יותר כוח למבוטחים: הממשלה מקדמת הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יותר כוח למבוטחים: הממשלה מקדמת הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח

אם ההצעה תאושר, תצומצם יכולת החברות לגרור את המבוטחים לבתי משפט, שם יש להן יתרון מובנה ■ 62% מתביעות הביטוח שהוגשו ב-2016 נגמרו בפשרה - מה שמעלה חשש כי גם פונים רבים שמחליטים לתבוע, נאלצים בסופו של דבר להסכים לפשרה מבלי למצות את מלוא זכויותיהם

5תגובות
המפקחת על הביטוח דורית סלינגר
אייל טואג

ביום רביעי בשבוע שעבר הגישה הממשלה תזכיר הצעת חוק להקמת מוסד לבוררות בתחום הביטוח. לפי ההצעה, במסגרת רשות שוק ההון יוקם מוסד שיברר תביעות של מבוטחים, מוטבים וצדדים שלישיים פרטיים (כלומר, שאינם תאגידים) — המבקשים לממש את זכויותיהם לפי תנאי פוליסת הביטוח, או לפי החוק — נגד חברת ביטוח או כל גוף פיננסי מפוקח אחר. המוסד יפעל במקרים שבהם חברת הביטוח או הגוף הפיננסי דחו את תביעת האזרחים.

הקמת המוסד עשויה להביא לאיזון כוחות ראוי יותר בין חברת הביטוח למבוטח. לפי המצב כיום, לחברת הביטוח יש כוח עודף על פני המבוטח. לא פעם גוררות החברות את המבוטחים לבתי המשפט לבירור תביעותיהם. לחברות הביטוח יש לרוב משאבים גדולים בהרבה מאשר למבוטחים, והן מיומנתו בניהול הליכים בבתי המשפט.

ברשות מקווים כי בעקבות הקמת המוסד, החברות לא ימשיכו לנצל את המבוטחים, שנגררים לעתים לערכאות כדי לממש את זכויותיהם — וכי הם יזכו בהן בפרק זמן קצר יחסית. מדובר, למשל, במי שזקוק לתגמולי סיעוד באופן מיידי או נדרש לממן ניתוח דחוף.

ההחלטה על הקמת המוסד התקבלה עקב המגמה, שהתגלתה בנתוני רשות שוק ההון, של גידול במספר הפניות שמתקבלות ברשות נגד גופים מפוקחים בנושאי ביטוח וחיסכון פנסיוני. ב–2010 התקבלו ברשות 6,835 פניות כאלה; ב–2011 התקבלו 7,559 פניות; ב–2012 התקבלו 10,214 פניות; ב–2013 — 10,925 פניות; ב–2014 — 10,965 פניות; ב–2015 — 13,213 פניות; ואילו ב–2016 נרשמה ירידה קלה, והתקבלו ברשות 12,462 פניות.

עוד מתבררת מנתוני הרשות מגמה נוספת של גידול במספר התביעות המגיעות לבתי המשפט בתחומי הביטוח והחיסכון הפנסיוני. ב–2014 הוגשו לבתי המשפט 36,356 תביעות, ב–2015 הוגשו לבתי המשפט 42,767 תביעות, וב–2016 הוגשו לבתי המשפט 45,352 תביעות.

מתוך התביעות שהתבררו בבתי המשפט ב–2016, ב–10,000 תביעות ניתן פסק דין לטובת המבוטחים, ב–5,500 ניתן פסק דין לטובת חברות הביטוח, 28.5 אלף תביעות הסתיימו בפשרה, וכ–1,000 מהן הסתיימו בסטטוס אחר (לדוגמה תביעות שבוטלו). מספר הפשרות הרב מעלה את החשש כי גם פונים המחליטים לתבוע גוף מפוקח בבית משפט, נאלצים בסופו של דבר להסכים לפשרה, מבלי למצות את מלוא זכויותיהם.

לפי הצעת החוק, בשלב הראשון תוקם ועדה בראשות שר האוצר, שתמנה ועדה שתבחר את הבוררים. מוצע שמרבית חברי הוועדה יהיו מתחום הביטוח. לשרי האוצר והמשפטים תהיה המלה האחרונה במינוי הבוררים. עוד מוצע כי תוקף המלצת הוועדה ביחס למועמד הנמנה עם רשימת המומלצים תהיה חמש שנים, במטרה להבטיח את כשירותם של המועמדים בסמוך יחסית לתפקיד. עוד מוצע לקצוב את תקופת כהונתם של המבררים לתקופה של שבע שנים או עד גיל 70 (בדומה לגיל פרישת השופטים), לפי המוקדם מביניהם. "פרק הזמן המוצע נקבע עקב הצורך בבוררים בעלי התמחות וניסיון בבירור תביעות, כדי להבטיח את יעילות פעילותם, וכן כדי לאפשר מינוי של בוררים חדשים מעת לעת״, נכתב בתזכיר.

מה נדרש כדי להיות בורר?

לפי ההצעה, תנאי סף לכשירות הבוררים הם היותם בעלי הסמכה או השכלה בתחומים הרלוונטיים למוסד שעסק בפועל ביישוב תביעות פונים בתחום הביטוח, בייצוג פונים בתחום זה, או בייצוג גופים מפוקחים בתחום זה. לחלופין, ההצעה מאפשרת למנות אדם שעסק בפועל במשך 15 שנים לפחות ביישוב תביעות בתחום הביטוח. חלופה זו נועדה לאפשר גם למי שעסק בפועל בתחומי העיסוק של המוסד להתמנות כבורר, על אף שאינו בעל הסמכה או השכלה רלוונטיים.

בתזכיר גם מוצע לקבוע כי הבוררים לא יוכלו לעסוק בעבודה נוספת — בין אם בתפקיד ציבורי ובין אם לא — אלא אם כן קיבלו את הסכמת הוועדה הממליצה לכך. בנוסף, מוצע לקבוע הוראות שונות — בהן הוראות לעניין מניעת ניגודי עניינים — הן בכל הנוגע למינוי הבוררים והן לעניין פעילותם במוסד הבוררות.

ההצעה קובעת גם כי הבורר ישתמש במסמכי התביעה ותגובת חברת הביטוח שהוגשו כדי לבחון את התביעה. לפי הערכות, הדבר יחסוך זמן, והתביעות יהיו יעילות יותר. עוד מוצע גם כי במקרים שבהם פעולת חברת הביטוח גרמה לפונה נזק שאינו ממוני, רשאי יהיה המברר לפסוק פיצויים בעד נזק שאינו נזק ממוני, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. שר האוצר הוא זה שיקבע את גובה האגרות שישלמו הפונים.

"יש בהצעה חורים"

לדברי דנה גנאל, רכזת המחקר של ארגון המשמר החברתי, "הצעת החוק עשויה לסייע למבוטחים בהשגת זכויותיהם בלי הליכים משפטיים קשים. עם זאת, בהצעה יש חורים שכדאי מאוד לסגור כדי שהיישום לא יביא לפגיעה במבוטחים. הוועדה עלולה להיות מאוד ריכוזית. היא כוללת רק מינויים של השרים, היא אינה כוללת נציגי ציבור, ואין בה תקנים למגזרים שונים באוכלוסייה.

"בנוסף, הקריטריונים למינוי הבורר אינם סגורים, ואין התייחסות לתקופת צינון של הבוררים. הדבר עלול להביא לכך שהם יפסקו לטובת חברות הביטוח, ואחר כך יעברו לעבוד אצלן. לשר יש סמכות כמעט שרירותית להוסיף לחוק סוגים שונים של בוררות, וזה עלול להיות דברים שלא נכון להעביר להחלטה של בורר, ושאינם ברוח החוק שמועבר כעת לכנסת. גם האפשרות לערער היא מוגבלת מאוד, גם בזמן וגם בעילות האפשריות לערעור. הדבר עלול להביא לכך שמבוטחים יעמדו מול פסקי בוררות חלוטים, ולא יוכלו לערער עליהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#