האיש שנלחם בחברות כרטיסי האשראי

בלי סולקים חדשים ובלי טכנולוגיות תשלומים חדשות - הפחתת העמלה הצולבת ב-0.1% היא בשורה שרחוקה מלהלהיב

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אריאל גנוט, מנכ"ל גמא
אריאל גנוט

זה היה בפגישה עם הנהלת קבוצת לאומי קארד, בבניין משרדים בבני ברק. בן שיחנו התלונן על בעיה כלשהי בשוק כרטיסי האשראי, ואמר בכעס כי "הכל תלוי בו", תוך שהוא מצביע לתקרה. לקח לנו רגע להבין שההצבעה אינה טרוניה כלפי שמים, חלילה, כי אם כלפי מי שנמצא כמה קומות מעל: אריאל גנוט, מנכ"ל חברת גמא ניהול וסליקה, אויבן של חברות האשראי.

הציבור אינו מכיר את גמא וגנוט, אך בעולם כרטיסי האשראי, שמו של גנוט הולך לפניו. גם רבים מחברי הכנסת שעסקו בחקיקת חוק התחרות בבנקאות מכירים אותו, וכך גם כל הרגולטורים העוסקים בתחום, מי בחיבה ומי פחות. גנוט הוא מחולל התחרות הבולט ביותר בענף כיום, והוא מאתגר את התפישות לגבי הסדר הקיים בו.

חברת גמא עוסקת בניכיון תשלומים בכרטיסי אשראי. בכל פעם שבית עסק מוכר בתשלומים באמצעות כרטיס אשראי, הוא יכול לבחור להקדים את קבלת את הכסף לידיו. לשם כך, עליו למכור לחברות הניכיון את זרם התשלומים המגיע לו מכרטיס האשראי של הלקוח, כדי לקבל בתמורה את הכסף בתשלום אחד — כמובן בניכוי עמלה כלשהי. גמא, ש–49% ממניותיה מוחזקים בידי חברת הביטוח הפניקס, היא השחקן הגדול ביותר בתחום ניכיון התשלומים, והיא מתחרה כבר שנים ארוכות בחברות הניכיון של חברות כרטיסי האשראי ומכה אותן שוק על ירך.

אלא שעם תחרות כזאת חברות כרטיסי האשראי חיו כל השנים בשלום, מאחר שתחום ניכיון התשלומים אינו מהותי בהיקפו לענף. מה שהצליח להוציא את חברות כרטיסי האשראי מהכלים הוא התרחבות הפעילות של גמא, בניהולו הדומיננטי של גנוט, בתחומי הסליקה והמאגדים.

במהלך החקיקה של חוק התחרות בבנקאות (חוק שטרום), גנוט היה פעיל מרכזי בנושא, והסביר לחברי הכנסת את החשיבות בפתיחת תחום הסליקה של כרטיסי האשראי. מערכת הסליקה היא מערכת התשלומים שמקבלת את חיוב הכרטיס מבית העסק, פונה לגבייה מחשבון הבנק של הלקוח, ולאחר מכן מעבירה את הכסף מהבנק של הלקוח לבנק של בית העסק. מדובר בתחום טכני וסבוך, שבלי הסבריו הממצים של גנוט, ובלי אינספור הדוגמאות שהביא מפתיחת מערכות סליקה לתחרות בעולם, ספק אם חברי הכנסת היו בכלל צוללים לתוכו.

גנוט פעל לבדו כלוביסט בשם עצמו, תוך שהוא מגייס את תמיכת התקשורת וחברי הכנסת לעמדותיו, ובכך לא רק מביס את הלוביסטים של חברות כרטיסי האשראי, אלא בעיקר מצליח לגבור על העמדה השמרנית שהציג בנק ישראל בנוגע להצעת החוק. מאז, גנוט הוא דמות לא אהודה במסדרונות בנק ישראל, ובאותה המידה גם אצל הנהלות לאומי קארד וישראכרט.

הצגת מסקנות ועדת שטרום ב-2015. מימין: יו"ר הוועדה, דרור שטרום; שר האוצר, משה כחלון; ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

גמא מאתגרת את אפליית המחירים

אלא שזה היה רק הפתיח. המהלך של גנוט שמזעזע את אמות הספים התחיל בחודשים האחרונים, כאשר תחת לחצו של חוק שטרום — שאיפשר את אי־הפרדת חברת כאל מבנק דיסקונט, בתנאי שכאל תוכיח כי היא פועלת באופן תחרותי — התקשרה כאל עם גמא כחברה מאגדת.

מאגד הוא למעשה סיטונאי שמאגד תחתיו הרבה בתי עסק קטנים, ומתקשר בשמם עם חברת הסליקה של כרטיסי האשראי. כך, לדוגמה, במקום שכל מספרה תחתום על הסכם סליקה עם כאל ותשלם לכאל עמלת בית עסק גבוהה, כל המספרות בארץ מתאגדות יחדיו ומתקשרות יחדיו עם כאל במחיר סיטוני מופחת.

בכל העולם חברות כרטיסי האשראי מתקשרות עם עסקים קטנים רק דרך מאגדים. העול התפעולי של התקשרות עם מאות אלפי בתי עסק אינו סביר מבחינתן, והן מעדיפות להשקיע את הונן בפיתוח רשתות תשלומים וטכנולוגיה. רק בישראל חברות כרטיסי האשראי מתקשרות עד היום עם כל עסק בנפרד, תוך שהן יוצרות אפליית מחירים משמעותית בין עסקים גדולים (שמשלמים עמלת בית עסק של 0.8% מסך העסקה) לעסקים קטנים (שמשלמים עמלת בית עסק גבוהה בהרבה, של 1.5%–2.5%).

אל תוך אפליית המחירים הזאת נכנסה באחרונה גמא. בפעילותה כמאגדת היא מצרפת לכאל אלפי עסקים קטנים, ומפחיתה את העמלה הממוצעת שהם משלמים מ–1.5% לכ–1%. גמא, אפוא, איפשרה לראשונה לעסקים הקטנים בישראל ליהנות מתחרות בעמלות שהם משלמים לחברות כרטיסי האשראי. לא מפליא שהיא כה מפחידה את הענף.

הטכנולוגיות החדשות נכנסות באטיות רבה

אין ודאות שהפחתת העמלה תגולגל במלואה לבתי העסקצילום: Martin Meissner/אי־פי

ההשפעה של גמא חושפת את הקרביים המורכבים של עולם כרטיסי האשראי בישראל, ואת המשקל הרב של הרגולציה ביצירת התחרות בתחום זה. העמלה הצולבת — שהיא ההוצאה הבסיסית של חברות כרטיסי האשראי, ולפיכך רף המחיר התחתון לתחרות המחירים בעמלות בתי העסק — הופחתה השבוע בהחלטה דרמטית של בנק ישראל ב–0.1 נקודת האחוז בלבד. משמעות ההחלטה היא שהפחתת העמלות לבתי העסק בישראל על ידי חברות כרטיסי האשראי תוגבל ל–0.1 נקודת האחוז, וגם זה במקרה הטוב.

אין כל ודאות כי ההפחתה תגולגל במלואה לבתי העסק בכל מקרה, כי בהחלט יכול להיות שהסבסוד הצולב בענף רק יגבר. כך, העסקים הגדולים (רשתות הקמעונות הגדולות) ייהנו ממלוא ההפחתה, אבל העסקים הקטנים — לא.

רק נוכחות של מאגדים כמו גמא מבטיחה שתהיה תמסורת של הפחתת העמלה הצולבת להפחתת עמלת בתי העסק, גם במקרה של העסקים הקטנים. החלטת בנק ישראל, אם כן, מאפשרת הפחתה בעמלות בתי העסק, אבל התחרות מבטיחה כי ההפחתה אכן תתרחש.

עד לחקיקת חוק שטרום לא נכנסו מאגדים לפעול באופן משמעותי, וכך רק עתה החלו המאגדים ליצור את התחרות המקווה בעסקים הקטנים. באותה מידה, עד לחקיקת חוק שטרום, רק שלוש חברות כרטיסי האשראי יכלו לפעול בישראל כסולקות, כלומר להתקשר עם בתי העסק ולגבות מהם עמלה. חוק שטרום היה אמור להביא לפתיחת שוק הסליקה לתחרות, אלא שזה עדיין לא קרה. בינתיים נרשם בישראל רק סולק אחד חדש וקטן, ופעילותו לא מורגשת, וזאת כנראה גם בשל הרגולציה המחמירה של בנק ישראל, וגם בגלל האי־ודאות ששררה בענף כל עוד לא היתה החלטה לגבי העמלה הצולבת. לכן, בשלב זה, התחרות על בתי העסק בישראל מוגבלת לפעילות המאגדים בלבד.

כמובן, קיימת הערכה כי בסופו של דבר כל מאבקי הרגולציה בנוגע לשיעור העמלה הצולבת או התנאים לכניסת סולקים חדשים ייהפכו למיותרים עם כניסת מערכות תשלומים חדשות שיעקפו את חברות כרטיסי האשראי ואת הסליקה שלהן. Alipay הסינית היא דוגמה לחברה שמפעילה מערכת תשלומים כזאת, המתבססת על טכנולוגיה חדישה.

אלא שגם כניסתן לישראל של טכנולוגיות תשלומים חדישות מתקדמת לאט כמו צב, בגלל לפיתת הברזל של מונופול בנקאי אחר — זה של חברת שב"א, השולטת על כל המחשוב של מערכות התשלומים בארץ — שגם בביטולו הרגולציה מתמהמהת בינתיים. אגב, גם במקרה הזה מדובר ברגולציה של בנק ישראל, אבל רגולציה אחרת — על מערכות תשלומים.

בקיצור, הפחתת העמלה הצולבת שעליה הכריז בנק ישראל השבוע היא בשורה חשובה — אבל רחוקה מלהיות מהפכנית. הגעתה של מהפכת התחרות בתחום התשלומים בישראל תלויה רק בנכונות של הרגולטורים להיות נועזים יותר, ובמיוחד בזאת של בנק ישראל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker