"ביטקוין הוא רק ההתחלה - מה שישנה את העולם זה הטוקנים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ביטקוין הוא רק ההתחלה - מה שישנה את העולם זה הטוקנים"

איתן כץ, לשעבר בכיר ב-HP, מסייע לחברות לבנות מודלים עסקיים חדשניים באמצעות טוקנים - מטבעות דיגיטליים שעונים על צורכי החברה המנפיקה, ובדרך גם עוזרים לה לפתח קהילת משתמשים וליצור ערך נוסף ■ האם זהו המודל העתידי של הכלכלה הדיגיטלית?

44תגובות
איתן כץ
עופר וקנין

"אני יודע שכל דבר שאגיד בראיון הזה יגרור שובל של תגובות בקהילת המטבעות הדיגיטליים", אומר איתן כץ, יזם הפעיל בתחום הקריפטו. הוא מכיר היטב את הקהילה הזאת ואת רמת האמוציות שלה.

"יש לי היפותזה לגבי התחום הזה — יש לו את כל המאפיינים של דת", אומר כץ. "יש נביא, סטושי נקמוטו, הממציא המסתורי של הביטקוין. יש סיעות שונות. יש ברית ישנה, שהיא מסמכי העקרונות של נקמוטו, וברית חדשה — העקרונות של של הביטקוין קאש. האתריום הוא כבר דת חדשה בפני עצמה".

אבל כץ לא רוצה להתמקד בהתפצלויות, הפלגים והסיעות של קהילת מטבעות הקריפטו (המטבעות הדיגיטליים המוצפנים והמבוזרים). יש לו שליחות, לדבריו: "חשוב לדעת להפריד בין הספקולציות סביב שוק המטבעות הדיגיטליים לבין המודלים שיישארו אחרי שהבועה הזאת תתפוצץ".

במלים אחרות, כץ לא מתעסק בעליות ובירידות של מחירי הביטקוין והאתריום, או כל מטבע אחר. זה לא מעניין, לגישתו. כץ עוסק במודלים הכלכליים החדשניים שיתממשו באמצעות מטבעות דיגיטליים, ובתוך כמה שנים צפויים לשנות את האופן שבו אנחנו פועלים ברשת, ובעולם בכלל.

"הגדולה בביטקוין היא התמריץ ליצור אבטחה"

כץ, 48, נכנס לעולם הדיגיטלי כמפתח תוכנה בצבא, אבל עם השנים עבר לאספקטים עסקיים יותר, שעוסקים במוצרים ובאסטרטגיה. עד לפני שנה הוא הקים וניהל את החממה הגלובלית של HP העולמית.

"המטרה של החממה היתה לקדם את החדשנות בתאגיד עצמו. יש שם 300 אלף עובדים, עם הרבה מאוד ידע. הרבה פעמים חברות גדולות קונות את החדשנות שלהן באמצעות רכישת סטארט־אפים. הסיבה היא שהעובדים בחברה עצמה עסוקים במטלות היומיומיות — פגישות, לקוחות, תוכנית שנתית — ואין להם זמן לעסוק בחדשנות, גם אם יש להם את הרעיון שיהפוך לעסק הבא של החברה שיכניס מיליארד דולר", הוא מספר.

הנפקות ICO , במיליוני דולרים

כץ בנה פלטפורמה שאיפשרה לרעיונות של העובדים להתפתח למוצרים. לעובדים שהעלו רעיונות ניתן בשלב הראשון חצי יום עבודה בשבוע לעסוק בהם. בשלב הבא, העובדים שהרעיונות שלהם עמדו ביעדים יצאו מהעבודה השוטפת וקיבלו הזדמנות לעבוד עליהם במשרה מלאה, באמצעות המתודולוגיה שפיתח כץ. "המשימה שלי היתה לעשות את זה בתקציב נמוך ובקנה מידה גדול. היו לנו יותר מ–150 פרויקטים. רוב הרעיונות לא שרדו, התהליך היה תובעני מאוד, אבל הרבה מהפרויקטים השתלבו במוצרים קיימים, כמוצרים חדשים ואף כאג'נדות חדשות של החברה".

כץ עזב את HP לפני כשנה, בעקבות ארגון מחדש בחברה ותחושת מיצוי. מאז הוא יצא לדרך עצמאית, ובין השאר הקים חממת חדשנות בחיל האוויר. כעצמאי הוא עובד עם חברות מסורתיות על שינויים במודל העסקי, ועוזר לחברות להגדיר את אסטרטגיית ה"טוקן" (אסימון דיגיטלי) שלהן. הוא מתרכז בשני תחומים חמים מאוד בשנתיים האחרונות — בלוקצ'יין ולמידה חישובית.

לביטקוין לקח הרבה זמן להיכנס למיינסטרים.

כץ: "ב–2008 פירסם נקמוטו את ה–White Paper (מסמך המתאר את עקרונות הטכנולוגיה שמאחורי המטבע) של הביטקוין. אבל הביטקוין לא היה המטבע הדיגיטלי הראשון. היו כמה מטבעות ניסיוניים שקדמו לו. אבל הם לא הצליחו לפתור את בעיית האבטחה, כמו מניעה של שימוש כפול במטבע — כלומר, באותו שטר אתה לא יכול לשלם בשני מקומות שונים בו זמנית. בכסף דיגיטלי זה חלק מהבעיות שהיה צריך לפתור".

בביטקוין אין גוף מרכזי שמפקח על העסקות, אלא מערכת שלמה של מחשבים שמאשרים אותן. הכורים (מיינרים) של הביטקוין מספקים את כוח המחשוב האדיר לאישור העסקות, ובתמורה מקבלים ביטקוין. כל עשר דקות העסקות המאושרות נחתמות ומוצפנות בתוך קובץ המכונה בלוק. על שם שרשרת הבלוקים האינסופית הזאת קיבלה הטכנולוגיה את שמה — בלוקצ'יין. המיינרים מתחרים על אישור העסקות, מפני שמי שמסיים ראשון זוכה ב–12.5 ביטקוין, סכום ששווה נכון להיום כ–150 אלף דולר. הסכום נחלק לשניים כל ארבע שנים, וב–2020 הוא יעמוד על 6.25 ביטקוין.

המיינרים גם בודקים זה את זה, ומוודאים שאישור העסקות לא זויף, ואם הוא זויף הסכום יעבור למי שיחתום את הבלוק. הכל מבוצע במחשבים ואלגוריתמים, ללא מגע יד אדם. בנוסף, הם גם מקבלים עמלות על העסקות. אחת הבעיות של הביטקוין היא שעם עליית הפופולריות שלו נוצר צוואר בקבוק באישור העסקות, והעסקות עם העמלות הגבוהות ביותר מקבלת עדיפות.

"הגדולה של המנגנון הזה היא התמריץ ליצור את האבטחה למערכת. ביטקוין הוא המטבע הכי ותיק והכי מאובטח, והוא לא נפרץ עד היום", אומר כץ.

פילוח הנפקות ה-ICO ב-2017, לפי ענפים

מה היתה פריצת הדרך של הביטקוין?

"ב–2013 הגיע שער הביטקוין ל–1,000 דולר. פתאום אנשים שלא היו משוגעים לדבר התחילו לדבר על זה. ב–2011 קראתי על ביטקוין, וזה לא כל כך עניין אותי, אבל ב–2013 אמרתי 'רגע, צריך להבין מה קורה פה'. התחלתי לחקור את טכנולוגיית הבסיס, והבנתי את הפוטנציאל האדיר שלה.

"העולם אז עדיין היה מצולק מהמשבר הפיננסי של 2008. הרעיון של הביטקוין היה להקים מערכת כלכלית לא מרוכזת — כלומר, שהכוח הכלכלי לא יהיה בידי הבנקאים, אלא משהו הרבה יותר מבוזר. ב–2013 התחיל המטבע לקבל את תשומת הלב של המדיה הכללית, אבל זה היה ונשאר עניין ספקולנטי. עד היום הביטקוין לא עשה את המעבר מדבר ספקולטיבי לשימושי. יש לו כמה בעיות עיקריות: הנזילות שלו מוגבלת, כך גם מספר העסקות בכל שנייה, ויש עליו מגבלות רגולטוריות".

הכל התחיל בגיימינג

ביטקוין הוא רק תחילת הסיפור. כיום יש יותר מ–1,400 טוקנים (tokens, שנקראים גם אסימונים), חלקם גייסו כסף באמצעות הנפקת מטבע ראשונית (ICO) — שיטה שנויה במחלוקת שזכתה לכותרות רבות השנה. עם זאת, הטוקנים — שיש הבדלים רבים בינם לבין מטבע כמו ביטקוין — עשויים להיות הכר שעליו יתבססו המודלים הכלכליים העתידיים של האינטרנט.

בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה שצריך למצוא מודלים חדשים למערכת היחסים שבין חברות האינטרנט למשתמשים. הסיבה העיקרית היא העלייה המטאורית של מעצמות האינטרנט, ובראשן פייסבוק וגוגל, שעושות שימוש נרחב והון עתק באמצעות מידע שהגולשים מנדבים להן והתוכן שהם מספקים להן, בדרך כלל ללא תשלום. כץ מסביר כיצד המודלים העסקיים החדשים שניתן ליצור בעזרת הטוקנים יכולים לתרום לדמוקרטיזציה מוגברת בתחום, וגם ליצור מצב שבו כל הצדדים מתוגמלים.

"ביטקוין הוא נכס מסוג חדש", אומר כץ, ומוסיף כי המונח הנכון הוא קריפטו אסט (Crypto Asset). "יש שלושה סוגי נכסים עיקריים בתחום הקריפטו אסט. הראשון הוא מטבע, כמו ביטקוין, שהמטרה שלו היא לשמור ערך ולהעביר ערך, בדיוק כמו כל מטבע אחר. הסוג השני הוא דיגיטל קומודיטי — כלומר, שירותים נדרשים כמו אחסון, כוח מחשוב ושימוש ברשת מסוימת, שנהפכו לסחירים באמצעות שימוש בטוקן.

ההנפקות הגדולות של חברות ישראליות ב-2017

הסוג השלישי הוא אפ טוקנס (App Tokens) — אפליקציות שגם הן משתמשות בטוקנים, ויש להן מודלים חדשניים. למשל, האפליקציה סטים־איט (Steemit) היא פלטפורמת תוכן שמתגמלת בטוקנים את הכותבים, מפיצי התוכן והפעילים בקהילה שלה. ככל שיש לך יותר טוקנים, יש לך יותר השפעה באתר — אילו כתבות מעניינות יותר או פחות, אילו טוקבקים לגיטימיים, למשל. הדעה שלך שווה יותר. כדי להגיע למצב שבו יש לך הרבה טוקנים, אתה צריך להיות פעיל מאוד, או לקנות אותם. כך אתה מזרים כסף למערכת. למעשה, הם בנו מעין מערכת מוניטרית סגורה, כמו מדינה".

המשמעות הרחבה יותר היא שכל חברה יכולה להנפיק טוקן משלה ולנהל את מערכת התגמולים שלה, לפי המודל העסקי שמתאים לה. המטרה היא שלטוקנס יהיה שימוש אמיתי וערך אמיתי. כץ נותן דוגמה שלפיה בעתיד יהיה שירות דמוי ווטסאפ שידרוש שימוש בטוקנים.

אבל עכשיו השימוש בווטסאפ הוא בחינם. למה לנו להתחיל להשתמש בטוקנים?

"אם תרצו להשתמש בתוכנת מסרים שבה אין גוף ריכוזי אחד שמנהל אותה, מפקח עליה ויודע הכל על המשתמש ויכול להשתמש במידע הזה, תצטרכו להשתמש במערכות מבוזרות שעליהן תשלמו בטוקנים מתאימים".

לדבריו, "הראשונים לפעול בתחום היה תחום הגיימינג. במשחקים מקובל לרכוש טוקנים בכסף, ולהשתמש בהם בתוך העולם הווירטואלי הזה כדי לקנות ולמכור דברים, כמו כובעים או חליפות לדמויות השונות, ואחר כך, כאשר הערך שלהם עולה — למכור אותם".

כץ מספר כיצד גיימר צעיר רכש כובע וירטואלי תמורת 100 דולר, וכעבור זמן מה מכר אותו ב–250 דולר. האסימונים אמנם נותרו במשחק לשימוש הגיימר, אבל כיום יש כבר חברות גיימינג שמאפשרות להוציא את הטוקנים שהרוויחו השחקנים לעולם האמיתי.

"דור הביטקוין יסתכל על ערך והעברה של ערך בצורה אחרת, שאנחנו לא יכולים לתפוש אותה עדיין. תפישת הידע של ילדים שונה מהותית. אנחנו, למשל, היינו צריכים ללמוד בעל פה ולקנות אנציקלופדיות. כיום התפישה שונה. תפישת הערך של מטבע ממשלתי משתנה. אז טוקנים נמצאים כבר שנים, אבל רק כאשר הם יוצאים לעולם הפיזי נכנסים לתמונה גופים ממשלתיים", אומר כץ.

"הפוטנציאל של החדשנות הזאת טמון בדמוקרטיזציה. יש פה העברה של כוח מהישויות המרכזיות שסוחרות במידע או במשאבים בחוסר, לקהילות שיכולות לייצר את המשאב הזה. נתתי דוגמה מתחום התוכן, אבל יש הרבה דוגמאות אחרות".

איך אתה מסייע לחברות לעשות את המעבר מעסק מסורתי לשימוש בבלוקצ'יין?

"יש הרבה חברות שרוצות לעשות אפליקציה ולהנפיק מטבע. אם סטארט־אפ מנפיק מטבע רק כדי לגייס כסף, זה צעד בעל ערך נמוך בעיני. כל עוד זו לא הונאה זה בסדר, אבל זה לא יותר מגיוס המונים רגיל. מה גם שבניגוד להנפקה ראשונית בבורסה, בהנפקת מטבע לא מקבלים נתח בחברה.

"מה שמעניין יותר הוא חברות שבונות מערכת מוניטרית, מצליחות להגדיר מה המשאב החסר, ומעודדות קהילה שתייצר את המשאב הזה. ביטקוין עשה את זה עם אבטחה, אתריום עושה את זה עם כוח מחשוב, סטים־איט עושים את זה עם תוכן, ובאט (Basic Attention Token) עם פרסום. המטרה של מיזם באט היא לשבש את עולם הפרסום, כך שכל משתמש יקבל טוקן בתמורה לתשומת הלב שלו. הגולש יכול לאשר ספציפית את צפיית הפרסומות בכל אתר".

גם עיתון יכול לבנות מודל עסקי באמצעות טוקנים, לא?

"קודם כל צריך להסתכל על הסביבה העסקית שבה פועל כיום עיתון. הרבה צרכנים מעוניינים בתוכן, אבל רובם התרגלו לא לשלם עליו. עיתון צריך לבדוק מהי הסחורה או הנכס שנמצאים במחסור. אם כל מה שהעיתון רוצה הוא לגייס כסף ממי שצורך את התוכן, הוא לא צריך טוקן, מספיקה לו חומת תשלום.

"זה נהיה מעניין יותר כשיש יותר צדדים למשוואה. למשל, תקבלו טוקנים ככל שתבלו יותר זמן בכתבה, או אם תכתבו טוקבק. הטוקן הזה יאפשר לכם לצרוך יותר תוכן, למשל. אם הטוקן יתחיל להיסחר, הוא גם יתחיל לייצר כסף. וככל שהעיתון מצליח יותר, כך תהיה יותר דרישה לטוקן שלו. אפשר גם לעשות מנגנון הפוך, שבו אם אתה כותב טוקבק פוגעני אתה נקנס ומורידים לך טוקנים. ככל שלמערכת תהיה יותר שימושיות, הערך שלה יעלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#