בנק ישראל לוועדת הכספים: המתינו חודש - ותראו את תוצאות ההתערבות בשער הדולר

בדיון על היחלשותו המתמשכת של הדולר, אמר יו"ר הוועדה משה גפני כי אם בנק ישראל ומשרד האוצר לא ינקטו צעדים ממשיים - "נמנע הטלת גזירות על המגזר העסקי בחוק ההסדרים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפניצילום: אוליבייה פיטוסי

יועץ למנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, עמית פרידמן, קרא היום לוועדת הכספים "להמתין חודש - אז הצעדים שאנחנו נוקטים בשוקי המטבע יקבלו ביטוי. אנחנו פועלים בדרכים יצירתיות ותראו בנתונים שיתפרסמו בחודש הבא את תוצאות ההתערבות".

פרידמן אמר את הדברים בדיון שקיימה ועדת הכספים על שער החליפין הנמוך של הדולר, והסביר: "אנחנו צריכים להשיג את יעד האינפלציה, ואנחנו מתחתיו - כשרכישות מט"ח זה בידינו. הבנק פועל באופן אגרסיבי בשוק. הריבית שלנו נמוכה מאוד ותישאר כזאת עד שהאינפלציה תתבסס קרוב ליעד שלה". בנק ישראל יפרסם ב-7 בפברואר דו"ח ובו הנתונים על התערבותו בשוק המט"ח.

היועץ של בנק ישראל דחה את תביעות חברי הכנסת למנוע פעילות של ספקולנטים: "החולשה של הדולר היא תופעה עולמית. ייסוף השקל דווקא מתון יחסית. לגבי קיומם של ספקולנטים, אנחנו עוקבים ומנתחים את התופעה, בכל שוק מטבע שיש בו חליפין יש ספקולנטים, ולגרש אותם - זה אומר לשנות את משטר שער החליפין, שהוא נייד.

"עם זאת, לא רואים שזאת פעילות מניפולטיבית. אנשים קונים נכס מתוך תקווה שערכו יעלה, וזאת לא בהכרח בעיה חמורה.

"לגבי המצב הכללי, מצב המקרו, אנחנו מודעים לחלוטין להשפעה על היצוא של שער החליפין. יצוא הסחורות רגיש יותר לשער החליפין, ולכן הוא קפוא בשנים האחרונות. היינו גם בכמה שנים שהסחר העולמי דישדש, ועכשיו הוא חזר לצמוח. בתחום השירותים, היצוא מצליח לגדול יפה בשנים האחרונות, למרות הייסוף, בהשוואה למדינות אחרונות - בקצב של 7%-8% בשנים האחרונות", סיכם פרידמן.

מנהל חדר העסקות בבנק ישראל, מיכאל בלנק, אמר כי "בתקופה האחרונה פעלנו בצורה הרבה יותר אגרסיבית, וזה אכן מטריד אותנו. לגבי גיוס החוב הדולרי של הממשלה, גיוס כספים בחו"ל בהנפקה לא משפיע על שער החליפין של הדולר - אבל משפיע על האוצר לפעול לגידור של החוב".

"מצב חירום"

ועדת הכספים דרשה מהממשלה ומבנק ישראל לנקוט צעדים משמעותיים יותר מאלה שננקטו עד כה, להתמודדות עם היחלשותו המתמשכת של הדולר. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר: "אני מרגיש שאנחנו במצב חירום מבחינה כלכלית בהקשר הזה, ואם לא נפעל ומהר - נמצא עצמנו במצב קשה עם ענפי תעשייה חשובים שיצמצמו את פעילותם בישראל".

רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים באוצר, עידו סופר, הסביר כי "שקל חזק אכן מעיד על משק וכלכלה חזקים. היבוא הוא לא אויב. ההתערבות במט"ח זה פררוגטיבה של בנק ישראל. אנחנו נוקטים פעולות להקל על הייצור - זה אינטרס של כולם ויש תקציבים רבים שמופנים לתעשייה".

גפני המשיך ואמר כי "צריכים לטפל בבעיה ולא ניתן להיות שווה נפש בעניין. מכיוון שבבנק ישראל אמרו שנמתין ונראה דברים בחודש הבא - נחכה עם הדיון הבא". גפני פנה לנציגי האוצר, ואמר כי "אם המצב לא ישתפר, יהיה לכם קשה מאוד בחוק ההסדרים - כי לא נאפשר פגיעה כזאת קשה בתעשיינים, בחקלאים וכדומה.

"אנחנו מקווים שפעולות בנק ישראל ישפיעו ונראה תוצאות. אם לא, נקיים דיון נוסף, ואם זה יהיה המצב - נדרוש מהאוצר שלא יביאו גזירות כלכליות. בדיונים על חוק ההסדרים נביא בחשבון את העניין הזה, ולא נאפשר הטלת גזירות חדשות על התעשייה", הוא הדגיש.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי "הדולר ירד השנה ב-10.35%. זה מעלה את מחירי התשומות: מחיר החשמל, למשל, יעלה ב-2.5% - למרות ההבטחות של רשות החשמל שהמחיר לא יעלה. בסוף יפצו את חברת החשמל על הפסדיה.

"מעמיסים על המעסיקים עוד ועוד חובות. כעת, למשל, רוצים להטיל עוד 600 מיליון שקל ביטוחים עודפים נגד תאונות עבודה, כשעלויות העבודה התייקרו בעוד 600 מיליון שקל - וזה כבר תוספת של 1.2 מיליארד שקל על המעסיקים. בנוסף, הארנונה התייקרה ב-2.18%, ויש התייקרויות נוספות. בסוף הכל מגיע למוצר הסופי. רוצים להוזיל את הדירות - אבל מעלים את המס על הפטקוק לייצור מלט", הוסיף.

ברוש הציע לקלוט תנועות הון חד-צדדיות: "שבנק ישראל יקלוט את הדולרים האלה וייתן שקלים במקומם, כמו במקרים של מענקים מחו"ל ורנטות. חייבים להפנים, כשהדולר יורד וההוצאות בשקלים - זה קטסטרופה לתעשייה".        

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי, הזהיר כי "שחיקת הדולר היא אחת הסוגיות הבוערות במגזר העסקי. אנחנו רואים שביצוא החקלאי יש ירידה של 1.5 מיליארד שקל בתקופה של שש שנים - כשהפגיעה המשמעותית היא בתפוחי האדמה, בירקות ובגידולי שדה שגדלים בעיקר באזור הדרום, בעוטף עזה, ויש לכך משמעות ביטחונית.

"אין מדינה בעולם שהתוצרת שלה לדונם גבוהה כמו בישראל. ממשלת ישראל מוגבלת אמנם ביכולת לטפל בהיחלשות הדולר - אבל היא צריכה לטפל במעטפת ובעלויות התשומות הגבוהות במאות אחוזים של החקלאים בישראל לעומת אירופה", הדגיש אמיתי.

מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות, חני סובול, אמרה כי "היחלשות הדולר משפיעה לרעה על סוכני הנסיעות, על תיירות החוץ, על התיירנים - וגם על תיירות הפנים, כי הרבה יותר זול, כשהדולר נחלש, לרכוש כרטיסים וחופשה בחו"ל. התיירות היא אחד ממנועי הצמיחה החזקים של המשק - אם יש פעילות ספקולנטית יש לעצור אותה".     

סגן נשיא התאחדות המלונות, אברהם אגאג'ני, אמר כי "היחלשות הדולר גורמת לכך שפחות כדאי לבנות בתי מלון בישראל. לפתאל, למשל, יש 38 מלונות בישראל, אבל היא בנתה כבר 130 בתי מלון בחו"ל. כל התשומות שקליות: השכר, למשל, עלה ב-23% בשנים האחרונות וגם החשמל, מים וארנונה - וההכנסות בשקלים.

"7.6 מיליון ישראלים יצאו לחו"ל ב-2017 - עלייה של 46% בתוך חמש שנים - בעוד שבשנה שעברה לא ראינו עלייה בלינות ישראלים בישראל. אלה מגמות מסוכנות, ואם העניין הזה לא יטופל - נראה פגיעה בתיירות, והרבה יותר יציאה של ישראלים החוצה", הוא התריע.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker