בכיר בפרקליטות: "זיהינו בישראל פעילות עבריינית באמצעות ביטקוין" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכיר בפרקליטות: "זיהינו בישראל פעילות עבריינית באמצעות ביטקוין"

סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ד"ר מאור אבן חן, בכנס בלשכת עורכי הדין: "היכולת לבוא ולשלם עבור נשק או סמים או מוצרים אסורים אחרים באופן אנונימי - מהווה סכנה"

55תגובות
ביטקוין
AFP PHOTO / PHILIPPE LOPEZ

"הביטקוין בבסיס נועד לתכלית נכונה וטובה שהיא ליצור מטבע אחיד שניתן יהיה למכור ולקנות באמצעותו בלי עמלות מיותרות ומתווכים בדרך. עצם הרעיון שיהיה מטבע שלא נתון לשליטת מדינה הוא נכון וחיובי, אך העובדה שהוא לא נהוג לפיקוח פותחת אותו לשורה של סיכונים שכרשויות אכיפה אנו צריכים לשים אליהן לב", כך אמר הערב (ה') ד"ר מאור אבן חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. את הדברים אמר במסגרת ערב עיון שנערך בלשכת עורכי הדין בנושא היבטים רגולטוריים ומשפטיים של מטבעות דיגיטליים ובלוקצ'יין.

לדברי אבן חן, המנהל בימים אלה את תיק השוחד בפרשת ישראל ביתנו, ישנן ארבע סוגיות הקשורת לתחום הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים שיש לתת עליהן את הדעת.

הסוגיה ראשונה - שימוש במטבעות אלו לרכישת מוצרים אסורים כמו נשק וסמים. אבן חן ציין כי "נתקלו בזה בעולם ואנו מתחילים לראות זאת כאן. היכולת לבוא ולשלם עבור נשק או סמים או מוצרים אסורים אחרים באופן אנונימי, ומבלי שיהיה ניתן לעקוב ולהבין מי למעשה עומד מאחורי הפעולה, מהווה כמובן סכנה. פה קשה ללכת אחרי הכסף. ברגע שמדובר על קנייה ומכירה וירטואליים אנו נתקלים במחסום שעם הזמן ינסו למצוא כלים להתמודד אתו שמשפיע על דברים נוספים".

הסוגיה השנייה היא המיסוי שמשפיע על עולם המטבעות. אבן חן ציין כי "אפשר לבחון את סוגיית המס בהיבט של כיצד ממסים אדם שקנה ומכר מטבע וירטואלי והרוויח מהפעולה - איך מסתכלים על זה. לכך יש כמה חלופות. הראשונה היא כמו רכישה של מטבע זר. אם זה כך, אז העסקה עצמה תהיה פטורה ממס. חלופה שנייה היא לראות בכך מכירת נייר ערך, ובה יש מס המקובל על רווח הון במכירת מניות.

עו"ד מאור אבן חן
עופר וקנין

"הדרך השלישית, והיא זו שלדעתי רשות המסים בחרה בה, זה לראות בה מכירה של נכס הוני. כלומר אנו רואים הרווח בקנייה ובמכירה כרווח הוני שמחויב במס ואז מי שהרוויח אמור לשלם מס על כל מה שהרוויח. באותה מידה, אדם שמתפרנס ממכירה וקנייה של ביטקוין ימוסה על רווחיו כהכנסה מעסק. עולה גם שאלה כיצד רשויות מע"מ יתמודדו עם זה", הסביר אבן חן.

הסוגיה השלישית היא הנושא של הלבנת הון ומימון טרור. לדברי אבן חן, "גם פה יש יותר שאלות מתשובות אבל ברור שהיכולת להעביר תשלומים בצורה אנונימית בלי המערכת הבנקאית הרגילה היא פתח לפעילויות אסורות וזה מטריד. משטר דיווחי מלא זה הבסיס לפעילות של הרשות הלבנת הון ומטבע אנונימי עומד בניגוד לכך.

"בהקשר זה התחום נחשב לבעל סיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור. גורם שרוצה להלבין הון אחד השלבים המרכזיים זה הניתוק בין העבריין לרכוש. כאן זה מורכב יותר", הסביר אבן חן והוסיף "אנו נתקלנו בגורמים שמפעילים פעילות הימורים אסורה. כיום הרשויות יכולות לעקוב אחר מקורות הכספים, אבל עתה אנו רואים התחלה של תופעה כזו במטבעות וירטואליים - וזה בהחלט מקשה על האפשרות לעקוב אחר הכספים והוכחת העבירה. בהקשר זה סיפר על מקרה שבו FBI תפס ב-2013 170 אלף ביטקוין ששימשו להלבנת הון באתר בשם silk road. כדוגמה לאפשרות להלבין הון באמצעות הביטקוין".

אבן חן הציע כי הבנקים הם אלו שידווחו גם על ביטקוין: "כיום הבנקים מדווחים על העברות חריגות. כרגע אין עליהם חובת דיווח בקשר לביטקוין אבל זו סוגיה נוספת שיש להסדיר. כיום חלק מהבנקים חוסמים את ההעברות כי הם סבורים שזו פעולה בסיכון גבוה שההבנק מעדיף שהלקוחות לא יעשו אותה, אבל אם הבנקים לא היו חוסמים, אני מניח שהם היו צריכים לדווח על פעולות אלה".

הנקודה האחרונה שאליה ההתייחס אבן חן היא פעולות תרמית בתחום המטבעות הדיגטליים, היא כי "עצם העובדה שאין רגולציה ופיקוח זה כר פורה למעשי מרמה. די ברור שיכול מחר לבוא מישהו ולגרום לאנשים לחשוב שהם קונים ביטקוין כשבפועל נמכר להם כלום. מעבר לכך, העובדה שפיזית המטבעות האלה לא נמצאים בשום מקום, עשויה לפתות גורמים עבריינים לנסות ולפרוץ לאותם שרתים כדי לשבש את המסחר או לגנוב את המטבעות".

רן דימנט
אייל טואג

אבן חן הוסיף כי: "לדעתי, יש פה פוטנציאל עסקי לבוא ולנסות לשתף פעולה עם הרשויות, כי אני חושב שבעתיד יהיו שני סוגי מטבעות: מפוקחים ומוסדרים. המוסדרים - אלה ייתפשו כבעלי ערך רב יותר. הלא מוסדרים - אלה שיעדיפו את החופש ואת האנונימיות יהיו מטבעות בעלי ערך פנימי נמוך יותר כי השימושים שלהם יהיו פחותים יותר".

לדבריו של אבן חן בגיב עו"ד רן דימנט, שותף במשרד קצנל דימנט, המייצג יזמים בתחום: "יש לברך על כך שהרשויות פועלות בנושא ואף מסכימות כי בבסיס מדובר ברעיון חיובי שיש לקדם. בהקשר לסוגיה הרביעית שציין ד"ר אבן חן, חשוב שהרגולציה תאפשר, בין היתר, פיקוח על הגופים המנפיקים על מנת להגן יותר על כספם של משקיעים. מהמודל שאומץ בגיברלטר ניתן ללמוד שהרגולטור שם הסדיר את הנושא על ידי חיוב גופים אלו ברישוי.

דימנט מסכים עם דבריו של אבן חן כי האסדרה של המטבעות טובה "כי אנו אכן רואים שיזמים מעדיפים להתאגד במדינות שמסדירות את הנושא על פני מקומות שבהן הנושא 'פרוץ'. זאת, כדי לצמצם את אי הוודאות של היזמים הללו (למרות שמקום מוסדר מטיל מגבלות, לפחות זה מגבלות שאנו יודעים ומבינים מראש). זו גם הסיבה שמוטב להזדרז עם האסדרה. עם זאת, כדאי שהיא לא תכביד באופן מוגזם על פעילות הגופים הללו באופן ש'ינווט' את פעילותם למדינות אחרות. מדובר על כספים במספרים אדירים והמדינה רק תרוויח אם תאפשר את הפעילות במקום 'לחנוק' אותה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#