הכישרון של דנקנר: ארבע תביעות והפסד של 360 מיליון שקל, בינתיים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכישרון של דנקנר: ארבע תביעות והפסד של 360 מיליון שקל, בינתיים

הפשרה שלפיה כלל ביטוח תשלם 145 מיליון שקל והדירקטורים באי.די.בי יוסיפו 30 מיליון שקל לנושים - היתה השלישית שנחתמה מאז קרסה אי.די.בי ■ זה מחיר הניהול של נוחי דנקנר באי.די.בי

26תגובות
נוחי דנקנר
עופר וקנין

השליטה באי.די.בי, פרויקט חייו של נוחי דנקנר שקרס בשל חובות עתק לנושים, עלתה כסף רב לא רק לקרנות הפנסיה ולכלל המשקיעים בישראל, אלא גם לשותפיו של דנקנר ולחברות הביטוח. החברות שביטחו את נושאי המשרה באי.די.בי יידרשו לשלם 273 מיליון שקל כדי לממן את הפשרות שאליהן הגיעו בשלל התביעות.

מאז נפילתו העסקית של דנקנר — שבקרוב יידון ערעורו לעליון על הרשעתו בפלילים בגין הרצת מניות אי.די.בי — נחתמו כבר ארבעה הסכמי פשרה. שלושה מהם בתביעות נגזרות שהוגשו בגין חלוקת דיווידנדים לא חוקיים שהיו במעלה הפירמידה של אי.די.בי אחזקות, ואחת בגין התביעה הנגזרת הנוגעת להחלטה הכושלת של דסק"ש לרכוש את העיתון "מעריב".

רשימת התביעות הנגזרות בפרמידת אי די בי

חלוקת דיווידנד אסורה של 64 מיליון שקל

אחת התביעות הראשונות שנושאי המשרה באי.די.בי פיתוח מיהרו ליישב היא התביעה הנגזרת שהוגשה בגין חלוקת דיווידנד בסך 64 מיליון שקל שאי.די.בי פיתוח חילקה לבעלת המניות בה, אי.די.בי אחזקות. אלה שתי תביעות נגזרות שאוחדו לתיק אחד: את האחת הגיש עו"ד רונן להב, שיוצג על ידי עוה"ד יוקי שמש וענבל לייפר; ואת השנייה הגישה חברת קידוחי סי.אף.איי, שיוצגה על ידי עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר.

בתביעה נטען כי נושאי המשרה באי.די.בי פיתוח קיבלו החלטה אסורה וחילקו דיווידנד ללא אישורו של בית המשפט. בעת ביצוע החלוקה לא עמדה החברה במבחן הרווח, הדורש כי כל חלוקת דיווידנד שמבצעת חברה תתבצע מתוך רווחיה המוגדרים כיתרת עודפים או עודפים שהצטברו בשנתיים האחרונות. התובעים הזכירו כי בתום הרבעון השני של 2011 כבר ידע הדירקטוריון שאי.די.בי פיתוח עומדת לרשום הפסדים כבדים ויתרת עודפים שלילית של 1.6 מיליארד שקל. יתרת העודפים ברבעון השני של 2011 היתה עצומה, בשל רווח רעיוני חשבונאי של 1.3 מיליארד שקל, שנרשם בשל עלייה לאחזקה של 50.3% (לעומת 46.2%) בחברת שופרסל.

בנובמבר 2015 אישרה השופטת רות רונן הסכם פשרה בסך 50.6 מיליון שקל, שקבע כי אי.די.בי פיתוח תקבל 23 מיליון שקל מתוך קופתה של אי.די.בי אחזקות שקרסה. לתשלום היו אחראים נאמני ההסדר של אי.די.בי — עוה"ד חגי אולמן ואיל גבאי. את היתרה — 27.6 מיליון שקל — נדרשה חברת הביטוח כלל לשלם בשם נושאי המשרה הנתבעים. עם הנתבעים החתומים על הסכם הפשרה נמנים דנקנר, אמו זהבה, אברהם בן יוסף, עמוס מלכא, פרופ' יורם מרגליות, אירית איזקסון, רפי ביסקר, אבי פישר, יעקב שמיר, אליהן כהן, צבי לבנת, שי לבנת, ודורי ויצחק מנור.

דיווידנד של 1.8 מיליארד שקל

סכום העתק — 1.8 מיליארד שקל — שאי.די.בי אחזקות חילקה לבעלי מניותיה הוביל לתביעה נגזרת שהוגשה ב–2013 על ידי אוהד דיין ואהוד שייף, שיוצגו על ידי עוה"ד אופיר נאור ורנן גרשט. בתביעה נטען כי הדירקטוריון אישר את החלוקה כשבקופת אי.די.בי אחזקות היו רווחים רעיוניים חשבונאיים שלא היו קשורים לתזרים מזומנים ממשי. "חברות קטנות וגדולות לוו מיליארדי שקלים מהציבור, נקלעו לקשיים בגלל חלוקת דיווידנדים מופרזת ולא אחראית, והגופים המוסדיים לא באים בחשבון עם בעלי השליטה. בתביעה הזאת הוכחנו שאפשר לפעול גם אחרת", אמר אז ל–TheMarker עו"ד נאור, שהחליט להתייצב מול מי שנחשב עד לאותה התקופה לאיש חזק במשק, והצליח בעשר שנות שליטתו באי.די.בי אחזקות לגרום לדירקטוריון החברה לאשר חלוקות בסכומי עתק של 5.1 מיליארד שקל מאי.די.בי אחזקות.

בהמשך התברר כי אי.די.בי אחזקות נדרשת להסדר חובות ואף לפירוק, מכיוון שלא יכלה להשיב לנושיה 2.1 מיליארד שקל. אף שהמוסדיים החליטו לצפות במלחמתו מהצד, נאור החליט להפוך את הפרשה למקרה לדוגמה, שממנו יחששו בעתיד חברי דירקטוריון בחברות ציבוריות ישראליות, שלא שקלו נכונה את הצרכים של בעלי החוב והעדיפו לרצות את כיסם של בעלי המניות.

אף שלא היו בעמדת ההובלה של אי.די.בי, משפחת מנור ומשפחת לבנת, הנחשבות איתנות מבחינה כלכלית, החליטו להקטין חשיפה ולא לחכות לאישור לפשרה מחברות הביטוח. כבר ב–2013 הם החליטו לשלם מכיסם באופן מיידי 40 מיליון שקל. כחלק מההסדר נדרשו להעביר סכום נוסף של 15 מיליון שקל — אם לא יצליחו למכור מניות ואופציות של אי.די.בי, שאותן רכשו ב–2012 בסכום כולל של 33.6 מיליון שקל.

דנקנר, שעדיין לא ידע כי הוא עומד להתמודד עם משפט תקשורתי פלילי הקשור להרצת מניות אי.די.בי, החליט לא להתפשר, והוביל לכך שהתביעה הנגזרת, שסכומה הוקטן ל–650 מיליון שקל בלבד, נמשכה נגדו ונגד יתר הנתבעים. ואולם, לפני שנדרש לעמוד על שולחן העדים, הוא החליט לחתום על פשרה ביום חמישי בשבוע שעבר. בפשרה, שעדיין לא קיבלה את אישור בית המשפט, נקבע כי הנתבעים — נוחי דנקנר, זהבה דנקנר, יעקב שימל, אליהו כהן, אריה מינטקביץ', רפי ביסקר, ליאור חנס, מאיר רוזן, שמואל לחמן, צבי דברוקצי ושמואל דור — ישלמו 175 מיליון שקל לקופת הנושים של אי.די.בי אחזקות. בפועל, גם סכום זה לא יחזיר את החוב האבוד של החברה לקופות הפנסיה של הציבור. בחלק הארי בסכום, 145 מיליון שקל, תישא חברת הביטוח כלל (שכנראה תגבה אותו חזרה ממבטחי המשנה מחו"ל). כ–20 מיליון שקל נוספים נדרש לשלם דנקנר עצמו (15 מיליון שקל נותרו בנאמנות לאחר שדנקר מכר את ביתו בהרצליה), והיתרה, 10 מיליון שקל, נדרשה לצאת מכיסם של יתר הנתבעים.

רכישת "מעריב" - המלך היה עירום

"מעריב הוצגה כבגד החדש הדרוש לקבוצה כדי למצוא חן בעיני לקוחותיה, אך למרבה הצער לא נמצא בדירקטוריון ילד שזעק 'המלך הוא עירום'", כך כתב השופט עופר גרוסקופף, כשאישר את הבקשה לאישור תביעה נגזרת על סך 370 מיליון שקל, בגין העסקה התמוהה בה דסק"ש החליטה לרכוש את עיתון "מעריב".

השופט השתכנע מבעלי המיעוט בדסק"ש רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, שיוצגו על ידי עוה"ד רם דקל, אוהד אנטמן, רונן עדיני ולידור שובל, שטענו כי נושאי המשרה בחברה אישרו את הרכישה ללא כל דיון ראוי בשאלה אם הרכישה עולה בקנה אחד עם טובתה של דסק"ש, או מונעת ממניעים אישיים של בעל השליטה, דנקנר.

אישור הבקשה להמשיך בדיונים בתביעה הנגזרת הוביל את נושאי המשרה וחברת הביטוח להסכים לפשרה שלפיה תשלם כלל 100 מיליון שקל עבור כל נושאי המשרה בשביל לסלק את התביעה משולחן בית המשפט.

לתביעה האחרונה נשארו 200 מיליון שקל

140 מיליון דולר הוא סכום הכיסוי המקסימלי שניתן על ידי כלל לנושאי המשרה השונים בפירמידת אי.די.בי. עד כה יושבו בפשרה שלוש תביעות נגזרות שונות בקונצרן אי.די.בי, שבגינם הסכימה חברת הביטוח כלל לשלם מכיסה סכום עתק של 273 מיליון שקל. כיום נותרה לכלל חשיפה רק בגין בקשה לאישור תביעה נגזרת שעדיין לא אושרה והליכיה ממשיכים לדון בבתי המשפט. גם אם בית המשפט יקבל את התביעה, החשיפה שנותרה במסגרת הביטוח היא של 200 מיליון שקל בלבד. אם התובעים יקבלו פסק דין הגבוה יותר מסכום זה — הנתבעים יידרשו לשלם מכיסם הפרטי.

התביעה היחידה שנותרה פתוחה היא תביעה נגזרת על סך כ–2 מיליארד שקל, שהוגשה בגין העסקה שהתבצעה בפברואר 2010, שבה דסק"ש רכשה מהציבור 8.3% מהון המניות של שופרסל בתמורה ל–423 מיליון שקל, והגיעה לאחזקה של 46% מההון המונפק ו–50.2% מזכויות ההצבעה. התובעים התרעמו על כך שבעקבות העסקה הזאת דסק"ש הכירה ברווח חשבונאי וחילקה בגינו סכום עצום של 1.25 מיליארד שקל, כשבפועל לא חל כל שינוי בשליטה בשופרסל מעבר לשינוי מלאכותי על פי כללי החשבונאות.

התובעים משה הייט, המיוצג על ידי עוה"ד שלומי מושקוביץ ויניב סטיס, וראובן רוזנפלד, המיוצג על ידי עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש, טענו כי הדירקטורים ניצלו באופן ציני ופסול את כללי החשבונאות והכירו ברווח הרעיוני שנוצר. בין בעלי המשרה שעדיין חשופים לתביעה ניתן למצוא את רפי ביסקר, חיים גבריאלי, נוחי דנקנר, אליהו כהן, יצחק מנור, צבי לבנת, ניב אחיטוב, זהבה דנקנר, אבי פישר, דורי מנור, שאול בן זאב, מרק שימל, משה ארד, עמי אראל, מישל דהן, כלל החזקות עסקי ביטוח, כלל פיננסים, י.ז.ד, יצחק דנקנר, סומך חייקין ודסק"ש.

זאת אחת התביעות שהוגשו בסמוך למועד החלפת השליטה באי.די.בי ביום שבו איבד דנקנר את השליטה למוטי בן משה ושותפו באותה העת אדוארדו אלשטיין. בשביל לא להרוס את הסדר אי.די.בי, פסק השופט איתן אורנשטיין כי הוא אינו מאשר לתובעים להגיש את התביעה נגד אי.די.בי פיתוח והדירקטורים בה. התובעים עירערו על החלטתו לעליון, שצימצם את הפסיקה וקבע כי ניתן להגיש את התביעה נגד הדירקטורים הקודמים, אך לא נגד חברת אי.די.בי פיתוח. כיום מנסים עוה"ד של הנתבעים להדוף את התביעה בטענות סף, שבגללם אף לא הוגשה תגובה לבקשה לאישור התביעה כתביעה נגזרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#