבחור בעסקה עם סיידוף, להסתכן בהמשך חיפוש משקיעים ליורוקום, או להיכנס להליך ארוך של מכירת נכסים שונים של יורוקום, כמו אינטרנט זהב, חלל תקשורת, אנלייט אנרגיה ומידטאון. זהו מהלך מסוכן, שכן נושי יורוקום נדל"ן, בראשות בנק מזרחי טפחות, עם חוב של כ–250 מיליון שקל, אורבים בצד ומהווים איום ממשי בכל רגע שאם לא יהיה הסדר שיאפשר את פירעון החוב כלפיהם — הם יתעקשו על מינויו של עו"ד חגי אולמן ככונס נכסים לנכסים המשועבדים להם — 55% מחלל תקשורת ו–37.5% ממידטאון — דבר שיביא לכך שנושי יורוקום תקשורת לא יוכלו ליהנות מעליית ערך אפשרית בשווי הנכסים האלה.

אדוארדו אלשטיין
אדוארדו אלשטייןצילום: מוטי מילרוד

סיידוף שיפר את הצעתו

הדיון בבית משפט התקיים אתמול לאחר דיונים מרתוניים שקיימו נציגיו של סיידוף עם הבנקים הנושים, בראשות דיסקונט. בדיונים אלה ביצע סיידוף שיפור נוסף בהצעתו והעלה את מרכיב המזומן ב–25 מיליון שקל נוספים. בהתאם לכך, לפי ההצעה המעודכנת ישלם סיידוף במזומן 375 מיליון שקל, מהם 350 מיליון שקל באופן מיידי עם השלמת ההסדר ו–25 מיליון שקל נוספים שישולמו שנה לאחר ההסדר.

לפי ההצעה החדשה של סיידוף, הוא יטפל בפירעון חוב של כ–250 מיליון שקל של יורוקום נדל"ן. מתוך סכום זה יזרים סיידוף 75 מיליון שקל, כשיתר הסכום יגיע באמצעות מימון של נושי החברה האחות יורוקום תקשורת — הבנקים דיסקונט, הפועלים והבינלאומי — בהיקף של כ–175 מיליון שקל. בהתאם להצעה של סיידוף, לבנקים ולסיידוף יוקצו אג"ח שייפרעו עד סוף 2019 ולא יהיו בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) של חמש שנים כפי שדובר קודם לכן. האג"ח יישאו ריבית שנתית של 6% לעומת 4% בהצעה קודמת.

בהתאם לכך, יחד עם ההזרמה לטובת פירעון החוב של יורוקום נדל"ן, מביא סיידוף מזומן של 475 מיליון שקל. אם מניות אינטרנט זהב יעלו במהלך השנה שלאחר ההסדר — יגדל היקף המזומן ב–10–50 מיליון שקל.

כמו כן, ייוותר ביורוקום תקשורת חוב של 350 מיליון שקל שייפרע לפי מח"מ (משך חיים ממוצע) של כשבע שנים, ויישא ריבית שנתית של כ–4%. סיידוף גם התחייב למכור את האחזקות של יורוקום תקשורת בחברת אנלייט אנרגיה (15.3%) במהלך חצי שנה מיום ההסדר, כשהוא לא נוקב בסכום שבו תתבצע המכירה.

ההסדר קובע מתווה לפירעון של יתרת החוב, המוערך בכ–450 מיליון שקל. פירעון החוב תלוי בשווי הנכסים של קבוצת יורוקום בעוד חמש שנים, כשהמתווה כולל שבע מדרגות שונות לפירעון בהתאם לשווי הנכסים.

המכתב שקילקל את התוכניות של אלשטיין

אלשטיין, שהגיש באמצעות דיסקונט השקעות (דסק"ש), את ההצעה בהיקף הגבוה — 1.075 מיליארד שקל — עדיין מתעקש שהוא לא ויתר על העסקה. ואולם המכתב ששלחה הרשות להגבלים עסקיים לדסק"ש שלשום בערב קילקל לאלשטיין את התוכניות. מהמכתב משתמע כי אלשטיין לא יוכל להשלים את ההסדר ביורוקום ללא פרידה מיידית מסלקום המוחזקת בכ–45% על ידי דסק"ש — החזקה בשווי של כ–1.5 מיליארד שקל.

"מבלי לקבוע מסמרות, לא תוכל הממונה על הגבלים עסקיים לאשר לעסקה כזאת, אלא אם תמכור דסק"ש את מלוא זכויותיה בסלקום לצד שלישי בלתי קשור אליה לפני יצירת הזיקה לבזק (fix it first)", נכתב במכתב ששלחה הרשות להגבלים עסקיים, בעקבות הגשת הצעה רשמית על ידי דסק"ש לרכישת יורוקום. באי.די.בי מנסים לשדר אופטימיות וטוענים כי לא ניתן לפרש חד־משמעית את הפרשנות המשפטית המדויקת של "יצירת זיקה לבזק" ואם הדבר הופך מבחינתם את העסקה ללא מעשית. עם זאת בשלב זה הבנקים — בעיקר הפועלים והבינלאומי — סקפטיים לגבי סיכוייו של אלשטיין.

המתווה של דסק"ש הוא בהיקף של 1.07 מיליארד שקל במזומן. ההצעה כוללת שני שלבים: השלב הראשון הוא רכישה של 37.5% מהזכויות בפרויקט הנדל"ן מידטאון בתל אביב, תמורת 170 מיליון שקל. סכום זה אמור לשמש לפירעון של חלק גדול מהחוב לנושי יורוקום נדל"ן. מתווה זה יאפשר לשחרר משעבוד את ההחזקות במידטאון ובחברת חלל תקשורת (55%), המוחזקת על ידי יורוקום תקשורת ונסחרת לפי שווי שוק של כ–400 מיליון שקל. כמו כן, מציעה דסק"ש לרכוש 15.3% מאנלייט אנרגיה תמורת 130 מיליון שקל — כלומר לפי שווי שוק של כ–850 מיליון שקל, בעוד אנלייט נסחרת לפי שווי שוק של כ–970 מיליון שקל.

נוסף לכך, הציע אלשטיין לרכוש את החברות הפרטיות התפעוליות של קבוצת יורוקום (חברות הפועלות בתחום התקשורת הסלולרית והדיגיטלית) תמורת כ–75 מיליון שקל. לפי הצעה זו יורוקום תקבל כ–120 מיליון שקל — כולל 40 מיליון שקל בגין מכירת השליטה בדי.אם. הנדסה לידי אפקון, וחוב של כ–200 מיליון שקל שיימחק. אלשטיין אף הציע להעביר 25 מיליון שקל חצי שנה לאחר החתימה על ההסדר.

השלב השני של העסקה הוא תשלום של 700 מיליון שקל תמורת רכישת מלוא הבעלות על יורוקום תקשורת. עסקה זו תבוצע עד חצי שנה לאחר ההסדר, ובכפוף לכך שדסק"ש תמכור את סלקום. יתרת החוב שתיוותר במתווה זה ביורוקום תקשורת תסתכם בכ–450 מיליון שקל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker