פרופ' ליאו ליידרמן: "תופעת הביטקוין היא אי כלכלי; קריסה לא תוביל למשבר"

פרופ' ליידרמן, היועץ הכלכלי של בנק הפועלים: "לא היה אנליסט כלכלן שחזה את הנפילה בדולר ב-2017. שום גוף, שום כלכלן - גם לא כזה שזכה בפרס נובל"

ערן אזרן
ליאו ליידרמן
ליאו ליידרמןצילום: דודו בכר
ערן אזרן

"כלכלנים ובתי השקעות מנסים לענות על השאלה מה יקרה אם הביטקוין יקרוס? האם זה יביא למשבר? כרגע התשובה היא לא. לא יהיה משבר סיסטמתי. תופעת הביטקוין מבודדת – היא פועלת ב'אי' כלכלי. הביטקוין לא נכנס למערכת הבנקאית, וההשקעה בו מתנהלת כרגע כמועדון סגור. כמובן שקריסה תביא לכך שיהיו כאלה שיפסידו", כך אמר הבוקר (ו') ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, במפגש "שישי, בוקר של קבלת החלטות" של TheMarker בשיתוף בנק הפועלים.

>>>חיים שפירא, ליאו ליידרמן ושמואל חרל"פ - מדברים על קבלת החלטות. צפו

הרצאתו של ליידרמן עסקה בהתחזקות של השקל – והשפעתו על הכלכלה המקומית. ליידרמן הדגיש כי ההתחזקות של השקל נובעת בעיקר מחולשת הדולר, ולא רק מול המטבע הישראלי אלא מול כול המטבעות בעולם. "צריך לשים על השולחן - אנחנו בעולם עם תנודתיות מטבע חזקות. הדולר – שהוא המטבע המרכזי בעולם - איבד ב-2017 קרוב לחמישית מערכו, וזה לא קרה תוך כדי משבר", אמר ליידרמן.

"בינואר 2017 שער הדולר היה 3.85 שקלים, והכלכלנים – כולל אני – צפינו כי שבתוך שנה הוא יישאר ברמה דומה. לא היה אנליסט כלכלן שחזה את הנפילה. שום גוף, שום כלכלן - גם לא כזה שזכה בפרס נובל. כלכלנים בדיעבד יודעים להסביר הכל, אבל קשה להם לחזות מגמות. צריך להודות בעובדה בסיסית – היכולת שלנו לחזות שערי חליפין מאוד מוגבלת. גדולים וחכמים הרוויחו הרבה כסף על פוזיציות מט"ח, והפסידו הרבה מפוזיציות כאלו.

"הדבר המרכזי שקרה בשנה האחרונה בנוגע לשער החליפין לא היה דווקא בישראל; לא היה גל ספקולטיבי של הון במשק, ולא הוצפנו בדולרים. הדולר נחלש בכ-18.2% ביחס לכל מטבע אחר בעולם. לכן, הסיפור האמיתי הוא לא התחזקות השקל, אלא דווקא הסנטימנט השלילי ביחס לדולר בעולם, שהוליד סנטימנט חיובי ביחס ליורו".

ליידרמן – שהיה מועמד בעבר לתפקיד נגיד בנק ישראל - הדגיש כי החולשה של הדולר היא אניגמה כלכלית, שהמומחים מתקשים להסביר, במיוחד על רקע המדיניות הפרו-עסקית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "כשטראמפ נבחר, שער הדולר-יורו עמד על 1.04 דולרים ליורו אחד. היום השער הוא 1.25 דולרים ליורו. נשיא ארה"ב הנוכחי מוריד מסים ומעורר אופטימיות במגזר העסקי, כשהמדדים בוול סטריט שוברים שיאים. לכן, החולשה של הדולר כיום עומדת כפרדוקס למדיניות הכלכלית בארה"ב. אין לי הסבר טוב לכך".

ליידרמן אמר כי התחזקות הדולר מול השקל משליכה הן על המשקיעים, והן על בעלי עסקים. לדבריו, "התרגום של ההשקעות ושל ההוצאות לשקלים הפך לדומיננטי יותר מתמיד. אם העסק שלנו הוא לייבא מכוניות או לדאוג לחיסכון, אנחנו חייבים לתת דעתנו לנושא של גידור המטבע. צריך להעלות לרמת ההכרה שיש כאן בעיה, ושיש דרכים לטפל בה. יבואנים ויצואנים משתמשים כיום יותר בגידור. ניתן לקנות פוליסת ביטוח על שינויי מט"ח. זה עולה משהו, אבל זה סוגר את הפוזיציה של שערי החליפין.

"השינויים בשערי החליפין משפיעים גם על ההשקעות. יכול להיות מצב שהתשואה הדולרית של משקיע תהיה גבוהה, אבל כתוצאה מהירידה בדולר, התשואה השקלית תהיה אפסית. לכן, הדבר החשוב הראשון הוא להיות מאוד מודעים לכך, שאנחנו חשופים לתנודות מטבע בהשקעות שלנו בחו"ל. אם משקיעים קונים קרן נאמנות או קרן סל בחו"ל, יש אפשרות לקנות קרן דולרית ויש קרנות שגם מציעות הגנת מטבע. זה אומר שאותו מנפיק יעשה את הגידור בשביל המשקיע. עם זאת, תמיד יהיו שני צדדים למטבע – יהיה מי שירוויח ומי שיפסיד. מי שהשקיע ב-2017 ביורו אז דווקא כ-6% כתוצאה מהשינוי בשער החליפין. זה כמובן תורם לתשואות מהשקעה באירופה.

לשאלה מדוע בתוך 20 שנה עבר השקל תיסוף חזק, השיב ליידרמן: "בצד אחד עברנו ממדינה של גירעון בחשבון שוטף במאזן התשלומים לעודף. אנחנו תמיד היינו גרעונים – היה עודף של יבוא של מוצרים ושירותים על פני יצוא. ב-2004-2003 היה שינוי מגמה. הפכנו להיות מדינה יותר אסייתית: עודף יצוא על פני יבוא – בעיקר של שירותים; זה מזרים דולרים נטו לתוך המשק בישראל. במקביל, ב-20 השנים האחרונות, הסיפור הטכנולוגי, האקזיטים, ההתעניינות של זרים – תרמו לכך. ישראל היא אחד היעד למשקיעים גלובליים להשקעות בטווח הבינוני והארוך. כל הפוזיציה החיצונית בישראל מול העולם השתנתה".

ליידרמן הדגיש שהוא תומך במדיניות של בנק ישראל להתערבות במסחר – במטרה למתן את היחלשות הדולר. "הסנטימנט כרגע הוא חולשה של הדולר. אמרו שבנק ישראל לא ייתן לדולר לרדת לרמות של 3.4-3.3 שקלים – אבל אין ערובה לכך. בנק ישראל יודע שמאוד קשה ללכת נגד הטרנד העולמי. מה שבנק ישראל עושה – ואני מסכים עם הגישה – היא לבלום 'כדור שלג' בתוך המגמה של היחלשות הדולר; אם הבנק רואה שיש פעילות שמתפרשת לא סבירה - אז הוא מתערב ומנסה ללכת נגד הטרנד. אבל בנק ישראל מודע לכך, ובצדק שאף בנק מרכזי לא יכול לשנות את המגמה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ