החיים הם לא מצגות פאוארפוינט

לפעמים המשקיעים שוכחים את הנתונים החשובים על לחברה

קובי בלום
קובי בלום

<<בשנות ה-90 של המאה הקודמת נהגתי ללכת לכנסים של שוק ההון. כך ניתנה לי הזדמנות להאזין למנ"לים ומנהלי כספים של חברות ציבוריות כשהם עורכים מצגת על העסק שלהם.

זכור לי במיוחד כנס מסוים, שנערך כמדומני לקראת סוף 1999, ובו השתתף יואל גת שהיה אז מנכ"ל גילת לוויינים. גת ערך את המצגת באולם הכנסים המפואר במלון הילטון בתל אביב בפני כ-100 אנשי שוק ההון, בהם מנהלי תיקים, קרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות פנסיה.

כנהוג באירועים מסוג זה היטיבו המוזמנים את לבם בארוחת בוקר דשנה לפני שהתפנו למצגת עצמה. לאחר כמה מלות פתיחה מפרגנות של מנהל בית ההשקעות שעזר בארגון הכנס קיבל גת את הבמה.

המצגת היתה צבעונית ומבריקה כרגיל, אך מה שריתק את קהל השומעים, כולל עבדכם הנאמן, היה הנאום של מנכ"ל החברה. גת היה גבר נאה בשנות ה-50 לחייו, בעל רעמת שיער כסופה ומרשימה והופעה ששידרה עוצמה ואמינות. הוא עמד על בימה קטנה, מוגבהת במקצת, ודיבר אל הקהל.

האיש ידע לדבר, ובאותו היום הוא היה במיטבו. המשפטים נוסחו ברהיטות, כל מלה ניצבה במקומה. טון הדיבור שיקף שכנוע פנימי עמוק ורצינות רבה. הוא ידע לערוך הפסקות קטנות, לנשום אוויר במקומות הנכונים, לשים את הדגשים במקומם, לסיים בקרשנדו ולסחוף את הקהל המאופק שלו למקומות שרצה בהם.

האם מדובר היה בכריזמה? בכישרון נאום מיוחד? איני יודע. אני זוכר רק שהבטתי בגת כמהופנט, וכשהסתיימה המצגת ומחיאות הכפיים הסוערות שככו, הרגשתי דחף לקנות את המניה.

מנהלים כאנשי מכירות

כיום אנו יודעים שהשקעה במניית גילת לוויינים ב-1999 היתה אסון כלכלי. מחירה קרס בשנים הבאות ביותר מ-90%, הן בעקבות בועת ההיי-טק שפקעה והן בשל צרות שהתגלו בחברה עצמה ובהנהלתה הבכירה, שהוחלפה בהמשך. גם אסטרטגיית האינטרנט שהוביל גת, ושעליה הרחיב את הדיבור באותה מצגת, גרמה בסופו של דבר לחברה הפסדים גדולים.

הסכנה במפגשים פרונטליים עם הנהלה של חברה טמונה בהסטת תשומת הלב של המשקיע הפוטנציאלי מעסקי החברה ומאומדן שקול של שווי המניה לעבר הכישרון הרטורי של המנכ"ל או אפילו לעבר האיכות הגרפית של המצגת.

אין לי התנגדות למצגות עסקיות. משקיעים יכולים ללמוד במפגשים אלה פרטים מעניינים. ארגון של סמינר השקעות מרוכז נותן למשקיעים אפשרות נוחה לראות ולשמוע כמה חברות במקום אחד ובזמן קצר. ואולם צריך תמיד להתייחס אל המצגות עם קורטוב של ספקנות.

המצגת אינה המציאות. המשקיע צריך לזכור היטב שהאינטרס של החברה המציגה אינו זהה בהכרח לאינטרס שלו. המשקיע מחפש מניה זולה שעומדת במבחן אובייקטיבי של כמה פרמטרים של השקעה ומייצגת מודל עסקי מעניין ומבטיח. לעומת זאת, הנהלת החברה מעוניינת בדרך כלל לעודד את שוק ההון כדי שתוכל, למשל, להנפיק עוד מניות לציבור - במחיר גבוה יותר.

ניגוד האינטרסים הזה מושרש עמוק בתמריץ הבסיסי ביותר שיש לשני הצדדים במשחק. אין זה אומר שהנהלות של חברות ישקרו למשקיעים או יציגו מצגות שווא. עם זאת, הנטייה הברורה שלהן היא להדגיש את הנקודות החזקות והאטרקטיביות, ולהסתיר או למזער את החולשות והסיכונים הפוטנציאליים.

למעשה, המנהלים מתפקדים במקרים כאלה כאנשי מכירות. הם מגיעים לכנסים ולמפגשים האישיים עם משקיעים במטרה למכור את מרכולתם במחיר הטוב ביותר, בדיוק כמו כל סוחר אחר.

עדיף בטלפון

כמנהל השקעות קיימתי מאות מפגשים ושיחות עם הנהלות של חברות ציבוריות. אני מביט לאחור ושואל את עצמי: מה היה הערך המוסף האמיתי של כל אותן מצגות, כל אותן שאלות נוקבות ששאלתי את בני שיחי שמעבר לשולחן או מצדו השני של קו הטלפון? האם הן גרמו לי לבצע השקעות טובות יותר?

אין לי תשובה חד-משמעית ופשוטה. עובדתית, את ההשקעות המוצלחות ביותר שלי עשיתי בלי לבקר בחברה, ולעתים בלי לדבר כלל עם נציגי הנהלתה. אם אני צריך לסכם את הלקחים וההמלצות מההתרשמות האישית שלי, הייתי מנסח זאת כך:

1. עשו כל מאמץ להבחין בין האינפורמציה שאתם מקבלים לדובר שמעביר אותה.

2. אל תנסו לשפוט את האיכות האנושית של הנהלת החברה. אי אפשר לעשות זאת היטב בעזרת הכלים שיש לכם כמשקיעים. בנוסף, הנהלות מתחלפות מדי פעם. בהקשר זה כדאי להיזכר בוורן באפט, שאמר כי הוא מעדיף להשקיע בחברה בעלת מודל עסקי פשוט שגם מנהל טמבל יכול להתמודד אתו - כי במוקדם או במאוחר יגיע אחד כזה לנהל את החברה.

3. שיחת טלפון היא הכלי היעיל ביותר לתקשורת. היא אפקטיבית יותר ממצגות וממפגשים, וכוללת פחות הסחות דעת.

4. השתדלו להימנע ממפגש או שיחה עם הנהלת החברה בתחילת תהליך הלימוד שלכם. מקור המידע הראשוני צריך להיות אובייקטיבי ככל האפשר - קריאת דו"חות החברה, למשל. אם אתם מתכננים קשר ישיר עם הנהלת החברה, עשו זאת בשיחת טלפון בשלב האחרון של המחקר.

5. הכינו היטב את שיעורי הבית לפני השיחה. העלו בשיחה נקודות ושאלות שבהן נתקלתם במסלול הלימוד שעשיתם לגבי החברה. רמת הידע שלכם תקרין על איכות השיחה, וגם על יחס ההנהלה כלפיכם.

6. אל תצפו לקבל מידע חדש במצגות ובשיחות עם הנהלת החברה. חברי ההנהלה כפופים לחוקים של גילוי נאות וזמין, ולא יספרו מה שלא פורסם כבר ברבים. סטטיסטית, אחת לחמש עד שבע שיחות טלפון עם חברות שונות תקבלו מידע בעל ערך שלא הכרתם קודם לכן.

7. למדו להאזין לנאמר בין השורות. אם יש לכם אינטואיציה טובה, זהו המקום להשתמש בה. המידע הנרמז בשיחה - לעתים באמצעות טון הדיבור, לעתים באווירת השיחה ולעתים דרך הימנעות מעניין מסוים - חשוב פעמים רבות יותר מהרובד הגלוי.

הכותב שימש בעבר מנכ"ל פארגון - זרוע ההשקעות בחו"ל של כלל פיננסים. לתגובות: kobiblum@gmail.com

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ