הבנקים נכשלו לא רק בהלוואות לטייקונים - אלא גם במכירת נכסיהם - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים נכשלו לא רק בהלוואות לטייקונים - אלא גם במכירת נכסיהם

מחסור בצוותים מקצועיים לטיפול בחובות הבעייתיים וכניעה ללחצים חיצוניים משפיעים על ההחלטות של הבנקים לגבי אשראי בעייתי ומכירת נכסי הטייקונים

5תגובות
רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי ואריק פינטו, מנכ"ל הפועלים
רון קדמוי

הבנקים הישראליים טענו לאורך שנים, וממשיכים לטעון גם כיום, כי שיעור ההפרשות להפסדי אשראי מתוך תיקי האשראי העסקיים שלהם נמוך הן בהשוואה בינלאומית, והן לעומת ההפסדים של הגופים המוסדיים. ההשוואה מול המוסדיים מתבקשת, שכן בעשור האחרון הם הפכו לדומיננטיים מאוד במתן הלוואות, וחלקם בעוגת האשראי העסקי חצה כבר את רף ה–50%.

הבנקים טוענים גם שהם יודעים לטפל בגביית חובות טוב יותר מהגופים המוסדיים. האם כך פני הדברים? לא בטוח. מה שכן ניתן לראות מהאירועים של השנים האחרונות הוא שגם כשהבנקים כבר הסתבכו עם העמדות אשראי בעייתיות ומחקו בגינן במאזניהם סכומים גדולים — הם אמנם הצליחו לעתים להשיג ריקברי (הכנסות בגין גביית חובות שנמחקו בעבר), אך עדיין השאירו "על השולחן" סכומים לא מבוטלים כשמכרו נכסים במחירים נמוכים מדי.

הדבר מביא לכך שהבנקים מפסידים לעתים פעמיים. פעם אחת על כך שההלוואות שניתנו התבררו כבעייתיות — מהלך עסקים טבעי, רגיל ושוטף כל עוד ההלוואות ניתנו משיקולים מקצועיים. פעם השנייה הבנקים מפסידים מכך שאופן הטיפול שלהם בגביית החובות, ובמיוחד כשהדבר מצריך מימוש נכסים המשועבדים להם, לוקה בחסר ולא מביא לתוצאות המיטביות עבורם.

המשק נמצא בתקופת גאות, והבנקים מרוויחים סכומים גבוהים מאוד, כך שהרגישות שלהם להפסד של הכנסות בסך 100–200 מיליון שקל אינה גבוהה במיוחד — בעיקר כששאלת הנראות הציבורית, ויחס התקשורת אליהם, נהפך למשמעותי יותר. ואולם תקופת הגאות הזאת לא תימשך לנצח, ובכל מקרה מטרת הבנקים היא להרוויח — ולא "להשאיר כסף על השולחן".

מלווים ברוגע מוכרים בלחץ

תנופורט כדוגמה להתנהלות הבעייתית

כדי לשפר את המצב, ראשית על הבנקים להימנע מלשבת בחיבוק ידיים בעוד הלווים שלהם נקלעים לקשיים. בהמשך הם צריכים לדאוג שאופן הפעולה שלהם והצוותים שמטפלים במכירת נכסים שנקלעו לכינוס ישתנו וישתדרגו. הבנקים מרוויחים מדי שנה מיליארדי שקלים, כך שלא צפויה להיות להם בעיה מיוחדת להעסיק אנשים ראויים ומקצועיים שיטפלו בתחום הדיסטרס.

את הדוגמה המוחשית ביותר להתנהלות הלא מיטבית של הבנקים ניתן היה לראות באירועים סביב חברת הנדל"ן המניב תנופורט, המחזיקה ב–14 נכסים מניבים, ושעד לפני פחות משנה נשלטה בידי אליעזר פישמן. פישמן נקלע לפשיטת רגל בגין חובות עתק של כ–3.5 מיליארד שקל לבנקים.

מניות שליטה בתנופורט (69%) היו משועבדות לבנק לאומי, כשהכונסים מטעמו — עוה"ד אייל רוזובסקי ורונן מטרי — ניהלו את תהליך ההתמחרות של המניות. בהתחלה לאומי היה מוכן למכור את המניות לאיש העסקים רני צים תמורת 85 מיליון שקל (לפי שווי חברה של 123 מיליון שקל). ואולם, בשל התערבות של כונס הנכסים של פישמן, עו"ד יוסי בנקל, המכירה נעצרה. בנקל ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, ביקשו שעל תנופורט תתבצע התמחרות חוזרת, שבה תימכר החברה במלואה, וניתן יהיה לשלם מכספי המכירה גם לנושים אחרים.

כך, בתוך שבועיים, מבלי שקרו בתנופורט התפתחויות חיוביות כלשהן, "שווייה" במכירה ליזמים ירון אדיב וכידן דהרי קפץ ב–30%. בהתאם, לאומי קיבל 110 מיליון שקל — 25 מיליון שקל יותר ממה שהיה אמור לקבל בעסקה עם צים.

ירון אדיב
מוטי מילרוד

נכון להיום, נראה כי לאומי מכר את תנופורט לדהרי ואדיב די בזול. תנופורט ניצלה את הגאות בשוק האג"ח וגייסה מהציבור 320 מיליון שקל בריבית נמוכה של 2.3%. התמורה שהתקבלה מאפשרת לדהרי ואדיב לפרוע הלוואה יקרה שנטלו מקרן כלירמרק, המשקיעה בחברות שנקלעו למצוקה; ולתנופורט היא מאפשרת לפרוע את יתרת החוב ללאומי בסך 150 מיליון שקל.

אדיב ודהרי אמנם לקחו סיכון, והעמידו ערבויות אישיות, אך בתוך פחות משנה הם החזירו את ההלוואות שנטלו וחלק מההון העצמי שהשקיעו. זאת כשהם נשארים עם חברה שמחזיקה בנכסים בשווי של יותר מ–500 מיליון שקל והון עצמי של יותר מ–300 מיליון שקל.

ומה לאומי רואה מזה? לאומי פרטנרס תקבל עמלות נאות בגין ליווי תנופורט בגיוס האג"ח וקבלת הלוואה מכלירמרק. לאומי פרטנרס גם תקבל כמה מיליוני שקלים בגין חלקה בהלוואת המזנין (הלוואה עם סיכון גבוה יותר) של 15 מיליון שקל, שהעמידה לאדיב ודהרי. עם זאת, לאומי יכל להרוויח סכום גבוה בהרבה, אם היה, למשל, בונה עסקה שהיתה כוללת מנגנון של השתתפות בעליית ערך עתידית של תנופורט, שעשויה להגיע עם הנפקת בבורסה או השבחת נכסיה.

בנוסף, לאומי פרטנרס היתה יכולה להיות במקומה של כלירמרק, שתיהנה מרווח של כמה עשרות מיליוני שקלים בגין הלוואת מזנין של 110 מיליון שקל שהעמידה לאדיב ודהרי ומנגנוני עליית ערך שהכניסה לעסקה. בשנתיים האחרונות לאומי פרטנרס צברה ניסיון במתן הלוואות מזנין בישראל ובארה"ב בהיקף של 500 מיליון שקל — כ–20% מתיק ההשקעות הכולל שלה (במונחי השווי בספרים). בלאומי פרטנרס בחנו את העסקה בתנופורט, אך בקבוצת לאומי נכנסו גם שיקולים של חשש מביקורת ציבורית על כך שהבנק היה מעמיד אשראי לחברה שבעליה הקודמים נקלע לחדלות פירעון.

מסיבות דומות לאומי החליט לפני כמה חודשים שלא להשקיע 100 מיליון שקל בגיוס פרטי של 1.3 מיליארד שקל באג"ח שביצע שלמה אליהו. הגיוס נועד, בין השאר, לפרוע חוב של 400 מיליון שקל ללאומי. הגיוס עצמו היה אטרקטיבי למדי עבור המשקיעים, שקיבלו ריבית של 3.85% ואופציות למניות מגדל. סכומים גדולים בהרבה לעומת אלה שהשאיר בתנופורט השאיר לאומי "על השולחן" בהליך מכירת 40% ממניות השליטה בענקית הנדל"ן כלכלית ירושלים.

שלמה אליהו, הבעלים של חברת הביטוח מגדל
אייל טואג

לאומי אמנם היה הראשון מבין הבנקים שהעמיד בתחילת 2015 מניות של כלכלית על המדף, אך הוא עשה זאת באיחור — כשכלכלית כבר נקלעה למשבר פיננסי עקב הידרדרות שחלה בכלכלה הרוסית. בשל כך הבנק ניהל מגעים עם כמה משקיעים, בהם בני שטיינמץ, שלמה נחמה וקבוצת האחים נקש. לאומי לא הצליח לסגור עסקה שתכלול תמורה מיידית ועתידית, שתשקף את השווי הכלכלי האמיתי של כלכלית ירושלים. בסופו של דבר, בכלכלית בוצעו שתי הזרמות הון, שהכניסו לקופת החברה כמיליארד שקל, והביאו לדילול האחזקות של לאומי ל–13%.

במקום להמתין לעליית ערך המניה, בלאומי מיהרו במארס 2016 לממש את מלוא האחזקה, והיא נמכרה לבעלי המניות החדשים, בהם זוהר לוי ודוד פורר — בכ–6 שקלים למניה ובתמורה כוללת של כ–200 מיליון שקל. שווי השוק של המניות הללו עתה הוא 326 מיליון שקל. המרוויח הגדול מהמצד הוא זוהר לוי, בעלת השליטה בסאמיט, שביצע סיבוב פיננסי מהיר בכלכלית, וגרף רווח של כ–200 מיליון שקל.

זוהר לוי

ביטחונות טובים יותר ללאומי מלהפועלים

ועדיין בכל הקשור לטיפול בהלוואות שניתנו לפישמן, לאומי החזיק בביטחונות טובים יותר ממתחרהו הגדול, בנק הפועלים, וגם הצליח לגבות סכומים גבוהים מהפועלים.

מלבד ההלוואות לפישמן ולנוחי דנקנר, שעמם הסתבך גם לאומי, הפועלים הסתבך גם במקרים של מוטי זיסר המנוח, ששלט באלביט הדמיה, וגם ביורוקום שבשליטת שאול אלוביץ'.

אחרי שהסתכסך עם זיסר, הפועלים גילה לפני יותר מחמש שנים כי בעלי האג"ח, בראשות קרנות יורק ודי.קיי קפיטל, השתלטו על אלביט הדמיה — וכך שווי המניות ששועבדו לבנק התאפס. הפועלים גם גילה כבר לפני כשלוש שנים שיורוקום נקלעה למצוקת נזילות, וראה כיצד שווי החברות התפעוליות שלה שמייבאות, בין השאר, מכשירי נוקיה ופנסוניק, קרס. למרות זאת, חוץ מהחלפת מכתבים עד לפני כחודשיים, לא נקט הבנק צעדים אופרטיביים לגביית החוב, וכעת הוא מחפש, עם דיסקונט והבינלאומי, מושיעים שירכשו את יורוקום וימזערו לבנקים את הנזקים. הפועלים גם הפסיד לא מעט כסף בגין הטיפול במכירת החברות טן, נגב קרמיקה והום סנטר.

מוטי זיסר
עופר וקנין

לעתים נהנים מצרות של בנקים האחרים

לפעמים הבנקים גם נהנים מכך שבנק אחר נאלץ למכור נכסים תחת כינוס. כך היה ב–2014, כשלאומי פרטנרס רכשה, עם קרן טנא וגופים מוסדיים, את השליטה בחברת גדות מיכליות תמורת 250 מיליון שקל. גדות מיכליות היתה משועבדת לדיסקונט כנגד חובות של החברה האם אמפל, שנשלטה אז בידי יוסי מימן. מאז עברו שלוש שנים, ושווייה של גדות מיכליות קפץ בעקבות שיפור בתוצאות והקטנת החוב לכ–500 מיליון שקל.

יוסי מימן
הדר כהן

דיסקונט גם טעה בכך שלא הסכים להסדר חוב שהציע רוני אלרואי לפני כחמש שנים, ומיהר למכור את הנכסים המשועבדים לו של קמ"ן החזקות. המהלך הסב לבנק הפסד של 200–250 מיליון שקל.

אחת הסיבות לכך שהבנקים מציגים תוצאות טובות נובעת מהכנסות גבוהות מאוד שהם רשמו בשנים האחרונות, בעיקר הפועלים ולאומי, בגין חובות שנמחקו בעבר. ואולם, הדבר נעשה לרוב לא כתוצאה ממהלכים אקטיביים של הבנקים, אלא בשל הזרמות כספים מהותיים, למשל בידי אדוארדו אלשטיין באי.די.בי, של מוטי בן משה באי.די.בי ובאלון רבוע כחול ולב לבייב בממורנד (החברה האם של אפריקה ישראל).

סיבה נוספת לרווחים של הבנקים נובעת מהגאות בשוק ההון, שאיפשרה גם לחברות שסבלו ממצוקת נזילות, כמו פטרוכימיים ואליהו החזקות, למחזר את חובותיהן בשוק הון ולפרוע את החוב לבנקים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#