במשרד מבקר המדינה מצאו פטנט להעלאת השכר לעצמם

כל מי שעושה תואר ראשון עובר אוטומטית לדרג הביקורת

שטרסלר נחמיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
שטרסלר נחמיה

אנשי משרד מבקר המדינה לא רואים את עצמם עובדי מדינה. הם מעליהם. הם מלמעלה. זה נותן להם את הלגיטימציה לבנות סולמות שכר גבוהים במיוחד ולסרב באופן עיקש להיכנס תחת הפיקוח של הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין.

הנימוק שלהם הוא "שמירה על העצמאות", כאילו פיקוח של לוין יפגע בעצמאותם ולא יאפשר להם לבקר את כל העולם כולו כמו עכשיו. הסיבה האמיתית לדרישת ה"עצמאות" היא האפשרות לפתוח פערי שכר בינם לבין שאר עובדי המדינה - פער של 54%. זה מאפשר למשרד המבקר לשלם לתשעה עובדים שכר של יותר מ-40 אלף שקל בחודש. זה מאפשר לאנשי המשרד לשלם לעוד 32 איש שכר של יותר מ-33 אלף שקל בחודש. כלומר, 41 איש במשרד המבקר משתכרים יותר משכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי (הנתונים נכונים ל-2008).

אבל זה עוד לא הכל, כי במשרד המבקר התעוררה בעיה. במשרד יש שתי קבוצות עובדים עיקריות: עובדים בדרג המינהלי (133 עובדים), שהשכר הממוצע שלהם ב-2008 היה 10,736 שקל בחודש; ועובדים בדרג הביקורת, ששכרם הממוצע היה 22,627 שקל בחודש, יותר מפי שניים.

העובדים המינהליים התמרמרו. איך זה שעובדי הביקורת ישתכרו כפול מהם? הרי אם יש בור של שומן במשרד, מדוע שגם הם לא ייהנו ממנו? אמנם נכון שעובדי הביקורת הם כלכלנים, רואי חשבון ועורכי דין שעוברים מערכת סינון קפדנית, אז מה? גם לעובדי המינהל מגיע. הם כלל לא צריכים מערכת סינון.

לכן המציא המשרד פטנט ייחודי: קפיצה מדרגית. הפטנט מאפשר לעובד מינהל להפוך "כאילו" לעובד ביקורת, מבלי שיעסוק כלל בביקורת. מין ישראבלוף.

הפטנט הולך כך: כל מי שהוא בדרג מינהלי (פקידים, מזכירות, נהגים ועובדי לוגיסטיקה) ועושה תואר ראשון בכל חוג שהוא, בכל מכללה שהיא, בכל רמה ובכל מקום במדינה, עובר אוטומטית לדרג הביקורת - ושכרו קופץ בהתאם. אמנם אותו איש מינהל ממשיך לעבוד בתפקידו הקודם בלי כל שינוי, ואין הוא יודע אפילו היכן ממוקמת יחידת הביקורת - אבל סולם השכר שלו הופך להיות כפול.

ברור שאם מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס היה מוצא תכסיס שכזה בכל משרד ממשלתי אחר, הוא היה כותב על כך דו"ח ביקורת חמור וקורא להפסקת שוד קופת המדינה. אבל מי יבקר את המבקר?

תגובת מבקר המדינה: "מדיניותו המוצהרת של משרד המבקר היא לעודד את העובדים להשלים השכלה אקדמית. המדיניות הזאת נהוגה במשרד כבר שנים רבות. המעבר מהדירוג המינהלי אינו גורם לשינוי בדרגת העובד - הוא עובר לדרגה המקבילה בדירוג המקצועי, ולפיכך השינוי בשכר הוא בהתאם. מכאן שאין זה נכון לדבר על הכפלתו. יודגש שתקציב המשרד שקוף לחלוטין ועל פי החוק נמצא תחת בקרה, אישור ופיקוח של הכנסת, באמצעות שתיים מוועדות הבית - ועדת הכספים והוועדה לענייני ביקורת המדינה".

ואולם זו בדיוק הבעיה. שתי הוועדות הללו לא עושות את עבודתן. יו"ר ועדת בכספים, משה גפני, לא רוצה לריב עם המבקר, ולכן הוא מאשר בלי ערעור את התקציב שהמבקר מגיש. גם יואל חסון, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, לא מעז לבקר את המבקר.

וכך בדיוק נוצרת הסתאבות - כאשר אין פיקוח ואין בקרה חיצוניים. והרי לינדנשטראוס צריך לדעת זאת הכי טוב מכולם.

כמה משרדים צריך המבקר?

ואם מדברים על תקציב, נשאלת השאלה כמה משרדים יש ללינדנשטראוס. מתברר שלרשותו של המבקר עומדים לא פחות משלושה משרדים שונים, בשלוש הערים הגדולות (וזו פריווילגיה שאין לאף אחד אחר - לא לנשיאת בית המשפט העליון ולא לראש הממשלה.

הלשכה המרכזית של לינדנשטראוס ממוקמת בירושלים, שם הוא עובד ארבעה ימים בשבוע. זה מקום עבודתו המרכזי, אך יש לו גם מיני-לשכה בתל אביב, שם הוא נמצא בימי חמישי. וגם ליום שישי יש פתרון. כי בחמישי בערב הוא עובר להתגורר בביתו בחיפה, וגם שם יש לו מיני-לשכה ברחוב חסן שוקרי. רגע, אל תכעסו כל כך. בבאר שבע אין לו לשכה.

על כך מגיב המבקר: "זה עשרות שנים, לשכת מבקר המדינה נמצאת בירושלים בבניין המשרד הראשי של משרד המבקר. לשכה זו היא היחידה המאוישת בבעלי התפקידים השונים המסייעים למבקר למלא את תפקידו. בעת שהמבקר נמצא בתל אביב הוא עובד מהחדר שהועמד לרשותו, כפי שהיה לקודמיו, ומסתייע במזכירתו של ראש חטיבה במשרד. במקרים שבהם הוא עובד בחיפה, עומד לרשותו, כפי שעמד לרשות קודמיו, חדר וסיוע ממזכירתו של ראש חטיבה במשרד".

שומרים על יקותיאל

בעקבות סדרת הכתבות על החגיגה במשרד מבקר המדינה, קיבלתי באחרונה מכתב מוועד העובדים של בית המשפט המחוזי בחיפה. הם מספרים שכאשר לינדנשטראוס עבר לתפקיד המבקר, לפני כחמש שנים, הוא לקח את מזכירתו גילה יקותיאל לעבוד אתו במשרד מבקר המדינה - אבל התקן שלה בבית המשפט המחוזי נשאר ריק. מחכים לה שתחזור, והוועד מתלונן: איך זה שמזכירה אחת מחזיקה בשתי משרות, אחת בפועל ואחת בהמתנה?

על כך עונה המבקר: "השאלתה של יקותיאל ממערכת בתי המשפט מתבצעת בהסכמתה המלאה של הנהלת בתי המשפט. יקותיאל מקבלת שכר רק בעבור עבודתה במשרד מבקר המדינה".

ולקינוח: קפה במקדונלד'ס

נהג תמים אחד רצה בסך הכל למלא דלק. לכן הוא נכנס לתחנת דלק בעפולה, על הכביש הראשי לתל אביב, ושם ראה שסניף המקדונלד'ס המקומי מגיש גם קפה - והתחשק לו.

הנהג נכנס לסניף וראה על לוח המחירים שמחיר הקפה 3.90 שקלים. "די זול", חשב לעצמו. אבל מתחת למחיר הוא ראה שורה בכתב קטן: "5.90 או 7.90 שקלים - בלי ארוחה". רגע, זה כבר מבלבל. כי כמה עולה כוס קפה? 3.90, 5.90 או 7.90? מתברר שאף אחד מהמספרים לא תפס לגביו. כי הוא הזמין קפה ונדרש לשלם 9.90 שקלים.

אפילו הסבר אותו נהג לא הצליח לקבל. אמרו לו שמדובר בקפה "גדול". אחר כך אמרו לו שהמחירים על הלוח הם לקפה ומאפה. דבר אחד ברור: המחיר 9.90 שקלים לא הופיע באף מקום. אם כך, מדובר בשיטה: בלבל את הלקוח וגבה ממנו כמה שתרצה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker