הונו האישי של חרל"פ תפח ל-6 מיליארד שקל: "ההשקעה במובילאיי באה מהבטן"

יו"ר כלמוביל, יבואנית מרצדס, מיצובישי ויונדאי: "הרווחיות הגבוהה של יבואני הרכב נובעת מגודל השוק, רווחי שער חליפין ובידול מותגי; אף אחד מהגורמים האלה לא בא על חשבון הצרכן"

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שמואל חרל"פ
שמואל חרל"פצילום: מוטי מילרוד

ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר כלמוביל – יבואנית מרצדס, מיצובישי ויונדאי, שאחראית על יבוא 20% מכלי הרכב במשק - דוחה את הטענות לחוסר תחרותיות בענף הרכב בישראל. "יש תחרות בלתי פוסקת. יש ריבוי מותגים, והתחרות היא בין המותגים", אמר הבוקר (ו') חרל"פ במפגש "שישי, בוקר של קבלת החלטות" של בנק הפועלים ו-TheMarker. דבריו נאמרו בשיחה עם פרשנית TheMarker, מירב ארלוזורוב.

"מי שאומר שהענף שלנו פחות תחרותי - זו שטות. מצב התחרות בישראל דומה למצב בארה"ב", המשיך חרל"פ. "אם מסתכלים על ההיסטוריה, בשנות ה-50 היו בארה"ב כ-40 אלף דילרים, היום יש 15 אלף דילרים. זה נובע מריבוי של מותגים. אם ישנם 40 מותגים בישראל, וכל הזמן יוצאים מוצרים חדשים לכל מותג, אז זה שוק תחרותי. מה שאני הבאתי היום יכול להתיישן לעומת מה שיבואן אחר יביא מחר".

מדוע הרווחיות של יבואני הרכב בישראל גבוהה? משרד האוצר קבע שאתם ענף פחות תחרותי, ויותר רווחי.

"הרווחיות בענף הרכב נובעת משלוש סיבות, הראשונה היא הגידול במספר המכוניות. כשנכנסתי לעסק בשנות ה-80 היו 50 אלף מכוניות. היום יש 300 אלף - פי שישה. כלומר, על אותה פלטפורמה פחות או יותר שהשוק קנה 50 אלף מכוניות, היום הוא קונה 300 אלף. אם אני מוכר פי שישה, אז ארוויח פי שישה, גם אם זה אותו מרווח ליחידה.

"הסיבה השנייה קשורה למט"ח. רוב הרווחים של היבואנים הם בעקבות הפרשי שער. אם תסתכלי בדו"חות של יבואני הרכב, ותבדקי היכן הרווחיות, תגלי שהרווחיות נמצאת בקניית מטבע חוץ. זה הסיפור שלנו: לקנות דולר כשהוא זול, ולקנות יין כשהוא זול, ולהתפלל שהתחזית תתממש לאחר מכן.

"הסיבה השלישית היא הבידול והמותג. כל המכוניות די דומות – בביצועים שלהן, באיך שהן נראות, במנועים שלהן. אם המוצרים פחות או יותר דומים, למה יבואן אחד מוכר המון, ויבואן אחר פחות? המיתוג הוא מה שעושה את זה. כל הסיבות הללו - גודל השוק, רווחי שער ובידול ומיתוג – אף אחת מהן אינה על חשבון הצרכן".

מה אתה חושב על מתחריך?

"ראשית, אומר שבברנז'ה שלנו למרבה הפלא, חוץ ממקרה אחד שנידון בבית המשפט, ישנם יחסים טובים בין היבואנים".

-אולי זה המצב כי אינכם שוחטים זה לזה את הגרון.

"זה לא נכון. כשקיבלתי את מיצובישי, אחרי שנתיים הפכנו להיות היבואן מספר אחת, מ-90 ועד 94. ואז הביאו את מאזדה, ששלטה מ-94 עד 2001, שבע שנים רצופות. כשגיל אגמון שלט עם מאזדה, טויוטה וניסן או כל יבואן אחר יכול היה לעקוף אותו. הם לא עקפו את אגמון משום שהיצרנים אמרו שזה לא מספיק חשוב להם (להיות המותג המוביל בישראל, ע"א). אגמון לעומת זאת, הצליח לשכנע את מאזדה שהשוק פה מספיק טוב, ולכן חשוב להשקיע בהתאמת המכוניות לטעם הישראלי. המתחרים לא עשו זאת".

מה באשר למחירי המכוניות?

"צריך להבחין בין מחירונים למחירים. מחירונים לא משתנים. אנשי עסקים לא אוהבים להוריד מחירון. הם משאירים אותו גבוה. אבל נותנים הנחות, זיכויים. לכן המחירים הריאליים נמוכים יותר מהמחירונים. לכן השוק תחרותי, המחירים יורדים. אם תבחני את המחירים היום לעומת לפני עשור, תראי שבאופן יחסי, המחירים זולים יותר מאשר היו אי פעם. זה גם בגלל הטכנולוגיה, וגם בגלל התחרות. אם מחר בבוקר ידידי רמי אונגר או גיל אגמון או ג'ורג' חורש (יבואני רכב, ע"א) מביאים מכוניות ופתאום מתחילים לתת הנחה X או Y, גם אתה חייב לעשות את זה, וייתכן שתעשה את זה. זה השוק. שוק משוכלל של תחרות על הכל. על מחירים, ביצועים, עיצוב, נתחי שוק. השוק סופר דינמי ותחרותי".

"המכוניות האוטונומיות יחסלו את שוק הרכב"

פרט לפעילותו בעולם הרכב, חרל"פ הוא המשקיע הפרטי הגדול במובילאיי, מפתחת מערכות הנסיעה האוטומטיות, שנרכשה באחרונה על ידי אינטל בכ-15.8 מיליארד דולר. חרל"פ היה מבין המשקיעים הראשונים בחברה – ומעולם לא מכר את מניותיו. על רקע ההשקעה, הונו האישי מוערך כיום בכ-6 מיליארד שקל. לשאלה האם ההערכה בנוגע להונו מדויקת, סירב חרל"פ להשיב.

ההחלטה להשקיע במובילאיי הניבה מיליארד דולר רווח. איך מקבלים החלטה כזאת?

"לא קיבלתי החלטה לעשות מיליארד דולר. קיבלתי החלטה להשקיע ב-2001 בסטארט-אפ מוזר שקראו לו מובילאיי. ההחלטה באה מהבטן. היא היתה הימור. היא כמובן נסמכה על טכנולוגיה פורצת דרך שזיהיתי בתחום שאני מבין בו, עולם הרכב, על ידי שני חבר'ה שמאוד שיכנעו אותי במחויבות והמקצוענות שלהם. לכן השקעתי בהם.

"השקעתי גם בסטראט-אפים אחרים שנכשלו. ההחלטה אז הייתה הימור מושכל, והיא נשארה כזאת עד 2007, כאשר בנק גולדמן זאקס השקיעו 100 מיליון דולר במובילאיי. ואז רווח לי – אמרתי: 'אם הגורילות הללו משקיעות - כנראה שלא שגיתי יותר מידי'. וכך היה. אני רואה את עצמי יותר כבר מזל, מאשר כרואה את העתיד".

כלומר, אין דרך לזיהוי השקעה נכונה?

"יש דרך שהיא יותר חכמה מהדרך שאני עשיתי. ההשקעה שלי לא היתה חכמה כי זה היה ממש הימור. אני חושב שדרך יותר מושכלת להשקיע בסטראטפים היא לחכות עד שמשקיע מוסדי ישקיע בהם, ואז להצטרף. ההנחה היא שאינך איש מקצוע ולא יודע לעשות בדיקות כראוי. הגיוני להשקיע רק בסבב שבו גוף מוסדי נכנס, לאחרי בדיקות הנאותות. זו לדעתי השקעה יותר רציונלית, מאשר ההחלטה שקיבלתי להשקיע בהתחלה".

מה יעשו המכוניות האוטונומיות לשוק הרכב?

"הן תחסלנה את תחום הרכב. אתה תזמין כורסה, והן יזמינו אותך. אין לנו אפשרות להיערך לכך. אני יבואן רכב. קונה מכוניות ומוכר אותן. הדרך היחידה שאוכל להתמודד עם המצב הוא להשתלב בו. אני צריך לנתח את האקו-סיסטם העתידי, לכן השקעתי במובילאיי. אם האקו-סיסטם הבא יהיה רכב שיתופי, הוא יתחלק לשלושה: מייצר, מפעיל, ומוכר המושבים. מי מוכר את המושבים? אובר (Uber, חברת ההיסעים, ע"א), שהיא חברות הטכנולוגיה. לכן, אני יכול להשתלב בעולם העתידי או על ידי השקעה ב- Uber הישראלית או למכור את הקופסאות".

יש מוסר או ערכים בעסקים?

"אני מבחין בעסקים בין צדק להגינות. יש צדק כלכלי - מה שאתה מקבל מכוחות השוק, בזכות החריצות, היזמה וחוסר העצלנות. יש גם צדק חברתי - מה שהמדינה מוסיפה לך מעבר למה שקיבלת מכוחות השוק, כהשלמה או כפיצוי, במטרה לתקן את העיוותים בשוק. מס עיזבון הוא דוגמה לכך. בעסקים, הצדק הוא צדק כלכלי. צריכה להיות תחרות. אבל צריך גם הגינות. זה מונח 'רך' יותר. צריך להיות הוגנים כלפי כל הגורמים שאתה נמצא בהתקשרות חוזית - הספקים, הלקוחות והעובדים".

אז אם העולם העסקי מבוסס רק על מחויבויות חוזיות - איך נושא של צדק חברתי משתלב?

"אין לשום עסק חוזה עם הקהילה, עם החברה, עם המגדר. נורמות חברתיות אין להן מעמד חוזי בעסקים. אבל יש להן מעמד, והן מחלחלות. חשוב שהערכים החברתיים יחלחלו לעסקים כנורמות, מבלי לפגוע בתחרותיות שלהם. בכלמוביל, 50% מההנהלה הבכירה הן נשים. במקרה יצא שהמנכ"ל הוא גבר. אין שום בעיה שהמנכ"לית בעתיד תהיה אישה".

אמרת שאתה תומך במיסוי עשירים.

"יש מס עיזבון ומס ירושה: מס עיזבון הוא מס שמוטל על העיזבון של הנפטר; כלומר, אם אדם נפטר והשאיר 100 שקל, לוקחים לו 10 שקלים כמס, ואת ה-90 שקל הנותרים מחלקים ליורשים. במקרה של מס ירושה, כל יורש משלם מס. יש הבדל בהתאם לקטגוריות יורשים: מלכ"רים לא משלמים מס, קרובי משפחה מדרגה ראשונה משלמים מס מופחת וזאת כשיש הבחנה בין אלמנה לילדים.

"ההבדל בין שני סוגי המס אינו בסכום אלא בצדק. מס עיזבון הוא לא צודק, משום שהוא חל על הנכסים שירשת, שכבר מוסו בחייו של הנישום. יש אי צדק מסוים במיסוי רכוש שכבר שולם עליו מס בחיים. המס הצודק יותר הוא מס ירושה. זו מתנה שנפלה על היורשים.

"אבל מס ירושה אינו יעיל, מכיוון שהתקבולים ממנו נמוכים מהעלויות. חוץ מזה, מס ירושה בנוי על הערכות שווי. לך תעשה הערכת שווי לנפטר. ירשת חנות באלנבי, באים אליך פקידי מס הכנסה ועושים הערכת שווי. כמה שווה החנות? תלוי על איזו תקופה מדובר. תלוי אם יש קונה מרצון ומוכר מרצון. כך קורה בארה"ב".

יש מקום לוועדי עובדים בעולם העסקים של היום?

"הוועדים הם דינוזארים שעוברים מהעולם. מקום שיש בו ועד עובדים הוא מקום שהעסק לא מתנהל בו טוב. אם אתה מנהל טוב ויודע לתמרץ את העובדים – אז למה צריך ועד? זה יצור של המאה ה-19, מהזמן שלא היו חוקי עבודה. התפקיד הראשון של הוועד הוא להגן על העובדים. ועד שמנסה לשמור על העבודה של העובדים, הורס את מקום העבודה.

"ועדים מאורגנים מונעים פיטורים - ואז השליטה בחברה עוברת מהמעסיק לעובדים. כך נוצר מצב של חברות זומביות, כמו החברות הממשלתיות, שמנופחות בעובדים. התפקיד השני של הוועד הוא לשמור על זכויות העובדים. אבל היום יש כבר חוקים בנושא – אז למה בעצם צריך ועד בשביל זה? וורן באפט אמר שהוא מתייחס לעובדים כשותפים. לדעתי זו הגישה הנכונה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker