עם קטן מוקף באויבים - מה אפשר ללמוד מהנבטים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עם קטן מוקף באויבים - מה אפשר ללמוד מהנבטים

גם למונופול גלובלי יש לבסוף תאריך תפוגה

"כל שמש שוקעת"; "בטח באלוהיך, אך אל תשכח לקשור את הגמל" - אלה הם שני פתגמים נבטיים שנמצאו חקוקים בסלעי פטרה בירדן.

הנקיק התפתל ונמשך - צר, עמוק ואפלולי. לפתע, כמו מתוך חלום, צף והופיע ארמון המקדש, חצוב בסלע האדמדם ושטוף בשמש המדברית העזה. הבטתי בו כמהופנט. מישהו יצר כאן, בפינה מדברית נידחת, את אחד משבעת פלאי עולם.

מי היו הנבטים? איך הצליח עם בן כמה עשרות אלפי אנשים בלבד להשאיר חותם כה מרשים באזורנו? מהו סוד ההצלחה שלהם, ומה גרם להיעלמותם המהירה? האם יש קווי דמיון בינם לבינינו? האם אנו יכולים ללמוד מהם לקח היסטורי?

הביטוי "הסלע האדום" נשמע לי מאז ומתמיד קסום ומרתק, וכך מצאתי את עצמי בחורף האחרון עומד בשערי פטרה, בסיור מודרך במולדת הנבטית. עם חברי לסיור עמדתי נפעם מול הארמונות החצובים בסלע - עטורים בעמודים וכותרות, כמו תלויים באוויר - שנגלו לעינינו במורד הוואדי.

"הנבטים הם עם מסתורי שהופיע על במת ההיסטוריה לפני כ-2,400 שנה, זרח כמו כוכב שביט בוהק ושב ונעלם בחשכה לאחר מאות שנים ספורות, באותה פתאומיות שבה הופיע", אמר זאב המדריך. הנבטים, הסביר לנו זאב, היו עם קטן מוקף במדינות גדולות, חלקן עוינות: מצרים, ישראל, אדום וכן בשבטים ערביים פראיים. הם השכילו לכרות ברית אסטרטגית עם המעצמה הגלובלית של אותם ימים, רומא, מה שעזר להם לשרוד באזור. כדי לדאוג שהברית תישמר, פעלה ברומא במשך שנים ארוכות שדולה נבטית.

לנבטים היתה דת פגאנית מיוחדת, שונה משאר הדתות באזור. היה להם צבא קטן אך יעיל וחכם, שהיטיב להכיר את השטח ולנצל את תנאי המדבר לצורכיו. מהסבריו של זאב למדתי שהנבטים אהבו ללמוד והתפרסמו בעולם העתיק כאנשים מוכשרים שהצטיינו בכל מה שעשו. אפילו המלך הורדוס, ששלט בישראל, שכר את שירותי סיתות האבן שלהם כשבנה את בית המקדש השני. המבנה הארגוני שלהם היה ייחודי, ואפשר לומר שהם כמעט נהפכו לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הדברים נשמעים לי מוכרים, הירהרתי.

דבריו הנלהבים של זאב קטעו את מחשבותי: "שימו לב לדיוק ההנדסי של עבודות החציבה ולשימוש הבלתי ייאמן שנעשה בטכנולוגיה של פטיש ואזמל בלבד". מדובר בהשקעה כספית אדירה, חלפה מחשבה נוספת במוחי. אלפי אנשים מיומנים עבדו כאן שנים רבות, איך השיג השבט המדברי הנידח הזה כל כך הרבה כסף? זאב כמו קרא את מחשבתי: "הנבטים השתלטו בחוכמה ובתעוזה על נתיבי השיירות שהעבירו מור, לבונה ותבלינים מתימן והמפרץ הפרסי לים התיכון - ומשם לרומא". מתברר שהנבטים היו בעצם עם של סוחרים ואנשי עסקים מוצלחים שהמסחר היה בנפשם.

"בעולם העתיק הנבטים היו היבואנים הבלעדיים של הקטורת ושל הבשמים המבוקשים ביותר", המשיך המדריך. הוא הסביר כי הנבטים פיתחו טכנולוגיה מורכבת ומרשימה של ניהול ושליטה בשיירות ענק של גמלים. הם ידעו להוליך בביטחה עד 3,000 גמלים ולחצות עמם את המדבריות העוינים ביותר.

בעצם, הם ניהלו מונופול קלאסי, חשבתי. במשך דורות הצליחו הנבטים לשמור בסוד כמוס את מיקום בורות המים שאותם חצבו בלב המדבר כדי להשקות את השיירות. הם גם לא היססו לתקוף כל מתחרה שהעז לשלוח שיירות משלו למדבר. בזכות כל זאת שלטו הנבטים במסחר הבינלאומי בבשמים במשך יותר מ-200 שנה. בכל עיר מרכזית באירופה הם הקימו משרדי שיווק ומכירות של המותג "מור ולבונה". הם קבעו את הכמויות שנמכרו ואת המחירים. לא היתה להם כל תחרות, ובאותן שנים גם לא היה ממונה על הגבלים עסקיים שימנע מהם לבצר את המונופול שלהם.

אין פלא שהממון הצטבר בקופתם בערימות והשפעתם המדינית הגיעה עד דמשק. לא היה להם כל קושי לממן עבודות בנייה ייחודיות שלא נראו כמותן מאז ועד היום. כשניסיתי להשוות את עסקי הבשמים של הנבטים לעסקים של ימינו חלפה במוחי מחשבה על חברת החשמל הישראלית. בעצם, זהו אותו עיקרון כלכלי, אותם שיקולים ואותם אינטרסים - כאילו לא חלפו 2,000 שנה. ועד העובדים של חברת החשמל בוודאי קרא ושינן היטב את הספר על תולדות הנבטים.

מנכס לנטל

"אבל הזמנים השתנו", המשיך זאב המדריך. "ברומא עלה לשלטון הקיסר טריאנוס. הממשל שלו ביצע הערכה מחדש והגיע למסקנה שהנבטים נהפכו מנכס אסטרטגי לנטל. השדולה הנבטית החזקה ברומא עשתה כמיטב יכולתה כדי לשנות את דעתו של השלטון, אך לשווא. ב-106 לספירה כבש הצבא הרומי את פטרה, וארץ הנבטים נהפכה לפרובינציה רומית לכל דבר. המדיניות הרומית החדשה והקשוחה יצרה שחיקה מתמשכת במונופול המסחרי הנבטי: שיירות רומיות ואחרות כירסמו בבלעדיות הנבטית ודרכי מסחר חדשות לארצות המזרח נפרצו על ידי אחרים. צינור הכסף השופע של הנבטים נסגר ותור הזהב הנבטי נגמר.

לא לעולם חוסן, חשבתי לעצמי. גם למונופול גלובלי יש לבסוף תאריך תפוגה. האם ועד העובדים של חברת החשמל מודע לכך? האם המשקיעים בחברת החשמל מביאים זאת בחשבון? הנבטים בלטו בהצלחתם הכלכלית המרשימה. הם הצליחו להגיע לחזית הטכנולוגית של זמנם בכל הקשור לבנייה ולאגירת מים. ואולם גם הטכנולוגיה העילית לא סייעה להם לשרוד. שפע הכסף הקל ותלות יתר במעצמה הגדולה הפכו אותם לשאננים. הם השתכרו מהצלחתם, סבלו מחטא היוהרה ואיבדו בהדרגה את הגמישות המחשבתית שלהם. הם לא דאגו להשתלב בנתיבי השיירות החדשים ופיתחו תלות מסוכנת ביבוא בשמים מספק אחד בלבד.

המהפך לא התרחש ביום אחד, אלא נמשך שנים רבות. כל מי שעיניו פקוחות יכול היה להבחין בסימני אזהרה רבים - אך הנבטים היו שבויים בקונצפט שלהם. הם לא פירשו נכונה את השינויים במציאות שסביבם, ושילמו על כך את מלוא המחיר. כלום נדמה לי, או שמישהו מנסה לשלוח לנו באמצעות האבנים האדומות של פטרה מסר מהעולם העתיק?

-

הכותב היה מנכ"ל פרגון - זרוע ההשקעות בחו"ל של כלל פיננסים. לתגובות: kobiblum@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#