ירון קידר

>> אם עד כה היה נהוג לחלק את מגזרי המשק והחברה לשלושה מגזרים - ציבורי, פרטי וללא כוונת רווח - כיום מתחיל להתגבש בעולם ובמידה מועטה גם בישראל, קיומו של מגזר רביעי ("נעים להכיר: המגזר הרביעי", TheMarker, 24.1).

לכאורה, מדובר כאן בהמצאה חדשנית שבה כולם מנצחים - מצד אחד הארגון חופשי לפעול למען קיומו הכלכלי האיתן בכל דרך שבה יחפוץ במסגרת השוק החופשי, ומצד שני התוצרים והעשייה שלו יועילו לחברה כולה. אמנם הוא לא זכאי להטבות שמקבלים ארגונים ללא כוונת רווח כגון פטור ממס הכנסה והכרה בתרומות לצורך זיכוי מס, אך הוא ייהנה מהיכולת לקזז מע"מ ולהיות זכאי למענקים שונים.

ואולם לנוכח האופטימיות וההבטחה הטמונים במגזר הרביעי, עלינו לנקוט משנה זהירות. לא כל הנוצץ זהב ולא כל מיזם שמפריח סיסמאות ברוח "קהילה וחברה" אכן מחויב לטובת הציבור. על אף כל ההצהרות היפות של יזמים ושל עסקים בדבר "חברתיותם", הרי שבהיעדר עיגון במסמכי היסוד של אותם חברות ועסקים ומנגנונים המבטיחים את קיום ההצהרות והמטרות החברתיות, סדר העדיפויות עשוי או עלול להיות עסקי לחלוטין - העסקים והרווח יבואו לפני תועלת הציבור ורווחתו.

כך, שבמקום מגזר רביעי חדשני נקבל מגזר שני בתחפושת, שכן מבחינה הצהרתית אפשר להפוך כל עסק לעסק חברתי. לדוגמה, גם את חברת קוקה קולה ניתן להגדיר כעסק חברתי שמטרתו הרוויית צמאונם של תושבי העולם. בהיעדר הגדרה לעסק חברתי והקריטריונים להיותו כזה, הרי שכל עסק יכול להצהיר על עצמו כחברתי, ומכיוון שאינו נתון לפיקוח רגולטורי מהותי, בניגוד לעמותות ולחברות לתועלת הציבור, הרי שנכונות הצהרתו לא תיבדק ומידת עשייתו החברתית לא תאומת על ידי המדינה.

לאור מצב המשק הישראלי כיום, עדיין מוקדם מדי לדבר על קיומו של מגזר רביעי. לצערנו, כרגע מדובר בעשרות בודדות של מיזמים לכל היותר. אכן, מסעדת לילית היא דוגמה מצוינת לעסק חברתי שבעליו מחויב לערכים החברתיים ומממש אותם על ידי העסקת נוער בסיכון, אך נדמה כי לילית ודוגמאות בודדות נוספות הן בבחינת סנונית שאינה מבשרת את בוא אביב העסקים החברתיים.

בכדי שיהיה אפשר לקבוע כי מיזם עסקי הוא גם מיזם חברתי והוא בבחינת "עסק חברתי", צריך שתהיה מחויבות במסמכי היסוד לגבי אי מקסום הרווח ועיגון הערך החברתי ודרכי מימושו, וכן שקיפות של דרכי מימוש הערך החברתי. אם על ידי הצגה במאזן של סכומי הכסף המועברים לקהילה, אם על ידי ביאור לגבי היקף המועסקים מאוכלוסיות מוחלשות או מיוחדות או בכל דרך מחייבת ומשקפת אחרת המציגה את פועלה החברתי של החברה. בכל מקרה אחר, יכול להיות שמדובר רק בהתקף זמני של מצב רוח חברתי במקרה הטוב, או ספין תקשורתי ציני במקרה הרע.

כל יוזמה עסקית אותנטית המעניקה ערך לציבור ולחברה ולא רק לבעלי מניותיה היא מבורכת, אך כשם שעשרות אלפי חברות בעולם ניסו בשנים האחרונות להציג עצמן כאקולוגיות רק לצורך שיפור תדמיתן בלבד, כך גם הכרזה מוקדמת מדי על היווצרותו של מגזר רביעי עלולה להביא לגל של חברות שיכריזו על עצמן כ"עסקים חברתיים" רק לצורך שיווק וקידום מכירות לצרכנים בעלי מצפון.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין בוגט-קידר והיה ראש רשות התאגידים ורשם העמותות

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker