החידוש של בנק ישראל: מי יוכל להשתלט על חברות כרטיסי אשראי - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החידוש של בנק ישראל: מי יוכל להשתלט על חברות כרטיסי אשראי

בנק ישראל יפרסם בקרוב את זהות שני הגופים שיורשו לרכוש את החברות, ויאפשר לראשונה גם לגופים מוסדיים ולקרנות השקעה להחזיק בהן ■ ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים נועדה להגברת התחרות באשראי הצרכני, אך יש חשש שהקרנות הפרטיות עלולות דווקא לייקר אותו

2תגובות
קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
יצחק הררי / דוברות

בנק ישראל יאפשר לראשונה לקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השקעה פרטיות (פרייווט אקוויטי) לרכוש ולשלוט בחברות כרטיס האשראי שהבנקים מחויבים למכור — ישראכרט ולאומי קארד. מדובר במדיניות חדשה ושונה מבעבר, והיא נועדה לקדם את הליכי המכירה של חברות כרטיסי האשראי, ולאפשר לגופים רבים יותר להתחרות על רכישתם.

המדיניות המסורתית של בנק ישראל היתה לא לאפשר לגופים שמנהלים כספי אחרים — כמו קופות גמל ופנסיה — לרכוש בנקים. היא נועדה למנוע מצב שבו בנקים יישלטו על ידי "כסף של אף אחד", משום שמצב כזה יכול להגביר את החשיפה לסיכונים בהשוואה לבעלי שליטה מזוהים שמזרימים הון מכיסם הפרטי.

ואולם בשנים האחרונות חלה תפנית במדיניות זו, לאחר שהתברר כי גם כשיש לבנק בעלי שליטה מזוהים, הדבר אינו מבטיח שבעל השליטה לא יקח סיכונים גדולים (כך היה בבנק הפועלים, שנחשף לאג"ח מגובות משכנתאות ב–2008 והפסיד יותר ממיליארד שקל), ושאותם בעלי שליטה בהכרח יזרימו הון לבנק כשהוא נזקק לכך (כך היה במקרה של דיסקונט, שבעליו הקודמים, קבוצת ברונפמן־שראן, סירבו לדרישת בנק ישראל להזרים לו הון בעיצומו של המשבר הגלובלי).

התפנית במדיניות בנק ישראל גרמה לכך שהבנקים לאומי ודיסקונט אינם נשלטים כיום על ידי בעל שליטה כלשהו. במקרה של חברות כרטיסי האשראי, מדובר בצעד נוסף קדימה, כשהבנק המרכזי מאפשר לגופים מוסדיים לשלוט בהן. ההתפתחות נובעת, בין השאר, מהעובדה שחברות האשראי אינן מנהלות חסכונות של הציבור, אלא רק מעמידות אשראי, וניתוקן מהבנקים יחייב אותן למצוא מקורות כספיים חדשים להעמדת האשראי. זה מקנה לגופים מוסדיים שמנהלים חסכונות פנסיוניים יתרון על פני גופים אחרים, משום שיש להם מקורות כספיים גדולים שמחפשים שימוש ותשואה.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
עופר וקנין

מחברת אשראי לבנק — בשלושה חודשים

גם קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) יורשו לשלוט בבנקים, אך זו כבר מדיניות שיכולה להיות בעייתית. קרנות כאלה פועלות בדרך כלל לטווח קצר עד בינוני, שבמהלכו הן רוכשות חברות, משביחות אותן ומוכרות אותן בפרק זמן של שבע שנים. הדבר מכתיב מדיניות אגרסיבית מאוד של השבחה, ובמקרים מסוימים אותה השבחה נעשית באמצעות העלאת מחירים. זה מה שקרה בחברת תנובה, שנרכשה על ידי קרן איפקס, שמיהרה להעלות מחירים בהמלצת חברת הייעוץ מקינזי.

מאחר שתנובה הגזימה עם העלאת המחירים, היא נאלצה להתמודד עם "חרם הקוטג'", שפרץ בעיצומה של המחאה הציבורית בקיץ 2011. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים נועדה להגביר את התחרות בתחום האשראי הצרכני, ולכן העלאת מחירים בו אינה משרתת את היעד הזה.

בפיקוח על הבנקים מודעים לאפשרות הזאת, ולכן יפרסמו בתוך כמה שבועות את התנאים שבהם יאשרו לגופים מוסדיים, קרנות פרייווט אקוויטי או גופים אחרים לרכוש את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אחד התנאים יהיה הצגת תוכנית עסקית לבנק ישראל, שממנה ניתן יהיה ללמוד על תוכניותיו של המשקיע ואם הן עולות בקנה אחד עם המטרה של הגברת התחרות.

המדיניות החדשה תהיה כפופה לחוק הריכוזיות, והמשמעות היא שגופים פיננסיים שמנהלים יותר מ–100 מיליארד שקל לא יורשו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי.

ההחלטה של בנק ישראל לאפשר לשחקנים מוסדיים לרכוש את חברות האשראי התגבשה על סמך ניסיון נצבר מהעולם, שהראה כי במקומות רבים גופים מוסדיים וקרנות פרייווט אקוויטי שולטים בחברות אשראי.

בנק ישראל מתכוון לבצע הליך בדיקה, שיאפשר לרוכשי חברות האשראי לקבל בעתיד רישיון להפוך אותן לבנקים בתוך שלושה חודשים. מדובר בהליך מזורז מאוד, שכולל גם מיון מוקדם של מי שיש לו פוטנציאל לקבל בעתיד רישיון לשמש בנק. בעבר, כשהמדינה מכרה את הבנקים שהיו בשליטתה, הליכי הבדיקה של המועמדים היו ארוכים מאוד ונמשכו שנה ויותר. בתהליך הזה נשרו הרבה מועמדים שלא אהבו את התמשכות הבדיקה וסדרת הדרישות מהם.

העתיד לא נמצא בפעילות הסליקה

בשבוע שעבר פירסמה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, את החלטתה על גובה העמלה הצולבת (עמלת מנפיק) שישלמו חברות שסולקות עסקות בבתי עסק לגוף שהנפיק את כרטיס האשראי. כיום העמלה היא 0.7% משווי העסקה, והחלטת המפקחת היא להפחית אותה ל–0.6% בתחילת 2019, ובהמשך ובהדרגה ל–0.5% עד 2024.

כך יופחתו העמלות שמשלמים בתי העסק ב–250 מיליון שקל בשנה עם כל הפחתה של 0.1%. התחשיב מבוסס על כך שהעסקות בכרטיסי האשראי מסתכמות בכ–250 מיליארד שקל בשנה. החלטת המפקחת מייצרת ודאות רגולטורית לרוכשי חברות האשראי, ותאפשר למי שמתעניין ברכישתן להכין תוכניות עסקיות מתאימות וגם לתמחר את שוויין לקראת הרכישה.

הורדת עמלת המנפיק התקבלה בבנקים בהקלה מסוימת, שחששו מעמלות נמוכות יותר שהיו פוגעות בשווי החברות וביכולת של הבנקים לקבל תמורתן שווי ראוי. מנגד, בישראכרט ולאומי קארד הביעו אכזבה מההפחתה, וטענו כי הורדת העמלה תקשה עליהן להתחרות בבנקים.

העמלה הצולבת היא הרף התחתון של העמלה שניתן לקבל מבתי העסק, וככל שהיא נמוכה יותר, כך יורדת היכולת של החברה הסולקת לגבות עמלה גבוהה. בבנק ישראל סבורים כי המתווה שגובש מאזן בין שלל האינטרסים, וגם הדחייה של הירידה ל–0.5% עד ל–2024 מעניקה לרוכשים ולשוק מספיק זמן להתארגן לשינוי.

בר סבורה כי מבנה ההכנסות העתידי של חברות כרטיסי האשראי לא יתבסס בהכרח על תחום הסליקה, אלא בעיקר על האשראי לצרכנים ובתי העסק, ועל היכולת להפיק תועלת ממאגרי המידע האדירים של חברות האשראי. "הסליקה בעתיד לא תהיה התחום שממנו יעשו בוננזה", אמרה בר ל–TheMarker. "יש תחזיות שהשוק הזה הולך להשתנות מאוד, ואנחנו לא יודעים מה יהיה השוק בעתיד. ייתכן שלא יהיה צורך בכרטיסי אשראי. הסלולר או אפליקציות שונות או מטבעות וירטואליים יכולים להחליף אותם.

"הקונים צריכים להגדיר את מהות הנכס ורווחיותו. הם לא יקנו חברות אשראי על בסיס ההכנסות מסליקה, כי התחום הזה ישתנה בעתיד עקב התפתחויות טכנולוגיות שאפילו קשה לצפות אותן כיום. הם כן יוכלו להרוויח אם הן ידעו מה לעשות עם בסיסי הנתונים הענקיים של חברות האשראי, ויפתחו סביבם פעילות אשראי חכמה גם לצרכנים וגם לעסקים קטנים. יש להם הרי המון מידע על מצב העסקים. המודל העסקי העתידי שלהן צריך להישען על זה, ולא על הסליקה".

בר ציינה כי היא מודעת לחשש שקרנות פרייווט אקוויטי ירצו לרכוש את חברות האשראי לפרקי זמן קצרים, והדבר יגרום להעלאת מחירים במקום לתחרות. "נאפשר לפרייווט אקוויטי לרכוש את חברות האשראי, כי בכל העולם מאפשרים להם", אמרה בר. "יש סיכון שהם יעלו מחירים, ולכן נשאל מה המדיניות העסקית הצפויה ומה האופק שהם מתכוונים להישאר. הציפייה שלנו היא שמי שירכוש את חברות האשראי יישאר כאן כמה שנים טובות, ולא שנתיים־שלוש, כי בשלוש שנים אפשר רק להעלות מחירים ולא לבצע שינוי תשתיתי. לא נרצה לראות תסריט כמו שקרה בתנובה".

בר תפרסם בתוך שלושה־ארבעה שבועות מסמך שיגדיר את הכללים למכירת חברות האשראי ואת מי שיכול לרכוש אותן, לאחר שקיבלה בחודשים האחרונים הערות והתעניינות מרוכשים פוטנציאליים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#