באוצר מושקעים באג'נדת "בוא נדפוק את עידן עופר" - ומתעלמים מהעובדות - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באוצר מושקעים באג'נדת "בוא נדפוק את עידן עופר" - ומתעלמים מהעובדות

כמו רופא שמתבסס על אבחנה לא נכונה - גם ההמלצות של צוות נווה מבוססות על משאלות לב שמזמן לא נפגשו עם ראי המציאות

35תגובות
עידן עופר
אלון רון אלון רון

טיוטת ההמלצות לממשלה בנוגע לזיכיון ים המלח שהודלפה לתקשורת היא מסע במנהרת הזמן. הצוות לבחינת פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח בראשות יואל נווה הכלכלן הראשי של משרד האוצר והממונה על הכנסות המדינה מונה בנובמבר 2014.

בשלוש השנים שחלפו קרו דברים רבים בשוק הדשנים העולמי, אבל מיעוטם הגיע לידיעת הצוות או לפחות קשה להבחין שעשו רושם רב על הצוות ומסקנותיו. טיוטת הדו"ח נראית לא מעודכנת ומלאה בטעויות עובדתיות וכמו רופא שמתבסס על אבחנה לא נכונה גם ההמלצות של צוות נווה מבוססות על משאלות לב שמזמן לא נפגשו עם ראי המציאות.

אחת ההתפתחויות החשובות שאירעו בזמן שנווה ואנשיו דגרו על הכנת הדו"ח היא הקריסה של 33% במחיר האשלג לרמה של 217 דולר לטונה ברבעון השלישי של 2017. הנפילה במחיר האשלג גרמה לירידה חדה בחלקו של רווח התפעולי של מגזר האשלג ברווח התפעולי הכולל של כיל מ-67% (זה המספר ולא 80% כפי שהודלף בטעות) בינואר ספטמבר 2014 ל-26% בלבד בינואר ספטמבר 2017.

הנפילה במחיר האשלג נבעה משילוב של ירידה במחיר הסחורות החקלאיות וגידול בעודף ההיצע של אשלג בשוק העולמי כתוצאה מהרחבת ייצור ופתיחת מכרות חדשים ברוסיה ובקנדה. זו אחת הסיבות לכך שכיל כבר מזמן אינה היצרנית החמישית בגודלה של אשלג בעולם כפי שהוזים חברי הצוות.

ייצור אשלג של כיל
בלומברג

סיבה נוספת היא הפסקת הייצור של אשלג במכרותיה של כיל באנגליה ובעיות תפעול קשות במכרותיה בספרד. כיל אכן נהנית, תיאורטית, ממבנה עלויות נמוך ביחס ליצרניות אשלג אחרות בעולם משום שהיא מפיקה את האשלג באמצעות אידוי מבריכות בים המלח ולא בכרייה, ומקרבה לשווקים עיקריים כמו סין והודו.

אלא שהצוות שכח את העלויות שהטילה הממשלה על כיל כמו החרגה מחוק עידוד השקעות הון, פרויקט קציר המלח בשווי מהוון של 7 מיליארד שקל, מס של 42% על רווחי היתר מהפקת אשלג מעבר לתשואה של 14% על הרכוש הקבוע, תמלוגים על מוצרי המשך שהחברה מפיקה מברום ולא על חומרי הגלם בלבד כפי שהיה בעבר.

ההעלאה הזו של תמלוגים בתחפושות שונות סגרה חלק ניכר מהיתרון היחסי שהיה לכיל בייצור אשלג לעומת מתחרותיה. עתה מתברר שהצוות מציע גם להטיל על כיל את האחריות הכספית על האסון האקולוגי של הבולענים שנגרם כתוצאה מנסיגת מפלס ים המלח למרות שאין חולק, גם לא הארגונים הירוקים, שחלקה של המדינה בנסיגת מפלס ים המלח כתוצאה מהפסקת הזרמת מי הירדן לים המלח, גדול משמעותית מחלקה של כיל וחברת APC הירדנית בנסיגת המפלס כתוצאה מהפקת אשלג.

את כל החבילה הנאה הזו של גזירות והגבלות ממליץ הצוות לשווק למתעניינים פוטנציאליים במכרז בינלאומי שייקבע לו מחיר מינימום. הצוות אף נוקב בטיוטה שהודלפה במתעניינים פוטנציאליים ושוב חושף את העובדה שאינו טורח להתעדכן במידע כלכלי בסיסי.

הצוות סבור שפוטאש הקנדית היא מועמדת חשובה לרכישת זיכיון ים המלח ואף ממליץ להתיר לה לעשות זאת, לאחר שמשרד האוצר תחת הנהגתו השקולה של יאיר לפיד סיכל את העסקה בתחילת 2013.

כדאי אולי לגלות לנווה ואנשיו עובדה מצערת: הכלה המיועדת כבר תפוסה. פוטאש השלימה לאחרונה את מיזוגה עם חברת אגריום וכחלק מהתנאים שהעמידו רשויות ההגבלים העסקיים בסין ובהודו נאלצה למכור אחזקה של 13.9% בכיל בעסקה שבוצעה בשבוע שעבר.

יואל נוה, הכלכלן הראשי באוצר
תומר אפלבאום

לא ברור מה גורם לצוות לחשוב שרשויות ההגבלים בסין ובהודו, שניים מארבעת השווקים הגדולים בעולם, יתירו לפוטאש להשתלט על ייצור האשלג בים המלח לאחר שאסרו עליה להחזיק ב-13.9% ממנו. באותה מידה לא ברור מדוע סבורים בירושלים שאורלקלי הרוסית תקבל אישור לרכוש את הזיכיון בהתחשב בעובדה שהיא היצרנית השנייה בגודלה בעולם.

הצוות סבור שקרנות פרטיות המתמחות במינרלים הם מועמדות לרכישת הזיכיון. ייתכן שזה המצב אבל לקרנות פרטיות בניגוד לחברות דשנים, אין כל סינרגיה ברכישת כיל ומלבד זאת יש להן חיבה מועטה לשווקים שמתאפיינים ברגולציה כה כבדה ,לא מסודרת, ולא עקבית כמו זו שבישראל. זאת עוד לפני שזוכרים שלכיל זכות סירוב ראשונה להשוות כל מחיר שיציע מועמד פוטנציאלי אחר לרכישת הזיכיון עובדה שעלולה להרתיע מועמדים פוטנציאליים לגשת למכרז מלכתחילה.

נוכח זכות הסירוב של כיל והמגבלות החיצוניות על רוכשים פוטנציאליים הצעד ההגיוני של משרד אוצר שאכן מתעניין בטובת המשק היה לנהל משא ומתן עם כיל על תנאי הזיכיון החדשים. נראה, עם זאת, שבמשרד האוצר מוטרדים יותר מהכותרות ברשתות החברתיות באתרים בטלוויזיה ובעיתונים ומושקעים רגשית באג'נדת "בוא נדפוק את עידן עופר חזק ככל הניתן" מאשר במצב ההשקעות והתעסוקה בדרום הארץ. רק כך אפשר להסביר את העובדה שאחת ההמלצות בטיוטה שהודלפה היא לפרסם מכרז על הזיכיון כשנה לפני סוף הזיכיון הנוכחי במארס 2030. דחייה כזו של המועד בו יוסר חוסר הוודאות הרגולטורי מעל זיכיון ים המלח תשפיע ישירות על גורל ההשקעות במפעליה של כיל בדרום הארץ, שהיא עדיין אחד משלושת המעסיקים הגדולים באזור.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#