בנק ישראל יצר בועות - ועכשיו הוא מזהיר מפניהן - שוק ההון - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל יצר בועות - ועכשיו הוא מזהיר מפניהן

אחרי עשור של ריביות אפסיות, שהתקבעו בשנה האחרונה על רמה של 0.1% בלבד, נוצרו הרבה מאוד סכנות ליציבות הפיננסית ■ דו"ח היציבות הפיננסית של הבנק עשוי להכשיר את השטח לפעולות מנע אגרסיביות

99תגובות
בניין בנק ישראל בירושלים
תומר אפלבאום

מכירים את הרופא הכרסתן שמזהיר מפני סכנות האכילה המופרזת והעישון כשבכיסו מונחת קופסת סיגריות? ייתכן שבנק ישראל מזכיר קצת את הרופא הזה. קריאה של דו"ח היציבות הפיננסית שפירסם היום (ב') הבנק משאירה את הקורא עם תחושה לא־נוחה שמתפשטת במהירות, עד שלרגע מתבקש לעצור ולומר לבנק המרכזי: הלו! כל הסכנות האיומות שאתם מזהירים מפניהן לא היו קורות ללא הריבית הנמוכה שלכם.

אחרי עשור של ריביות אפסיות, שהתקבעו בשנה האחרונה על רמה של 0.1% בלבד, נוצרו הרבה מאוד סכנות ליציבות הפיננסית — שאותן מיטיבים לתאר אנשי בנק ישראל בסקירתם. הם מדברים על הסכנה הגדולה בשוק הדירות שהתנפח בעשור הזה; הם מזהירים מפני האשראי הצרכני שמשקי הבית לוקחים — אף הוא בהשראת הריבית הנמוכה ותחושת העושר שנלווית לעליית מחירי הדירות; והם מזכירים גם את שוק האג"ח הקונצרניות — שמושפע כמובן מכך שהכסף שלנו מחפש תשואה.

הציבור הישראלי כבר שכח מהאופציה של פיקדון בנקאי סולידי, כששוק הנדל"ן משתולל ושוק ההון חוגג. כשמבינים עד כמה הריבית הנמוכה חוללה שמות במחירי הנכסים, תגובת המשקיף מהצד היא: אוקיי, יצרתם בועות נכסים בשוק הדירות ובשוק ההון, אז למה אתם מחכים? אתם היחידים שיכולים להעלות את הריבית ולהוציא את האוויר מהבועות אט־אט.

כותבי הדו"ח, ובראשם הכותב הראשי קונסטנטין קוסנקו, אינם מקבלי החלטות בעניין הריבית. זו העבודה של נגידת הבנק, קרנית פלוג, ושל הוועדה המוניטרית בבנק ישראל. אבל פלוג אמורה להיות מודאגת מהדו"ח. פלוג, כמו עמיתיה הנגידים ברחבי העולם, מורידה את הריבית לאפס כדי לאפשר צמיחה, אבל בפועל היא יוצרת שלל תופעות לוואי שמביאות להצטברות סיכונים בתחום הפיננסי — ובהם התגברות התיאבון לסיכון וחיפוש אחר תשואה; הקצאת מקורות בלתי־אופטימלית והכבדה על המאזנים של משקי בית; והגדלת המינוף של משקי בית ושל המגזר העסקי. כל אלה מחריפים ככל שהריבית הנמוכה נמשכת לאורך זמן רב יותר.

על פי כותבי הדו"ח, היציבות של המערכת הפיננסית והפגיעות של המשק תלויות בהסתברות להתממשות סיכונים — כמו ירידה בביקושים בעולם, אירועים גיאו־פוליטיים, ירידה חדה ומהירה במחירי הדירות, שינוי חד בריביות ארוכות הטווח בעולם והיפוך מגמה בשווקים הפיננסים העולמיים. ההסתברות שהם מעניקים להתממשות הסיכונים האלה היא נמוכה עד בינונית.

בבנק ישראל מזהים שלושה תחומים מסוכנים במשק: שוק הדירות, האשראי הצרכני שלוקחים משקי בית, ושוק ההון. האשראי הצרכני קצת פחות מדאיג את בנק ישראל, והם מעריכים כי החשיפה אליו נמצאת ברמת בינונית. שוק הדירות ושוק ההון (בעיקר אג"ח קונצרניות) מדורגים אצלם ברמת סיכון בינונית־גבוהה.

דו"ח כזה אמור להניע את מקבלי ההחלטות לפעולה. קשה לטעון שבנק ישראל אינו עושה פעולות שיצמצמו את הסיכון למשבר בשוק הדירות. הוא הפציץ את הבנקים בשנים האחרונות בשלל הוראות שנועדו לרסן את הביקוש, והעלו את ריבית המשכנתא. בשוק האג"ח אין לבנק ישראל הרבה מה לעשות. במידה מסוימת הוא אף זורק לשם חלק מהלווים באמצעות מגבלות המימון שהוא מטיל על הבנקים, שמגלגלים לשוק ההון חלק מפעילות המימון.

אבל עדיין, אם ברור שהסיכון בשוק הדירות ובשוק ההון הוא בינוני־גבוה, הדבר דורש פעולות מנע אגרסיביות יותר, ואפשר שהדו"ח הזה נועד להכשיר כאלה בטווח הקרוב. זה יהיה מוזר אם הדו"ח הזה יישאר כניתוח מצב אקדמי, ללא פעולות שיאפשרו להוריד את רמת הסיכונים הנצברת שיצרה כאן הריבית הנמוכה. ללא פעולות כאלה, אפשר יהיה להשתמש בדו"ח היציבות הפיננסית כשיפרוץ המשבר הבא כדי להגיד "הכתובת היתה על הקיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם