העלאת שכר המינימום: בעד ונגד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> בני פפרמן, ראש מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, חושב שהעלאת שכר מינימום היא דרך טובה "להעביר לחלק מהעובדים העניים במדינת ישראל את מה שמגיע להם בעבור המאמץ וסוג העבודה שהם עושים". עם זאת, הוא מסייג, "צריך לעשות את התהליך בתבונה".

מכיוון שלדבריו אין מנוס מהחלטה על הגדלת הסכום, יש להעניק אותו בתוך ארבע-חמש פעימות ולא בבת אחת, כשאחרי כל פעימה יש לעצור ולבחון אם נגרם נזק או תועלת. "בחינת התוצאות צריכה להיות על רקע רמת שיעור האבטלה - מתוך הנחה שהאבטלה תעלה אך לא תישאר גבוהה - וכן בהתחשב ברמת הצמיחה ובגורמים סביבתיים, כמו משבר עולמי או פעילות כלכלית באירופה או ארה"ב המשפיעים גם עלינו", אומר פפרמן.

לדבריו, "לכל המתנגדים אני אומר שלא צריך להיכנס לפחדים ולצאת בנבואות אפוקליפטיות. אנחנו חיים בשוק שכולל מעסיקים חזקים מאוד, ומולם יותר מדי עובדים לא מאוגדים וחלשים שלא יודעים לדרוש, ולא מקבלים את המגיע להם. חייבים להשתמש בכלים שמאפשרים הגנה על אוכלוסיות חלשות ששכרן הולך ונשחק".

מומי דהן: "לא להעלות, כן לאכוף"

>> ד"ר מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה, חושב שאין צורך אמיתי בהעלאת שכר המינימום, מכיוון שגובהו אינו הבעיה האמיתית.

"כשאני בודק את שכר המינימום הישראלי מול מדינות מפותחות אחרות, אני מגלה שהוא כפול מהשיעור בארה"ב ונמצא מעל שיעור שכר המינימום ההולנדי. לכן אני מסיק שגובהו נמצא בסביבה הנכונה", הוא אומר. "יש להותיר את הסכום על כנו ולהתייחס לבעיה האמיתית הטמונה במקום אחר לגמרי - לא במספרים, כי אם באכיפה. לשם יש להסיט את הזרקור. אכיפה מוגברת של חוק שכר מינימום עשויה לתרום משמעותית לסגירת הפערים".

על-פי נתונים שמציג דהן, כ-300 אלף איש בישראל אינם מרוויחים אפילו שכר מינימום, בשל התחמקות מעסיקים מתשלומו המלא. לדבריו, תפקידה של הממשלה לפעול באופן נמרץ לאכיפתו הנרחבת. "עליית שכר המינימום רק תחזק את הגורמים שמחבלים בהגברת האכיפה של חוקי העבודה", הוא אומר. "אסור להסכים להמשך הפער שבין מערכת חוקי עבודה מפוארת על הנייר למציאות מכוערת של פערי שכר".

עומר מואב: "העלאת שכר המינימום היא לא צעד חברתי"

>> "העלאת שכר המינימום תגדיל את שיעור האבטלה - השאלה רק בכמה" - כך אמר באחרונה פרופ' עומר מואב, לשעבר יועצו הכלכלי של שר האוצר. לדבריו, "בניגוד לתפישה הרווחת, העלאת שכר המינימום היא לא צעד חברתי".

עוד אמר מואב: "העלאת שכר המינימום תיצור את אחד משני התרחישים: עלייה מתונה בלבד ברמת האבטלה, או גידול ניכר. בתרחיש הראשון יצאנו נשכרים, בתרחיש השני מצבם של מקבלי השכר הגבוה ישתפר, אבל מצבם של אחרים שייהפכו למובטלים יורע, רמת העוני תגדל והפערים לא רק שלא יצטמצמו, אלא יתרחבו.

"אני מציע לקובעי מדיניות להיות זהירים, הדרגתיים ובעיקר מודעים להשלכות. רק שמירה על האיזון הנכון תמנע עליה דרמטית ברמת האבטלה במקביל לתופעות של העסקה אפורה, תשלום במזומן והתחמקות מהענקת זכויות סוציאליות לעובדים, או התרחבות למיקור חוץ והוצאת עובדים רבים ממעגל התעסוקה הישירה והעברתם לחברות כוח אדם או שירותים".

מיכאל שלו: "שכר מינימום נמוך - מכה כבדה למשק"

>> פרופ' מיכאל שלו, ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, סבור ששכר המינימום נמוך מדי ויש להעלותו, במקביל להגברת האכיפה.

"שכר מינימום נמוך כמו זה בישראל הוא מכה למשק ולחברה הישראלית, ואחראי לבעיה רבת היקף של עוני בקרב אנשים עובדים", אומר שלו. "כיום שכר המינימום הנמוך בישראל לא מיושם באופן אפקטיבי ויש להשקיע מאמצים לאכוף את החוק לא פחות מאשר לשפר אותו. בטווח הרחוק אני סבור שהמשק לא יתקדם כראוי על בסיס המצב הקיים, שבו יש מגזר ענק של עובדים בשכר נמוך ובלי תנאים סוציאליים. צריך להשקיע באותם אנשים בהכשרה ובפרויקטים שיתנו להם התנסות בעבודה בתנאים מוגנים, כדי שיוכלו לשפר את מצבם יחסית למתחריהם בשוק".

לדבריו, "להעלאה תהיה השפעה נוספת - מעסיקים רבים שלא יהיו מסוגלים לשלם שכר מינימום גבוה ויחששו מאכיפה אפקטיבית יותר, יפסיקו את פעילותם. עדיף למגר את התופעה של מעסיקים עבריינים על ידי כך שלא יהיה כדאי להם להעסיק עובדים בתנאים לא תנאים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker