"היעדר ראיות מספיקות": רשות ניירות ערך סוגרת את החקירה נגד אקסלנס - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"היעדר ראיות מספיקות": רשות ניירות ערך סוגרת את החקירה נגד אקסלנס

במכתב שקבל בית ההשקעות מהרשות, צוין כי הרשות רשאית לשקול נקיטת אמצעים משפטיים אחרים ■ הפרשה החלה ב-2015, אז עצרה רשות ניירות ערך את עמרי ויסמן, ששימש כמנהל דסק מניות בחדר המסחר של הלקוחות המוסדיים באקסלנס

תגובות
חדר מסחר
דן קינן

בית ההשקעות אקסלנס דיווח לפני שעה קלה כי אתמול קיבל מכתב מרשות ניירות ערך, לפיו תיק החקירה שנפתח כנגד החברה בגין חשד לביצוע עבירות ניירות ערך נסגר בשל העדר ראיות מספיקות. במכתב הרשות צוין עוד, כי אין באמור כדי לגרוע מסמכותה של רשות ניירות ערך לשקול נקיטת אמצעים משפטיים אחרים העומדים לרשותה.

גם החברה הבת שלה, שהנה חבר בורסה, "אקסלנס נשואה שרותי הבורסה", קיבלה מכתב בלשון דומה. אקסלנס מציינת עוד כי "למיטב ידיעת החברה, גם נושאי משרה המכהנים כיום בחברה שנחקרו במסגרת החקירה האמורה, קיבלו היום מכתבים בנוסח דומה, המודיעים כי תיק החקירה כנגדם נסגר מחוסר אשמה".

תחילת הפרשה בסוף מארס 2015, אז עצרה רשות ניירות ערך את עמרי ויסמן, ששימש כמנהל דסק מניות בחדר המסחר של הלקוחות המוסדיים בבית ההשקעות אקסלנס. ויסמן נעצר לאחר חקירה סמויה של רשות ניירות ערך. הדסק המוסדי הוא החשוב בחברה שהנה חבר הבורסה, שכן הוא מרכז את כל פעילות הגופים המוסדיים הפועלים באמצעות אקסלנס, וככזה הוא חשוף לזרימת כספים מסיבית לניירות ערך שונים.

מאחר שמדובר בזרימת כסף מסיבית, המשמשת למסחר של מאות מיליוני שקלים ביום, היא גם עלולה להשפיע על שערי הניירות הנסחרים. מהנספח לבקשת המעצר התברר כי ויסמן הצטרף לחברו אבי אשכנזי, בעליה של חברת הייעוץ הפיננסי "מעשרות השקעות פיננסיים". על פי החשד, במהלך השנים 2012-2010 ניצלו השניים את המידע שהיה לויסמן על הפעילות של המוסדיים, וביצעו פעולות מסחר תוך שימוש במידע זה בהקפים משמעותיים של מעל ל-100 מיליון שקל. ברשות סברו כי פעולות אלו איפשרו לשניים לגרוף רווחים של 1.2 מיליון שקל.

על פי החשד, במסגרת השיטה, המכונה בעגת השוק Front Running, הורה ויסמן לאשכנזי לרכוש לחשבונו האישי ניירות ערך שבהם ויסמן עתיד היה לפעול בשם המוסדיים. לאחר שאשכנזי רכש את הניירות לחשבונו, ויסמן התחיל לרכוש את הניירות עבור המוסדיים, כאשר בתוך כך שערת עולה. לאחר מכן, כך על פי החשד, מכר אשכנזי את הניירות שרכש קודם לכן - תוך גריפת רווח ללא כל סיכון.

השניים חשודים בשורה של עבירות, ובהן הנעה בדרכי תרמית, השפעה בדרכי תרמית על תנודות נייר ערך, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, וכן עבירות של הלבנת הון. השניים הכירו כאשר עבדו ב-2009-2008 בחדר המסחר של בית ההשקעות כלל פיננסים. כנגד השניים הוגש לפני כחצי שנה כתב אישום. ב-14 בינואר 2018, אושר הסדר הטיעון שנערך בין הפרקליטות לויסמן, לפיו ירצה עונש של 21 חודשי מאסר בפועל, וישלם קנס וחילוט בסך של 200 אלף שקל. ויסמן הודה והורשע בעבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים בתאגיד ועבירת הלבנת הון.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#