אלשטיין וסיידוף, ראש בראש: מי מהטייקונים ינצח בקרב על בזק?

חודש וחצי לאחר פתיחת ההליך המשפטי נגד שאול אלוביץ', נפתחה אתמול ההתמחרות על החברות, ובראשן השליטה בבזק ■ כל ההצעות מגלמות מחיקה של 500 מיליון שקל מהחוב ■ הבנקים הנושים יצטרכו להחליט בשבועות הקרובים עם מי משני הטייקונים הזרים הם רוצים להמשיך

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נתי סיידוף, האחים נוימן ואדוארדו אלשטיין
נתי סיידוף, האחים נוימן ואדוארדו אלשטייןצילום: עופר וקנין ורועי פלדה

מאבק השליטה על קבוצת יורוקום, שנקלעה לחדלות פירעון, מתקרב להכרעה. חודש וחצי לאחר שהנושים של שאול אלוביץ' בראשות בנק הפועלים החלו בהליך משפטי נגדו, הוגשו אתמול שלוש הצעות לגיבוש הסדר חוב.

במסגרת שלוש ההצעות יאבד אלוביץ' את השליטה ביורוקום, השולטת בשלל חברות, ובהן בזק , חלל תקשורת ו אנלייט אנרגיה . הנושים של החברות יורוקום אחזקות, יורוקום תקשורת ויורוקום נדל"ן התכנסו אתמול כדי לדון בשלוש הצעות שהוגשו: ההצעה של האחים נתי ועופר סיידוף; של אדוארדו אלשטיין, באמצעות דיסקונט השקעות (דסק"ש) הציבורית מקבוצת אי.די.בי, וכן הצעה של האחים חן וצחי נוימן מקבוצת אלון הפרטית, העוסקת בתחומי נדל"ן, רכב והיי־טק. מדובר באסיפות מקדמיות שבהן לא התקבלו החלטות סופיות. ההצבעות יתקיימו בעוד כמה שבועות. היום ב–11:30 גם יתקיים דיון בתיק של יורוקום אצל נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין.

אחרי שהשקיע בארבע וחצי השנים האחרונות בעצמו ומכספי המשקיעים שלו יותר מ–2.5 מיליארד שקל באי.די.בי — השקעה שעליה יש לו הפסד על הנייר של 1.5 מיליארד שקל — אלשטיין אינו מתייאש וממשיך להמר על הקופה. זאת כדי למצע את המחיר המופרז ששולם בעבור השליטה באי.די.בי; מחיר שספק אם אלשטיין ושותפיו יחזירו אי פעם.

המעניין ביותר את אלשטיין מכל הפירמידה הממונפת של יורוקום הוא השליטה בחברת התקשורת הגדולה במשק, בזק, הנסחרת לפי שווי שוק של כ–16 מיליארד שקל. אלא שרכישת יורוקום תקשורת תעניק לאלשטיין אמנם שליטה בבזק, אך מדובר יהיה באחזקה עקיפה של 9.3% מבזק. שכן יורוקום תקשורת מחזיקה ב–55% מחברת אינטרנט זהב הציבורית, המחזיקה ב–65% מבי־קום הציבורית — שמצדה מחזיקה ב–26% מבזק.

בכל מקרה, כדי להוציא לפועל עסקה כזו, אלשטיין יצטרך לפסוח על לא מעט מהמורות. הוא יצטרך לקבל היתר מהממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין — שכן דסק"ש מחזיקה כיום ב–45% מחברת התקשורת סלקום , הנסחרת לפי שווי שוק של 3.22 מיליארד שקל. כלומר, בעבור דסק"ש מדובר באחזקה בשווי שוק של 1.45 מיליארד שקל. בכל מקרה, דסק"ש תצטרך למכור את האחזקה בסלקום, כשברשות ההגבלים העסקיים יצטרכו להכריע לפי איזה מנגנון ובתוך כמה זמן תתבצע המכירה. מהמורה נוספת שאלשטיין יצטרך לפסוח עליה היא הדרישות של חוק הריכוזיות בכל הקשור לקיפול שכבות בפירמידה.

אלשטיין הצליח באחרונה לנצל את הפרצה בחוק ואת היחס הנדיב של שרת המשפטים, איילת שקד, שאיפשרה לו לקנות מאי.די.בי פיתוח את השליטה בדסק"ש באמצעות חברה פרטית. עסקה זו מומנה באמצעות הלוואת מוכר שנתנה אי.די.בי פיתוח לאלשטיין.

כעת אלשטיין ינסה את מזלו פעם נוספת, שכן המבנה הפירמידלי של קבוצת יורוקום יאלץ אותו לבצע מהלכים פיננסיים בה. כל זאת בזמן שחוק הריכוזיות קיים כבר כמה שנים, וסעיפיו השונים אמורים להתבצע בשנתיים הקרובות. כך, אלשטיין יצטרך להחליט באיזו דרך לנקוט. למשל, האם למחוק מהמסחר בתל אביב את אינטרנט זהב או את בי־קום , שהן דואליות (נסחרות גם בתל אביב וגם בניו יורק) בנוסף, יהיה צורך להפוך את האג"ח הציבוריות של אינטרנט זהב לפרטיות. כיום החוב ברוטו של אינטרנט זהב לבעלי האג"ח הוא כ–800 מיליון שקל, ובניכוי המזומנים של 200 מיליון שקל שבקופתה — בעבור דסק"ש מדובר יהיה בהשקעה של 600 מיליון שקל.

יזדקק לתמיכה של 75% מנושי יורוקום

פרויקט מידטאון בתל אביב
פרויקט מידטאון בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

בנוסף, אלשטיין יצטרך לזכות בתמיכה של כ–75% מנושי יורוקום. מדובר בעיקר בשלושת הבנקים דיסקונט , הפועלים ו הבינלאומי . החוב של יורוקום תקשורת מתפלג באופן הבא: 480 מיליון שקל לדיסקונט, 350 מיליון שקל להפועלים ו–141 מיליון שקל להבינלאומי. בנוסף, לדיסקונט, הפועלים ולהבינלאומי יש גם חוב כולל של 250 מיליון שקל שאינו מגובה בערבויות בחברות התפעוליות של יורוקום תקשורת. כך, בסך הכל החוב לדיסקונט הוא 735 מיליון שקל, להפועלים הוא 600 מיליון שקל, החוב להבינלאומי הוא כ-200 מיליון שקל. כלומר, חוב של כ–1.5 מיליארד שקל.

לאלשטיין יש יחסים טובים עם בנק דיסקונט, המנוהל בידי לילך אשר טופילסקי, שדאגה בשנים האחרונות לשמור על קשר שוטף עם אלשטיין וקבוצת אי.די.בי. אשר טופילסקי גם היתה מעורבת באחרונה במהלך אסטרטגי גדול שביצעה חברת כרטיסי האשראי כאל שבשליטת דיסקונט, כשחברה לחברת שופרסל מקבוצת אי.די.בי בניהול ותפעול של מועדון כרטיסי האשראי שופרסל פיננסים, ובכך עקפה את לאומי קארד — שהיתה שותפה בתפעול המועדון במשך כעשר שנים.

היחסים של אלשטיין עם הפועלים מורכבים יותר, אף על פי שבזכות ההזרמות הכבדות שלו בשנים האחרונות אי.די.בי פיתוח פרעה להפועלים חוב עצום של 900 מיליון שקל — והצילה את הבנק ממחיקת ענק בגין החוב שניתן בתקופה של בעל השליטה הקודם, נוחי דנקנר.

ההצעה של דסק"ש היא למתווה בהיקף של 1.07 מיליארד שקל במזומן. ההצעה כוללת שני שלבים. השלב הראשון הוא רכישה של 37.5% מהזכויות בפרויקט הנדל"ן (מגורים, מסחר ומשרדים) מידטאון בתל אביב תמורת 170 מיליון שקל. סכום זה אמור לשמש לפירעון של חלק גדול מהחוב בסך 250 מיליון שקל לנושי יורוקום נדל"ן. את הפירעון של יתרת החוב בסך 80 מיליון שקל מבקש אלשטיין לדחות מיוני 2018 עד סוף 2018.

הקונסורציום של מממני יורוקום נדל"ן כולל את בנק מזרחי טפחות ואת הגופים המוסדיים פסגות, כלל ביטוח, אלטשולר שחם ומנורה מבטחים. ההגעה להבנות עם נושי יורוקום נדל"ן היא קריטית לצורך ביצוע העסקה. הדבר יאפשר לשחרר משעבוד את האחזקות במידטאון ובחלל תקשורת (55%), המוחזקת בידי יורוקום תקשורת ונסחרת לפי שווי שוק של 400 מיליון שקל. דסק"ש גם מציעה לרכוש 15.3% מאנלייט אנרגיה תמורת 130 מיליון שקל, כלומר לפי שווי שוק של 850 מיליון שקל, בעוד אנלייט, המנוהלת בידי גלעד יעבץ, נסחרת לפי שווי שוק של 970 מיליון שקל.

בנוסף, אלשטיין מציע לרכוש את החברות הפרטיות התפעוליות של קבוצת יורוקום תמורת 75 מיליון שקל. מדובר בחברות הפועלות בתחום של תקשורת סלולרית ודיגיטלית. כך, לפי הצעה זו תקבל יורוקום 120 מיליון שקל (כולל 40 מיליון שקל בגין מכירת שליטה בדי.אם הנדסה לידי אפקון, כשחוב של 200 מיליון שקל יימחק). אלשטיין גם מציע כי חצי שנה לאחר החתימה על ההסדר להעביר 25 מיליון שקל.

במסגרת השלב השני של העסקה מציע אלשטיין לשלם 700 מיליון שקל תמורת הרכישה של מלוא הבעלות על יורוקום תקשורת. עסקה זו תבוצע עד חצי שנה לאחר ההסדר, ובכפוף לכך שדסק"ש תמכור את סלקום בתוך חצי שנה מהשלמת ההסדר. יתרת החוב שתיוותר במתווה זה ביורוקום תקשורת תהיה 450 מיליון שקל. לפי הצעה זו, יתרה החוב הזו תימחק, אך אלשטיין מציע לבנקים מנגנון של השתתפות בעליית ערך עתידית של הנכסים, בעיקר של בזק, בעוד חמש שנים — בסכום של עד 450 מיליון שקל.

בדומה לאלשטיין, גם סיידוף אינו מתגורר בישראל. הוא עזב את הארץ לפני כ–40 שנה וצבר הון רב, בעיקר נדל"ן — וכעת מחפש לבצע השקעה גדולה בישראל, בעיקר מטעמי ציונות, לדבריו, אך לא מוכן לעשות זאת בכל מחיר. מקורביו טוענים כי הסאגה שאליה נגרר במאבק השליטה על אפריקה ישראל, שנמשכה יותר משנה, לא תחזור על עצמה. במקרה של יורוקום, אם ההצעה שלו לא תתקבל, סיידוף יחפש כבר בקרוב השקעה חדשה בישראל.

ההצעה של סיידוף — 1.05 מיליארד שקל

בינתיים, ההצעה של סיידוף היא בהיקף כולל של עד 1.05 מיליארד שקל, כלומר נמוכה בכמה עשרות מיליוני שקלים מזו של אלשטיין. עם זאת, ההצעה של סיידוף, שבאחרונה הפסיד למוטי בן משה במאבק השליטה על אפריקה ישראל, היא בעלת סיכויים גבוהים יותר להתממשות.

עם זאת, לפחות חלק מהבנקים בינתיים עורמים עליו קשיים, ומנסים להביא לכך שהוא ישפר עוד יותר את ההצעה. מדובר בעיקר בדיסקונט, שבחודש האחרון מנסה לאתר משקיעים נוספים שייכנסו לעסקת יורוקום. הפועלים, שמחזיק בביטחונות פחות טובים מדיסקונט, מעדיף להתקדם עם ההצעה של סיידוף — וכך כנראה גם הבנק הבינלאומי.

ההצעה המעודכנת של סיידוף היא לטיפול בפירעון חוב של 250 מיליון שקל של יורוקום נדל"ן. מתוך סכום זה, סיידוף יזרים 75 מיליון שקל, ויתר הסכום יגיע באמצעות מימון של נושי חברה האחות יורוקום תקשורת — דיסקונט, הפועלים והבינלאומי — בהיקף של 175 מיליון שקל. בהתאם להצעה של סיידוף, לו ולבנקים יוקצו אג"ח בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) של חמש שנים שיישאו ריבית שנתית של 4%.

לגבי חוב של 1.2 מיליארד שקל של יורוקום תקשורת, מציע סיידוף תשלום במזומן של 375 מיליון שקל. מתוך זה, 350 מיליון שקל באופן מיידי ו–25 מיליון שקל נוספים ישולמו שנה לאחר ההסדר. כך, יחד עם ההזרמה לטובת פירעון החוב של יורוקום נדל"ן, מביא סיידוף מזומן של 450 מיליון שקל. אם מניות אינטרנט זהב יעלו בשנה שלאחר ההסדר, היקף המזומן יגדל ב–10–50 מיליון שקל.

בנוסף, ייוותר ביורוקום תקשורת חוב של 350 מיליון שקל, שייפרע לפי מח"מ של כשבע שנים, ויישא ריבית שנתית של 4%. סיידוף גם מתחייב בחצי שנה מיום ההסדר למכור אחזקות של יורוקום תקשורת בחברת אנלייט אנרגיה (15.3%), אך אינו מציין באיזה סכום תתבצע המכירה.

לגבי יתר החוב, המוערך ב–450 מיליון שקל, ההסדר קובע מתווה לגבי פירעונו. הפירעון תלוי בשווי הנכסים של קבוצת יורוקום בעוד חמש שנים. המתווה כולל שבע מדרגות לפירעון החוב בהתאם לשווי הנכסים.

הצעה של סיידוף אינה כוללת את רכישת החברות התפעוליות, וכן אינה כוללת את רכישת סאטקום מערכות ואת בית יורוקום. גם ההצעה של אלשטיין אינה מתייחסת לסאטקום מערכות, שתירכש בידי אלוביץ', וגם אינה מתייחסת לבית יורוקום, שבכל מקרה משועבד לדיסקונט.

בהתאם לכך, יצטרכו הבנקים להחליט אם הם מעדיפים להביא את סיידוף לשיפור מסוים בהצעה ולבחור בו; או שיעדיפו להמר על יכולתו של אלשטיין, שפרע להם בשנים אחרונות כמה מיליארדי שקלים, להתגבר על המכשולים הרבים שעומדים לפניו להשלמת העסקה.

את האחים צחי וחן נוימן הביאה לעסקת יורוקום דיסקונט קפיטל, זרוע ההשקעות הריאליות, הבנקאות להשקעות והחיתום של דיסקונט, המנוהלת בידי הילה חימי אלפרט. האחים נוימן הגישו הצעה, הכפופה לביצוע בדיקות נאותות. האחים נוימן מציעים תשלום במזומן של 520 מיליון שקל לנושי יורוקום תקשורת. הם גם מציעים לפרוע את החוב של יורוקום נדל"ן בסך 250 מיליון שקל.

בנוסף, קבוצת אלון מציעה פריסת חוב של 290 מיליון שקל למשך שבע שנים, וכן מנגנון לפירעון חוב נוסף בהתאם לעליית ערך ביורוקום, הכולל אופציה להזרמה נוספת של 80 מיליון שקל. כלומר, מדובר בהצעה בהיקף כולל של 1.14 מיליארד שקל. עם זאת, בשלב זה לא ברור מה היכולת הפיננסית האמיתית של האחים נוימן להרים עסקה כה גדולה — בין אם בעצמם או באמצעות צירוף שותפים בינלאומיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker