מחיר האשלג צנח - וכיל שוקלת לצאת מהפעילות ההפסדית בספרד - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחיר האשלג צנח - וכיל שוקלת לצאת מהפעילות ההפסדית בספרד

תהליך ההתייעלות של פעילות האשלג בספרד מתעכב ארבע שנים, מסתבך, מתרחב, תקציבו תפח עד כה מ-175 מיליון יורו ל-400 מיליון יורו - ועדיין לא ברור אם כיל מסוגלת לעצור את ההפסדים ■ החברה צפויה לפטר עשרות עובדים בספרד ותבחן בסוף 2018 את המשך פעילותה

3תגובות
הר קוגולו בקטלוניה
Saromijordi

חוסר הוודאות בנוגע לזיכיון ים המלח הוא האתגר המשמעותי ביותר שאתו תתמודד חברת כימיקלים לישראל (כיל), עם פרסום מסקנות הצוות לבחינת פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח, בראשות הכלכלן הראשי של משרד האוצר, יואל נוה.

אלא שבמקביל לאתגר ארוך הטווח, כיל ניצבת בפני אתגרים תפעוליים משמעותיים מחוץ לגבולות המדינה. הבולט שבהם הוא ארגון מחדש של פעילות כריית האשלג המפסידה בספרד. כיל מפעילה שני מכרות אשלג בקטלוניה — האחד באתר סלנט (Sallent) והשני באתר סוריה (Suria).

כיל הכריזה ב–2011 על תוכנית לרכז את פעילות הכרייה כחלק מתוכנית התייעלות של איברפוטאש, החברה הבת הספרדית של כיל. מטרת המהלך היתה הפחתת עלות הייצור של אשלג בספרד ב–30 דולר לטונה, באמצעות הרחבת כושר הייצור באתר בסוריה ל–850 אלף טונה לשנה והפסקת הכרייה באתר סלנט. זה היה אמור להיות השלב הראשון בפרויקט פניקס.

בשלב השני תוכננה הרחבה נוספת של כושר ייצור האשלג ל–1.3 מיליון טונה לשנה. עם השקת תוכנית ההתייעלות, כיל העריכה שהשלב הראשון של הפרויקט יסתיים במחצית הראשונה של 2015, ועלותו תגיע ל–175 מיליון יורו. השלב הראשון של הפניקס היה אמור להביא לחיסכון ולהתייעלות שיקטינו את עלות הייצור של אשלג, ולאפשר לכיל לעמוד בתקני איכות סביבה, לאחר שפעילות המכרה בסלנט גרמה לזיהום מקורות המים של ברצלונה וגררה את כיל למאבקים מתמשכים עם ארגוני איכות סביבה בבתי המשפט של קטלוניה.

הדו"חות הכספיים ל–2016 כבר העידו על גודל הכישלון בספרד. כיל ציינה שהיא בוחנת חלופות להגדלת כושר ייצור האשלג באתר סוריה ובכיל איבריה ל–1.3 מיליון טונה תוך התייעלות נוספת בעלויות הייצור. כיל התייחסה לצוואר הבקבוק של הפרויקט — בניית מנהרת גישה חדשה למכרה במטרה לשפר משמעותית את עלויות הייצור — והעריכה שתסתיים בתוך שלוש שנים.

במלים אחרות, השלמת השלב הראשון של פרויקט פניקס נדחתה מהמחצית הראשונה של 2015 ל–2019. הגורם העיקרי לדחייה הוא עיכוב בהשלמת מנהרת הגישה למכרה, והקמת מסוע מבטן המכרה למפעל העיבוד של האשלג, מרחק של 3 ק"מ. המנהרה אמורה לאפשר הוצאת כמות כפולה לפחות של עופרת אשלג מהמכרה, בהשוואה לשיטת העבודה הנוכחית של העלאת האשלג במעליות במכרות בסוריה ובסלנט. כך, יהיה ניתן להכפיל את תפוקת האשלג למיליון טונה לשנה באמצעות הגדלת מספר משמרות העובדים. הגדלת התפוקה היא המפתח להורדת עלות הייצור.

עידן עופר
בלומברג

מידע שגוי גרם לבזבוז של 70 מיליון דולר

כישלון הפרויקט נובע מהתבססות על מידע גיאולוגי שגוי שגרם להיערכות הנדסית גרועה. כיל מצאה סוג סלע שונה לגמרי מזה שהעריכה, ונדרשה לבצע תכנון מחדש ולהקים הגנות מקריסת תקרת המנהרה. העיכוב גרם לחריגה של 70 מיליון דולר בתקציב הפרויקט. כחלק מפרויקט פניקס, כיל משדרגת את מפעל עיבוד האשלג, כולל חידוש הציוד והכנתו להכפלת התפוקה.

בנוסף, כיל מבצעת שני תתי־פרויקטים: בניית מתקן טעינה ופריקה חדש בנמל ברצלונה והעמקת הנמל החדש, לאחר שהשטח הקודם ששימש את החברה הופקע לטובת פיתוח תיירותי; והקמת צינור שיאפשר המסת עודפי המלח שנוצרים במהלך כריית האשלג והזרמתם לים התיכון במימון משותף של ממשלת קטלוניה וכיל.

העיכוב בהשלמת המנהרה דוחה את סגירת המפעל בסלנט, וכך כיל נאלצת להפעיל שני מכרות בתפוקה חלקית, כשהמפעל בסלנט סובל גם מירידה מתמשכת בריכוז עופרת האשלג. מצב זה גורם לחוסר יעילות מתמשך דווקא כשכיל נדרשת להקטין את עלות הייצור לנוכח הירידה החדה במחיר האשלג בשנים האחרונות.

ניתן ללמוד על גודל הכישלון בפרויקט מהעובדה שפעילות האשלג בספרד מפסידה, אף שמחירי האשלג באירופה גבוהים יחסית לכל אזורי הפעילות של החברה (325 דולר לטונה לעומת 295 דולר בברזיל ו–230 דולר בסין), רמת התמלוגים שהחברה משלמת לשלטונות קטלוניה זניחה יחסית לרמת התמלוגים בישראל (225 אלף דולר לעומת 97 מיליון דולר ב–2015), העלות הלוגיסטית נמוכה בשל הקרבה של נמל ברצלונה ועלות כוח האדם בספרד נמוכה יחסית, וגם ההשקעות ההוניות מסובסדות על ידי ממשלת קטלוניה.

עלות הייצור בספרד כיום גבוהה על פי הערכות מ–200 דולר לטונה, והופכת את כיל לבלתי־תחרותית. כדי לאפשר לחברה לייצר מיליון טונה לשנה ולהרוויח, מתכננת כיל לא רק להשלים את בניית המנהרה עד תחילת 2019, אלא ליישם תוכנית התייעלות אגרסיבית שתכלול פיטורי עשרות רבות מ–1,300 עובדיה בספרד.

גם אם כיל תצא מספרד היא צפויה לשלם ביוקר

הארגון מחדש של פעילות האשלג בספרד הוא החלק הבעייתי והמרכזי באסטרטגיה של אופטימיזציה של תחום המינרלים החיוניים של כיל, שכולל את הפקת האשלג והפוספט. אסטרטגיה זו נועדה להפסיק את הסבסוד של פעילות מפסידה בבריטניה, בספרד ובסין על ידי הפעילות הרווחית בים המלח, שהתאפשרה כשמחירי האשלג היו גבוהים ב–50% מרמתם הנוכחית.

תוכנית זו היא אחד הביטויים הבולטים לשינוי באסטרטגיה של כיל מאז התיישב יוחנן לוקר על כס היו"ר באוגוסט 2016, והראה את הדלת למנכ"ל דאז, סטפן בורגס, שפרש שלושה שבועות אחר כך. תמצית השינוי היא ויתור על האסטרטגיה של הגדלת ופיזור מקורות חומרי הגלם של החברה כדי להקטין את התלות בזיכיון ים המלח שהובילו היו"רים הקודמים ניר גלעד ובורגס.

בשנה וחצי האחרונות הפסיקה כיל את המיזם המשותף שלה עם חברה פרטית של לב לבייב שבדקה את ההיתכנות של הקמת מכרה תת־ימי של פוספט בנמיביה, וביצעה הפרשה של 4 מיליון דולר. כיל הפסיקה את פעילות החברה הבת אלאנה שנערכה לבניית מכרה אשלג של 1.5 מיליון טונה לשנה באתיופיה, ומחקה 202 מיליון דולר.

אסטרטגיית האופטימיזציה של המינרלים החיוניים כללה עד כה התייעלות עמוקה במכרה הפוספט בסין של המיזם המשותף לה ולחברת Yunan Yuntianhua שכללה פיטורי עובדים, העברת הפעילות של ייצור סלע פוספט לאחריותו של השותף הסיני, ומעבר מהיר מהמתוכנן לייצור מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה יותר כמו חומצה לבנה. המיזם, שהפסיד 80 מיליון דולר ב–2016 צפוי להגיע לאיזון בסוף 2017.

צעד נוסף היה ההודעה על סגירה של פעילות האשלג במכרה Boulby בצפון אנגליה ופיטורי עוד 230 עובדים בסוף יוני 2018 לאחר ש–500 מ–1,000 עובדי החברה כבר פוטרו בשנתיים האחרונות, כדי להתמקד בייצור הדשן הרב־מינרלי פוליסולפט, שכיל היא היצרן הראשון בעולם שלו.

סגירת פעילות האשלג הוקדמה מ–2019 כדי להקטין את הפסדיה של החברה הבת הבריטית קליבלנד פוטאש שנאמדים בעשרות מיליוני דולרים בשנה. האתגר המרכזי בתוכנית ההבראה של פעילות הדשנים ב–2018 יהיה צמצום חד בהפסדים בספרד. בניגוד לפעילות האשלג בבריטניה, שהיא קטנה יחסית ופוטנציאל ההפסד בה צומצם משמעותית, מחיר הטעות בספרד יהיה גדול. הסיבה לכך היא שכיל מעסיקה בספרד 1,300 עובדים, ומפעילה תשתיות יקרות כמו נמל ומתקן לייצור מלח ואקום.

לכן נראה שרגע האמת של הפעילות בספרד קרב, וב–2018 תצטרך כיל להחליט אם ניתן להעביר אותה לרווח. הצד הבעייתי של הדילמה הוא שגם במקרה שכיל תחליט לצאת מספרד, היא תספוג עלויות כבדות של 100 מיליון יורו לפחות, כולל פיטורי עובדים, ותשלום חד־פעמי גבוה לממשלת קטלוניה בעבור סילוק הר המלח שנוצר ליד אתר הכרייה בסלנט, לאחר שהחברה הבת איברפוטאש ערמה את המלח, שהוא תוצר לוואי לכריית האשלג. אתר זה נישא לגובה של 509 מטר. כיל התחייבה להפסיק לערום את המלח עד יוני 2019 או עד שיגיע לגובה של 538 מטר, לפי המוקדם מבין השניים, לסלק את הר המלח ולשקם אותו עד 2070 בעלות מוערכת של 50 מיליון דולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#